איך לגשת בעתיד הרחוק לתוכן המאוחסן במערכות הדיגיטליות של היום ובטכנולוגיות ההווה

ד”ר דלית נאור, חוקרת טכנולוגיות אחסון, מעבדת מו”פ, יבמ בחיפה: “הפתרון לבעיה: תפיסת אחסון חדשה, 'אחסנת מידע לדורות' – טכנולוגיה מבוססת על מערכות אחסון אובייקטים, המשתמשת בתקנים פתוחים”

יוסי הטוני, מערכת DailyMaily, אנשים ומחשבים

ד”ר דלית נאור, חוקרת טכנולוגיות אחסון, מעבדת מו”פ, יבמ בחיפה

מי שניסה אי-פעם לפתוח מסמך, אותו ייצר במעבד התמלילים במחשב לפני עשר שנים, מכיר היטב את הבעיה: גישה למידע שנשמר בתוכנות מדורות קודמים ובפורמטים שהיו ואינם – היא משימה קשה. כמויות גדלות והולכות של מידע דיגיטלי הנוצר ומאוחסן בכל העולם, עלולות להפוך – בתוך שנים לא רבות – לבלתי נגישות. לפיכך, עולם הטכנולוגיה מחפש אחר דרכים שיאפשרו להבין ולהשתמש במידע הזה, בסביבה שתישען על תוכנה, מערכות וידע – השונים מאלה המוכרים לנו כיום.

חוקרים במעבדת המחקר של יבמ בחיפה שותפים בפרויקט כלל-אירופי, הממומן ב”תוכנית המסגרת השישית למחקר ולפיתוח של הקהילייה האירופית”. הפרויקט מיועד לפתח אמצעים ודרכים לשימור מורשת ומשאבים תרבותיים ומדעיים. פרויקט CASPAR, ראשי תיבות אנגליים של “שימור, גישה ושליפה של ידע תרבותי, אמנותי ומדעי”, מטפל במידע הקשור לתכנים תרבותיים של מדינות הקהילה האירופית, מחקרים מדעיים ואמנות בת-זמננו.

טכנולוגיות מתקדמות בניהול האחסון
הפרויקט מתמקד ביישום מודל OAIS – מפרט פתוח למערכות ארכוב – המקובל כיום כתקן בינלאומי לשימור מידע דיגיטלי. CASPAR יפתח רכיבים ומסגרת כוללת להצגת מידע ולשימורו, במסגרת אחסון וירטואלי, אשר נשענים על טכנולוגיות מתקדמות בתחום ניהול האחסון, ותוך שימוש במערכות לניהול זכויות יוצרים בסביבה דיגיטלית ושליטה מלאה בהצגת הידע המאוחסן.

החוקרים במעבדת המחקר של יבמ בחיפה תורמים לפרויקט החדש תפיסת אחסון חדשה, שזכתה לשם Preservation DataStore –”אחסנת מידע לדורות”. הטכנולוגיה מבוססת על מערכות אחסון אובייקטים, ומשתמשת בתקנים פתוחים ובמיוחד ב- OAIS, על מנת להציע ממשק אחסון אחיד לסביבות שימור ידע. המידע ארוז יחד עם כמויות גדולות של מטה-נתונים (כלומר – נתוני-על), אודות הנתונים המאוחסנים, דוגמת ההקשר בו נוצר ואוחסן התוכן, פורמטים ואופני ההצגה שלו – הכל על מנת להבטיח יציבות לטווח ארוך של כל המידע שיידרש, על מנת לגשת אל הנתונים ולהציגם באופן מדויק – גם מאות שנים לאחר אחסונם.

