סיקור מקיף

מענק מחקר יסייע בהבנת היווצרותו של מזרח הים התיכון

למחקר חשיבות עקב גילוי מצבורי הגז * יחד עם צוות המחקר שלו, יאפיין ד"ר גרנות את הסלעים וימפה את הגבול שבין הקרום היבשתי לימי במזרח התיכון בסיוע ספינה ייעודית

ד"ר רועי גרנות. צילום: אוניברסיטת בן-גוריון
ד"ר רועי גרנות. צילום: אוניברסיטת בן-גוריון

מענק מחקר מטעם משרד המדע והטכנולוגיה, שאושר לד"ר רועי גרנות מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יסייע בהבנת היווצרותו של מזרח הים התיכון.

יחד עם צוות המחקר שלו, יאפיין ד"ר גרנות את הסלעים וימפה את הגבול שבין הקרום היבשתי לימי במזרח התיכון. המענק, בסך 600,000 ש"ח לשלוש שנים, יממן מיפוי מגנטי מפורט של סלעי התשתית הקבורים מתחת לסלעי המשקע שבאגן המזרחי של הים התיכון. מיפוי זה יאפשר ללמוד את תהליך היווצרות האגן ולענות על השאלה האם מזרח הים התיכון הוא שולי יבשת קבור או שארית של אוקיאנוס. מידע חדש זה יאפשר לשחזר את שינויי הטמפרטורות של הקרום במהלך ההיסטוריה הגיאולוגית. לשחזור זה יש חשיבות רבה לצורך חיפוש מאגרי נפט וגז עתידיים.

יצוין, כי בשנים האחרונות נמצאו מרבצי גז גדולים מאוד במזרח הים התיכון. ד"ר גרנות: "למרות החשיבות הכלכלית של האזור, היבטים רבים של הגיאולוגיה שלו עדיין אינם ידועים. אופיו של הקרום במזרח הים התיכון הוא נושא שנוי במחלוקת מזה עשרות שנים. אחת השאלות החשובות קשורה להרכב סלעי התשתית של הקרום. לא ברור איזה חלק מסלעים אלו הם סלעי קרום יבשתי שעברו מתיחה וקבורה ואיזה חלק מהם הם סלעים של קרום ימי (שאריות של אוקיאנוס טתיס). מכיוון שסלעי התשתית של הקרום מכוסים בשכבות מאוד עבות של משקעים ימיים (כ-10 קילומטרים מתחת לפני הים) ומצויים בעומק של למעלה מאלף מטרים אי אפשר לבחון אותם בהתבוננות ישירה ואף לא בשיטות גיאופיסיות סטנדרטיות (הגלים הסייסמים דועכים מאוד)".

במסגרת המחקר, שיבוצע על ידי קבוצתו של ד"ר גרנות, ייבדק אופי סלעי התשתית בעזרת מערכת ייחודית שתירכש ותבנה במסגרת הפרויקט ושכוללת מערך של מגנטומטרים שיגררו על ידי ספינת מחקר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. רק שיעשו טובה ויערכו סקר סביבתי לפני כל סקר סייסמי, לבחינת ההשפעות על הסביבה. זה מפריע מאוד לביוספירה בכל מקום שסקר כזה נערך.

  2. אנחנו מברכים על כך. אלא שיש לתת את הדעת שהמדע ישא בתוצאות של מחקרים אלו, הכוונה שחברות הנפט לא יזהמו את הים התיכון. לפעמים מחקרים מדעיים משרתים בסופו של דבר תאגידים ולא את האנושות.

    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן