סיקור מקיף

כמות הדגה המסחרית בישראל מסכנת את אוכלוסיית הדולפינים

"מול חוף ישראל בים תיכון יש אוכלוסיה יציבה וקבועה של דולפינים ובכל החלטה הנוגעת לים אנחנו חייבים להתייחס גם אליהם", אומר ד"ר אביעד שיינין מאוניברסיטת חיפה שערך את המחקר.

דולפינה וגור דולפינים במימי הים התיכון. צילום: אוניברסיטת חיפה
דולפינה וגור דולפינים במימי הים התיכון. צילום: אוניברסיטת חיפה
כמות הדגה שדג צי הדיג המסחרי בישראל בים תיכון מסכנת את אוכלוסיית הדולפינים בישראל, כך עולה ממחקר חדש שנערך בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. "למרבה הצער אנחנו חיים בעיקר עם הגב לים ולא מתחשבים בשכנים שלנו ממערב", ציין החוקר ד"ר אביעד שיינין.

המחקר, שנערך בהנחיית פרופ' אהוד שפניר וד"ר דני כרם, ביקש לבדוק את מאזן הכוחות בין שני "טורפי העל" של הדגה מול חוף ישראל הים תיכוני – הדולפינן המצוי וצי דייג המכמורת, שהוא צי הדייג המסחרי העיקרי הפועל בישראל (מדובר בדיג בעזרת רשת הנגררת על קרקעית הים ונמשכת על ידי הספינה). שני טורפי על ימיים אלה לוכדים את דגי הקרקע וכמות הדגה שהם צורכים דומה ולכן חשוב היה לבחון את מהות התחרות בניהם.

דייג המכמורת המסחרי מכוון בעיקר אל משפחות דגי הקרקע כגון הברבוניות, הבאקלות והסוליות שהם דגים יקרים ומבוקשים. מנתוני אגף הדיג במשרד החקלאות עולה כי לאורך השנים, כמות שלל דגי הקרקע של צי זה גדולה מהכמות שהסביבה מספקת באופן טבעי, כך שהמשמעות היא שהייתה ירידה בכמות דגי הקרקע בין השנים 1949-2006. אולם ירידה בכמות דגי הקרקע אינה בהכרח פגיעה ישירה בדולפין, מכיוון שייתכן שהדיאטה שלו מורכבת מסוגי דגים אחרים.

לשם כך בדק החוקר את תכולת הקיבה של 26 דולפינים שמתו והגיעו לחוף או נלכדו בטעות. הוא גם בחן את ההתנהגות של הדולפינים החיים במהלך 232 סקרים ימיים שהקיפו יותר מ-3000 ק"מ בין חדרה לפלמחים. תכולות הקיבה של הדולפינים הכילה בעיקר דגים לא מסחריים, מה שמצביע על כך שהדולפינים לא מתחרים ישירות עם צי הדיג המסחרי על דגים אלה ולכאורה, הדיג האנושי לא פוגע ישירות בתזונת הדולפינים.

ההתנהגות של הדולפינים בים מראה תמונה אחרת לגמרי. לדבריו של ד"ר שיינין, מרבית הדולפינים נצפו בסביבת ספינות הדיג, כשהסיכוי להבחין בלהקת דולפינים ליד ספינת מכמורת גדול פי 10 מהסיכוי להבחין בה בים הפתוח. הסיבה לכך היא שספינת המכמורת משמשת כ"תחנת האכלה" עבור הדולפינים שלא ניזונים מהדגים היוקרתיים בשלל, אלא מהדגים שקלים להשגה ששוחים בסביבת הספינה. "הבעיה היא שציד מסוג זה מסוכן לדולפין. מתוך שמונה דולפינים שמתים בשנה בממוצע מול חוף ישראל, כארבעה מתים בגלל שהם נלכדו בטעות ברשתות של צי המכמורת. מכיוון שהאינטליגנציה הגבוהה של הדולפין ידועה ממחקרים רבים, הרי ברור שהדולפינים מבינים את הסכנה אבל כנראה שאין להם ברירה מכיוון שמקורות המזון האחרים דלים", הסביר ד"ר שיינין.

לדבריו, הנתון המחזק עוד יותר את חוסר הברירה של הדולפין מגיע מהדולפינות – או ליתר דיוק מהדולפינות המניקות שזקוקות לכמות מזון גדולה יותר מהרגיל. למרות הסכנה הגדולה לדולפינים הצעירים הפחות מנוסים בקרבת הרשת, כל הדולפינות המניקות נצפו ליד ספינות המכמורת בתדירות גבוה, מה שמעיד כי לא הייתה להן יכולת להשיג מספיק מזון במקום אחר.

חיזוק נוסף למצוקת המזון של הדולפינים הישראלים ניתן בכך שהם עסוקים במרבית הזמן בחיפוש אחר מזון, זאת לעומת דולפינים במקומות אחרים בעולם שעסוקים יותר בפעולות חברתיות.

המחקר הנוכחי משרטט בפעם הראשונה את המאפיינים של הדולפינים מול חופי הים התיכון הישראלי. אוכלוסייה זו יציבה ומונה בכל רגע נתון כ-350 דולפינים, שנעים לכל אורך החופים. מתוכם, מכירים החוקרים באופן אישי ועל פי שם 150 דולפינים, וזאת על פי סנפיר הגב שהוא כמו טביעת האצבע שלהם. מתוך 150 אלה, 40 נצפים שוב ושוב והם אלה שגרים דרך קבע מול חופי ישראל. "מול חופי ישראל יש אוכלוסיה יציבה של דולפינים ובכל החלטה הנוגעת לים אנחנו חייבים להתייחס גם אליהם. על מנת לשמר אוכלוסייה זו אנו חייבים להכריז על שמורת טבע ימיות משמעותיות, להסדיר את הדיג, ולהפסיק לזהם את הים. לצערי, ההתחשבות שלנו בהם היא מועטה מאוד", סיכם ד"ר שיינין.

משרד החקלאות מצמצם את מספר סירות הדייג בחופי הים התיכון מ-500 ל-250

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. לפי דעתי מה שגורם לפגיעה בדגה זה שילוב של מספר דברים כגון התחממות כדור הארץ הדייג ללא פיקוח זיהום המים על ידי מפעלים ועוד חייבים לעצור את זה למען ילדינו גלי גל מועדון שייט

  2. בארצות מתוקנות קיים איסור או הגבלה על "דייג מכמורת" (דייג ע'י גרירת רשתות על קרקעית),
    דייג שגורם נזקים לסביבה הימית ,
    בארצות מתוקנות מוכרזות שמורות ימיות שמיועדות להגן על דגים ויונקים,
    בארצות מתוקנות יש הגבלה על כמויות ומיני הדגים שמותר לדוג,
    בארצות מתוקנות אסור לזהם את הים , בשפכים או בפסולת מוצקה ,
    לכן , אם ארצנו "מתוקנת" …?
    חובה להכיל ולאכוף חוקים ותקנות שימנעו פגיעה בסביבה הימית .

  3. קרטופל מילות המפתח שחסומות נועדו לדאוג שאקרא תגובות מסוימות שעלולות להיות בעייתיות טרם פרסומן כדי למנוע התלהטות מיותרת של ויכוחים על רקע אישי.

  4. יוםף באומגרטן
    זה לא הכרס אלא בגלל האינטליגנציה הגבוהה ביותר של הדולפינים. יש להם יתרון כי הם חכמים ולא יהודים.

  5. הדגים הניצודים מגיעים לכרסי ולכרסו של מחבר המאמר. הכרס שלי ושלו עדיפה על הכרס של הדולפינים ירום הודם.

  6. המחקר הציג את הבעיה, אבל מה הצעות לפתרון הבעיה? אני בטוח שאיסור דגה רק יחריף את "מצוקת המזון" מאחר ומקור המזון העיקרי שלהם יצא מהמשוואה.

  7. עדי- החתולים שאתה מתכוון הם חתולים מבויתים בניגוד למשפחת חתולי הבר הנמצאת בארץ על סף הכחדה אם לא מעבר, אם אתה מכוון שאין להתחשב בדולפינים תהיה ישיר

  8. מהכתבה אני מבין שצריך לצוד דולפינים באופן פרופורציונלי לכמיות הדייג 🙂

    בנוסף לכך, המסקנה שהדולפנים במצוקה כי הם מסתובבים ליד רשתות דייג דיי מופרכת.
    אפשר להגיד באותה מידה שאוכלוסית החתולים בישראל במצוקה כי הם מסתובבים סביב פחי זבל ולא צדים עכברים.
    כל בעל חיים ינסה להשיג את מקור המזון הקל ביותר האפשרי – זה לא מעיד על מצוקה כלשהי.
    לדולפינים הרבה יותר קל לתפוס דגים שבורחים מרשתות בזמן העלאה שלהן מאשר לצוד בעצמם. מבחינתם זה כמעט ארוחה חינם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן