אוקיאנוגרפיה

פסלי מואי ניצבים באתר אהו טונגאריקי ברפה נוי (אי הפסחא). קרדיט: Noah Paoa

פסלי המואי האיקוניים של רפה נוי (אי הפסחא) מאוימים מעליית פני הים

מחקר חדש בוחן כיצד משפיעה עליית פני הים עד עתה על הפסלים המפורסמים וכמה מהם ישרדו עליה נוספת של כמה מטרים בהינתן הנתונים על התחממות כדור הארץ
נטילת דגימות באמצעות הספינה L'Atalante

המיקרואורגניזמים "הטרמפיסטים" משקפים את זרמי הים טוב יותר מהמיקרואורגניזמים החופשיים

מחקר חדש מגלה כי המיקרואורגניזמים הנלווים לשטרגליים משקפים את זרמי הים והתנאים הסביבתיים טוב יותר ממיקרואורגניזמים "חופשיים"
משקעי פחמן בים תואמים את ההרכב האטמוספרי ברגע בו נוצרו. המחשה: depositphotos.com

לא היו “אוקיינוסים סירופיים”: המחקר הישראלי שמחליש את המיתוס ש“פעם היה הרבה יותר פחמן – אז היום לא חריג”

“כדורי זיכרון” של ברזל מראים שמאגר החומר האורגני המומס בים היה קטן בנאופרוטרוזואיקון, וגדל רק עם חמצון העומק והסתבכות מארגי המזון – תיקון חשוב לדיון הציבורי
חלזונות קטנים וקיפודי ים באים ללוחות בהמוניהם ומחסלים את כל מה שגדל עליהם. צילום: מקסים רובין-בלום ויצחק מקובסקי

הפרעת פלמחים: מה מסתתר מאות מטרים מתחת לפני הים התיכון?

מתקנים להתיישבות בעלי חיים הוצבו בעומק הים מול חופי ישראל. הם מלמדים על תנאי חיים ייחודיים שכמעט לא נחקרו
אוניברסיטת חיפה ומכון GEOMAR חוקרים את השפעות שינויי האקלים. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

שיתוף פעולה ימי: אוניברסיטת חיפה ומכון GEOMAR חוקרים את השפעות שינויי האקלים

ייחודו של מזרח הים התיכון נובע מהיותו אחד האזורים הימיים המגיבים במהירות הגבוהה ביותר לשינויי האקלים והשפעות אנושיות, מה שהופך אותו למערכת התרעה מוקדמת למצב האוקיינוסים העתידי
שני זוגות צוללי היכרות והמדריך שלהם מקיפים את השונית המלאכותית | צילום: ד"ר ג'ני טיניאקוב

שוניות מלאכותיות מגנות על שוניות האלמוגים באילת

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון עקבו אחר צוללים באילת במשך 15 שנים ומצאו שהצבת השונית המלאכותית הביאה לצמצום לחץ הצלילה בשונית הטבעית
חוף אלמוג, אילת. המחשה: depositphotos.com

בין שמים למים

כיצד גידול של המינרל סידן פחמתי משפיע על מחזור הפחמן הדו-חמצני במים של מפרץ אילת, וכך על המערכת האקולוגית והתחממות האקלים
הים התיכון. המחשה: depositphotos.com

חלון היסטורי לים התיכון

בעקבות התייבשות הים התיכון לפני כחמישה מיליון שנים, התפתחו בדרום-מזרחו עמקים שרוחבם כשמונה קילומטרים ועומקם כ-1,000 מטרים
פקיד ממשלה רובוטי. המחשה: depositphotos.com

משרד החדשנות וקרן BARD יתמכו במו"פ ישראלי אמריקאי בתחום הביטחון התזונתי

בנוסף, ועדת השרים למדע וטכנולוגיה אישרה: גיבוש תוכנית לאומית לקידום תחום ה-Blue-Tech בישראל
חוף טרופי נקי בלי "פיתוח". המחשה: depositphotos.com

החופים יכולים לשמש חיץ טבעי בין הים לעומק היבשה, אם האדם יסיר התערבותו

נדרשת יוזמה להצלת החופים שנפגעים בגלל פעילות אנושית בשילוב עם ההתחממות העולמית.
הפלסטיק שמגיע לקרקעית נותר זמין לבעלי החיים בים. Photo by PublicDomainPictures on Pixabay

כשקרקעית הים מתכסה בפלסטיק

הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר
סלבדור גרסיה Ocean Based (משמאל) מסביר לג'יאן פאולו באסי, סגן נשיא בכיר, 3DEXPERIENCE WORKS על המערכת שהחברה בונה כדי להעשיר את החיים בים כדי לקלוט פחמן בכנס 3Dexpereince Word 2023 בנאשוויל. צילום: אבי בליזובסקי

להפריח את השממה הימית ולקלוט פחמן מהאטמוספירה

חברת Ocean-Based Climate Solutions האמריקנית פיתחה מערכת משאבות שתשאב חומרים מזינים מעומק של 400 מטר אל פני השטח ותאפשר גידול של אצות זעירות שיבצעו את תהליך הפוטוסינתזה וישאבו את הפחמן
פרופ' נועה שנקר בצלילה (צילום: הדס ציון)

תוספים כימיקליים של פלסטיק מזהמים את האלמוגים ופוגעים בהתפתחותם

את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
כרישי עומק בגלישת פלמחים. קרדיט_ צוות המחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל והמוסדות השותפים במסגרת המרכז לחקר הים התיכון

לראשונה הוכרזה שמורה ימית בלב-ים: גלישת פלמחים

הכרזה זו יותר ממכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים במרחב הימי בישראל ומהווה קפיצת מדרגה בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בים התיכון
כלב ים. . צילום: depositphotos.com

מדענים קוראים לתכנית פעולה עולמית: הצלת האוקיינוסים למען הגנה על בריאות האדם

מדענים אירופאים הציעו צעדים ראשונים לקראת תוכנית עולמית מאוחדת להצלת האוקיאנוסים שלנו, למען בריאות האדם ורווחת כולנו
קונכיות. צילום: depositphotos.com

הקונכיות שיגלו לנו את מצב זיהום האוויר באוקיינוס

ספינת המחקר האוטונומית מיילפאור. צילום IBM

הספינה האוטונומית יצאה לדרך

הספינה האוטונומית MAYFLOWER של IBM ו-פרו מארה צפויה לחצות את האוקיאנוס האטלנטי לאסוף מידע סביבתי
משלחת של NOAA בוחנת את המסת הקרח באוקיאנוס הארקטי בקיץ 2005. צילום: NOAA

אוקיינוסים על חום גבוה

מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

ה״טורף״ הגדול באוקיאנוסים

זח הדייגים בחוף "הבתולה", קריית ים. מימין: ניתן לראות את התרחבות החוף לאורך השנים. משמאל: על פי תופעה מקומית של הצטברות חול מצפון והגברת אירוזיה מדרום למזח "הבתולה" זוהה רכיב הזרם המשמעותי – מצפון לדרום

מי הזיז את החוף שלי?

קצף גלים לחופי הים הבלטי. צילום: shutterstock

מה הייתה טמפרטורת המים באוקיינוס הקדום?

מתקן וילסון - לאיסוף פסולת ב"אי הפלסטיק". תמונת יחצ

לנקות את הפלסטיק מהים – טייק 2

כרזה הקוראת להפחתת זיהום הים במיקרו פלסטיק. איור: shutterstock

אוכלים פלסטיק אפנתי

וולטר מאנק. הסתמך פחות על הטכנולוגיה ויותר על הפיתוח הרעיוני, מה שאפשר לו להסתכל על בעיות בצורה הרבה יותר רחבה. תצלום: Prolineserver, Wikipedia

איינשטיין של הים

בת-גלים. הספינה שבעזרתה מבוצע המחקר. תצלום: באדיבות צוות המחקר.

מה באמת מתרחש במעמקי הים התיכון?

חוף דדו בחיפה. התחנה הימית שהושקה ממוקמת בהים התיכון העמוק, 50 ק”מ מחיפה. מקור: David King.

תחנת מחקר ישראלית בים התיכון העמוק

הוריקן הארווי כפי שנראה מתחנת החלל הבינלאומית. מקור: NASA.

איך מקררים הוריקן?

נפתרה התעלומה: הים באמת חם

לפני 3-4 מיליארד שנים, רמת ה-pH של האוקיינוס היתה בין 6.0 ל-7.5 – משהו בין חלב פרה לדם בבני אדם. מקור: pixabay.com.

בראשית היה הים חומצי

הדבורים של הים

פריחת אצות. איור: shutterstock

רוח ים

שונית אלמוגים שנפגעו כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ומרעלים. צילום: shutterstock

מחקר: קרם הגנה – סכנה לאלמוגים

הצוללת נראוס, בטרם טביעתה. באדיבות המעבדה לצילום והמחשה מתקדמים של WHOI

מסע אל תהומות הים / מארק שרופ

בועות גז באוקיאנוס. איור: shutterstock

אור חדש על מנגנון המונע שחרור גז מתאן מקרקעית הים לאטמוספרה

זיהום הים. איור: shutterstock

הכחול היום אפור מאוד

תנאים מבשרי אל ניניו באוקיאנוס השקט. מתוך סרטון של נאס"א

אל ניניו – האם 2014 תהיה 1997 החדשה?

צוללת המעמקים DEEPSEA CHALLENGER מתוך אתר החברה

‫צוללים למעמקים / לארי גרינמאייר‬

עוף טבול בנפט מכתם שנוצר כתוצאה מדליפה מבאר נפט ימית מול מפרץ אוקלנד-סן פרנסיסקו ב-11 ביולי 2007. מתוך ויקיפדיה

עופות ים כמדד לזיהום האוקינוסים

פרופסור דרימר ליד סירה (מתוך סידרת סירות) שתכנן. צילום – דוברות הטכניון.

הנדסה ימית – תחום מתעורר