האדם גרם להכחדת המקבילה הצפונית של הפינגווינים

האלקה הגדולה סיפקה לבני אדם מקור של בשר וביצים. אולם מסביבות 1500, הציד התעצם באופן דרמטי כאשר האירופאים גילו את שטחי הדייג העשירים של ניופאונדלנד. בתוך 350 שנה, האלקות הגדולות שנראו אי פעם, נהרגו והוכנסו למוזיאון, והמין אבד לנצח

מאת ג’סיקה אמה תומאס, חוקרת פוסט-דוקטורט, אוניברסיטת סוונסי

צפון האוקיאנוס האטלנטי היה בעבר ביתו של עוף שהיה דומה להפליא לפינגווינים. האלקה הגדולה, The Grate Auk המכונה גם “הפינגווין המקורי”, היה עוף גדול ללא יכולת תעופה בצבעי שחור ולבן שהכיל אוכלוסיות של מיליוני פרטים. למרות המראה שלו, האלקה הגדולה היתה למעשה קרובת משפחה של אלקה חדת-מקור ושל תוכי הים, ולא של פינגווינים. מאז שנת 1844 לערך, חצי הכדור הצפוני נותר ללא גרסת הפינגווין שלו ונראה שאנחנו אשמים.

האלקה הגדולה סיפקה לבני אדם מקור של בשר וביצים. אולם מסביבות 1500, הציד התעצם באופן דרמטי כאשר האירופאים גילו את שטחי הדייג העשירים של ניופאונדלנד. בתוך 350 שנה, האלקות הגדולות האחרונות שנראו אי פעם, נהרגו והוכנסו למוזיאון, והמין אבד לנצח.

לאור המהירות היחסית של ההכחדה הזו, כדאי לשאול האם היו מעורבים גורמים אחרים כמו שינויים בסביבה. האם האלקה הגדולה נטתה להכחדה לפני שהחל הציד האינטנסיבי? או שיכולה היה לשרוד ועדיין להישאר בסביבה היום אלמלא בני אדם?

במחקר שערכנו לאחרונה, עמיתי ואני לא מצאנו שום עדות לכך שהאלקה הגדולה היתה כבר בתהליך נסיגה או בסכנת הכחדה לפני הציד האינטנסיבי. הממצאים מצביעים על כך שאף גורם אחר לא היה מעורב במותם.  לחץ הציד האנושי בלבד הספיק בכדי לגרום להכחדתם.

ממצאינו מדגישים כיצד לניצול מסחרי בקנה מידה תעשייתי של מקורות טבע יש פוטנציאל להביא זן שופע, ונייד מאוד, להכחדה תוך זמן קצר.

DNA עתיק

באמצעות חקר מינים שנכחדו אנו מסוגלים ללמוד דברים שיכולים לעזור לנו במאבק לשימור מינים העומדים כיום בפני הכחדה. אחת הדרכים לעשות זאת היא לבחון את הגנטיקה של מינים שנכחדו. בעזרת DNA עתיק (ADNA) אנו יכולים להסתכל על דברים כמו מגוון גנטי (כמה גנים השתנו בין פרטים שונים במין), שיכולים לחשוף מגמות עד כמה המין בריא גנטית. המחקר הגנטי יכול גם להראות לנו כיצד מין יכול להגיב לשינוי סביבתי, ציד או הכנסת מינים חדשים לבית הגידול שלו.

יש המון עדויות, כולל רישומים ארכיאולוגיים ועדויות כתובות, המראים כי האלקה הגדולה נרדפה האוק לאורך כל משך קיומה. אך עד כה לא ידענו איזו השפעה עשויה להיות לשינוי סביבתי על הכחדת הציפור. אם המין היה בסכנת הכחדה לפני תחילת הציד האינטנסיבי במאה ה-16, היינו מצפים לראות סימנים ב-DNA שלו.

עצמות  אוק גדולות המשמשות להשגת DNA עתיק. ג’סיקה תומאס, באדיבות המחברת.

לדוגמה, אם למין יש מגוון גנטי נמוך ורוב הפרטים דומים מאוד, אז יש פחות סיכוי שהמין ישרוד שינוי סביבתי.

לעומת זאת, הבדלים גדולים ב-DNA של פרטים ממקומות שונים יכולים גם להצביע על כך שהמין מחולק לאוכלוסיות מבודדות שלא נודדות ולא מערבבות את ה-DNA שלהן עם קבוצות אחרות. מבנה אוכלוסיה זה יגרום להצטמקות המאגר הגנטי של המין והצטברות של גנים “רעים”, מה שהופך לגורם חשוב בפגיעות הכחדתו של מין.

שינויים מסוג זה במגוון הגנטי הם בין החתימות שאנו מחפשים במהלך מחקר בנושא הכחדת המינים. אם לא נוכל למצוא ירידה במגוון במהלך מאות השנים האחרונות לפני ההכחדה, זה מרמז על כך שהאוכלוסייה הצטמקה במהירות, דבר שיצביע על בני האדם כאשמים.

אנו יכולים להשתמש במודלים סטטיסטיים הנקראים ניתוחי כדאיות באוכלוסיה, אשר מסתכלים על ההסתברות שמין ייכחד בזמן מסוים. ניתן להשתמש במודלים אלה כדי להראות האם ציד בהיקפים גדולים יכול להיות הגורם היחיד להכחדה.

כדי לגלות אילו מהתרחישים הללו התרחשו במקרה של האלקה הגדולה, דגמנו את הגנום המיטוכונדריאלי שלה. הדבר כלל נטילת דגימות מעצמות שנמצאו על ידי ארכיאולוגים וכן עורות ואיברים המאוחסנים במוזיאונים ברחבי העולם. יצרנו בהצלחה רצפי DNA של 41 פרטים, שייצגו ציפורים מרחבי האזורים המרכזיים שבהם התגוררה האלקה מלפני 15,000 שנה עד לפני 170 שנה.

אין ירידה הדרגתית

מצאנו כי המגוון הגנטי היה גבוה בכל הדגימות, עם עדויות לגודל אוכלוסיה קבוע וללא עדות לירידה באוכלוסייה או עדות למבנה אוכלוסין בולט. זה מרמז שהאלקה הגדולה לא היתה בסכנת הכחדה לפני הציד האנושי האינטנסיבי וכי הכחדתו בעקבות ירידה באוכלוסייה היא מהירה מכדי להופיע בנתונים שלנו. בינתיים, ניתוח הכדאיות באוכלוסיה גילה כי ציד לבדו יכול היה להספיק בכדי לגרום להכחדתו של המין.

כיום, עופות ים מאוימים יותר מכל קבוצות עופות אחרת, כאשר שליש מהמינים נמצאים בסכנת הכחדה ומחציתם עומדים בפני התמעטות. האיומים בפני עופות ים כוללים שינויי אקלים, אובדן בתי גידול, זיהום, דייג אנושי וניצול ישיר מאיסוף ביצים, וציד אפרוחים ועופות בוגרים. עופות ים ממלאים תפקיד גלובלי במערכות אקולוגיות, ומתפקדים כטורפים, אוכלי נבלות, ומהנדסי מערכות אקולוגיות, ולכן חשוב מאוד להבין יותר מדוע הם נכחדים.

המחקר שלנו מתאר את הציד בידי האדם כגורם העיקרי להכחדתו של האלקה הגדולה. הוא גם מזכיר לנו עד כמה האיום על עופות הים של ימינו הוא ממשי. הממצאים מראים גם מדוע עלינו לפקח ביסודיות על מינים שניצודים מסחרית, במיוחד בסביבות שבהן המחקר הוא מצומצם כמו האוקיינוסים שלנו. הדבר יעזור לנו להבין טוב יותר את המתרחש עם המין המאוים בעולם ונקווה לפעול לפני שהם הולכים להיחשב להיסטוריה בעקבות האלקה הגדולה.

לכתבה באתר THE CONVERSATION

עוד בנושא באתר הידען:

• האם מיני אדם אחרים היו הקורבנות הראשונים של ההכחדה ההמונית השישית?
• האו”ם: מיליון מינים בסכנת הכחדה – חשש מקריסת מערכות אקולוגיות שתפגע במין האנושי
• אות הפתיחה להכחדה ההמונית – מדי שנה נכחדים שני חוליתנים