מחקר של אוני' ת"א על סיסי הכותל דורג בין 100 המאמרים המובילים במספר ההורדות ב-2019

זאת מבין כ-20,000 מאמרים מדעיים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports * עורך Scientific Reports: "זהו הישג יוצא דופן – עבודתכם המדעית היא בעלת ערך ממשי לקהילת המחקר"

סיס בתעופה  מעל העיר העתיקה. צילום: יובל דקס
סיס בתעופה מעל העיר העתיקה. צילום: יובל דקס

מחקר באוניברסיטת תל אביב בהובלת פרופ' נגה קרונפלד-שור וד"ר ערן עמיחי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב – שמצא כי הציפורים סיסי החומות המקננות בין אבני הכותל המערבי פעילות 24/7 בשל התאורה החזקה במקום – נכלל ברשימת 100 המחקרים המובילים בקטגוריית 'מספר ההורדות מהאינטרנט' – מבין 19,871 מאמרים מדעיים שפורסמו במהלך 2019 בכתב העת המדעי היוקרתי Scientific Reports (מקבוצת Nature).

המאמר, שפורסם ביולי 2019, הורד 14,944 פעם במהלך השנה, ומאז כבר חצה את סף ה-15,000. כרגע הוא ממוקם במקום ה-58 ונמצא במגמת עלייה. במכתב הברכה שנשלח לחוקרים כתב העורך הראשי: "זהו הישג יוצא דופן (המעיד כי) עבודתכם המדעית היא בעלת ערך ממשי לקהילת המחקר."

פרופ' קרונפלד-שור מספרת שהכול החל כשסטודנטית מהמעבדה ביקרה בכותל, ושמה לב שמערכת התאורה הוחלפה. המערכת החדשה פועלת במשך כל שעות הלילה בעוצמה גבוהה מאוד של 120 לוקס (יחידה למדידת שטף אור). ד"ר ערן עמיחי, אף הוא חוקר במעבדה, פנה לרב הכותל וקיבל ממנו אישור לחקור את השפעת האור על סיסי החומות המקננים במקום.

סיסים בכותל. התמונה ממחישה את מסלול טיסתם המדויק של הסיסים, בחשיפה ארוכה ולאור היום, אלפי צילומים באיכות גבוהה חוברו באמצעות אלגוריתם מתמטי לתמונה אחת. צילום: Lothar Schifler
סיסים בכותל. התמונה ממחישה את מסלול טיסתם המדויק של הסיסים, בחשיפה ארוכה ולאור היום, אלפי צילומים באיכות גבוהה חוברו באמצעות אלגוריתם מתמטי לתמונה אחת. צילום: Lothar Schifler

"סיס החומות הוא ציפור יומית קטנה, שמגיעה לארץ בפברואר מדי שנה כדי לקנן," מסבירה פרופ' קרונפלד-שור, שחוקרת את השעון הביולוגי בבעלי חיים מסוגים שונים. "הסיסים מקננים בנקיקים שבחומות ובמצוקים, ואף מצאו בית גידול חדש על קירות גבוהים שבנה האדם. בעונת הרבייה הם בדרך כלל פעילים בשעות היום, אז הם עוסקים בציד חרקים מעופפים ובהאכלת הגוזלים. בלילה הם שבים לקן, דוגרים על הביצים או מחממים את הגוזלים לאחר שבקעו. בכותל המערבי, שמציע להם נקיקים רבים לקינון, יש מושבה גדולה של סיסים. במחקר שלנו ביקשנו לבדוק האם התאורה החזקה לאורך הלילה משפיעה על שגרת הפעילות שלהם."

במהלך שבועיים בחודש מאי 2019 הקליט ד"ר עמיחי את הקולות האופייניים שמשמיעים הסיסים כשהם ערים, ב-4 אתרי קינון שונים: בכותל המערבי, באוניברסיטת בר-אילן, בתל אביב ובמצוק במדבר יהודה. כמו כן נמדדו רמות התאורה בלילה במקומות אלה: 120 לוקס בכותל, 4 לוקס בבר-אילן, 1 לוקס בתל אביב ו-0.005 לוקס במדבר. "מצאנו שבמדבר, בחיק הטבע, הסיסים התעוררו בזריחה והפסיקו את פעילותם עם שקיעת השמש; בתל אביב ובבר-אילן הם נדמו מעט לאחר שקיעת השמש, ואילו בכותל הם היו פעילים לאורך כל הלילה," אומרים החוקרים.

היבט נוסף של המחקר היה בדיקת תזונתם של הסיסים. "בשעות היום הסיסים ניזונים מחרקים מעופפים פעילי יום," אומרת פרופ' קרונפלד-שור. "רצינו לברר אם בלילה הם צדים גם עשי לילה, שנמשכים אל האור ובדרך כלל ניצודים על ידי עטלפי חרקים. בדיקה של גללי הסיסים בכותל העלתה כי הם אכן מכילים קשקשים של עשים."

פרופ' נגה קרונפלד-שור. צילום: Eric Sultan
פרופ' נגה קרונפלד-שור. צילום: Eric Sultan

לדברי החוקרים, הממצאים מעידים כי לזיהום האור יש השפעה מכרעת על בעלי החיים ועל בתי הגידול הנחשפים לאור מלאכותי בשעות הלילה. "ההשפעות יכולות להיות שליליות וגם חיוביות, ועל פי רוב לא ניתן לצפות אותן מראש," אומרת פרופ' קרונפלד-שור. "לדוגמה: יש מקומות בהם העשים הם מאביקים חשובים של צמחים מסוימים, ופגיעה בהם עלולה לפגוע גם בהאבקה; מצד שני, עבור הסיסים מהווים העשים מקור מזון איכותי, שעשוי לאפשר להם לשגשג ואף להאיץ את גדילת הגוזלים. עם זאת, ייתכן שסיסים הנעדרים מהקן בלילה אינם דוגרים על הביצים ואינם מחממים את הגוזלים במידה אופטימלית, וגם לכך עלולות להיות השלכות. בנוסף, ייתכן שעטלפי החרקים נפגעים מהתחרות החדשה על מזונם, ויש גם עדויות שהחשיפה לאור בלילה גורמת לנזק מצטבר ואף למחלות." בשורה התחתונה, סבורים החוקרים, מחקר זה הוא רק ההתחלה… הוא מעלה מגוון רחב של סוגיות ושאלות מסקרנות, שמצריכות מחקר נוסף, וייתכן שזו הסיבה שהוא משך את תשומת לבם של מדענים רבים כל כך בכל העולם.

 סיס בחרכי הכותל. צילום: פלאש 90 עבור אוניברסיטת תל אביב
סיס בחרכי הכותל. צילום: פלאש 90 עבור אוניברסיטת תל אביב

"אנחנו חושבים שהמאמר עורר עניין כה רב כי הוא עוסק בנושא סביבתי מרכזי, שנחקר רבות בשנים האחרונות: השפעת זיהום אור על בעלי חיים," מסכמת פרופ' קרונפלד-שור. "המקרה שחקרנו, השפעת התאורה החזקה בכותל המערבי על סיסי חומות המקננים בין אבני הכותל, מדגים מקרה קיצוני שבו שורר במקום אור חזק במשך כל שעות הלילה. לכן הוא הניב ממצאים חד-משמעיים שקשה להשיגם במרבית המחקרים בתחום."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. לא נעים אבל זו סהכ תוצאה של יחסי ציבור.
    העיתון נחשב הנמוך בעיתוני נייצר עם אימפקט פקטור 5 או פחות…
    מעבר לכך סחטיין

  2. שלום רב, האם הסיס מקנן גם על אהילים בכניסה לבית? או שהמדובר בסנונית? זו שנה שניה שמנסים לבנות קן הנראה משילוב של בוץ שנעשה על ידי רוק ויוצר מעין כדורים שדבוקים על האהיל בכניסה לבית . כשפותחים את הדלת הם בורחים וחגים סביב הבית ומשק הכנפיים שלהם חזק והם עפים במהירות.

  3. דבר מדהים שנלמד מנושא זה היא העובדה שאפילו אור מעשה ידי אדם בצורה ישירה ועקיפה פוגע במגוון הביולוגי.
    לא אתפלא אם זאולוגים שיחקרו את קוריאה הצפונית יגלו מגוון בריא יותר בשל "כיבוי האורות" שמתרחש שם במשך הלילה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן