התגלה מנגנון שמאפשר לבעלי חיים לאחסן מזון ולמצוא אותו בשעת הצורך בלי להסתמך על זיכרון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הציעו תאוריה חדשה על האופן שבו בעלי חיים מאחסנים ומשחזרים מזון מאוחסן. המחקר שלהם, שפורסם ב-Scientific Report, מאתגר את התפיסות המסורתיות לגבי התנהגות האחסון של בעלי חיים על ידי הצעת מנגנון שאינו מבוסס על זיכרון

ציפור מאחסנת את מזונה כדי להשתמש בו בשעת הצורך. הציור הוכן באמצעות DALEE
ציפור מאחסנת את מזונה כדי להשתמש בו בשעת הצורך. הציור הוכן באמצעות DALEE

מחקר חדש באוניברסיטה העברית מציע מנגנון חדש ולא מבוסס על זיכרון לאופן שבו בעלי חיים מאחסנים מזון ומוצאים אותו בקלות בעת הצורך.. במקום להסתמך על זיכרון, החוקרים מציעים שבעלי חיים משתמשים במנגנון עצבי הדומה לפונקציות HASH במחשוב, המאפשרות אחסון ושליפה יעילים של מקומות האחסון. זה חשוב מכיוון שהוא מאתגר את האמונות הארוכות לגבי הקוגניציה של בעלי חיים ומציע הסבר יעיל יותר לאופן שבו בעלי חיים יכולים לנהל אלפי מקומות אחסון ללא מיסוי יתר על מערכות הזיכרון שלהם. המנגנון המוצע עשוי להיות בעל השלכות מרחיקות לכת על הבנתנו את ההתנהגות של בעלי חיים, תפקוד המוח ואפילו פיתוח של מערכות בינה מלאכותית חדשות. על ידי מתן מודל פשוט וניתן להרחבה לעיבוד מידע במוח, מחקר זה פותח אפיקים חדשים לחקר תהליכים קוגניטיביים הן בבעלי חיים והן בבני אדם.

החוקרים, ד"ר אורן פורקוש ושרון מרדכי מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמחלקה למדעי בעלי החיים מסבירים כי בניגוד לאמונה הותיקה שבעלי חיים המפזרים מזון מסתמכים על זיכרון כדי למצוא פריטי מזון שאחסנו, פורקוש ומרדכי מציעים מנגנון סטטי הדומה לפונקציות HASH המשמשות במחשוב. פונקציות HASH במחשוב הן אלגוריתמים שממירים נתוני קלט בכל גודל למחרוזת תווים בגודל קבוע, המייצגת בדרך כלל את הנתונים באופן ייחודי ויעיל.

תאי המרחב של ההיפוקמפוס: המודל המתמטי של החוקרים מתיישר עם פעילות תאי המרחב של ההיפוקמפוס, שמגיבים לתשומת הלב המרחבית של בעלי החיים. המיפוי מחדש מבטיח שתאים אלו יופעלו בצורה עקבית בביקורים חוזרים לאותו אזור אך ישתנו בין אזורים.

פונקציות HASH מתמשכות: מיפוי מחדש זה, יחד עם מפות קוגניטיביות ייחודיות, יוצר פונקציות HASH מתמשכות שיכולות לסייע גם באחסון מזון וגם בשליפתו.

ארכיטקטורת רשת עצבית: המחקר מציג ארכיטקטורת רשת עצבית פשוטה המסוגלת לייצר HASH הסתברותי ייחודי לכל בעל חיים, ומספקת יכולת כמעט בלתי מוגבלת לקידוד נתונים מובנים.

המסגרת המוצעת כוללת מימוש סביר מבחינה ביולוגית של HASH דרך רשת עצבית. שכבת הקלט מקודדת נקודות ציון סביבתיות מפתח, בעוד שכבת הפלט מייעדת מקומות אחסון מזון. שתי השכבות מסודרות ברשת דו-ממדית, כאשר כל תא מתאים למיקום ספציפי. אתר האחסון נקבע לפי רמת הפעילות של נוירוני הפלט, הידועה כציון האחסון.

הגישה החדשנית הזו מציעה פרספקטיבה חדשה על התנהגות בעלי חיים ותהליכים קוגניטיביים, ומציעה שבעלי חיים עשויים להשתמש במנגנונים שאינם מבוססי זיכרון למשימות מורכבות כמו אחסון. הממצאים עשויים להיות בעלי השלכות רחבות יותר על הבנת תפקודי המוח ופיתוח מערכות בינה מלאכותית.

עוד בנושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. Hash הוא שיטת קידוד של מידע לזיכרון. הוא בהחלט זיכרון ולכן לא מבינה את הטענה בכתבה שזה לא זיכרון.
    מה שהחוקרים הראו זה שיש יתכנות ביולוגית לשימוש במהנה נתונים דמוי hash .

  2. היה ראוי אם הייתם מציינים שהכתבה נכתבה ע"י צ'אט ג'יפיטי.

  3. כתבה לא מובנת!
    חסר הסבר פרקטי של כיצד עם משתמשות בצורה דומה לפונקציה ואף דוגמה תעזור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.