כדי לקדם את המחקר הגנומי בישראל דרוש מאמץ לאומי
מאת דני זמיר
הכוח המניע כיום את המחקר הביולוגי ואת תעשיות מדעי החיים (ביוטכנולוגיה), הוא הגנומיקה החושפת את הקוד הגנטי השלם של יצורים חיים. אפשר להמשיל את רצף כל הגנום לספר. עד לא כבר היו יכולים המדענים לקרוא אותיות בודדות מתוכו ואילו עתה אפשר לקרוא את הרצף במלואו ואף לפענח בו מלים. התקדמות תחום הגנומיקה תאפשר הבנה מקפת יותר של הצפון בספר ברמת ההקשרים של משפטים, פסקאות, פרקים ואף למעלה מזה. משל זה ממחיש את עוצמת הממד החדש שנפתח לפנינו לפענוח אחד מסודות החיים.
פרויקט הגנום האנושי, שמטרתו לקבוע את הרצף הדי-אן-אי המלא של האדם, נמצא בשלבי סיום. פענוח הגנום של אורגניזמים רבים אחרים כבר הסתיים. עתה ניצב לפנינו האתגר לפתח יכולת מעבדה ומחשוב לפענוח המשמעות הביולוגית של המוצפן בקוד הגנום ולנצל את הידע לפיתוחים ביוטכנולוגיים. תעשיות מדעי החיים עוסקות בניצול הידע הגנומי לתכנון תרופות, כלי אבחון לבריאות הציבור ולרפואה מונעת, מוצרי חקלאות, אמצעי מחשוב ייעודיים ויישום הידע הביולוגי לפיתוח מחשבי העתיד. תעשיות אלה, ההיי-טק של המאה ה-21, מתרחבות במהירות והצפי הוא שהיקף השוק יגדל ל-200 מיליארד דולר עד תום העשור.
בישראל נמצא המחקר הגנומי ויישומו בתעשיות מדעי החיים בחיתוליו, ומשום כך יש היגיון רב בגיוס מאמץ לאומי לטובת קידום משותף של נושא מורכב זה. מדענים ממוסדות מחקר שונים בארץ ונציגי תעשייה גיבשו לפני שנה הצעה מפורטת להשקת תוכנית גנום לאומית, המשלבת תחת מטריה אחת את כל מרכיבי העידן החדש: הכשרת כוח אדם, ייזום מחקרים, הקמת תשתית טכנולוגית, מסחור הידע וקיום קשרים בינלאומיים.
בראש התוכנית תפעל מינהלת לתכנון עסקי, שתהיה גוף “על משרדי” אשר ינווט את הפרויקט במחקר, ביזמות עסקית ובקשרים עם תעשיות ומוסדות מחקר בעולם. במסגרת זו תוקם תשתית לאומית בטכנולוגיות גנומיות, שתיתן שירותי מעבדה ומחשוב איכותיים וזולים לתעשייה ולמוסדות המחקר. איחוד מאמץ זה דרוש שכן הטכנולויות החדשות האחידות לכל עולם החי והצומח, יקרות בהקמה ותפעול שוטף, דורשות מיומנות רבה, ואין טעם שכל גוף מחקרי יקים אותן באופן עצמאי.
לב היוזמה הן תוכניות מחקר שיפעילו מדענים במוסדות המחקר בתעשייה בכל תחומי הגנומיקה: ביולוגיה חישובית, ביוטכנולוגיה ברפואה, חקלאות, מדעי סביבה ופיתוח מחשבי העתיד. המחקרים יתבצעו בצוותים של ביולוגים ואנשי מחשב ויבחנו במדדים של מצוינות מדעית. תרומתם של מוסדות המחקר לתוכנית הגנום תהיה בהקצאת משאבים מואצת לקליטת מדענים צעירים, שיניעו את גלגלי המחקר והפיתוח, את ההוראה והכשרת כוח האדם בתחום החדש.
הכניסה של ישראל לעידן הגנומיקה תלויה ביכולתם של משרדי הממשלה השונים, מוסדות המחקר והתעשייה לשתף פעולה ולהצעיד אותנו לתור זהב של גילויים שיעמיקו את הבנתנו על אודות מדעי החיים וישפרו את איכות חיינו. התוכנית המוצעת מתווה חזון למחקר הגנומי ישראל, שהצלחתו תלויה בכושרנו למקד מאמץ באמצעות יוזמה לאומית.
פרופ' זמיר מלמד בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית
{הופיע בעיתון הארץ, 1/8/2000}
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~292421706~~~47&SiteName=hayadan
