על פי בקשת ראש הממשלה: חוקרי הטכניון הכינו את המתנה לנשיא אובמה

מגילות העצמאות של ארה"ב וישראל, חרותות על שבב סיליקון מצופה זהב המודבק על אבן ירושלמית מתקופת בית שני
ננו מגילות העצמאות של ישראל וארה"ב שהוגשו לנשיא אובמה בידי אנשי הטכניון. מרץ 2013
על פי בקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מדענים ממכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון חרתו העתקים של מגילת העצמאות של ארצות הברית ומגילת העצמאות של מדינת ישראל זו לצד זו, באמצעות קרן מרוכזת של יונֵי גליום על שבב סיליקון מצופה זהב. שטח החריתה הינו 0.04 מ"מ רבוע ועומקה 20 ננומטר, שהם 0.00002 מ"מ. השבב הוצמד לאבן מירושלים מתקופת בית שני (המאה הראשונה לפני הספירה עד המאה הראשונה אחרי הספירה), ששימשה לאטימת כלי חרס.

החריתה בוצעה באמצעות האצה של אטומים טעונים, הנקראים יונים, והטחתם בנקודות שונות על פני השבב. כאשר אלומת היונים פוגעת בשבב היא יוצרת בור קטן, במקרה זה בעומק של 20 ננומטר. הדבר דומה לחפירת גומות קטנות באדמה באמצעות סילון מים היוצא מצינור השקייה, למעט העובדה שהגומות המתקבלות בדרך זו גדולות פי מליון מהגומות שיוצרת אלומת היונים.

שבב הסיליקון מצופה שכבת זהב דקה בעובי 20 ננומטר. כאשר אלומת היונים יוצרת בור בעומק 20 ננומטר בנקודה מסויימת על פני השבב, היא מסלקת את שכבת הזהב מעל נקודה זו וחושפת את הסיליקון הנמצא מתחתיה. כאשר בוחנים את השבב במיקרוסקופ אלקטרונים, הנקודות בהן נחשף הסליקון נראות כהות יותר מהאזורים המצופים בזהב. בדרך זו ניתן להעביר תמונה כלשהי אל השבב.
עבודת ההכנה לחריתה נמשכה כשבוע. התמונה שנחרתה על השבב מכילה מעל שני מליון נקודות. הפניית אלומת היונים לעבר הנקודות הרצויות על פני השבב נעשתה באמצעות מחשב, כך שהתהליך החריתה כולו ארך פחות משעה.

בזמן החריתה השבב היה חלק מפרוסת סיליקון עגולה בקוטר 5 ס"מ ועובי 0.13 מ"מ. השבב נותק מהפרוסה באמצעות איכול כימי של פרוסת הסיליקון מסביבו במכונת פלאזמה מתקדמת.

תרגום תמונת המקור להוראות חריתה התבצע באמצעות תוכנה מיוחדת שפיתח לצורך כך ד"ר אוהד זוהר, שאת עבודת הדוקטורט שלו ערך בהנחיית פרופ' אורי סיון מהפקולטה לפיסיקה. החריתה בוצעה על ידי ד"ר ציפי כהן-היימס, אחראית המעבדה למיקרוסקופ היוני המשולב, במכון ראסל ברי. הצוות הגדול שהיה שותף למלאכה כלל את פרופ' וויין קפלן, דיקן הפקולטה למדע והנדסת חומרים, פרופ' ניר טסלר, ראש המרכז למיקרו-אלקטרוניקה וננו-אלקטרוניקה, יעקב שניידר, מהנדס ראשי במרכז למיקרו-אלקטרוניקה וננו-אלקטרוניקה, ד"ר אורנה טרניאק, מהנדסת פלזמה בכירה ביחידה למיקרו וננו-פבריקציה וסבטלנה יופיס, מהנדסת תהליך ביחידה למיקרו וננו-פבריקציה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. מצויין שלא עשינו כלום. לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היינו נסוגים לגמרי ואז היה פורץ האביב הערבי.

    צריך לשמור את כל השטחים בשליטתנו עד שהמדינות הערביות מסביבנו יתייצבו , עד אז אין טעם לתת כלום כי המנהיגות שם תתחלף עוד מספר פעמים וכל מנהיגות תבוא בדרישות חדשות ותגיד שההסכם הקודם בטל (כמו שהמצרים מנסים לעשות עכשיו)

  2. מקס,
    א' אתה צודק- אני דיסלקטי כבד 🙂

    ב'- זה לא אתר פוליטי- אז אני רק אגיד בקצרה שגם כאן אתה צודק אך גם כשלא יושבים איתם מקבלים גראדים וטחורים וגם שתוקפים אותם וגם בכל מצב. אני רק אומר שחייבים לפתור את זה איכשהו- לא איכפת לי איך (כל עוד לא נעשה רצח כי מה ששנוא עליך על תעשה לשכניך:)). הבעיה היחידה היא שבשנים האחרונות לא עשינו כלום- וזה הכי גרוע- להשלים עם המצב זה הכי גרוע שאיפשר.

  3. מגיב 1 , עשרים שנה יושבים עם הפלאסטינים ומה שקיבלנו זה טירור וגראדים והיושבים קיבלו טחורים, הערה: יחי כותבים ב ח ולא ב כ.

  4. איזה חנופה עלובה הביבי הזה. אנחנו ואתם על אבן ירושלמית לנצח, ונגרש את הערבים באותה הזדמנות.

  5. אם היו מתיעצים איתי- הייתי מציע משהו כמו – לשבת עם הפלסטינים בשביל לנסות לסיים את הלחימה. נראה לי שזה היה עוזר קצת יותר. אבל היי- אני בטוח שגם האבן הירושלמית המעורבת בשבב תעשה את העבודה! יכי הממשלה! יכי אובמה

  6. הו כן, אובמה ישמח- היא חיכה למגילת העצמאות בשבב סילקון 0.04 מ"מ מצופה בזהב ואבן ירושלמית כבר מאז שהיה ילד!

    סוף סוף אנחנו מגשימים לו את החלום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן