רשות החדשנות האיצה לאחרונה את הוצאת הקולות הקוראים המיועדים לאקדמיה ולתעשיית ההייטק. הנה מה שפרסמו בחודש האחרון:
רשות החדשנות מתארגנת לקראת הקמת מאגד IGBC2 לפיתוח טכנולוגיות גנריות ליישומי ביו-שבבים (Bio-Chip)
חוקרים וחברות העוסקים בתחום יפתחו במשותף טכנולוגיות גנריות לאבחון וטיפול בעזרת ביו-שבבים, ויאפשרו פיתוח מואץ וחדשני של מגוון אפליקציות הנשענות על בקרת זרימה, חישה אופטית, חשמלית, כימית ואלקטרוכימית, שילוב מערכות ותת מערכות ביולוגיות עד לרמה המולקולרית והממשקים המקיפים אותן בעולם העברת המידע, הסייבר והבינה המלאכותית
במסגרת המועד הקרוב (אוקטובר 2020) להגשת הצעות למאגדי מגנט חדשים, מתארגנת קבוצת חוקרים וחברות מהארץ ומחו”ל, בהובלת חוקרים מהאוניברסיטאות בר-אילן, ת”א, בן-גוריון והטכניון לקראת הגשת הצעה להקמת מאגד “ביו-שבבים” שיעסוק בפיתוח יכולות דיאגנוסטיקה של מדדים ביולוגים בעזרת שבבים שישמשו באפליקציות רפואיות.
חזון המאגד: פיתוח טכנולוגיות גנריות לאבחון וטיפול בעזרת ביו-שבבים, אשר יהיו נגישות לתעשיית הביו-רפואית הישראלית ויאפשרו פיתוח מואץ וחדשני של מגוון אפליקציות הנשענות על בקרת זרימה, חישה אופטית, חשמלית, כימית ואלקטרוכימית, שילוב מערכות ותת מערכות ביולוגיות עד לרמה המולקולרית והממשקים המקיפים אותן בעולם העברת המידע, הסייבר והבינה המלאכותית.
במסגרת המאגד יפותח מדגים משותף לחברות במאגד, אשר יתכלל את מגוון הטכנולוגיות שיפותחו. פעילות המאגד תתמקד בפיתוחים פורצי דרך ותסתמך ככל הניתן על תשתית קיימת, לצורך הדגמת היכולות שיפותחו.
טכנולוגיות מרכזיות:
- מיקרו-ייצור של פלטפורמתמיקרו/ננו פלואידית, כולל כל הרכיבים הגנריים, כלומר מיקרו-משאבות, מערבלים, דגימת נוזלים ומניפולציה של חלקיקים ביולוגיים.
- מיקרו ייצור של חיישן אלקטרוכימי גנרי.
- מיקרו ייצור של חיישן חשמלי גנרי בתדירות נמוכה, RF, העושה שימוש באפקט שדה ומבוסס על ננו-חלקיקים.
- מיקרו-ייצור של חיישן גנרי (כלומר הארה, ביו-כימילומנצנציה, שידור, השתקפות וכו’ ‘) – פלטפורמת מיקרו וטכנולוגיות נלוות כגון ביו סמנים ומערכות זיהוי תמונות ואלגוריתמים.
- ממשק חומרים ביולוגיים ברמה המולקולרית (כלומר חלבונים, DNA / RNA, מטבוליטים וכו ‘) או ברמות הרקמה או האיברים.
- מעגלים משולבים ספציפיים לביוצ’יפ (BSIC) לממשקי אותות, עיבוד מקדים, אחסון ותקשורת.
- ניהול נתוני ביו-שבב – ניהול כל הפונקציות הלוגיסטיות ברמת הביו-שבב, הפחתת הנטל בענן, מתן אבטחת חומרה וסייבר ו- DRM.
- שילוב יעיל של יחידות הדגימה, החישה, העיבוד והתקשורת על שבב יחיד.
יישומים אפשריים: מיקרו-נוזלים, מערכות זיהוי וניטור זיהומים מיקרוביולוגיים, העברת תרופות ממוקדת, זיהוי בימרקרים וניטורם, חיישנים לבישים או מושתלים ואקטואטורים.
שותפים פוטנציאליים: חברות מתחום תעשיית המדיקל, חברות מתחום התקשורת והסייבר, חברות המפתחות שבבים, חברות מתחום החקלאות המדייקת, חברות מתעשיית התרופות והמזון, קבוצות מחקר, משתמשי קצה, בתי חולים.
איגוד חברות טכנולוגית שפת אנוש בעברית ובערבית
תקציב התוכנית ל-3 השנים הראשונות: כ-7.5 מיליון ₪
רשות החדשנות, בשיתוף עם משרד הדיגיטל הלאומי, אישרו את הקמתו של איגוד חברות לטכנולוגיות שפת אנוש (NLP – Natural Language Processing), שיסייע בקידום הבנת השפה העברית והשפה הערבית במערכות ממוחשבות. בין החברות באיגוד: רפאל, Ginger Software, Melingo, AudioCodes ואחרות.
אשר ביטון, מנכ”ל משרד הדיגיטל הלאומי: “הסקטור הציבורי עוסק ביום יום במידע בעברית ובערבית שחלקו הגדול אינו מובנה. אחד מהאתגרים הגדולים בדיגיטציה של השירותים הציבוריים הינה לאפשר יעילות תפעולית, זמינה לציבור ללא עלות, לצד פריון גבוה”
אביב זאבי, סמנכ”ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות: “האיגוד שהקמנו השבוע אמור לתת לתעשייה להוביל את הגדרות הצרכים ולסייע בסגירת פערים טכנולוגים שיאפשרו לעשות שימוש במאגרי מידע לא מובנים בעברית ולהוציא על בסיסם תובנות שישמשו מנוף למוצרים ושירותים לחברות ישראליות”
איגוד החברות לטכנולוגיות שפת אנוש (NLP), בו תשקיע רשות החדשנות כ-7.5 מיליון ₪ בשלוש השנים הקרובות, קם לאור איכות נמוכה ובלתי מספקת של זיהוי השפות עברית וערבית במערכות ממוחשבות מסוגים שונים בהשוואה לזיהוי הדיבור בשפות אחרות. הסיבה לאיכות הירודה והקושי בפיתוח טמונה בעובדה שעברית וערבית הינן שפות שמיות המאתגרות וקשות יותר לניתוח, וכך איכות ההבנה והזיהוי של שפת אנוש בעברית וערבית הינה נמוכה יותר ומהווה חסם ליישום ומימוש שירותים מתקדמים ואיכותיים.
מטרת האיגוד תהיה לייצר תשתית מו”פ שתאפשר בסיס אמפירי לא רק לזיהוי האלמנטים והדגמים המבניים המרכיבים את המערכת הלשונית, אלא גם למיפוי האופן שבו משתמשים במערכות האלו. אלו מאפיינים תחביריים, סמנטיים ומורפולוגים לצורכי מו”פ בתחום עיבוד שפה טבעית. על מנת לאפשר שיפורים מגוונים ורחבים ככל הניתן, הקורפוסים המתויגים בעברית ובערבית יהיו מתחומים מגוונים, בהם: חדשות, ארכיונים, סרטים, ספרים, מאמרים, שירות לקוחות, שידורי רדיו וטלוויזיה מתומללים ועוד ממגזרי תעשיה שונים.
נוסף על כך, יבחן האיגוד את האפשרות להתאמת כלי צד ג’ (Open Source) ו/או יפותחו כלים בקוד פתוח לבדיקות ושיפור איכות הבנת השפות עברית וערבית ע”י מערכות מחשוב שונות. באמצעות תשתית זו, ניתן יהיה לשפר ולהגביר את איכות הפתרונות השונים לזיהוי שפת אנוש בשפות עברית וערבית. התשתית שיקים האיגוד תוקם על גבי ענן ותאפשר שיתוף מאובטח של הקורפוסים והרצת מערכת ניהול ואלגוריתמים לכל השותפים באיגוד.
קבוצת המשתמשים שתבצע שימוש בתוצרי הארגון תורכב הן מחברי האיגוד, המגיעים מתחומים שונים בתעשייה הישראלית, ואלו יבצעו שימוש בתשתית לצורך פיתוח שירותים, יישומים ותוכנות לשיפור שירות לקוחות, ניהול, ידע, קבלת החלטות ומימוש יישומים מתקדמים הדורשים הבנת שפה טבעית בעברית ובערבית.
בין החברות והמשתתפים בארגון נמצא חברות המפתחות פתרונות תשתית (מחקר ופיתוח בתחומי הבנת שפה וחברות המפתחות אלגוריתמים המשמשים אבני בניין ליישומים שונים בתחום); וכמובן חברות העוסקות בפיתוח שירותים ומוצרים בתחומי הבנת שפה. הצרכנים הפוטנציאליים למוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיות זיהוי שפה טבעית מגיעים ממגוון נרחב של מגזרים ושירותים: הייטק, בנקאות, ביטוח, תקשורת, בריאות, חינוך, תיירות, השמה, משרדים ממשלתיים, מערכות ביטחון ומודיעין ועוד.
החברות המשתתפות באיגוד: אודיוקודס, רפאל, בנק הפועלים, בייסיס טכנולוג’י, K-Dictionary, Infoneto, ג’ינג’ר תוכנה, Melingo, אינטל וכן האתרים YNET ווואלה.
ספקי תוכן לא מובנה
- וואלה
- Ynet
- תאגיד כאן
- גלי צה״ל
- ארכיון הכנסת
- דיקטה
- מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
- משרד הבריאות – פרויקט תמנע
- מרכז המחקר של קופת חולים מכבי
- הארץ
- בנק הפועלים
חוקרים מהאקדמיה:
- פרופסור רעות צרפתי, בר אילן
- פרופסור אלון איתי, הטכניון
- פרופסור שולי וינטנר, אוניברסיטת חיפה
- אפי לוי, האוניברסיטה העברית
- שי פיין, הבין תחומי הרצליה
קול קורא לשת”פ בינלאומי במיזמי Bio-Convergence
רשות החדשנות באמצעות הקרן הדו-לאומית של ישראל ודרום קוריאה (KORIL-RDF), משיקה קול קורא לשיתוף פעולה בין חברות קוריאניות וישראליות בתחום הביו-קונברג’נס (Bio-Convergence). הקול הקורא יתמוך בפרויקטים באמצעות מענקי תמיכה בשיעור של עד 50% מהוצאות המו”פ, ובתקציב של כ- 14 מיליון ₪ (4 מיליון דולר) עבור הפרויקטים הנבחרים.
ד”ר עמי אפלבום, יו”ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה: “בעשור האחרון אנו עדים לפריצות דרך טכנולוגיות בתחומים רבים בישראל ובעולם, בהם בולטים תחומי ההנדסה, האנליטיקה, הבינה המלאכותית והרפואה. בישראל טבועה יכולת מולטי-דיספלינריות בחברות רבות וזאת מהווה פוטנציאל להציב את האקו-סיסטם הישראלי בקדמת הפיתוח של רפואת העתיד. תחום הביו-קונברג’נס סומן כיעד אסטרטגי של הרשות לעשור הקרוב, ויצירת מובילות בתחום מחייבת שיתופי פעולה בינלאומיים כדוגמת דרום קוריאה, שלה נכסים בתחומי המחקר והטכנולוגיה לקידום מטרה זו”.
מנהל המערך הבינ”ל ברשות החדשנות, אבי לובטון: “מובילות בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום הביו קונברג’נס מצריך שילוב מצויינות טכנולוגית ישראלית ובינלאומית בתחומי ההנדסה והביולוגיה. לשם כך, החטיבה הבינ”ל ברשות החדשנות פועלת במגוון כלים עם שותפים במדינות מובילות בתחום, בניהן נמצאת גם דרום קוריאה, איתה הרשות מפעילה קרן דו לאומית למימון פרויקטים פורצי דרך, שתשמש כפלטפורמה לתמיכה בביו קונברג’נס”.
מנכ”ל הקרן הדו-לאומית ישראל-קוריאה (KORIL-RDF), ד”ר טה-הון צ’וי: “ישראל הינה מובילה בתחום של תחומי מדעי החיים – ניתן לראות זאת במספר פרסי הנובל שבהן זכתה, מכוני מחקר מובילים בתחום, כדוגמת מכון ויצמן וחברות תרופות מובילות כמו חברת טבע. קוריאה הראתה לאחרונה את יכולות מערכת הבריאות שלה בהתמודדות עם נגיף הקורונה, וזוהתה כאחד המקומות המובילים לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחום, בשילוב עם בתי חולים וחוקרים מובילים ברפואה.
היכולות של שתי המדינות בתחומים של מדעי החיים, ICT, אלקטרוניקה, הנדסה, ציוד רפואי ועוד, יכולים להוביל לשת”פ ופריצות דרך טכנולוגיות משמעותיות בתחום של הביו קונברג’נס, ובשל היותו תחום מולטי-דסיפלינרי, הוא יתרום למערכת הבריאות העולמי. לכן, הקרן החליטה להעניק תמיכה מוגדלת בתכניות שת”פ בתחום הביו-קונברג’נס”.
הקול הקורא מחפש מיזמים פורצי דרך באחד מתתי תחום הביו-קונברג’ס הבאים:
- ננו רובוטיקה לשינוע תרופות (Bio-Advanced Engineered Drug Delivery&Diagnostics Systems)
- גילוי תרופות (Advanced Therapeutics Discovery Systems)
- הנדסת רקמות והדפסת תלת מימד ביולוגית (Tissue Engineering – 3D Bio-Printing & Cyborg Tissues)
- רפואה ביו-אלקטרונית וחיישנים ביולוגיים (Bio-Electronics & Electroceuticals and Bio-Sensors & Hybrid Devices
תחום ה-Bio-Convergence הינו אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים הבאים של ההיי-טק בישראל. רשות החדשנות בשיתוף עם גורמים בארץ ובחו”ל פועלת להרחבת היריעה וליצירת אקו-סיסטם תחרותי שיתמוך בקידום תחום זה בישראל, ויסייע לישראל לשמור על קדמה טכנולוגית ויתרון תחרותיות בשוק הבינלאומי גם בשנים הבאות.
בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה בתחום הרפואה והבריאות בעולם, ופריצות דרך טכנולוגיות שהתרחשו לאחרונה מאפשרות ליצור חיבורים ושילובים של תחומים שלא היו אפשריים בעבר. תחום הביו-קונברג’נס הינו שילוב בינתחומי של רפואה וביולוגיה עם הנדסה וטכנולוגיות מתקדמות אחרות (כגון AI , פיזיקה חישובית, ננו-טכנולוגיה, מדע חומרים והנדסה גנטית מתקדמת).
מחקר רב-תחומי המשלב הנדסה עם ביולוגיה, קיים כבר שנים רבות באקדמיה בעולם וגם בישראל. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת האצה בתחום המקבלת ביטוי בהקמת מוסדות מחקר ומודלים חדשים במרכזים שונים בעולם, אשר אחת המובילות בתחום הינה דרום קוריאה.
כזרוע העיקרית לשת”פ בין המדינות, החליטה מועצת המנהלים של הקרן הדו-לאומית של ישראל ודרום קוריאה ביולי האחרון לקדם את תחום הביו קונברג’נס במסגרת תכניות התמיכה במו”פ של הקרן, וקול קורא זה מהווה סנונית ראשונה. הקרן הדו לאומית ישראל קוריאה (Korea Israel Industrial R&D Foundation – (“KORIL-RDF” אשר הוקמה בשנת 2001, פועלת כבר 19 שנה בקידום שיתופי פעולה תעשייתים בין חברות דרום קוריאניות וישראליות ואישרה עד כה מעל 170 פרויקטים משותפים בסכום כולל של כ-50 מיליון דולר.
חברות ישראליות ודרום קוריאניות המעוניינות לשתף פעולה ולפתח יחדיו טכנולוגיה פורצת דרך באחד מתתי תחום הביו-קונברג’ס האמורים, מוזמנות להגיש בקשה ע”י שתי החברות ביחד, באמצעות מייל למשרדי הקרן ולמערכת החברות של רשות החדשנות עד תאריך 31 בדצמבר השנה.
הקרן תאשר עד שני פרויקטים בתמיכה של 50% מהוצאות המו”פ בסכום של עד 7 מיליון ₪ לכל פרויקט. פרטים נוספים על הקול הקורא זמינים באתר רשות החדשנות ובאתר הקרן הדו-לאומית של ישראל ודרום קוריאה.
משרד האנרגיה ורשות החדשנות שקיעו במימון תכניות ופרויקטים בתחום האנרגיה כ-12 מיליון ש’
משרד האנרגיה ורשות החדשנות, בשיתוף מנהלת תחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה, משתפים פעולה לראשונה ומפרסמים בימים אלה שני קולות קוראים בתחום האנרגיה בהשקעה כוללת של כ-12 מיליון ₪. במסגרת התוכניות הראשונה, ישקיעו המשרדים כ-10 מיליון ₪ לקידום פרויקטים ופיתוח חדשנות במשק האנרגיה, תחליפי נפט, מים ואוצרות טבע. במסגרת התוכנית השנייה, משקיעים משרד האנרגיה והרשות כ-2 מיליון ₪ במימון תוכניות ראשונות מסוגן של מחקר ופיתוח לקידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות באנרגיה בתעשיית הייצור.
במסגרת הקול קורא הראשון להשקעה בקידום פרויקטים ופיתוח חדשנות המשק האנרגיה, יוקמו מתקני פיילוט מסחריים או חצי מסחריים בתחומי האנרגיה, תחליפי נפט, מים ואוצרות טבע, כאשר הפרויקטים להם יינתן המימון ייבחרו במסגרת קול קורא ועל פי ציונים המוענקים להם על בסיס הקריטריונים שנקבעו, ביניהם השפעה על משק האנרגיה, היתכנות טכנולוגית ויזמות בעלת ניסיון עסקי ומסלול מסחור ברור.
הקול קורא השני מפורסם עבור מפעלי ייצור בתעשיית הייצור, שיוכלו לזכות במענק בשיעור של בין 30% ל-70% מהוצאות הפיתוח של טכנולוגיה בתחומי האנרגיה. המפעלים מוזמנים להגיש בקשות לקבלת סיוע למימון תכניות של מחקר ופיתוח וחדשנות טכנולוגית, אשר יעסקו בפיתוח של מוצרים, חומרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשניים. במסגרת התוכנית, תינתן תמיכה לפיתוח או הטמעה של טכנולוגיות, מוצרים ותהליכים על ידי התעשייה היצרנית, המקדמים אנרגיה מתחדשת והתייעלות באנרגיה, חיסכון במים או טיפול בשפכים, ועוד.
השקעה זאת של משרד האנרגיה ורשות החדשנות מבססת את ההחלטה של שר האנרגיה, ד”ר יובל שטייניץ, להעלות את יעדי השימוש באנרגיות מתחדשות של מדינת ישראל מ-17% ל-30% עד שנת 2030.
ד”ר גדעון פרידמן, המדען הראשי בפועל במשרד האנרגיה: “אני שמח על שיתוף הפעולה בין רשות החדשנות למשרד האנרגיה, הממנף את המומחיות של כל אחד מהשותפים. העולם עובר שינויים דרמטיים ומהירים לשימוש במקורות אנרגיה נקיים. הקול הקורא לפיילוטים במשק האנרגיה יביא למסחור מהיר של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות על מנת להביא הובלה ישראלית עולמית בתחום זה, ולפיתוח משק אנרגיה מתקדם בישראל. מטרת הקול הקורא השני היא לעודד חדשנות בתעשייה היצרנית, להעלות את הפריון שלה ולשפר את התחרותיות שלה. זאת ניתן להשיג תוך כדי מעבר לטכנולוגיות של אנרגיה ומים נקיים ומקיימים. כך נרוויח פעמיים, נוכל לעמוד ביעדים של הפחתת פליטות וזיהומים, ונשפר את הביצועים של התעשייה היצרנית “.
שגיא דגן, סמנכ”ל רשות החדשנות: ” בשל החשיבות של תחומי האנרגיה למשק והפוטנציאל הכלכלי הגלום בטכנולוגיות האנרגיה, רשות החדשנות מקדמת הן פיתוח ניסוי והדגמת טכנולוגיות האנרגיה בישראל והן את אימוץ החדשנות במגזר האנרגיה. באופן זה אנו מביאים לבנייתו של יתרון יחסי למגזר האנרגיה הישראלי המבוסס על חדשנות טכנולוגית ישראלית. בנוסף, כמו בשיתופי פעולה עם משרדי ממשלה אחרים, יאיץ מהלך זה גם פעילות רגולטורית מתקדמת ומדיניות ממשלתית לאימוץ חדשנות במגזר האנרגיה, החיונית לשגשוגו של משק האנרגיה הישראלי “.
דר’ מלכה ניר ראש זירת יצור מתקדם, רשות החדשנות: “התייעלות אנרגטית ושימוש משאבים מתחדשים מובילים לשיפור הפריון בתעשייה בעולם. זוהי הזדמנות לקדם תחרותיות של המפעלים ולהוריד עלויות יצור. במקביל לעודד כלכלה סביבתית הפועלת להאצת חדשנות בתחומי האנרגיה במפעלים בישראל.”
