אוכלים פלסטיק אפנתי

מסתבר כי אחד המקורות המשמעותיים למיקרו-פלסטיק הם הבגדים שאנו לובשים כאשר האפנה מכתיבה את האובססיה שתוקפת רבים וטובים ב״צורך״ לרכישה והחלפה של בגדים בכל עונה ובכל הזדמנות

כולם כבר יודעים כי הפלסטיק מרעיל את הסביבה הימית והיבשתית. כולם שמעו או קראו על הנזקים שהפלסטיק גורם לסביבה הטבעית. רבים שמעו על ה״מיקרו-פלסטיק״, אותם פרורי פלסטיק זעירים שכבר היום נמצאים בכל מקום, במים ובקרקע ומגיעים גם למזון ולשתיה שאנו צורכים.
מסתבר כי אחד המקורות המשמעותיים למיקרו-פלסטיק הם הבגדים שאנו לובשים כאשר האפנה מכתיבה את האובססיה שתוקפת רבים וטובים ב״צורך״ לרכישה והחלפה של בגדים בכל עונה ובכל הזדמנות.
אותה אובססיה לאפנה, ״תורמת״ לטריליארדי מיקרו-פלסטיק באוקיאנוסים, באגמים וברבים מגופי המים בעולם. מיקרו-פלסטיק בצורת סיבים זעירים שנושרים מהבגדים.
צרכני אפנה אינם שוקלים את ההשפעה הסביבתית של רכישת מוצרי לבוש אפנתיים, שכן בנוסף לתרומת הפלסטיק לסביבה, תעשיית האפנה אחראית ל 20% מכל מי השפכים בעולם
, ל-10%‬ מפליטת הפחמן הדו-חמצני וכמויות ענק של אשפה. כל שניה שורפים או משליכים תכולת משאית של אשפת טקסטיל.‬‬

כ-60% מהבגדים שאנו לובשים מיוצרים ממוצרי פלסטיק כמו פוליאסטר, אקריל או ניילון. חומרים מלאכותיים קלים, עמידים, גמישים וזולים.תכונות חיוביות? לא בטוח. בכל כביסה הבגדים הנוחים והאפנתיים משירים סיבים זעירים.
כל שנה מזרימות מכונות כביסה כחצי מיליון טון מיקרו-פלסטיק לאוקיאנוסים, זו כמות שוות ערך למיליוני חולצות מפוליאסטר. בגלל גודלם המיזערי של סיבי הפלסטיק שאינו נתפס במסננים, מזרימים מכונים לטיהור מים כ-40% סיבי מיקרו-פלסטיק לאגמים ולימים. דגים טועים בזיהוי חלקיקי מיקרו-פלסטיק כמזון וכך הם עושים דרכם במעלה שרשרת המזון עד לחיות גדולות ועד לאדם. החלקיקים הזעירים סופחים רעלנים כמו קוטלי-חרקים וכימיקלים מהתעשייה והתוצאה היא מוות ברעב והרעלות, אסון לחיים בים.

מאחר שכבר ברור כי אנחנו ״אוכלים״ פלסטיק, נערכים מחקרים על ״השפעת אכילת פלסטיק ע”י האדם״, במחקר עכשווי נמצאו חלקיקי מיקרו-פלסטיק במצרכי אוכל כמו סוכר, דבש, מלח, בירה, בהמשך נמצאו חלקיקי מיקו-פלסטיק בהפרשות הנבדקים.

כאשר התחזית היא כי הייצור השנתי של פוליאסטר יוכפל וישולש ברור כי אנחנו בבעיה. נשאלת השאלה איך ניתן למתן את שפיכת המיקרו-סיבים לסביבה?
על-פי דו”ח שהתפרסם בשנת 2017 יש צורך לשנות את האופן בו מייצרים בגדים ואת החומרים המשמשים לכך. אורכם וצפיפותם של הסיבים קובעים את הרמה בה יפרדו מהבגד בזמן כביסה. מסתבר כי יש אפשרות לצפות את הבגד כך שנשירת סיבים תפחת בחמישים אחוז, כך גם חיתוך הבד (בעיקר פליס) ע”י סכיני לייזר.

הצרכנים שרכשו את ״מיטב האפנה״ יכולים לפעול למיתון הזיהום. יש שיטות ל״תפיסת״ הסיבים שנפרדים בכביסה וכך הפחתה בהגעתם לסביבה, (כמו כן רצוי לכבס פחות). נמצא כי במכונות כביסה בעלות פתח קידמי נשירת הסיבים מתונה יותר מאשר במכונות כביסה עם פתח עליון.
-‬ נמצא כי כביסה תוך שימוש בשקיות יעודיות‬‬ מפחיתה את נשירת הסיבים ב-86% ‬כך גם שימוש בכדורים שלוכדים את הסיבים.‬‬

לדברי החברה שמייצרת את הכדורים ״אם 10% מה״מכבסים״ ישתמשו בהם, תמנע נשירה בכמות שווה לכ-30 מיליון בקבוקי פלסטיק״. בנוסף, ניתן להתקין מסנן לוכד סיבים ‬גם במכונות כביסה ישנות.

ברור שיש דברים שהצרכנים יכולים לעשות, אבל ברור גם שהחובה הראשונית היא על היצרנים שחייבים למצוא דרכים ושיטות ייצור של בגדים שלא ישירו מיקרו-סיבים. התלות הגוברת של עולם האפנה והלבוש בחומרים מלאכותיים מחייבת את הייצרנים למצוא דרכים ושיטות להפחתת נשירת המיקרו-סיבים שמרעילים את סביבתינו הימית, היבשתית ומגיעים עד לשולחננו.