נבחרו 16 הצעות המחקר בסבב השני של תכנית המחקר ברפואה ממוקדת אישית של הקרן הלאומית למדע

סך מענקי המחקר במחזור ההגשות הנוכחי הינו כ 60 מיליון שקלים * היקף המענקים הכולל לשני הסבבים הראשונים עומד על כ 120 מיליון שקלים * תכנית המחקר מתבססת על איגום משאבים בו לוקחים חלק הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, משרד הבריאות, מיזם ישראל דיגיטלית של המשרד לשוויון חברתי, יד הנדיב וקרן משפחת קלרמן (בוסטון) * תכנית רמ״א מתנהלת ומופעלת על ידי הקרן הלאומית למדע

המחקר בתחום הרפואה הממוקדת אישית מתבסס על שיתופי פעולה בין תחומיים נרחבים, המשלבים ידע מדעי וידע רפואי, תיאוריה, ניתוחים מעמיקים של נתוני עתק רפואיים ועבודה ניסויית נרחבת. במחקרים הזוכים נעשה שימוש במידע הנמצא במאגרי רקמות ובמסדי הנתונים הייחודיים של מוסדות הבריאות בישראל, תוך שמירה קפדנית על פרטיותם של החולים. יצוין כי לישראל יתרון יחסי עצום בתחום לאור ההיקף הנרחב והמהימנות הגבוהה של מסדי נתונים אלה.

צוות השיפוט הבינלאומי בראשות חתן פרס נובל לכימיה, פרופ’ רוג’ר קורנברג מאוניברסיטת סטנפורד בחר, לאחר בחינה יסודית את 16 הצעות המחקר המובילות במחזור השני של תכנית רמ”א, להן יוענקו מענקי מחקר בסך כולל של כ 60 מיליון שקלים. רמ”א הינה תכנית מחקר חדשה – ראשונה מסוגה בישראל אשר הושקה לפני כשנתיים (קיץ 2018) בהיקף תקציבי כולל של כ 210 מיליון שקלים,  התוכנית תופעל בארבעה מחזורי הגשה. משך כל מחקר יהיה עד 4 שנים.

פרופ׳ יובל דור, יו״ר תחום ביולוגיה ורפואה בקרן הלאומית למדע: “במחזור השני של התכנית לרפואה ממוקדת אישית חזינו שוב בשפע תכניות מחקר מצוינות ששיקפו את העומק המדעי ורוח שיתוף הפעולה בין חוקרים ורופאים בישראל ובין אוניברסיטאות, בתי חולים וקופות חולים. אנו שמחים שהצלחנו לקיים את תהליך השיפוט התחרותי כסדרו למרות השיבושים שגרמה מגיפת קורונה. ההצעות הזוכות מגיעות ממגוון של אוניברסיטאות ומוסדות רפואיים, עוסקות בשאלות מהותיות לבריאות האדם וצפויות להביא לתובנות מדעיות ויישומים רפואיים חשובים”.

פרופ’ יפה זילברשץ’, יו”ר ות”ת: “תכנית רמ”א היא מקור לגאווה וסיפוק. עם סיום המחזור הראשון היה ברור שהתכנית הצליחה מעבר למצופה. המחזור השני מחזק הבנה זו. אני נרגשת לראות את תכני מענקי הזכייה, איכותם המדעית ושיתופי הפעולה בין חוקרים מהאקדמיה לרופאים וחוקרים מארגוני הבריאות. אין ספק כי לתכנית תהיה תרומה אדירה לקידום המחקר והרפואה בישראל ובעולם. אני מודה מקרב לב לאנשי הקרן הלאומית למדע אשר עמדו במשימה המאתגרת של שיפוט ההצעות במסגרת לוחות הזמנים למרות מגפת הקורונה”.

שי-לי שפיגלמן, ראש מטה ישראל דיגיטלית: תכנית המחקר ברפואה ממוקדת אישית היא חלק משמעותי מיוזמת בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה, המציבה את ישראל בחוד החנית של מהפכת הבריאות הדיגיטלית. תכנית זו מדגימה את הערך העצום של המידע הרפואי הנוצר בישראל. המחקרים המעולים שזכו במחזור השני של התכנית יעמיקו את ההבנה האנושית של מגוון מחלות, ויסייעו במניעתן ובטיפול בהן. לא פחות חשוב מכך, הם יחזקו את שיתוף הפעולה המצוין הקיים בין האקדמיה לבין מערכת הבריאות הישראלית. שיתוף פעולה זה עומד ביסוד המצוינות הישראלית בבריאות, והוא אחד הגורמים לכך שישראל עברה בהצלחה את הגל הראשון של מגיפת הקורונה.

רקע על תכנית רמ”א ומהותה:

תכנית רמ”א (רפואה ממוקדת אישית) מתמקדת בהבנה מעמיקה של ההבדלים והמנגנונים האחראים לשונות במאפייני אותה מחלה בחולים שונים ופועלת לקידום מחקר חדשני, פורץ דרך, שיביא להבנה מעמיקה של ביולוגיה של האדם ושל מנגנונים המעורבים במחלות אנושיות. מחקרים רבים, שהתבצעו במהלך השנים האחרונות, מצביעים על כך שאנשים החולים באותה מחלה עצמה (דוגמת: סכרת, לויקמיות מסוגים שונים, סרטן שד, מחלת קרוהן ועוד) עשויים לפתח מופע מחלה שונה, ובכלל זה – קצב התפתחות שונה של המחלה, הבדלים בחומרת המחלה, ושוני בתגובה לטיפול.

קיומה של שונות ניכרת בין חולים, מוכרת בעולם הרפואה מזה זמן רב, אך הבנת הסיבות שגורמות לשונות זאת עדיין מוגבלת. בהעדר מידע מבוסס על הגורמים לשונות זו, קשה יותר להתאים באופן מיטבי טיפול למחלה לכל חולה וחולה.

תכנית רמ״א נועדה להתמודד עם אתגרים אלה, תוך שימוש במגוון רחב של טכנולוגיות, הפעלת צוותי מחקר רב תחומיים, בהם שותפים רופאים, חוקרים בסיסיים, תיאורטיקנים, ניסיונאים, ביולוגים חישוביים, אנשי מדעי המחשב ומדעי הנתונים, מהנדסים, סטטיסטיקאים, אפידמיולוגים ועוד.

השותפים במימון התכנית: הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות״ת), משרד הבריאות, מיזם ישראל דיגיטלית שבמשרד לשוויון חברתי ושתי קרנות פילנתרופיות: קרן יד הנדיב בישראל וקרן משפחת קלרמן בארה״ב. התכנית מופעלת ומנוהלת על-ידי הקרן הלאומית למדע.

התכנית תאפשר לחוקרים ישראלים לקדם מחקרים רחבי הקף בתחומים של בריאות האדם, המתבססים על שיתופי פעולה נרחבים בין חוקרים במוסדות ההשכלה הגבוהה ומוסדות רפואיים בישראל, על אוכלוסיות של מתנדבים בריאים וחולים, וכן על בסיס נתוני עתק (big data) המצויים במסדי הנתונים של בתי החולים וקופות החולים בישראל.

שיתופי הפעולה בין החוקרים באוניברסיטאות ובמוסדות הבריאות מקדמים משמעותית את יכולות המחקר בתחום בישראל, מסייעים בהאצת קצב התגליות ופוטנציאל היישום של גישות טיפוליות חדשות, תוך מיצוב ישראל כפורצת דרך בחזית המדע העולמי בתחום הרפואה הממוקדת אישית.

בחודש ספטמבר 2019 פורסם קול קורא השני למחקרים בתחום, הוגשו 75 הצעות מחקר, המתבססות על שיתופי פעולה בהיקפים יוצאי דופן, ובהן מגוון רחב של נושאים בתחומי רפואת האדם. הבקשות עברו הליך שיפוט מעמיק על ידי מומחים בינלאומיים, ומתוכן נבחרו 16 בקשות למימון.

בספטמבר 2020 צפוי להתפרסם קול קורא נוסף למחזור השלישי מתוך ארבעת המחזורים המתוכננים.

יצוין כי בשל מגיפת הקורונה אושרה בחודש אפריל 2020 תכנית מענקים נוספת שנועדה למימון מהיר של מחקרים ממוקדים לבלימת מחלת covid-19. התכנית בהיקף של 14 מיליון ₪ ממומנת על ידי ות”ת ומספר קרנות פילנתרופיות: קרן יד הנדיב, קרן משפחת קלרמן, קרן ראסל ברי וקרן וולפסון. התוכנית תופעל ע”י הקרן הלאומית למדע. במסגרת תקצוב ייעודי זה הכוונה לממן כ- 30 פרויקטים בהיקף של 180,000-720,000 ₪ למחקר שיארך בין חצי שנה לשנתיים.

הפרויקטים החדשים שזכו במימון

להלן רשימת 16 הצעות המחקר שנבחרו, הכוללת את שמות החוקרים והתמחותם, נושא המחקר וסך המענק:

1. פרופ’ אלי פיקרסקי, ביה”ס לרפואה, האוניברסיטה העברית (אימונולוגיה וחקר הסרטן והמחלקה לפתולוגיה), פרופ’ איתמר וילנר, האוניברסיטה העברית (המכון לכימיה), ד”ר אורן פרנס, האוניברסיטה העברית, (אימונולוגיה וחקר הסרטן), פרופ’ רחל נחושתאי, האוניברסיטה העברית, (מדעי הצמח והסביבה). סך המענק: 2 מיליון ₪.

קוד ננו – מציאת התרופה המתאימה לטיפול בסרטן באמצעות חלקיקי ננו בחולה: קביעת ספקטרום הרגישות של סרטן פרטי לקשת רחבה של תרופות שונות היא מטרה מרכזית של אונקולוגיה מותאמת אישית. תפותח שיטה חדשה לזיהוי מהיר ובעלות תועלת משופרת של הרגישות של סרטן שחלה ספציפי לתרופות רבות. המחקר מחבר בין מדענים עם מומחיות רב תחומית ובכלל זה ננו-חלקיקים, ננו-כימיה, ביולוגיה של הסרטן, פתולוגיה וביולוגיה מערכתית ויעשה שימוש בננו-חלקיקים חכמים, המגיבים לסיגנלים ספציפיים בתאי הסרטן ומאפשרים לקבוע בבת אחת את הפעילות של תרופות רבות כנגד הסרטן.

2. פרופ’ אייל גוטליב, הטכניון (הפקולטה לרפואה על שם רות וברוך רפפורט), ד”ר יעקב ריצ’רד לורנס, שיבא – מרכז רפואי אקדמי (המכון לרדיותרפיה אונקולוגית), ד”ר קרן יצחק, הטכניון (הפקולטה לרפואה), ד”ר טליה גולן, שיבא – מרכז רפואי אקדמי (מכון אונקולוגי). סך המענק: 9 מיליון ₪.

שימוש בגנומיקה ומטבולומיקה לזיהוי רגישות למעכבי PARP והתגברות על עמידויות לטיפול בגידולי סרטן הלבלב: סרטן הלבלב היא מחלה ממאירה אשר בדרך כלל אינה מגיבה היטב לטיפולים קונבנציונליים. לאחרונה התגלתה תת-קבוצה של חולים בסרטן הלבלב בהם הגידול הסרטני נוצר עקב פגיעה במנגנון תיקון גנטי. אי לכך, גידולים אלו מגיבים טוב יותר לתרופות הגורמות לפגיעה ב-DNA. אולם, גם גידולים אלו מפתחים עמידות לטיפול יחסית במהירות. בשילוב בין גנטיקה וביוכימיה, המחקר ימפה את הפרופיל המטבולי של גידולים אלו על מנת להבין את מנגנוני העמידות ולמצוא דרכים להתגבר עליהם.

