מחקר: קרם הגנה – סכנה לאלמוגים

מחקר בינלאומי בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון גילה כי קרם ההגנה ששומר עלינו מפני קרינת השמש גורם נזק עצום ובלתי הפיך לשוניות אלמוגים בכל העולם המחקר מתפרסם בכתב העת Archives of Contamination and Toxicology

כל ילד קטן יודע כי בעת חשיפה לשמש חייבים להתמרח בקרם הגנה, המסנן את קרני ה-UV המזיקות. עם זאת, מחקר בינלאומי חדש, בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מעלה כי חומר חוסם קרינה נפוץ, המהווה מרכיב מרכזי במרבית סוגי קרם ההגנה, הוא רעיל ביותר לסביבה בכלל ולאלמוגים בפרט. המחקר הנוכחי מהווה המשך למחקר קודם מינואר2014 , שעורר תגובות רבות ונסערות בכל העולם.

המחקר החדש בוצע על ידי ד”ר עמרי ברונשטיין ופרופ’ יוסי לויה מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם ד”ר קרייג דאונס מהמעבדה הסביבתית Haereticus שבווירג’יניה, ועם עמיתים נוספים בארה”ב ובאוניברסיטת בן גוריון. המחקר התפרסם השבוע (20.10) בכתב העת Archives of Contamination and Toxicology.

שיבושים במנגנונים הורמונליים

“אנחנו עוסקים בתחום המכונה אקו-טוקסיקולוגיה- מדע המתמקד בחומרים המזיקים לסביבה הטבעית, ובהשפעתם על החי והצומח,” מסביר ד”ר ברונשטיין. “עם התרחבות הפעילות המחקרית מתגלים עוד ועוד נזקים הנגרמים על ידי מוצרים ‘תמימים’ לכאורה, בעיקר מוצרי מזון וקוסמטיקה. במחקר זה בחרנו להתמקד בחומר חוסם קרינה הקרוי אוקסיבנזון ,(Oxybenzone) המהווה מרכיב מרכזי כמעט בכל קרם הגנה סטנדרטי, ובדקנו את השפעתו על שוניות האלמוגים בים.”

השלב הראשון של המחקר בוצע במעבדות המרכז הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת. חשיפה של ‘פגיות’ אלמוגים לאוקסיבנזון בריכוזים שונים,העלתה ממצאים מדאיגים ביותר כבר בריכוז מזערי של 62 חלקים לטריליון ( 0.062 מיקרוגרם לליטר): פגיעות ב-DNA בשלב העוברי, עיוותים מבניים קשים והפרעות הורמונליות, שמשבשות את מנגנוני בניית השלד, וגורמות לאלמוגים הצעירים להיקבר בשלד שהם עצמם מייצרים. במקביל נבדקו גם רקמות של אלמוגים בוגרים, וגם בהן נצפו שיבושים במנגנונים הורמונליים וב-DNA.

בנוסף בחן הניסוי את השפעת האוקסיבנזון על האלמוגים בתנאים של אור וחושך, ומצא כי רעילותו גוברת משמעותית בעת החשיפה לאור. כשמדובר בשוניות אלמוגים, המצויות מלכתחילה באזורים גיאוגרפיים שטופי שמש – שבהם גם האדם משתמש בכמות גדולה של קרם הגנה, נוצר מעגל קטלני במיוחד.

ריכוזים קטלניים בחופי רחצה

בנוסף לבדיקות במעבדה ערכו החוקרים ניטור סביבתי של חופים בשני אזורים גיאוגרפיים: בהוואי שבאוקיינוס השקט ובאיי הבתולה של ארה”ב, שנמצאים בים הקריבי. בשני המקומות נמדדו ריכוזי האוקסיבנזון בחופי רחצה פופולריים, המושכים מתרחצים רבים שמשתמשים בקרם הגנה, אל מול אתרים המרוחקים יחסית מחופי הרחצה. כמו כן נבדקו אזורים שבהם מוזרמים לים שפכים מערים סמוכות. ריכוזי החומר הרעיל שנמצאו במים היו עצומים: עד 800 חלקים לטריליון בהוואי, ועד1.4 חלקים למיליון באיי הבתולה – פי 13 ופי 23 בהתאמה מהריכוז שאובחן כמזיק במעבדה.

“המחקר שלנו הוכיח שהאוקסיבנזון, המצוי כמעט בכל קרם הגנה, גורם נזק אדיר לשוניות אלמוגים, ובעיקר לפגיות האלמוגים,” קובע ד”ר ברונשטיין.
“עוברי אלמוגים שנפגעו על ידי אוקסיבנזון אינם מסוגלים עוד להתיישב בשוניות ולשמור על רצף החיות שלהן. המשמעות היא ששוניות רבות בכל העולם, שניזוקו בעבר ממגוון רחב של גורמים – בין אם מעשה ידי אדם או שינויים גלובליים נרחבים, לא יוכלו להתאושש ולהשתקם.” לדבריו, יש לעובדה זו גם משמעות כלכלית: כספים רבים מושקעים היום בשיקום שוניות אלמוגים, אך לאור ממצאי המחקר ייתכן בהחלט שמדובר בבזבוז כספי ציבור; זאת מכיוון שקיימת סבירות גבוהה שהשוניות, בעיקר אלה המצויות בקרבת חופי רחצה או שפכים, כלל אינן ברות שיקום. המסקנה: בתנאים הקיימים אולי נכון יותר להקצות משאבים לצמצום הנזקים – שממשיכים להצטבר בקצב מבהיל – במקום לנסות ולתקן את השלכותיהם.

“בעקבות המחקר הקודם שלנו, שבחן חומר חוסם קרינה אחר (בנזופנון 2), כבר נאסר השימוש בקרם הגנה בכמה מקומות בעולם,” אומר ד”ר ברונשטיין. “הרשויות – כמו שירות הפארקים הלאומי של ארה”ב – יוצאות בקמפיינים מסיביים כדי לעודד הגנה באמצעים פאסיביים וזמינים כמו ביגוד ארוך וכובעים רחבי שוליים, ולהגביר את המודעות לשימוש בחומרי הגנה שאינם מכילים את הכימיקלים המזיקים. במקביל פועלות מדינות רבות, ביניהן ארה”ב, יפן, האיחוד האירופי ואף ישראל, לשינוי החקיקה ועדכון הנהלים לסימון ולמתן רישיונות למוצרים המכילים את החומרים הרעילים.”

המחקר הנוכחי מעצים עוד יותר את המודעות לחומרת הבעיה. “הממצאים החדשים שלנו מדגישים את הסכנות המסתתרות בחלק גדול מהמוצרים הנחשבים בעינינו כתכשירי בריאות והגנה. יתרה מכך, המחקר שולח מסר ברור לחברות הקוסמטיקה, כי עליהן לפעול מיידית לשיפור מוצריהן. שכן, מעבר לפגיעה הקשה בסביבה, מומלץ גם לנו לחשוב פעמיים לפני שנמרח על גופנו חומר רעיל, הגורם למוטציות קטלניות ולנזקים חמורים ל-DNA ולמערכת ההורמונלית.”