פרה היסטוריה

פטרוגליפים של בעלי חיים בנגב. קרדיט: לאורה רבאכין, INTK, האקדמיה לאמנות, וינה

אמנות סלע עתיקה בעלת שם עולמי בנגב עומדת בפני הרס מיידי

ציורי הסלע העתיקים בהר מחיה בסכנה מידי חזזיות שגורמות לשחיקה מהירה של הסלעים. במחקר השתתפו גם פרופ' אירית ניר ופרופ' אריאל קושמרו מאוניברסיטת בן גוריון
דוגמא למקרצף מסוג קינה. צילום: ד"ר רן ברקאי, אוניברסיטת תל אביב

כלי אבן לביצוע פעולות חיתוך ועיבוד עורות של יחמורים מלפני 400,000 שנה

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף: באזורים שבהרי השומרון, ממזרח לג'לג'וליה ומערת קסם, הופיעו לראשונה בעולם כלי אבן מיוחדים, ששימשו לפני כ-400,000 שנה לציד של יחמורים
אתר עובדיה שליד הכנרת, לפני מיליון וחצי שנה. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה בגדר תמונה מדעית

פעם היה פה גן עדן עם ג'ירפות נמרים היפופטמים ופילים

נחנך האתר הפרהיסטורי בעל החשיבות העולמית, הגן הלאומי עובדיה שבעמק הירדם שהוא הקדום ביותר בארץ (מלפני כ-1.6 מיליון שנה) ואחד הקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה * במקום התקיים מפגש בין
ציורי הסלע הפרהיסטוריים המפורסמים של טסילי נ'אייר, אלג'יריה. המחשה: depositphotos.com

השינויים האבולוציוניים בעקבות הכחדת החיות הגדולות

הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
טרסות חלקאיות פרה הסטוריות בבקעת הירדן. איור: פרופ' יגאל אראל, האוניברסיטה העברית

תחילתה של המהפכה החקלאית

אבק שהגיע מהסהרה וערב הסעודית לפני כ-11,000 שנה – תרם להתפתחות החקלאות בבקעת הירדן
סצנה המדגימה כיצד נראתה התקופה הניאוליטית. נוצר באמצעות דאלי 2

מחקר שנערך במרוקו מצא קרבה גנטית בין ציידים-לקטנים אפריקנים, חקלאים אירופים ורועים מהמזה"ת

אינטראקציה מורכבת זו של תרבויות בין השנים 5500 ל-4500 לפנה"ס באזור המגרב הובילה לחילופי ידע, שינויים תרבותיים והשפעות גנטיות הדדיות
כלי צור מתקופות שמגיעות עד להתיישבות הומו ארקטוס באתר גשר בנות יעקב לפני מעל 600 אלף שנה. באדיבות החוקרים

מסע בזמן בעקבות מסעות האדם הקדום

האנשים שחיו בעמק החולה לפני מאות אלפי שנים ערכו מסעות ארוכים כדי להשיג חומר גלם איכותי לייצור אבני יד
הדגמת שימוש ברפליקה של המשרוקית. צילום לורן דאוין-

לראשונה: התגלו חלילים זעירים בני 12,000 שנה, המחקים קולות דורסים

מחקר חדש שפורסם היום (ו') במגזין המדעי היוקרתי Nature Scientific Report מציע, כי חלילים זעירים העשויים מעצמות כנף של עופות מים, שימשו להפקת צלילים המחקים קולות עופות דורסים
ניתוח ממצאי שלדים בני 10,000 שנה במדבר יהודה במעבדה שלפרופ’ ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב

עצמות מדברות

שלדי אדם שלמים עשויים להעיד על קיומן של קבוצות אדם שונות בארץ ישראל לפני 100,000 שנים ויותר
נזירים בצפון מזרח הרמה הטיבטית. המחשה: depositphotos.com

מחקר גנומי של שרידי בני אדם קדומים שופך אור על האבולוציה האנושית ברמה הטיבטית

החל מלפני 4,500 שנה שלוש אוכלוסיות טיבטיות שונות מאוד כבשו את האזורים הצפון-מזרחיים, הדרומיים-מרכזיים והדרומיים והדרום-מערביים של הרמה אבל הם נושאים גן משותף המאפשר להם לתפקד באיזורים גבוהים ודלילי חמצן.
כלי צור מתקופות שמגיעות עד להתיישבות הומו ארקטוס באתר גשר בנות יעקב לפני מעל 600 אלף שנה. באדיבות החוקרים

איכות האבן בתקופה הפרהסטורית

חוקרים גילו כי האדם הקדמון שחי באתר גשר בנות יעקב העדיף להשתמש בסוגים מסוימים של סלעי צור ובזלת לסיתות כליו והתאמץ להביאם לאתר
בצע כסף שמקורו באנטוליה ואשר מעיד על מסחר רציף בין צפון ודרום הלבנט לפני כ-3,600 שנים. צילום: רשות העתיקות

השימוש בבצעי כסף כאמצעי תשלום התחיל בדרום הלבנט כבר לפני 3,600 שנים

מדובר בעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה, כ-500 שנה לפני תקופת הברזל שבה השימוש בבצעי כסף הפך
חרוזי אובסידיאן מאנטוליה שהתגלו בתל צף בעמק הירדן. צילום: אוניברסיטת חיפה

עדות לשימוש בכותנה מלפני 7,000 שנה נתגלו בתל צף בעמק הירדן

סיבי הכותנה שנמצאו בתל צף מקדימים בכמה מאות שנים את העדויות שנמצאו עד כה והן הגיעו אל תל צף כנראה מאזור עמק האינדוס, פקיסטן של ימינו, ממרחק של אלפי קילומטרים
אדם קדמון משתמש בכלים.המחשה: depositphotos.comמשגר סויוז על כן השיגור בבייקונור, קזחסטן. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש חושף את שיטות האספנות והמיחזור לפני חצי מיליון שנה

יצר האספנות בעולם הפרהיסטורי: הרצון לשמר את הקשר והזיכרון עם אבותיהם הקדומים
מערת האדם הקדמון. המחשה: depositphotos.com

מזג האוויר במזרח התיכון בעידן הקרח האחרון תרם למעבר של בני אדם ליישובי קבע

מחקר חדש חושף כי עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בהתאדות לפני כ-20,000 שנים, היוו ככל הנראה גורמים משמעותיים שאפשרו את המעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית
כלי חיתוך גדולים המסותתים על צור ובזלת, שנמצאו בעובדיה קרדיט צילום: גדי הרצלינגר

כלי אבן מאתר בעמק הירדן הוביל לזיהוי המופע הקדום ביותר של יכולות קוגניטיביות מפותחות באירו-אסיה

קבוצת חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בהובלת ד"ר גדי הרצלינגר בשיתוף פעולה עם חוקרים מן המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS), ובמימון משרדי המדע הישראלי והצרפתי, זיהוי את המופע הקודם
ד"ר דפנה לנגוט אוספת דגימות סדימנט מהחפירה במדרגות הירדן לצורך בדיקה מיקרוסקופית של שרידי צמחים. קרדיט צילום: פרופ גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי.

שינויי אקלים דרמטיים בסופה של תקופת הקרח איפשרו את המעבר מחברות ציידים-לקטנים לחקלאים

שרידי צמחים סייעו לחוקרים לשחזר את האקלים בארץ ישראל בסיומה של תקופת הקרח האחרונה
האתר הארכאולוגי בוואדי פיינאן. קרדיט: תומאס לוי

הקלטות של השדה המגנטי מלפני 9,000 שנה מלמדות אותנו על השדה המגנטי כיום

כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים:
סיור מציאות מדומה במערת לסקוב בצרפת בה השתמרו ציורי קיר פרההסטוריים. צילום יחצ, דאסו סיסטמס

סיור וירטואלי בתאום הדיגיטלי של המערה בצרפת בה התגלו ציורי מערות מפוארים

מערת לסקוב, שנסגרה לציבור מאז 1963 וגם האפשרות למומחים לחקור אותה מוגבלת מחשש לנזקים עברה תהליך דיגיטציה וכעת ניתן לבקר בתאום וירטואלי שהכינה חברת דאסו סיסטמס ללא חשש לפגיעה במערה
בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה?

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
בחירת שם לתינוק או תינוקת לפני הלידה. המחשה: shutterstock

למה לכל איש יש שם?

יאיר שואל "האם יש אדם שאין לו שם?"
ציד של חיות גדולות, התמחות האדם בתקופה הפרה הסטורית. איור: depositphotos.com

מה אכלו אבותינו בתקופת האבן? בעיקר בשר

הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85,000 שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40,000 שנה באירופה
אתר החפירות עין גב 2. צילום: ליאור גרוסמן.

מה אכלו לפני 12,000 שנה המתיישבים לחופי הכנרת?

מה בתפריט? מחקר ארכיאולוגי באתר פרהיסטורי בן 12,000 שנה חושף את הרגלי האכילה המקומיים המפתיעים: היה להם מבחר עצום, אך הם אכלו בעיקר אווזים ושלושה סוגים של דגים ממשפחת הקרפיון
עצם עם סימני חיתוך מהשדה. צילום: שייכות דר' מלינסקי-בולר

קר יותר? מהר יותר! השפעת העונתיות על ניידותם של הציידים-לקטים לפני 45,000-60,000 שנה

חוקרים ישראלים ובינלאומיים חפרו באתר בארמניה, שהיתה אז בקצה העולם המוכר, והגיעו למסקנה שהנדודים לא היו אקראיים אלא עונתיים
צילום מעבדה של העצם והחריטות עליה. קרדיט לחוקר מריון פרוו

מחקר: עצם עם שש חריטות דומות עדות קדומה לסימבוליקה אנושית

העצם מנשר רמלה היא הייצוג העתיק ביותר שידוע בלבנט לסמל מופשט. דר' זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי המחקר: "אפשר להגיד שנמצאה עצם עם חריטה סמלית בין הקדומות ביותר
חופן חרצני זיתים מהמתקן באתר חישול כרמל (צילום אהוד גלילי)

נמצאה העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את
כלי קיצוץ וחיתוך מהאתר האשלי המאוחר ברבדים (צילום: פרופ' רן ברקאי)

ארגז הכלים של האדם הפרהיסטורי

אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים
פרופ' ישראל פינקלשטיין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

סויה, בננות וכורכום: טעמי הגלובליזציה בתקופת הברונזה והברזל

המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות
ציורי קיר של סוסים ובקר בר במערת שובה בצרפת

מערת שובה בצרפת: ציורי קיר בני עד 36,000 שנה מתקופת הקרח

מאות מטרים של ציורי קיר ריאליסטיים שהעתיקים שבהם בני 36,000 שנה, מתארים תיאורים חיים ולעיתים אף תלת ממדיים של תיאור הטבע המקומי באותה התקופה שבה שעטו באיזור עדרים של בקר

אמנות סלע של בני תרבות מסתורית התגלתה לראשונה במבני ענק בגולן ובגליל

תבליט מצרי עתיק ובו כנענים ומנהיג שסו בשבי

מחקר גנטי ראשון מסוגו: הכנענים התערבבו כל העת עם אוכלוסיות שהגיעו מאירן והקווקז

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפים מאוניברסיטאות אחרות מיפו את הפרופיל הגנטי של הכנענים * אחד ממובילי המחקר, פרופ' לירן כרמל מהאוניברסיטה העברית אומר בראיון לאתר הידען: "בדקנו בערי מדינה כמגידו וחצור,
מתחם C באתר גובקלי טפה

חוקרים ישראלים: שלושה ממתחמי גובקלי טפה תוכננו מראש כפרויקט אחד לפי תכנית גאומטרית

ציידים-לקטים בנו את מקדש גובקלי טפה הענקי לפני 11,500 שנים בטורקיה של היום כמכלול אחד שיש לו חשיבות טקסית, אומרים חוקרי אוניברסיטת תל אביב
הלוחית הנדירה. צילום אמיל אלגם רשות העתיקות

ילד גילה בטיול לוחית נדירה בת 3500 שנה שעליה חרוטות דמות שובה ושבוי

מבני לבנים בתל צף - באדיבות פרופ' יוסי גרפינקל, אוניברסיטת חיפה

סטנדרט הבנייה האחיד לפני 7,000 שנים בעמק הירדן

צלמית שור שהתגלתה באתר חפירות של יישוב בן 9,000 שנה באיזור מוצא. צילום קלרה עמית רשות העתיקות

יישוב פרהסטורי ענק בן 9000 שנה, הגדול בישראל ואחד מהגדולים בעולם, נחשף ליד מוצא

צלחות בזלת מהתקופה הכלכוליתית - מסחר ער. צילום: יחצ אוניברסיטת חיפה

הקוד המשולש של הישובים הכלקוליתים בישראל שלפני 6500 שנה

ניתוח גנטי מרמז על כך שבני האדם אכלסו את הרמה הטיבטית ברציפות החל מעידן הקרח האחרון. בתמונה - סטופה בודהיסטית ובתים בעיירה טיבטית. צילום: Jialiang Gao / Wikimedia.

מתי חיו ראשוני הטיבטים?

תנשמת צדה. עוזרת להשלים את הפאזל הפרהיסטורי. צילום: Kentish Plumber, Flickr.

איך נראתה ראש העין בימי האדם הקדמון?

איור: Charles R. Knight, 1920.

"אנשי המערות"? לא בהכרח

ים המלח. צילום: David Shankbone, Wikimedia.

חוקרים מצאו עדויות למהפכה החקלאית מתחת לקרקעית ים המלח