ד”ר דלית נאור, חוקרת בתחום טכנולוגיות האחסון במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, מסרה כי הצוות הישראלי פיתח כבר מנהל התקן (driver) בסביבת קוד מקור פתוח, לטיפול באחסון מוכוון אובייקטים.
ד”ר ירון וולפסטל, מנהל מחלקת אמינות מערכות במעבדת המחקר, ומי שאחראי על הפעילות בתחום, אמר ל-DailyMaily כי “שימור מידע דיגיטלי הופך לדרישת מפתח במערכות אחסון עתידיות, ופיתוח מערכות כאלו – מחייב שיתוף פעולה וחדשנות של מפיקי המידע, ספקי טכנולוגיות אחסון וגופי מחקר. יבמ ניצבת בעמדת זינוק מצויינת בתחום הזה, המאפשרת לה לספק מערכות אחסון, טכנולוגיות וידע, אשר יסייעו בקידום פרויקט CASPAR בתחום טכנולוגיית האחסון והתקנים, כמו גם בתחום ניהול המידע ושימור הנתונים”.

בראיון ל-DailyMaily אמרה ד”ר נאור כי CASPAR מהווה אתגר מיוחד, בשל המגוון הרחב של קהילות משתמשים וסוגים של מידע דיגיטלי, אשר אחסונם ייבחן על גבי המערכות המפותחות. “קהילות המשתמשים הללו כוללות את העולם המדעי, אמנויות במה ומורשת תרבותית, התורמות כל אחת כמויות גדולות של נתונים מסוגים שונים – אותם יש לעבד ולאחסן, כמו גם מסמכים מסוגים שונים שאת זמינותם צריך להבטיח גם בעתיד”.

לדברי נאור, “השונות הגדולה הזאת באופי החומרים, מחייב את CASPAR לפתח טכניקות חדשניות וגמישות, אותן אפשר יהיה ליישם במגוון רחב של דרכים”. היא ציינה כי הפרויקט החל באפריל 2006, וצפוי להסתיים בסוף העשור. לדבריה, יחד עם מעבדות המחקר של יבמ בחיפה, שותפים בפרויקט גופים דוגמת אונסק”ו, סוכנות החלל האירופאית, אוניברסיטאות מרחבי אירופה, וגופים טכנולוגיים ועסקיים. “הפרויקט ייתן פתרון כולל לשימור מידע מאוחסן לאורך זמן. המו”פ ביבמ חיפה נותן פתרון אחסוני, מבוסס אובייקטים”.

בעיית שימור המידע
לדברי ד”ר נאור, “הרעיון הוא שיש כיום בעולם תהליך הולך וגדל של אגירת מידע מסוגים שונים בפורמט דיגיטלי – מידע מדעי, מידע תרבותי – סרטים, ספרים, שירים והופעות מוסיקליות. העולם הולך לכיוון אחסון דיגיטלי של המידע”. אלא, אמרה, “הסכנה הולכת וגוברת, כיוון שקל ליצור משהו דיגיטלי, אך הסיכוי לכך שברבות השנים ניתן יהיה לקרוא אותו – הוא סיכוי השואף לאפס”. כך, הסבירה, נוצרת בעיית שימור המידע הדיגיטלי.

לבעיה, הסבירה, יש שני היבטים: היבט פיסי – איך לקרוא ביטים מאותה חומרה, בעוד כמה שנים; והיבט לוגי – “אם הצלחתי לקרוא את הביטים, אך אין לי את התוכנה שעימה הכנסתי את המידע המאוחסן, כי איבדתי אותה, אז אני בבעיה, בכל הקשור לטיפול במידע המאוחסן”. לדבריה, “זו הבעיה הכואבת, איך לשמר את הסמנטיקה של המידע. זו הבעיה שיותר ויותר ארגונים ומדענים נותנים עליה את הדעת, כיוון שהיא בעיה מאד מסובכת, ודורשת שיתוף פעולה בינלאומי נרחב. כיום – אין בנמצא פתרון טוב”.

כך, אמרה, הפרויקט מטרתו לבנות מסגרת עבודה של פתרון טיפול בבעיה – “מסגרת עבודה שמבוססת על תקן לשימור המידע, שנותן הנחיות ושיטות איך לשמר מידע דיגיטלי”. מעבדת המחקר והפיתוח של יבמ בחיפה, ציינה, היא אחד מהשותפים שאמורים לתת פתרון לאחד מרכיבי הפרויקט – פתרון אחסון. “פתרון שימור המידע דורש כמה שיותר פשטות וסטנדרטים בשימור, יחד עם כמה שיותר מידע על אופן השימוש”, אמרה, “כך למשל – אם שמרת מסמך ב-וורד, דאג להניח לצידו גם תוכנת עיבוד תמלילים בגרסה בה נשמר התוכן, ומערכת הפעלה מתאימה. זאת, על מנת שבעתיד תהיה מסוגל להבין את התוכן המאוחסן בצורה סטנדרטית וקלה ככל הניתן. יחד עם המידע חייב להישמר הרבה מאד מטה-דטה, שיאפשר לעשות פרשנות מחדש על המידע”.

פורסם בדיילי מיילי ב-6/9/2006

פיתוח חדש של מעבדות יבמ מאפשר לכבדי שמיעה לקבל הודעות ממערכות כריזה ב-SMS
כאשר כבדי שמיעה נכנסים לאתר המפעיל את שירותי המערכת החדשה – דוגמת תחנת רכבת או נמל תעופה – מזהים זאת המכשירים הניידים שלהם ומציגים שורה של שירותי הודעות הזמינים במקום
מערכת DailyMaily, אנשים ומחשבים
מעבדות התוכנה של יבמ בבריטניה הכריזו אתמול (ה'), כי פיתחו מערכת חדשה המאפשרת לכבדי שמיעה לקבל הודעות ממערכות כריזה הפועלות באתר בו הם שוהים כהודעת טקסט (SMS) לטלפון הסלולרי שלהם. המערכת, שפותחה על ידי סטודנטים המתמחים במעבדות יבמ, זכתה לשם LAMA – ראשי תיבות אנגליים של “מערכת הודעות על בסיס מיקום לשיפור הנגישות”. המערכת יכולה לשלוח אל המכשיר הסלולרי מגוון רחב של מידע, המיוחד למיקום שבו נמצא המשתמש. ניתן לקבל את המידע הזה בפורמט של הודעות טקסט, תמונות או התראות רעד של המכשיר.

כאשר כבדי שמיעה נכנסים לאתר המפעיל שירותי LAMA – דוגמת תחנת רכבת או נמל תעופה – מזהים המכשירים הניידים שלהם את המערכת המותקנת באותו אתר ומציגים שורה של שירותי הודעות הזמינים במקום. לאחר רישום קצר, יכול המשתמש לקבל התראות כתובות על הודעות המועברות במערכת הכריזה, המומרות מיידית לפורמט המועדף עליו.

המערכת שפותחה ביבמ מועילה במיוחד לכבדי שמיעה אשר יכולים, כאמור, לקבל באמצעותה הודעות חשובות דוגמת התראות ביטחון, הנחיות בטיחות ומידע הדרוש להם באתר בו הם שוהים אולם ניתן להשתמש ב- LAMA גם לצורך הכוונת קהל במגרשי ספורט, וכאמצעי קידום מכירות בחנויות כל בו.

הקמת המערכת של יבמ מתבצעת באמצעות שילוב פשוט של רכיבי החומרה והתוכנה של LAMA ומערכות התקשורת הקיימות בארגון. התקשורת בדור הנוכחי של המערכת מתבצעת בתקן בלוטות' ו-GPRS, וניתן להתאימה גם לסביבת WiFi ו-GSM. ניסוי ראשון של המערכת יתבצע בחודשים הקרובים בבריטניה, ובעתיד צופים כי אפשר יהיה להוריד את תוכנת הלקוח הדרושה להפעלתה אל כל טלפון סלולרי, מן האינטרנט.

פורסם בדיילי מיילי ב-15/9/06

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~594574366~~~80&SiteName=hayadan