סיקור מקיף

רובוטים מוליכי שולל

רובוטים המסוגלים לרמות זה את זה פותחו בהשראת דפוסי התנהגות של סנאים ושל ציפורים

מאת: אופיר מרום, חדש(נ)ות מן הטבע

האם רובוטים יכולים לרמות? יכולת ההונאה היא תכונה משותפת וחיונית להישרדותם של יצורים רבים, מהקטנים שבחרקים ועד לבני האדם. אנו מניחים כי לצורך שילובם של רובוטים אינטליגנטיים יותר בחברה האנושית, אנחנו חייבים לפתח רובוטים שיודעים להבין, להגיב ולהתנהג בעצמם באופן מטעה. באוניברסיטת ג’ורג’יה טק, מנסים פרופסור רונלד ארקין (Ronald Arkin) וקבוצתו ללמד את הרובוטים שלהם מגוון טכניקות הונאה שבהן משתמשים בעלי חיים שונים.

לדוגמא, הסנאי האפור המזרחי שאוגר את מזונו במספר מקומות מחבוא. כשהוא לא אוסף מזון נוסף נוהג הסנאי לפטרל בין מקומות המסתור ולבדוק אם התגלו. כאשר מזהה הסנאי שיש בגזרתו סנאי נוסף שעשוי לחמוד את מטמונו הוא מנסה לבלבל אותו על ידי כך שהוא משנה את מסלול הפטרול שלו, ומתחיל לבקר במקומות מסתור מפוברקים. על בסיס מחקרים שניתחו את התנהגות הסנאי בנו החוקרים אלגוריתם ממוחשב, שיכול לשמש רובוטים שתפקידם הוא לפטרל ולשמור על משאבים שונים. סימולציות ראשוניות הראו שהרובוטים בעלי יכולת ההונאה אכן פעלו ביעילות ובצורה טובה יותר מרובוטים ללא יכולת זאת.

הזנבן הערבי. מתוך ויקיפדיה
הזנבן הערבי. מתוך ויקיפדיה

מקור השראה נוסף להתנהגות מטעה נמצא בהתנהגות הזנבן הערבי (שם מדעי: Turdoides squamiceps) . ציפור זאת, אשר נפוצה בארץ והייתה נושא למחקר רב, חיה בקהילה שבה לכל פרט יש מקום בהיררכיה החברתית. כאשר זנבן צופה מטעם הלהקה מזהה איום של ציפור טרף החודרת למרחב המחיה היא מזעיקה את שאר הלהקה. פרטים מתוך הלהקה מתאגדים ועפים כקבוצה לקראת ציפור הטרף במטרה להבריחה. לכאורה, מדובר בהתנהגות אלטרואיסטית, שכן ציפור הטרף גדולה וחזקה מכל אחד מחברי הלהקה בנפרד. על בסיס תצפיות אלה ניסח הזואולוג הישראלי המפורסם אמוץ זהבי את עקרון ההכבדה, על פיו כאשר חיה מוותרת על יתרון בשביל לאותת מסר לחיה יריבה – המסר חייב להיות אמיתי. מנגד, הוכיח המדען אלן גרפין, על פי מודל שפיתח, שיכולה להיות רמה מסוימת של הונאה שבה המערכת עדיין תישאר יציבה. עבור הזנבנים, הנחותים פיזית מציפור הטרף, התקרבות יתרה אליה תהווה הונאה, מכיוון שפעולה זאת מתפרשת ככזאת שתעשה רק במצב של שוויון כוחות. במקרה הזה, יאלץ הזנבן חסר המזל לשלם בחייו אם ההונאה תיחשף. החוקרים יצרו מודל המתאר את תכונות ההתקהלות של הזנבנים לצורך הדיפת האיום, ובדקו באילו מצבים ניתן להשיג יתרון בעזרת הונאה. סימולציות ממוחשבות נתנו תוצאות מעורבות. בהתקהלות של מספר פריטים מסוים ומעלה היה להונאה יתרון, ואף רובוט-זנבן לא הותקף. מתחת למספר זה, בזכות אסטרטגיה של כנות, היה מספר הנפגעים הקטן ביותר שנצפה.

יכולת ההונאה מאפשרת להתעלות מעבר למגבלות הפיזיות, ולהשיג יתרון על היריב. באופן טבעי, ניתן יהיה להשתמש ברובוטים בעלי יכולת זו לביצוע משימות ביטחוניות בשדה הקרב, אך גם למצוא להם שימושים אחרים, כגון בתחום הבריאות וגם כאמצעי הוראה. החוקרים מתכננים להמשיך ולשכלל את האלגוריתמים, כך שיאפשרו לבחון את יכולת התגובה האופטימלית של הרובוטים לתרחישים מורכבים יותר מאלה שנבדקו עד כה. הוספת יכולות הטעיה/מרמה לרובוטים מובילה לשאלות אתיות, כגון האם זה אתי שרובוטים יוכלו לרמות בני אדם לכל מטרה? הנושא נדרש לדיון ציבורי נרחב, שהחוקרים מעודדים לקיים.

לידיעה המקורית

4 תגובות

  1. ואני שואל למה? אף אחד לא ראה שליחות קטלנית? לא מספיק שאנחנו עובדים במרץ על תחליף לאינטלגנציה מלכותית, עכשיו גם בוא נלמד אותו לרמות. יופי, דורות ההמשך שלי יהיו סוללות 🙂

  2. אסף

    התיאור שנתת לאלטרואיזם אינו מדוייק. אלטרואיזם אינו סוג של נתינה לזולת *ללא ציפייה לקבלת תמורה*. אלטרואיזם זו נתינה לזולת מתוך ציפיה שפרטים אחרים יתנו תמורה בשעת הצורך. זה סוג של אמנה חברתית שמטרתה לחזק את הקהילה (על ידי עידוד שיתופיות בין חברי הקהילה).

  3. איני מבין ברובוטיקה לכן :
    עד דוגמאת הסנאי שמנסה להונות את בני מינו הכל טוב
    ויתכן שאכן נותן השראה לפתח רובוטים לתפקידים שונים,
    ברגע שהכותב עבר לתאר את הזנבנים…. החלו השגיאות,
    אין בין להקת ציפרים קטנות שמנסה לסלק אויב משטחה
    ובין הונאה דבר , שכן ההונאה מיועדת להונות בני אותו מין ,
    לא דורסים ולא טורפים, הזנבנים מראים לדורס “זהינו אותך
    ולכן אין לך סיכוי כאן ומוטב שתסתלק”,
    אין גם קשר ישיר בין אותה פעילותה של הלהקה לבין אלטרואיזם
    שכן פעולת הגרוש מטיבה אם כולם כולל המגרשים בפועל ,
    אלטרואיזם אמור לתאר “הקרבה עצמית למען הזולת” ,
    בגרוש דורסים משטח המחיה אמנם יש הקרבה אלא שהיא קבוצתית
    למען הקבוצה כך שאין כאן אלטרואיזם אלא פשוט הגנה עצמית ,
    עקרון ההכבדה הוא שוב סיפור שונה ואחר ואינו קשור לאלטרואיזם ,
    עקרון ההכבדה קובע כי פרט במין מסוים יכביד על עצמו
    (בזנב גדול שמקשה על התעופה או בקרניים שמסתבכות בענפים )
    כדי לזכות בבנות זוג ,
    שתי התכונות זוהו ותוארו ע’י זואולוגים כבר בשנות ה 30 של
    המאה הקודמת – ראו את “הרע לכאורה” של קונרד לורנץ,
    הזיהוי היה למרות שלא היה תאור מדויק ולא ניתנו שמות ,
    כך ש : קשר היחיד בין הונאה , אלטרואיזם ועקרון ההכבדה,
    הוא הפרסום והגדרת השמות שנתן פרפ’ אמוץ זהבי
    לשתי התכונות : אלטרואיזם ועקרון ההכבדה ,
    הוא פרסם את שתי התכונות בעקבות מעקבו אחרי הזנבנים
    כאילו הוא תאר אותן לראשונה ולא היא ,
    שכן אמנם לא ניתנו שמות ברורים לתכונות
    אבל הן פורסמו ותוארו כבר בתחילת המאה העשרים
    לכן זו … הונאה וזה הקשר ,

  4. רובוט אחד נכנס לקזינו ומצטרף לשולחן, הוא שחקן סביר ומטה, פעם מפסיד, פעם מנצח, ככה חולף לו זמן והרובוט כבר כמעט מרושש..
    לפתע, באחד הסיבובים כשערימת הז’יטונים נערמת לה ללא הרף, הרובוט מכריז “אול אין”…
    כולם פורשים, חלקם מרוששים חלקם מרווחים מעט, והרובוט שמח ושש לבב.
    בדרך החוצה מהקזינו, שואל אותו אחד המהמרים: “עכשיו ביננו, אילו קלפים היו לך?”
    רובוט: “8 ומלכה”
    מהמר: “מה..? אבל על השולחן היה… א.. אז לא היה לך כלום! אה הא! אתה רובו-מוליך-שולל!”
    רובוט: “לא, אני סתם לא יודע לשחק”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.