3. פרופ’ דרור שרון, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם (מחלקת עיניים), פרופ’ איל בנין, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם (מחלקת עיניים), פרופ’ שי בן-ארויה, אוניברסיטת בר-אילן (הפקולטה למדעי החיים), ד”ר שי כרמי, האוניברסיטה העברית, (הפקולטה לרפואה, ביה”ס לבריאות הציבור). סך המענק:2 מיליון ₪.

מחלות רשתית תורשתיות- מאיתור גנים וגורמי סיכון לפיתוח שיטה חדשה לרפואה מותאמת אישית: מחלות תורשתיות של הרשתית הן גורם עיקרי לפגיעה בראייה, לעיתים עד כדי עיוורון, ומלוות בפגיעה קשה באיכות חייו של הלוקה בהן כמו גם בעול סוציו-אקונומי ניכר ברמת החברה. למרבית המחלות הללו אין עדיין ריפוי אפקטיבי, אולם בשנים האחרונות החלו להתפתח טיפוליים פורצי דרך העושים את צעדיהם הראשונים בתחום זה, כולל ריפוי גני ותאי. במחקר המוצע נשתמש במשאבים אפידמיולוגיים לאומיים ובפיתוחים חדשניים בתחום הרפואה המותאמת אישית בכדי לאפיין, לאבחן ולשפר את הטיפול בחולים עם מחלות רשתית ניווניות תורשתיות. התקווה והציפייה הן כי תוצאות המחקר יאפשרו הבנה טובה יותר של הביולוגיה והאפידמיולוגיה של מחלות אלו, תוך סלילת דרכים חדשות לשיפור האיתור, האבחון, הייעוץ גנטי, המניעה והטיפול בהן. המחקר נעשה בשיתוף קופות החולים מאוחדת וכללית.

4. ד”ר מיכאל ברגר, האוניברסיטה העברית, (אימונולוגיה וחקר הסרטן, ביה”ס לרפואה), ד”ר דינורה פרידמן – מורבינסקי, אוניברסיטת תל-אביב (ביוכימיה וביולוגיה מולקולרית), סך המענק:75 מיליון ₪.

אימונותרפיה של גליובלסטומה עם תאי CAR T בעלי ספציפיות כפולה ומטבוליזם משופר: שימוש בתאי T עם קולטן כימרי (CAR-T) לטיפול בגליובלסטומה (GBM) נחל הצלחה מוגבלת עקב שתי סוגיות, התחמקות הגידול ע”י שינוי מולקולרי, ותשישות מטבולית של תאי ה- CAR-T בגלל מחסור בחומרים מזינים בסביבת הגידול. כדי להתגבר על מכשולים אלה, יפותחו תאי CAR T בעלי ספציפיות כפולה ומטבוליזם משופר, אשר יתקפו את גידולי ה- GBM דרך שתי מולקולות שונות ואשר יתוכנתו גנטית לשם התגברות על מחסור בגלוקוז וחמצן. המחקר צפוי לספק גישה חדשה וכלים מעשיים לטיפול מותאם אישית ב- GBM, ולכן הוא חיוני לקידום ה- CAR-T מטיפול מבטיח לטיפול ליעיל. המחקר נעשה בשיתוף מרכז רפואי שיבא תל השומר.

5. פרופ’ תלמה הנדלר, אוניברסיטת תל אביב (ביה”ס למדעי הפסיכולוגיה וביה”ס סגול למדעי המוח, הפקולטה לרפואה), והמרכז הרפואי תל-אביב ע”ש סוראסקי; פרופ’ נועם שומרון, אוניברסיטת תל-אביב (מרכז אדמונד ספרא לביואינפורמטיקה ובי”ס סגול למדעי המוח, הפקולטה לרפואה(, פרופ’ מלכה גורפיין, אוניברסיטת תל-אביב )המחלקה לסטטיסטיקה וחקר ביצועים, ביה”ס למתמטיקה(; פרופ’ ליאור וולף, אוניברסיטת תל-אביב )מדעי המחשב(; קבוצת מחקר AI פייסבוק ישראל. סך המענק:5 מיליון ₪.

