תחנת מחקר ישראלית בים התיכון העמוק

לאחר פיילוט מוצלח של שנה, אוניברסיטת בר-אילן והמכון לחקר ימים ואגמים בישראל משיקים בימים אלה את התחנה הימית הראשונה לחקר הים העמוק מול חופי ישראל, 50 ק”מ מחיפה. התחנה תאפשר מעקב אחר שינויים סביבתיים בים הפתוח העלולים להיגרם בשל קידוחי הגז בים ואת תפקוד ‘המשאבה הביולוגית הימית’ בתנאים של התחממות עולמית. הממצאים הראשוניים מעלים אפשרות לשינוע פחמן אורגני למשמורת בקרקעית הים, בהקשר עם פעילות ביולוגית מוגברת, כמו גם עם סופות חורף

בימים אלה מציינים אוניברסיטת בר-אילן, המכון לחקר ימים ואגמים בישראל וחוקרים מאוניברסיטאות נוספות שנה להצבתה של התחנה לחקר הים העמוק. DeepLev היא תחנת מחקר ימית קבועה, הראשונה מסוגה באזור הזה, והיא הוצבה מול חופי ישראל, 50 ק”מ מערבית לחיפה. התחנה מעוגנת לקרקעית הים בעומק מים של 1500 מ’, ויש בה מספר גדול של מכשירי מדידה מתקדמים וחדישים ביותר, הפרוסים לאורך כבל מהקרקעית ועד כמעט לפני הים, מה שמאפשר לימוד היקפי רציף של המערכת הפיסית והאקולוגית בים התיכון המזרחי. בראש הפרויקט עומדים פרופ’ ישי וינשטיין ופרופ’ אילנה ברמן-פרנק מאונ’ בר-אילן ופרופ’ ברק חרות וד”ר תימור כץ מחקר ימים ואגמים לישראל. שותפים לפרויקט חוקרים ממוסדות נוספים (האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב והמכון הגאולוגי), והוא מהווה מוקד פעילות לחוקרים ממגוון תחומים במדעי הים. לתחנה חשיבות מיוחדת, עקב הצורך בהבנה של תגובת הים לאירועי זיהום, למשל בהקשר עם קידוחי ההפקה ואסדות הגז, ההולכים ומתרבים בים התיכון המזרחי.

לפני מספר ימים נערך במכון לחקר ימים ואגמים לישראל בחיפה יום עיון, אשר סיכם שנה לפעילות התחנה ובו הוצגו ממצאים ראשונים. פרופ’ חרות ופרופ’ וינשטיין הציגו את הקמת התחנה כנקודת מפנה בחקר הים התיכון, אגן אוקייני ייחודי, דל חיים ורגיש, הנתון לעקה סביבתית מצטברת מאז חפירת תעלת סואץ ועד לקידוחי הגז ומתקני ההתפלה שלחופיו. פרופ’ ברמן-פרנק הציגה את המערכת הביולוגית הייחודית לים התיכון המזרחי ואת החשיבות שלה בחקר ה’משאבה הביולוגית’, זו המובילה פחמן מפני הים לקרקעיתו, מה שמאפשר לווסת את עליית הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. פרופ’ וינשטיין הדגיש שלתחנה גם מטרות גלובליות, ובכללן מחקר ההתחממות הגלובלית. מי הים התיכון המזרחי חמים בצורה חריגה, אף בעומק של יותר מ 1,000 מ’, עובדה המאפשרת לחזות בעזרת מחקר את התנהגות האוקיינוסים לאחר שנים של התחממות.

ד”ר אולגה זלטקין, פוסט-דוקטורנטית בפרויקט, והדוקטורנט רונן אלקלעי חוקרים חומר הנתפס ב’מלכודות סדימנטים’ המוצבות לאורך הכבל של התחנה. ביום העיון הם הציגו ממצאים ראשוניים, המעידים על קיום שטף קבוע של חלקיקים הנעים מפני הים לקרקעיתו, עובדה המאפשרת שינוע של פחמן אורגני מפני הים למשמורת ב”אזור האפל” של הים (עמוק מ 1,000 מ’) במסגרת ‘המשאבה הביולוגית’. הממצאים גם מעלים אפשרות מעניינת, ששטף החלקיקים ויעילות ה’משאבה’ מתגברים בסופות החורף, כאשר מגיעות לים הפתוח כמויות גדולות של אבק וחומר המורחף מקרקעית הים באזור החוף. לדעת פרופ’ וינשטיין ופרופ’ פרנק, ממצאים אלה עשויים אף ללמד על יעילות הסילוק מפני הים אל הקרקעית בעת ארועי זיהום, היבט שתוקדש לו תשומת לב מיוחדת בהמשך המחקר.

ד”ר ניר שטרן מהמכון לחקר ימים ואגמים בישראל סיפר על ממצא מפתיע. המלכודות שהוחזרו מהים, ואשר הוצבו בעומקים של 180 ו 280 מ’, היו מלאות עד אפס מקום בדגי עומק בשם ברקודינה (‘ליסתית אטלנטית’), שכמעט ולא תועדו עד כה באזור ישראל, ואשר פריטים בוגרים שלהם לא קיימים כלל בספרות.

בקרוב תצא משלחת של חוקרים לביקור החצי שנתי בתחנה על סיפון ספינת המחקר החדשה בת-גלים, המופעלת על ידי המכון לחקר ימים ואגמים לישראל. בעת הביקור, יישלחו גלי קול מסיפון הספינה אל מכשירים אקוסטיים, המקבעים את התחנה אל עוגן, המורכב ממספר גלגלי רכבת ישנים. אלה ישחררו את כבל התחנה, וזה עם שלל המכשירים ומצופי הענק הפזורים לאורכו יעלה וייפרש על פני ק”מ וחצי. המכשירים יועלו אחד-אחד בזהירות אל הסיפון, מגוון החומר והנתונים שנאספו על ידיהם ייפרק ויילמד במעבדה, ולאחר פעולות תחזוקה, תוצב התחנה מחדש ל 6 חודשים נוספים עד לביקור הבא.