התוכנית המוצעת מתפרסת על פני חמש שנים, ומטרתה לקדם את כלל תחום מדעי הים בישראל. על פי הדוח, תוכנית זו תציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות שכנות ואחרות שהשקעתן בחקר הים והשימוש במשאביו גדלים בהתמדה
הים הוא משאב לאומי אסטרטגי של ישראל. שטח “המים הכלכליים” של ישראל, שהיא בעלת מאפיינים גֵאופוליטיים של ״מדינת אי״, שווה לפחות לשטחה היבשתי. בים טמון פוטנציאל לא ממומש לקידום כלכלת המדינה, והדרישה הגוברת למשאביו מחייבת חדשנות וניצול בר-קיימה, אשר יבטיחו שמירה הולמת על הטבע ועל אוצרותיו הימיים.
ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה השבוע דוח הממליץ על הקמת תוכנית לאומית שתענה על הצורך הגובר במחקר הים ומשאביו. התוכנית המוצעת מתפרסת על פני חמש שנים, ומטרתה לקדם את כלל תחום מדעי הים בישראל. על פי הדוח, תוכנית זו תציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות שכנות ואחרות שהשקעתן בחקר הים והשימוש במשאביו גדלים בהתמדה.
דוח הוועדה מציב חזון שלפיו ישראל תכריז על עצמה “מדינת ים”, בהתחשב בהיותו של עתידה הכלכלי, החברתי והביטחוני תלוי בניצול בר-קיימה של משאבים מן הים.
מטרת ועדת ההיגוי, בראשותו של חבר האקדמיה פרופ’ צבי בן-אברהם, הייתה למפות את המצב הקיים, לבצע הערכה של החוזקות, של החולשות ושל החסרים במדעי הים בישראל, ולגבש תוכנית אסטרטגית לאומית אקדמית לתחום מדעי הים בישראל. הוועדה, שחברים בה חוקרים בכירים ממגוון המוסדות האקדמיים בישראל וחוקר בכיר מחו”ל, נפגשה עם חוקרים, עם ראשי מכוני מחקר ועם ראשי גופים העוסקים בחקר הים בישראל כדי ללמוד על מצב המחקר בארץ. נוסף על כך, הוועדה ערכה סקר מקיף בקרב החוקרים בתחום בישראל ופרסמה את תוצאותיו בדוח שפורסם.
הוועדה ממליצה על השקת תוכנית אקדמית לאומית בתחום מדעי הים, שתכלול את הפעולות האלה:
- עיבוי וחיזוק של הקהילה המדעית וההנדסית העוסקת במחקר אקדמי בסיסי ויישומי בתחומי מדעי הים באמצעות גיוס חברי סגל חדשים, שיתופי פעולה עם חברי סגל מתחומים אחרים והגדלת מספר המשתלמים בתארים גבוהים ובבתר-דוקטורט.
- הרחבת ההכשרה בנושאי מדעי הים ופתיחתה לסטודנטים מתחומים טכנולוגיים מתקדמים וכן לסטודנטים ממדעי החברה והרוח. ההכשרה תכלול גם סגל טכני ייעודי.
- העמדת התשתית המחקרית הנדרשת לביסוס מדינת ישראל כמובילה בתחום מדעי הים לרשות החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ובתעשייה והעמדת משאבים הנדרשים לביצוע מחקרים העומדים בדרישות תחרותיות של חדשנות ומצוינות.
- פיתוח הממשקים הרלוונטיים של האקדמיה עם התעשייה ועם משרדי הממשלה: שיתוף בתשתיות ובמוקדי מחקר, קידום שיתופי פעולה, שיתוף והעברת ידע ועידוד השקעות חיצוניות במחקר אקדמי בתחום, הן לצורך פיתוח כלכלי של מדינת ישראל והן ליצירת הזדמנויות עבור הקהילה האקדמית.
כל אלה יתבצעו באמצעות יצירת מסלולי מימון ייעודיים למדעי הים על בסיס מצוינות מדעית.
הוועדה ממליצה לקדם חקיקה שתקצה שיעור מסוים מקרן הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט למימון הפיתוח ארוך הטווח של מדעי הים בישראל, כמקובל במדינות אחרות (למשל דנמרק ונורווגיה).
פרופ’ צבי בן-אברהם יו”ר הוועדה מציין: “מימוש התוכנית הלאומית יביא למיצוב ישראל בחזית המחקר בעולם בתחום מדעי הים ויקדם התעצמות כלכלית. התוכנית תביא לקידום ולפיתוח אקדמי של הקהילה המדעית בישראל ולמיצוי יכולותיה באמצעות חיזוק ההון האנושי והתשתיות הפיזיות לחקר הים”.
עוד בנושא באתר הידען:
