חוקרים ישראלים פיתחו פתרון ציפוי למסכי טלפונים ומחשבים שתאפשר לפתח מסכים גמישים

לקראת כנס ננו 2016 הכריזו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב כי פיתחו שכבות גמישות מוליכות חשמל ושקופות למסכים, הבנויות מחוטים ננומטריים של כסף וזהב וצפויות להיות זולות מהשכבות הקיימות בשוק

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ’ גיל מרקוביץ, ראש בית הספר לכימיה באוניברסיטה, פיתחו המצאה שעשויה לחולל מהפכה בשוק המסכים.
מדובר באלקטרודות שקופות המבוססות על שכבות דקות של ננו-חוטי מתכת של כסף וזהב. הציפוי הייחודי מותאם במיוחד למסכים גמישים ויוכל להתאים לטכנולוגיות עתידיות, דוגמת מסכים שקופים. הפיתוח יוצג לראשונה במסגרת כנס “ננו-ישראל 2016” והתערוכה הנלויית אליו, אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי הננו-טכנולוגיה, שיערך בין התאריכים ה22- ל-23 בפברואר.

האלקטרודות החדשות מהוות גם בשורה צרכנית. זהו החומר הראשון לאלקטרודות למסכים שאינו מבוסס על המתכת אינדיום, המצויה בחוסר בטבע ומחירה עולה בהתמדה בשל כך. מכאן, שעלות הייצור של הציפוי החדשני צפויה להיות נמוכה מהפתרונות הקיימים בשוק היום. זאת, בנוסף לתהליך הייצור המהפכני, שהוא נוח וקל במיוחד, ונעשה בעזרת ארגון עצמי של המרכיבים בתמיסת הגידול של חוטי הננו.

“אני גאה לעמוד מאחורי פיתוח ננו – טכנולוגי כימי, שהוא בעל השפעה יישומית רחבה כל כך”, אומר פרופ’ מרקוביץ, “הגמישות ותהליך הייצור הפשוט של השכבות הוא בשורה מרחיקת לכת לתעשיית המסכים וגם עבור הצרכנים הפרטיים”.

“הפיתוח הוא דוגמה מצויינת לחשיבות הננו טכנולוגיה והאפשרויות הגלומות בטכנולוגיה זאת לשיפור מוצרים טכנולוגיים מובילים בתעשיית האלקטרוניקה”, אומר רפי קוריאט, שותף בכיר ב-INNI, היוזמה הישראלית הלאומית לננוטכנולוגיה ומבכירי התעשייה, “גם בטכנולוגיות מתקדמות שמתחדשות כל הזמן, לננוטכנולוגיה יש תפקיד חשוב, שמצעיד אותן לשלב הבא, קל וחומר בעבור התעשיות המסורתיות הצמאות לשילוב טכנולוגיות מתקדמות לשיפור מוצרים קיימים ועתידיים”.