מודל הערכת סיכון דינמי לפסיכופתולוגיה לאחר טראומה בהתבסס על אפיון אישי רב שכבתי בסקאלות זמן שונות של תגובת הסטרס: סטרס שכיח בחיינו ומשפיע על בריאות הגוף והנפש. תגובת הסטרס היא רב-שכבתית; ביולוגית ופסיכולוגית ומשתנה בציר הזמן. אנשים שונים זה מזה בתגובה לסטרס ולא נתן לצפות מי יפתח תגובה פתולוגית לאורך זמן. בשילוב ידע ממדעי המוח, פסיכיאטריה, גנטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (AI) מתכננים החוקרים לבנות מודל חישובי שייתן צפי לסיכון בסמוך לאירוע טראומתי, להתפתחות בעיות נפשיות עם הזמן, ויכוון לטיפול מותאם אישית. המודל יהווה בסיס לפיתוחים דומים בהפרעות נפש נוספות בהן התפתחות בזמן היא קריטית באיפיון הפסיכופתולוגיה ולשיפור הטיפול.

6. פרופ’ גיל אסט, אוניברסיטת תל-אביב (המחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה); פרופ’ רודד שרן, אוניברסיטת תל-אביב (בית הספר למדעי המחשב). סך המענק: 9 מיליון ₪.

פענוח מעורבות מנגנונים אפיגנטיים באוטיזם והתאמת טיפול מותאם אישית: להפרעות ספקטרום האוטיזם יש רכיב גנטי ברור, אבל שינויים גנטיים הנמצאים בשכיחות גבוהה בחולים מתגלים גם אצל אנשים בריאים. מצאנו שני גנים בעלי ביטוי גבוה באוטיזם, אשר יתכן ומעורבים בחדירות ההפרעה, משום שביטוי ביתר שלהם במערכת תאית חולל שינויים אפיגנטיים בכלל הגנום, ובאופן ספציפי בגנים המקושרים לאוטיזם. במחקר נבדוק תאים מנבדקים חולים ובריאים אשר להם שינוי גנטי זהה המאפיין אוטיזם ונשווה ביניהם לפי פרמטרים אפיגנטיים, דפוסי שיחבור ודפוסי ביטוי גנים. כמו כן נפתח כלי מבוסס למידה חישובית לאבחון אוטיזם ונפתח מערכת לשינוי דפוסי מתילציה לטיפול מותאם אישית. המחקר נעשה בשיתוף המרכז לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון).

7. פרופ’ בנימין דקל, שיבא – מרכז רפואי אקדמי (מנהל המכון לחקר תאי אב בילדים והיחידה לנפרולוגיה ילדים); ד”ר תומר קליסקי, אוניברסיטת בר-אילן (המחלקה להנדסה ביו-רפואית); פרופ’ יאיר אניקסטר, שיבא – מרכז רפואי אקדמי (מנהל היחידה המטבולית). סך המענק: 75 מיליון ₪.

יצירת מודל לטובולופתיות באמצעות איברוני כליה תואמי מטופל למטרת טיפול כלייתי מותאם אישית – תסמונת פנקוני מיטוכונדריאלית כהוכחת היתכנות: הצעת המחקר נסובה על  לקיחת שתנים מחולים, בידוד תאי גזע מהשתן ובניית רקמות כליה מחוץ לגוף שמדמה בפעילות את הכליה (אורגנואידים). ספציפית יילקחו שתנים מילדים עם מחלות מיטוכונדריאליות שיש בהן פגיעה כלייתית. משתנים אלה נבנה לכל חולה את הרקמה שלו בתרבית, ונלמד על מסלולים שנפגעים במחלה, אח”כ נדגיר את האורגנואידים עם תרופות שונות כדי למצוא איזה מהן תשפר את התפקוד של המיטוכונדריות ועשויה לרפא את החולים.

8. פרופ’ עידו עמית, מכון ויצמן למדע (המחלקה לאימונולוגיה); ד”ר משה גת, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם (המטולוגיה); ד”ר חמוטל גור, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם (האגף הפנימי); ד”ר יעל כהן, המרכז הרפואי תל-אביב ע”ש סוראסקי (המערך ההמטולוגי) ואוניברסיטת תל אביב (הפקולטה לרפואה). סך המענק: 2 מיליון ₪.

ריצוף של תאים בודדים מהמח עצם ודם של חולי מולטיפלי מיאלומה – לפיתוח של מרקרים אבחנתיים ואימונותרפיה מותאמת אישית: מיאלומה נפוצה היא סרטן הדם השני בשכיחותו בעולם. למרות התקדמות משמעותית בדרכי הטיפול, מיאלומה נפוצה עודנה בלתי ניתנת לריפוי. המחקר ייצר פריצות דרך בהבנה של מיאלומה נפוצה, ויספק לרופאים כלים מולקולריים רבי עוצמה לגילוי מוקדם של המחלה, חיזוי ההשפעה של תכניות טיפול שונות, וגילוי של תרופות חדשות למיאלומה נפוצה.

9. פרופ’ יורם רייטר, ביולוגיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, פרופ’ מרים בן-הרוש, רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם (המטולוגיה-אונקולוגיה ילדים). סך המענק: 925 מיליון ₪.

גישה חדשנית להתגברות על עמידות לטיפול בתאי T  מהונדסים ע”י נוגדנים המכוונים לפרוטאום התוך תאי: בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה באימונותרפיה של סרטן , בעיקר במחלות ממאירות המטולוגיות, תוך שימוש בתאים מהונדסים של מערכת החיסון בגישה הנקראת CAR-T cell therapy. אולם כ 60% מהחולים מפתחים בשלב כלשהוא של הטיפול עמידות הנובעת ממודולציה של האנטיגן שמבוטא על שטח הפנים של התא ושכנגדו מכוונים התאים המהונדסים. במחקר מתעתדים החוקרים לפתח גישה חדשנית שתתגבר על עמידות זו. הגישה מבוססת על נוגדנים חדשניים שמכוונים כנגד חלקים מאותו חלבון שטח שעבר מודולציה אך כעת הם מכירים חלקים קטנים ממנו שמקורם תוך תאי. חלקים אלו של החלבון (פפטידים) מוצגים על שטח הפנים של התא ע”י קומפלקס תואם הרקמות ((MHC, מנגנון טבעי של מערכת החיסון שמאפשר הכרה של תהליכים המתרחשים בתוך התא. כעת הנוגדנים יכוונו כנגד אותו קומפלקס MHC שמציג את הפפטיד שמקורו מהתא החולה וכך נבנה משפחה חדשה של תאים מהונדסים שיתקפו את התאים החולים שפיתחו עמידות. המחקר יכול להוביל למשפחה חדשה של אמצעים טיפוליים בסרטן ומחלות נוספות.

10. ד”ר אורי אבינועם, מכון ויצמן למדע (המחלקה למדעים ביומולקולריים); ד”ר נטע רגב-רוצקי, מכון ויצמן למדע (המחלקה למדעים ביומולקולריים); פרופ’ זיו גיל, מרכז רפפורט, הטכניון, ורמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם; ד”ר אמנון בר-שיר, מכון ויצמן למדע (המחלקה לכימיה אורגנית). סך המענק: 75 מיליון ₪.

מנגנון השחרור של וסיקולות חוץ תאיות מתאים סרטניים: המחקר יתמקד בהבנת המנגנון המאפשר ״לוסיקולות חוץ תאיות״, נשאים ביולוגים המופרשים מתאים סרטניים כאשר הם עטופים בקרום הדומה בהרכבו לקרום התא עצמו, לתווך פעילויות שונות התורמות להתמרה הסרטנית. מידע זה ישמש את החוקרים לפיתוח שיטות לזיהוי מוקדם של התמרה סרטנית, ולייצור נשאים מלאכותיים שיאפשרו להחדיר תרופות לתאי מטרה באופן מכוון וספציפי.

11. ד”ר שי שן-אור, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (הפקולטה לרפואה, המחלקה לאימונולגיה); פרופ’ ולרי קריז’נובסקי, מכון ויצמן למדע (המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא); פרופ’ מיכל פאול, רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם (מכון למחלות זיהומיות). סך המענק: 2 מיליון ₪.

הבנת היחס בין גיל אימונולוגי לסנסנס והשפעתם על דינמיקת התגובה החיסונית והקלינית לזיהומים חמורים: זיהומים מהווים גורם תחלואה שניתן למניעה וטיפול מלא. רב הנסתר על הגלוי מי ילקה בזיהום ומי יפתח זיהום חמור או זיהום ממית. במחקר יבדקו החוקרים כיצד השוני בין אנשים בשני תהליכים בסיסים של הזדקנות: זו של התאים בגוף, וזו של מערכת החיסון, משפיעים על היכולת להתמודד עם זיהומים. תוצאות המחקר צפויות להניב יכולת חיזוי למטופל לחומרת הזיהום ולתוצאותיהן בקליניקה. המחקר נעשה בשיתוף מכון המחקר של קופת חולים מכבי.

12. פרופ’ רותם קרני, האוניברסיטה העברית (ביה”ס לרפואה); פרופ’ ארז לבנון, אוניברסיטת בר-אילן (הפקולטה למדעי החיים); פרופ’ בת-שבע כרם, האוניברסיטה העברית (המחלקה לגנטיקה, המכון למדעי החיים); פרופ’ איתן כרם, בית החולים האוניברסיטאי הדסה (האגף לרפואת ילדים). סך המענק: 9 מיליון ₪.

גישה חישובית וניסויית לרפואה מותאמת אישית לאבחון וטיפול במחלות גנטיות נדירות: ידועות  אלפי מחלות גנטיות נדירות המשפיעות על חייהם של כמאה מיליון איש אך לרובם המכריע אין טיפול.  פרויקט בין-תחומי זה כולל גישה חדשה לפיתוח פלטפורמה שתאפשר יישום של המידע וההבנה המבוססת על הגנום האישי של  החולה לקראת תכנונם של תרופות ייעודיות למוטציה הספציפית. המחקר נעשה בשיתוף מינהלת מידג”ם – המאגר הישראלי לדגימות ביולוגיות למחקר.

13. פרופ’ צבי ליבנה, מכון ויצמן למדע (המחלקה למדעים ביומולקולריים); פרופ’ משה אורן, מכון ויצמן למדע (המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא); פרופ’ ברוך ברנר, מרכז רפואי רבין – בילינסון (מרכז דוידוף לסרטן); ד”ר תמר פז-אליצור, מכון ויצמן למדע (המחלקה למדעים ביומולקולריים). סך המענק: 9 מיליון ₪.

הערכת סיכון אישית לסרטן המעי על בסיס מנגנוני הגנה אנטי-סרטניים טבעיים: כלי פוטנציאלי למניעה וגילוי מוקדם: מטרת המחקר היא לפתח סמנים להערכת סיכון אישית לסרטן המעי, אחד הסרטנים השכיחים והקטלניים ביותר. הסמנים יהיו מבוססים על ההגנות האנטי-סרטניות הטבעיות של גופנו, ויכללו תיקון נזקי דנ״א, התאבדות של תאים קדם-סרטניים, ומערכת החיסון שלנו. הסמנים הללו והערכת הסיכון ישמשו למניעה של סרטן המעי, בחתירה לצמצום שכיחות המחלה והתמותה ממנה.

14. ד”ר רונן חזן, האוניברסיטה העברית (המכון למדעי השן, הפקולטה לרפואת שיניים); ד”ר דניאל ברקן, האוניברסיטה העברית (ביה”ס לוטרינריה, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע”ש רוברט ה. סמית); פרופ’ רן ניר-פז, בית החולים האוניברסיטאי הדסה (מיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות); פרופ’ מיכל בניאש, האוניברסיטה העברית (מרכז לאוטנברג לאימונולוגיה, ביה”ס לרפואה). סך המענק: 4.2 מיליון ₪.

לקראת רפואה מותאמת אישית של מחלות זיהומיות – התאמת טיפול אישי מיטבי באמצעות בקטריופאג’ים ואנטיביוטיקות: משבר הקורונה הנוכחי קצת השכיח את העובדה שיישנם איומים נוספים, למשל העלייה המדאיגה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקות המביאים למותם של כ 20 אנשים ביום בישראל. הפתרון בו מתמקד צוות החוקרים הוא השימוש בוירוסים המכונים “בקטריופאג’ים” שהורגים בצורה יעילה ומדויקת את החיידקים. הייתרון הגדול בהם הוא יכולת החוקרים לשנותם ולהתאימם במידה ומתפתח חיידק עמיד. בנוסף, מעצם היותם מדויקים, הם, בניגוד לאנטיביוטיקה, אינם גורמים לנזק לחיידקי המיקרוביום ה”טובים”. יתירה מכך, הדיוק שלהם מבטיח שהטיפול בהם ייעשה בצורה מותאמת אישית לכל חולה.

15. פרופ’ אלי שפרכר, המרכז הרפואי תל-אביב ע”ש סוראסקי (מערך העור); ד”ר רובי שלום-פוירשטיין, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (המחלקה לביולוגיה התפתחותית וגנטיקה); ד”ר אור צוק, האוניברסיטה העברית (המחלקה לסטטיסטיקה). סך המענק: 5 מיליון ₪.

שינויים גנטיים ואפיגנטיים המשפיעים על פנוטיפים של מחלות – מחלות עור כפרדיגמה: רבות נכתב על הרפואה המותאמת אישית. הצורך בלהתאים טיפול לאדם האינדיבידואלי נובע מהעובדה כי מהלך מחלות, חומרתן ותגובתן לטיפול משתנים מאדם לאדם. הבדלים אלה מוכתבים במידה רבה ע”י גורמים גנטיים ואפי-גנטיים. מטרת המחקר היא לאפיין גורמים אלה תוך חקר מחלות עור תורשתיות. החוקרים מקווים כי תוצאות מחקר זה יביאו לזיהוי מטרות תרופתיות חדשות ולפיתוח גישות  טיפוליות חדשניות הן למחלות עור תורשתיות והן למצבים מורכבים ושכיחים יותר.

16. פרופ’ אהרן בלנק, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (כימיה); פרופ’ מור’יר ח’מאיסי, רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם (פנימית ד’ ואנדוקרינולוגיה) והפקולטה לרפואה בטכניון, פרופ’ מרסל מחלוף, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון), ד”ר ירון פוקס, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (ביולוגיה). סך המענק: 2 מיליון ₪.

גישה מותאמת אישית לאבחון וטיפול בפצעים כרוניים בחולי סכרת: מטרת המחקר היא פיתוח גישות חדשות לאבחון וטיפולים בהתאמה אישית של פצעים סוכרתיים כרוניים. ליתר דיוק, אנו מתכננים להציע דרך חדשנית לטיפול בפצעים באמצעות שתל עור מלאכותי ספציפי המותאם אישית, שישולב עם טיפול בחמצן בהתאמה אישית. הטיפול בחמצן יתבסס על מתודולוגיה חדשה של תהודה מגנטית לניטור לא פולשני ספציפי של רמות החמצן בפצעים.