מחקר מדעי ראשון: האנושות ייצרה יותר מ-295 אקסה-בייט של נתונים

ממחקר שערכו חוקרים באוניברסיטת דרום קליפורניה בין השנים 1986 ל-2007 עולה, כי הנתון שווה לכמות מידע המאוחסן על גבי 404 מיליארד תקליטורים ● העידן הדיגיטלי החל ב-2002, אז עקפה בראשונה כמות המידע שאוחסן דיגיטלית את זו האנלוגית ● ב-2007 עמדה כמות המידע המאוחסן דיגיטלית על 94% מכלל המידע ● במקביל, כמות המידע המאוחסן על נייר ירדה משמעותית: מ-0.33% ב-1986 ל-0.007% ב-2007

עוד מעט גם זה יתיישן
עוד מעט גם זה יתיישן

מאת יוסי הטוני, ‏13 בפברואר 2011, 09:21

כמות המידע הדיגיטלי המאוחסן בעולם עומדת על יותר מ-295 אקסה-בייט (29,500,000,000,000,000,000,000 בייט) – כך עולה ממחקר חדש שערכה אוניברסיטת דרום קליפורניה. לטענת החוקרים, זהו המחקר המדעי הראשון שמדד הלכה למעשה את כמות המידע המאוחסן דיגיטלית בעולם ושמנסה לכמת את הנפח שלו.

חוקרי האוניברסיטה, בראשות ד"ר מרטין הילברט מבית הספר לעיתונות ולתקשורת, בחנו את הנושא במשך חודשים רבים, ופרסמו בסוף השבוע את ממצאיהם, שלפיהם כמות המידע שאוחסן דיגיטלית עומדת על המספר 295 ולאחריו 20 אפסים של בייט. הנתון שווה לכמות מידע המאוחסן על גבי 404 מיליארד תקליטורים (CD).

הם חקרו יותר מאלף מקורות מידע וחישבו על פיהם את כמות המידע שאוחסן בין השנים 1986 ל-2007. החוקרים לא התייחסו לשאלה כמה מהמידע שאוחסן עדיין קיים כיום.

צוות החוקרים בחן גם את האופן שבו השתנו אמצעי האיחסון בשני העשורים האחרונים. לדבריו, במהלך התקופה האמורה פותחו 60 טכנולוגיות שונות – אנלוגיות ודיגיטליות – לאיחסון, בשלל דרכים: נתונים על גבי חומרת איחסון, משמע – דיסקים וטייפים לצורותיהם, תמונות רנטגן רפואיות, מידע מכרטיסי אשראי ועוד. כך, ב-1986 אוחסנו 14% מהמידע על תקליטי ויניל ו-12% – על קלטות אודיו (קסטות).

"היכולות הגבוהות והמתקדמות של האיחסון הממוחשב מביאות לגידול אקספוננציאלי בכמות המידע הנשמר", אמר ד"ר הילברט. הוא הסביר, כי המחקר העלה שלושה סוגי שימוש במידע: שינוע מידע בתווך של חלל – תחום שאותו כינה תקשורת; שינועו במרחב הזמן – תחום שאותו כינה איחסון; וביצוע שינויים ומניפולציות במידע – תחום שאותו כינה מיחשוב. לדבריו, המחקר העלה, כי "הגידול השנתי הממוצע של צרכי וקיבולות המיחשוב עומד על 58%, יכולות בעולם התקשורת גדלות מדי שנה ב-28% ויכולות האיחסון – ב-23%".

עוד גילו החוקרים, כי במהלך 21 השנים האחרונות שלחה האנושות 1.9 זטה-בייט (הספרה אחת ולאחריה 21 אפסים) של מידע. המשמעות של נתון זה היא שכל אדם על פני כדור הארץ קיבל מדי יום 174 עיתונים, או אגר בכל יום שידורי טלוויזיה במשך שלוש שעות, במשך אותה תקופה.

יותר מ-65 אקסה-בייט של המידע שותף בשתי טכנולוגיות, כגון: טלפון סלולרי ואי-מיילים. כך, מאז 1986 צמחה תעבורת המידע ב-28% מדי שנה, נכון ל-2007. הנתון שווה לכך שכל אדם על פני כדור הארץ שלח, כביכול, כמות נתונים השווה לשישה עיתונים מדי יום, או שבמשך יממה אחת הוא יצר כמות נתונים שהייתה נדרשת לו ליצור במשך חודשיים ושלושה שבועות בשיחה בלתי פוסקת בצ'ט.

לדברי החוקרים, העידן הדיגיטלי החל ב-2002 – השנה הראשונה שבה יותר מידע אוחסן באופן דיגיטלי מאשר אנלוגי. ד"ר הילברט סיווג תחת מידע אנלוגי את המידע שאוחסן על גבי קלטות וידיאו או ספרים. הוא ציין, כי ה-"מהפך" הושלם כמעט לחלוטין ב-2007, אז כמות המידע המאוחסן דיגיטלית עמד על 94% מכלל המידע הקיים באנושות.

מידע מאוחסן דיגיטלית היווה נתון משמעותי החל משנת 2000, שבה הוא היווה 25% מכלל המידע המאוחסן בעולם. במקביל, כמות המידע המאוחסן על גבי נייר ירדה משמעותית: מ-0.33% ב-1986 ל-0.007% ב-2007. למרות זאת, החוקרים מציינים, כי הנייר לא מת, כפי שנחזה, שכן כמות המידע המאוחסן עליו צמחה במונחים אבסולוטיים ביותר מכפליים במהלך השנים.

נתוני החוקרים האקדמיים הולמים מחקרים דומים שנערכים מזה כמה שנים על ידי IDC, במימון EMC, תחת הכותרת "היקום הדיגיטלי". ממחקרים אלה עולה, כי כמות המידע בעולם, שעמדה ב-2009 על 0.8 זטה-בייט (הספרה אחת ולאחריה 21 אפסים), צפויה להגיע ל-35.2 זטה בייט עד סוף העשור. בשנתיים וחצי האחרונות, בזמן שכל השווקים והתעשיות נפלו, רק תחום אחד צמח ב-IT – האיחסון. הוא עלה ב-62%.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. ציקלון,

    קראתי איפשהו ש-70% מכל המידע המאוחסן בעולם הינו עותק של משהו אחר.

  2. עדיין מתייחסים לתקליטורי סי.די? נשמע מצחיק, אפילו הDVD בדרך החוצה אחריו הדיסקים הקשיחים ומה שיישאר אלה דרכי האיחסון ללא חלקים נעים!
    מעניין כמה מהמידע הזה מיותר..80% ?

  3. אקסה בייט הוא עשר בחזקת שמונה עשרה ולפיכך המספר המופיע במאמר הוא עשרים ותשעה אלף חמש מאות אקסה-בייט
    אבי לוז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן