‫צוללים למעמקים / לארי גרינמאייר‬

ג'יימס קמרון תורם את צוללת המעמקים המשוכללת שלו לטובת המדע

לפני יציאתו להרפתקה נוספת בירח המרוחק פנדורה בסרט ההמשך של "אווטאר", תרם הבמאי והאמודאי ג'יימס קמרון למדע את מה נחשב אולי להישג הטכנולוגי הגדול ביותר שלו. צוללת המעמקים DEEPSEA CHALLENGER, שבה צלל במארס 2013 אל הנקודה העמוקה ביותר בעולם, מגיעה הקיץ למכון האוקיינוגרפי ווּדְס הול [שבמסצ'וסטס], ועתידה לסייע למדעניו להיטיב להבין כיצד מתקיימים חיים במצולות הים – האזור העָלוּם האחרון בכדור הארץ.

קמרון וצוות המהנדסים שלו ציידו את הצוללת במיטב חידושי הטכנולוגיה שאִפשרו להם לצאת למשימת החקר המאוישת הראשונה בקרקעית "תהום צ'לנג'ר" שבמערב האוקיינוס השקט, המצויה בעומק של כ-11 קילומטר מתחת לפני הים. בשלב הראשון, יתקינו מדעני ווּדְס הול את המצלמות המתכווננות וקלות המשקל ואת מערכת התאורה שתכננו קמרון ואנשי צוותו בצוללת הרובוטית Nereus של המכון, המשמשת לחקר מעמקי האוקיינוסים מאז 2009. צוות ה-Nereus מתכונן לצאת בפברואר 2014 למסע של שישה שבועות, שהקרן הלאומית האמריקנית למדע (NSF) מממנת בסכום של כ-1.4 מיליון דולר, במטרה לחקור את שקע קֶרמַדֶק שבאוקיינוס השקט, המצוי בעומק של כ-10 קילומטר [מצפון-מזרח לניו זילנד].

נוסף על הצוללת עצמה, קמרון החליט לתרום כמיליון דולר כדי לסייע לצוות המדענים והמהנדסים של ווּדְס הול להתאים את הטכנולוגיה שלה לשימוש רחב יותר של חקר המעמקים. "במקום שהצוללת תמתין בחוסר מעש עד שאשלים את שני הסרטים הבאים שלי, נראה לי שעדיף שאתרום אותה למטרה נעלה זו," אמר קמרון בדיון שנערך בניו יורק באפריל 2013 עם מדעני ווּדְס הול.

החוקרים שואפים לחקור את תהומות הים בעומקים שמתחת לשישה קילומטרים על כל היבטיהם. הם מבקשים לדעת אילו יצורים חיים שם, כיצד הם התפתחו במהלך האבולוציה וממה הם ניזונים, אומר טים שאנק, חוקר במחלקה לביולוגיה של ווּדְס הול, העומד בראש פרויקט HADES לחקר המערכת האקולוגית של מעמקי הים. ואולם, מרבית הצוללות המסוגלות לעמוד בלחצים הקיצוניים השוררים בעומקים אלה הן, לרוב, כבדות וקשות לתפעול ומשום כך גם יקרות באופן יחסי ובעלות נצילות דלק נמוכה. המהנדסים של קמרון פיתחו חומרים חדשים, לרבות קצף דביק העשוי ממיליוני כדוריות זכוכית חלולות זעירות השקועות בתוך שְׂרַף אֶפּוֹקְסִי במטרה לחזק את גוף הצוללת בלי להעמיס על משקלה. אורכה של הצוללת הוא 7.3 מטר ורוחבה הפנימי הוא 1.09 מטר בלבד. לצוללת תא הַגַּאי כדורי המצוי בלחץ אטמוספרי רגיל, שמאפשר גם איסוף מים שהתאדו מהבל נשימתו ומזיעתו של קמרון לתוך שקית פלסטיק, המשמשת כמאגר נוסף של מי שתייה לעת הצורך. הצוללת שוקעת במים כשהיא ניצבת לקרקעית האוקיינוס [ראו צילום] באופן כזה שתא ההגאי שלה מצוי בתחתית ומעליו מוט תאורה ולוח סוללות שאורכו 24 מטר.

צוללת המעמקים של קמרון עתידה להגיע לווּדְס הול זמן קצר לאחר פתיחת המרכז החדש של המכון לרובוטיקה ימית, שייעודו פיתוח של טכנולוגיה לחקר ימי בשיתוף פעולה עם העולם האקדמי ובסיוע הממשל הפדרלי של ארה"ב והמגזר העסקי. כמה מן המומחים לנושא שנכחו בטקס הפתיחה ציינו שתחום הרובוטיקה הימית מצוי בעמדת נחיתות בהשוואה לפיתוחים יבשתיים מתקדמים, כגון מזל"טים, זאת, בין השאר, משום שרשתות תקשורת אלחוטית (Wi-Fi) ומערכות ניווט לווייניות (GPS) אינן פועלות מתחת לפני הים. משמעות הדבר היא שנותר עדיין כר רחב לפיתוחים חדשניים בעולם התת-ימי. "הדעה הרווחת בציבור היא שעידן התגליות הגדולות כבר מאחרינו, שגילינו כל מה שאפשר לגלות על העולם ומיפינו אותו עד תום," אומר קמרון, ומוסיף: "השטח הכולל של השקעים האוקייניים האלה גדול יותר משטחה של ארה"ב ונרחב יותר משטח היבשת האוסטרלית. מדובר, למעשה, ביבשת לא נודעת שקיימת אי שם בכדור הארץ וממתינה להתגלות."

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל