סיקור מקיף

עופות ים כמדד לזיהום האוקינוסים

“שחפים, שקנאים, שחפיות ועופות ים אחרים, נמצאים בראש שרשרת המזון וככאלה הם סופגים רעלנים ומזהמים שנאספו ע”י הדגים אותם הם אוכלים” כך כותבים החוקרים בכתב העת “סיינס”

עוף טבול בנפט מכתם שנוצר כתוצאה מדליפה מבאר נפט ימית מול מפרץ אוקלנד-סן פרנסיסקו ב-11 ביולי 2007. מתוך ויקיפדיה
עוף טבול בנפט מכתם שנוצר כתוצאה מדליפה מבאר נפט ימית מול מפרץ אוקלנד-סן פרנסיסקו ב-11 ביולי 2007. מתוך ויקיפדיה

מסתבר כי עופות הים משמשים ככלי חשוב ואמין למעקב אחרי הזיהום בימים ולבדיקה של השפעת החוקים שאמורים להפחית את הזיהום.

“שחפים, שקנאים, שחפיות ועופות ים אחרים, נמצאים בראש שרשרת המזון וככאלה הם סופגים רעלנים ומזהמים שנאספו ע”י הדגים אותם הם אוכלים” כך כותבים החוקרים בכתב העת “סיינס”.

עופות הים מהווים מקור מצוין לדיגום זיהומים בימים באזורים גאוגרפיים נרחבים מכיוון שהם מחפשים מזון על פני מרחבים עצומים אבל חוזרים לקנן במקומות קבועים. במעופם של העופות במשך כל השנה בחיפוש אחר מזון מעל פני האוקינוסים לצורך חיפוש מזון הם אוספים דגים מאזורים שונים, ועל ידי כך הם נחשפים לרעלנים וריכוזי זיהום. העופות, אם כן, “דוגמים” עבור החוקרים את מרחבי האוקינוסים.

המזהמים השונים מצטברים ברקמות (בעיקר בשומן) של העופות, וריכוזם עולה. במשך הזמן מפעפעים הרעלנים לביצים וכמובן לגופי הצאצאים. הדוגמה הידועה ביותר הוא ה-די.די.טי, שעל אף שהשימוש בו נאסר כבר בשנות השבעים, עד היום מופיעים שרידיו במקומות שונים בעולם כולו.

בדיקת ריכוזי הרעלנים בעופות הים אינה פוגעת בעופות (מה שלא ניתן לומר על הזיהום), שכן הבדיקות נעשות בנוצות שנאספו בלשלשת, בקליפות ביצים וגם בפגרים שנאספו. בקיבותיהם של פגרי עופות ים שנאספים, מוצאים כמויות גדולות של פלסטיק, דבר שמרמז על גידול בזיהום בפלסטיק שמגיע ממצבורי אשפה וגם מציוד דייג שמושאר בים.

חוקרים מהאקווריום במפרץ מונטריי מעריכים כי כמיליון עופות ים מתים כל שנה כתוצאה מבליעת פלסטיק. עליהם נוספים כמאה אלף יונקים ימיים. פלסטיק הוא מראה שכיח בחופים  (בארצנו שקיות הפלסטיק “מקשטות” עצים בצידי דרכים, בחופים וכמובן שהרוח מובילה את השקיות לים).

ראוי להבדיל בין חתיכות פלסטיק שגורמות לסתימת מערכת העיכול או לחנק וכך למוות, לבין מיקרופלסטיק (להלן) חלקים זעירים של פלסטיק שמתערבבים בחול. בחופים שנסקרו נמצא מיקרופלסטיק בעומק מטר בחול. בחופים רבים קשה להבחין בפלסטיק שבחול. כמובן שתנועת הגלים סוחפת חול לתוך הים וכך מגיעים חלקיקי המיקרופלסטיק לאוקינוסים.

פלסטיק כשלעצמו יכול להיות רעיל, יתרה מזאת, המיקרופלסטיק סופח מזהמים מהים. מזהמים רבים הם הידרופוביים (דוחי מים) אבל נספחים בקלות לחלקיקים הזעירים של פלסטיק. כלומר כאשר ציפור בולעת בטעות חלקיקי פלסטיק, היא בולעת רעלנים בריכוז גבוה.

ראוי לציין כי התעשיות הגדולות עושות מאמצים לצימצום השימוש בפלסטיק ומסתבר כי רוב הפלסטיק מגיע מ”שימושים אישיים” כמו שקיות, אריזות וכו’. וכך, שלא כמו במקרים רבים בהם מטילים את האשמה על התעשיות, במקרה זה כולם אשמים.

הבדיקות הנמשכות מאז שנות השבעים, הראו כי שרידי ה-די.די.טי אכן הולכים ונעלמים אבל איומים אחרים מתגלים. התגלו רמות גבוהות של פי.בי.די.אי. (ethers polybrominated diphenyl PBDE‫). מתברר כי חומרים אלה, שמשמשים כמעכבי בעירה, משבשים את הפעילות ההורמונלית. על אף שהיום כבר יש איסור על השימוש בחומרים אלה, יש עדיין מי שאינו מציית לאיסור. למרות נסיונות פיקוח מסתבר כי הרשויות עסוקות ב”משחקי חתול ועכבר” מול התעשיות הגדולות כאשר רוב המוצרים החדשים מגיעים לשווקים מסין ומארצות אחרות בהן הפיקוח רופף. עד שמתברר כי יש בעיה – המוצרים כבר בשוק.

בכל מקרה עד ליישום האיסור, זרמו לימים מיליוני טונות ומיליוני טונות נוספים עדיין מצויים במוצרים שונים שכאשר “יעבור זמנם” וללא טיפול נכון יגיעו לים. כלומר אותם חומרי פי.בי.די.אי. ימשיכו “להעשיר” את הסביבה היבשתית והימית שנים רבות, וכמובן פלסטיק “ימי” ימשיך ויזרום לים, ירכז את הרעלים וירעיל את הסביבה.

ועל כך כבר נאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית – תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.