סיקור מקיף

חיוֹת בּשירוּת החקלאוּת

הַדבָּרה כּימית (ריסוּס) בחקלאות מסוּכּנת לסביבה וגם לאדם. פִּתְרוֹן אפשרי הוא הדברה בּיוֹלוגית – יצוּרים חיים שונים, מחַיידקים עד עופות דורסים, שתפקידם לחסֵל את המַזיקים הפוגעים בגידוּלים

תנשמת. צילום: shutterstock
תנשמת. צילום: shutterstock

כתב: אריאל קרס, גליליאו צעיר

אוּכלוסיית האדם בעולם גדולה מאוד, ויש להאכיל את כל הפִּיוֹת הרעבים בתוֹצֶרת חקלאית – לחם, תירס, תפוחי אדמה, ירקות ופֵרות. האדם מפתֵח טֶכנוֹלוֹגיוֹת חדשות של חקלאות מִתקדמת, דישוּן, הַשקָיה וניצוּל מֵיטָבי של הקרקע. אך לחקלאות בהיקֵף כה נִרחב יש גם חסרונות רבים. אחד מהם הוא הפְּגיעוּת הרַבּה של הגידולים למזיקים. לדוגמה, במאה ה־19 פגע טַפּיל ביְבוּל תפוחי האדמה באִירלַנד וגרם להם לחלות בכימָשוֹן. התוצאה הייתה רעב חמוּר שפגע קשוֹת בתושבים. רבים מהם מתו, ורבים עוד יותר עזבו את האי והיגרו לארצות אחרות.

הבעיה: מזיקים ומינים פּוֹלְשים

כשהייתי ילד עבדנו במשק הילדים בקיבוץ. גידלנו שם בחלקה גדולה אַספֶּסֶת כדי להאכיל בה את בעלי החיים של משק הילדים. יום אחד גילינו שזְחָלים של פְּרוּדֶניה (מין של עָשׁ) החלו לזלוֹל את האספסת הירוקה. בתוך כמה ימים היה כל השדה צהוב וכָמוּשׁ כי זַחֲלי הפרודניה הִשחיתו אותו.

כשמגדלים כמויות גדולות של ירקות ופֵרות מאותו סוג בשטח גדול, המזיקים של אותו גידול משׂגשׂגים – יש להם מזון בשפע! בין המזיקים אפשר למנות חרקים כמו זבובים, חיפושיות, ועש הפרודניה וכן פטריות וחיידקים. בעיה נוספת היא מינים פולשים שמַגיעים לארץ (נייחד להם בקרוב מדור מיוחד) – אין להם אויבים טִבעיים שמרסנים אותם, וכך הם גורמים נזק אדיר לצמחים מסוימים. איך נאבקים במזיקים ובפולשים? בדרך כלל על ידי ריסוס בחומרי הדברה. אבל חומרי ההדברה רעילים, מזהמים את האדמה ואת המים, מזיקים לבעלי חיים מועילים, ואנשים רבים אינם רוצים לאכול מזון שרוסס.

פתרונות אפשריים

יש דרכים שונות להימנע מריסוס של פֵּרות וירקות (המכוּנה הדברה כימית), על ידי מניעת האפשרות של המזיקים להגיע אליהם. למשל על ידי רשתות או גידול באדניות ענקיות שתלויות באוויר. עם זאת, עדיין רוב הגידולים מרוססים. הדברה כימית עשויה להיות יעילה למדי, אבל בטווח הארוך היא גם גורמת נזקים: הריסוסים מדבירים גם חרקים "טובים" ופוגעים באיזון האֵקוֹלוֹגי, הם רעילים ועלולים לפגוע גם באדם בטווח הארוך.

נראֶה כי ההדברה הביולוגית היא הפִּתְרוֹן הטוב ביותר ללחימה במזיקים לחקלאות. הדברה ביולוגית היא הִתערבוּת יזוּמה של האדם במערכת אקולוגית, כדי לרסֵן את המזיק באמצעים אקולוגיים ובשיטות ביולוגיות. במערכות אקולוגיות גדולות משתמשים למשל בדגי גַּמבּוּזיָה ובחיידק הבצילוס הישראלי (BTI) להדברת יַתושים. בחקלאות משתמשים פעמים רבות בחרקים טורפים שאוכלים את המזיקים.

מה קורה בעולם?

ככל שהחקלאות בעולם מתרחבת ושטחיה גדֵלים, כן יש יותר צורך בהדברה ביולוגית. התחום המפוּתח והנִלמד ביותר כיום בהדברה ביולוגית הוא השימוש באויבים הטבעיים של מזיקים ממערכת פְּרוּקֵי הרגליים (כגון חרקים ועכבישניים), הפוגעים בגידולים שונים. משתמשים גם בחיידקים שפוגעים במזיקים או בעופות דורסים המחסלים מכַרסמים שפוגעים בשדות. בעולם נהוג לייבֵּא ולאקלֵם אויבים טבעיים זרים של המזיקים, אולם גישה זוֹ עלולה להיות בעייתית – מִקצת המינים המיוּבּאים נהיים מינים פּוֹלשים, כמו קרפֶּדת הקנים, שהובאה לאוֹסטְרַליָה כדי להילָחם במזיקים מקומיים ונהייתה כעבור זמן מין פולש.

 

מה קורה בארץ?

החקלאות בארץ מפותחת ומתקדמת מאוד בכל התחומים, ובכלל זה בתחום ההדברה הביולוגית. המשרד לאיכוּת הסביבה מפקֵח על הדברת החרקים בשדות ומעדיף את הגישה האקולוגית. אם תבקרו למשל בעמק החוּלה, תראו בשדות ובמטעים שובכים (קני דגירה) קטנים רבים על עמודים – אלה מזמינים תִּנשָׁמוֹת ועופות דורסים לקנֵן בהם, ותוך כדי כך לטרוף את הנַברָנים (מין של עכברים) המזיקים לשדות. ישראל גם מצטיינת ביצוּא של חרקים טורפים לחוץ־לארץ. כך למשל מפעל ביו־בי מקיבוץ שדה אליהו מספק לדרום אפריקה (שבחלקים ממנה יש מזג אוויר וגידולים דומים לאלה שלנו) חרקים טורפים וצְרָעות טפיליות שמחסלות כנימות אשר פוגעות בהדרים ובגְפָנים.

 

מה העתיד צוֹפן?

המאבק בין המדענים למזיקים מתגבר כל הזמן, והאדם מנסה למצוא פתרונות לשליטה במזיקים עם כמה שפחות פגיעה בסביבה. מכיוון שנראֶה כי אוּכלוסיית העולם רק תמשיך לגדול, יהיה צורך לשַׁכלֵל את ההדברה הביולוגית כדי לעמוד בקצב הביקוש העולמי לתוצרת חקלאית וביכולתם של המזיקים להתמודד עם שיטות ההדברה שהאדם מפעיל עליהם. כיום הידע שלנו על המזיקים, על הגֵנֵטיקה שלהם ועל דַּרכֵי פעולתם הולך ומתרבה, ולפיכך אפשר לקוות שבעתיד לא ניאָלץ לסבּול מנזקים קשים לחקלאות כמו אלה שגרם טפיל הכּימשון באירלנד.

הכתבה הופיעה בגיליון יולי של גליליאו צעיר – ירחון לילדים סקרנים

רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה

בקרו בעמוד הפייסבוק שלנו

 

תגובה אחת

  1. שוב
    הכותבים מבלבלים בין : מין לסוג
    כתוב : ״זְחָלים של פְּרוּדֶניה (סוג של עָשׁ)״
    פרודניה היא מין (לא סוג) במשפחת העשים…
    ראוי שהכותבים יפנימו את שיטת המיון
    וימנעו מטעויות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן