פרה היסטוריה

כלי קיצוץ וחיתוך מהאתר האשלי המאוחר ברבדים (צילום: פרופ' רן ברקאי)

ארגז הכלים של האדם הפרהיסטורי

אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים
פרופ' ישראל פינקלשטיין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

סויה, בננות וכורכום: טעמי הגלובליזציה בתקופת הברונזה והברזל

המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות
ציורי קיר של סוסים ובקר בר במערת שׁוֹבֶה. מאת Thomas T. from somewhere on Earth - Etologic horse study, Chauvet´s caveUploaded by FunkMonk, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=16624436

מערת שׁוֹבֶה בצרפת: הלובר של האמנות הפרה היסטורית

מאות מטרים של ציורי קיר ריאליסטיים שהעתיקים שבהם בני 36 אלף שנה, מתארים תיאורים חיים ולעיתים אף תלת ממדיים של תיאור הטבע המקומי באותה התקופה שבה שעטו באיזור עדרים של

אמנות סלע של בני תרבות מסתורית התגלתה לראשונה במבני ענק בגולן ובגליל

הלוחית הנדירה. צילום אמיל אלגם רשות העתיקות

ילד גילה בטיול לוחית נדירה בת 3500 שנה שעליה חרוטות דמות שובה ושבוי

מבני לבנים בתל צף - באדיבות פרופ' יוסי גרפינקל, אוניברסיטת חיפה

סטנדרט הבנייה האחיד לפני 7,000 שנים בעמק הירדן

צלמית שור שהתגלתה באתר חפירות של יישוב בן 9,000 שנה באיזור מוצא. צילום קלרה עמית רשות העתיקות

יישוב פרהסטורי ענק בן 9000 שנה, הגדול בישראל ואחד מהגדולים בעולם, נחשף ליד מוצא

צלחות בזלת מהתקופה הכלכוליתית - מסחר ער. צילום: יחצ אוניברסיטת חיפה

הקוד המשולש של הישובים הכלקוליתים בישראל שלפני 6500 שנה

ניתוח גנטי מרמז על כך שבני האדם אכלסו את הרמה הטיבטית ברציפות החל מעידן הקרח האחרון. בתמונה - סטופה בודהיסטית ובתים בעיירה טיבטית. צילום: Jialiang Gao / Wikimedia.

מתי חיו ראשוני הטיבטים?

תנשמת צדה. עוזרת להשלים את הפאזל הפרהיסטורי. צילום: Kentish Plumber, Flickr.

איך נראתה ראש העין בימי האדם הקדמון?

איור: Charles R. Knight, 1920.

"אנשי המערות"? לא בהכרח

ים המלח. צילום: David Shankbone, Wikimedia.

חוקרים מצאו עדויות למהפכה החקלאית מתחת לקרקעית ים המלח

מימין לשמאל: פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה מיכל דוד, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן פרופ' אברהם קורול, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אהוד ויס, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ד"ר שריאל הובנר, מיג"ל, המכללה האקדמית תל-חי ד"ר אורי דוידוביץ, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. צילום: יוני רייף, דוברות אוניברסיטת בר-אילן

ביות השעורה החל בישראל באיזור הגליל

שרידי שמן זית בן כ-8,000 שנה נחשפו בגליל התחתון

שיחזור מראהו של אדם שחי לפני 7,000 שנה בספרד. איור: המועצה המדעית הלאומית של ספרד (CSIC)

לאדם הקדמון בספרד היו עיניים כחולות ועור כהה

ציור מערות המתאר ציד ממותה. צילום: shutterstock.

מדוע נכחדו הממותות?

נוף למרגלות הרי הזגרוס באירן. צילום: shutterstock

החקלאות החלה בו־זמנית בכמה מקומות בסהר הפורה

גבינות בשוק בבאזל שבשווייץ. מתוך ויקיפדיה

גבינה בת 7,500 שנה

החלק התחתון של מערת וונדרוורק בדרום אפריקה שהחפירה בה חשפה שרידי מדורות בנות מילון שנה. צילום: אוניברסיטת טורונטו והאוניברסיטה העברית

עדות לשימוש באש מלפני מיליון שנה