סיקור מקיף

האם ידעתם שמוצרי הקוסמטיקה מכילים אחוזים גבוהים של פלסטיק ושהוא חודר לגופינו דרך המזון?

״פירורי" פלסטיק משמשים לשיטוח, ייצוב ונשיאת החומרים הפעילים שבמוצרים. כמו חומרים רבים אחרים כך גם מוצרי קוסמטיקה נשטפים ומגיעים למערכות הביוב, אלא שלא כמו חומרים אחרים אין במערכות טיהור המים אפשרות לסנן את הפירורים וכך אלה מגיעים למערכות המים, ךלאוקיאנוסים ואל מי השתיה והמזון שלנו

מוצרי קוסמטיקה. צילום: shutterstock
מוצרי קוסמטיקה. צילום: shutterstock

רבות נכתב על הנזקים הסביבתיים שגורמים שיירי הפלסטיק: נזקים על ידי יצירת גודש במצבורי אשפה, נזקים של יריעות ושקיות שמזהמות את השטח, נזקים לחיות ביבשה ובים שאוכלות ונחנקות מפלסטיק ועוד. בין היתר הוזכרה גם העובדה כי הפלסטיק אינו מתפרק כימית אלא מתפורר למיקרו-פלסטיק שחודר למערכות סביבתיות וגורם לזיהום.
עד היום המקור למיקרו-פלסטיק נחשב משקיות ויריעות שנזרקות ושמתפוררות בים וביבשה. מסתבר כי יש מקור חשוב שהיה עלום עד כה, לפחות לעיני הקהל הרחב.

לקראת ״יום האוקיינוסים (World Oceans' Day) מתפרסם על ידי ארגון ה-UN Environment Programme UNEP דו"ח שקורא לניהול המיקרו-פלסטיק על ידי איסור השימוש במיקרו-פלסטיק עבור קוסמטיקה וטיפוח אישי,‬personal care products and cosmetics (PCCP‬.

הקריאה מתבססת על מחקר שנקרא פלסטיק וקוסמטיקה (Plastic in Cosmetics)‫. המסקנות מהמחקר הן כי אנחנו מזהמים את הסביבה על־ידי שימוש במוצרי טיפוח.

מרכיבי פלסטיק שמקורם במוצרי קוסמטיקה גורמים לזיהום הסביבה הימית במיקרו-פלסטיק. בחמישים השנים האחרונות החליף הפלסטיק חומרים טבעיים בתעשיית הקוסמטיקה, ו״פירורי״ מיקרו-פלסטיק נמצאים ברבים מהמוצרים: במשחות שיניים, בג'ל רחצה, מוצרי איפור ועוד. בכולם יש מיקרו-פלסטיק בריכוז ובכמויות משתנות, מאחוז אחד ועד תשעים אחוזים מהמוצר. באחת הבדיקות נמצא כי בג׳ל רחצה הייתה כמות פלסטיק שווה לזו שבאריזה!

ה״פירורים״ משמשים לשיטוח, ייצוב ונשיאת החומרים הפעילים שבמוצרים. כמו חומרים רבים אחרים כך גם מוצרי קוסמטיקה נשטפים ומגיעים למערכות הביוב, אלא שלא כמו חומרים אחרים אין במערכות טיהור המים אפשרות לסנן את ה״פירורים״ וכך אלה מגיעים למערכות המים, לסביבה המימית, לאוקיאנוסים ולסביבה היבשתית.
בארצות בהן יש שימוש חוזר במי ביוב מגיעים ה״פרורים״ לשדות חקלאות ואפילו למי השתייה.

מתוך כ-300 מיליון טון פלסטיק שיוצר בשנת 2013 הגיע חלק נכבד לאוקיאנוסים. על פי הדו"ח, זיהום הפלסטיק שאינו מתכלה אלא מתפורר והופך למיקרו-פלסטיק גורם לנזקים סביבתיים בהיקף של כ-13 מיליארד דולרים כל שנה.

כאשר החברה האנושית מפתחת שימושים חדשים לפלסטיק, המגוון וכמויות מוצרי הפלסטיק גדלים והזיהום הסביבתי גדל בהתאמה. על פי סקר של האיחוד האירופי, בשנת 2012 נכנסו לשימוש באירופה לבדה יותר מ-4,000 טון ״פרורי״ מיקרו-פלסטיק, כאשר יותר מ-90% היו פירורי פוליאתילן (polyethylene).

יותר ויותר מתבהרת התפוצה הרחבה של ה״פירורים״ בכל האוקיינוסים, הימים, האגמים והנהרות. עם התבהרות תמונת התפוצה מתבהר גם הנזק העצום שה״פירורים״ גורמים. בגלל זעירותם ושטח הפנים הגדול יחסית סופחים ה״פרורים״ רעלנים ונושאים אותם לכל המערכות הסביבתיות.
ה״פירורים״ נצרכים על־ידי יצורים ימיים , חודרים למערכות של אצות וצמחים ומכאן הדרך לבעלי חיים עילאיים ולאנשים קצרה וקלה.
כלומר כל מי שצורך דגים , אצות או כל מוצר שמגיע מהים אוכל מיקרו-פלסטיק. מאחר שהיום מוצרים מהים משמשים גם להאבסת חיות בית ולדישון שדות חקלאות הרי שכל מי שאוכל מוצרים מהחי או הצומח אוכל מיקור-פלסטיק.

לא מכבר התאספו נציגים מ-150 מדינות תחת החסות של הגוף הסביבתי של האו"ם ‫(‬United Nations Environment Assembly), הכנס הראשון שעסק בנזקים של פלסטיק ומיקרו-פלסטיק בים. באי הכינוס קראו לחיזוק הפעילות נגד הזיהום בעיקר על ידי מניעה במקור ובקריאה למחקר כלל עולמי על נזקי המיקרו-פלסטיק בסביבה הימית תוך פעילות למיתון ההשפעה המזיקה.

מהכנס יצאה פניה לקובעי מדיניות, ליצרנים ולצרכנים לפעילות מניעתית שתפחית ואולי אף תעצור לחלוטין את הגעת ה"פרורים״ לסביבה הטבעית על ידי עצירת השימוש במיקרו-פלסטיק בקוסמטיקה ומעבר למוצרים ידידותיים לסביבה.
כבר היום יש מדינות ספורות באירופה ובארה"ב שבהן נקבעו זמנים (לוחות זמנים) להפסקת השימוש במיקרו-פלסטיק במוצרי טיפוח וקוסמטיקה.
ברור כי עד שיכנסו האיסורים לתקפם ועד שכמות ה״פירורים״ בסביבתנו תפחת נמשיך לאכול ולשתות פלסטיק.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. יש מיקרו פלסטיק גם במוצרים שאתם לא מדמיינים- כמו דבש. זה מגיע מכנפי הדבורים ככל הנראה.
    ראיתי בסדרה הולנדית שחוקרת את המזון שאנחנו אוכלים

  2. אם שאריות פלסטיק מגיעים לביוב, אז במדינה כמו ישראל שבה רוב הביוב ממוחזר ומשמש להשקייה, הצמחים כנראה לא סופגים את הפלסטיק (אולי גרגרים ננומטריים כן?). אבל במקומות שהביוב נשפך לים (רוב העולם), אז צדפות, סרטנים ודגים יכולים לבלוע את חלקיקי הפלסטיק הללו. השאלה אם החלקיקים האלו נספגים אצלם ממערכת העיכול לגוף צריכה להחקר – אולי יש מחקרים – מי שמוצא שיגיד.

  3. בגלל זה אני כבר ממזמן עברתי למוצרי קוסמטיקה טבעיים.
    מרגישה שחזרתי 20 שנה אחורה בזמן, אותה נערה בת 25 שהייתי.

  4. שאלת תם
    מה בעצם הבעיה עם חלקיקי פלסטיק?
    הם לא מגיבים עם יצורים חיים, מה בעצם הבעיה אז?
    נראה לי שהבעיה החמורה יותר היא בשפיכת רעלנים למים שנספגים על ידי הפלסטיק ולא בקיום הפלסטיק עצמו.
    אני לא מנסה לקנטר אלה באמת מתעניין: איך חלקיקי פלסטיק פוגעים בגוף?

  5. כתוב בגוף הכתבה ״……….החליף הפלסטיק חומרים טבעיים בתעשיית הקוסמטיקה…………״
    כלומר יש תחליף לפרורי הפלסטיק במוצרים,
    כמו כן יש יותר ויותר שימוש בחמרים אורגניים (קליפות פרי הדר , קלחי תירס וכו׳) לייצור כלים
    ״דמויי פלסטיק ״…
    פלסטיק הוא מוצר לווא בתעשית הנפט , כלומר יש לחץ של ברוני הנפט להמשך השימוש המזהם,
    כמו כן יש הבדלים בעלויות ייצור שמונעים פיתוח תחליפים שלא יפגעו בסביבה,

  6. לד"ר אסף רוזנטל,
    זו לא הפעם וראשונה (וכנראה לא האחרונה) שאנו שומעים על נזקים אקולוגים ובריאותיים של הפלסטיק.
    נשאלת השאלה: האם ניתן לוותר לחלוטין על הפלסטיק מבלי לפגוע בתכליתיות של המוצרים המכילים אותו?
    אשמח לתגובתך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן