יישוב פרהסטורי ענק בן 9000 שנה, הגדול בישראל ואחד מהגדולים בעולם, נחשף ליד מוצא

"היישוב התגלה בחפירה נרחבת של רשות העתיקות לפני הרחבת כביש 1 ביוזמת נתיבי ישראל * "חשיפת האתר הענק במוצא מעוררת ענין גדול בעולם המדעי, והיא משנה את מה שהיה ידוע לגבי התקופה הניאוליתית באזור"

צלמית שור שהתגלתה באתר חפירות של יישוב בן 9,000 שנה באיזור מוצא. צילום קלרה עמית רשות העתיקות
צלמית שור שהתגלתה באתר חפירות של יישוב בן 9,000 שנה באיזור מוצא. צילום קלרה עמית רשות העתיקות

יישוב ענק מהתקופה הניאוליתית, הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת האבן החדשה ואחד מהגדולים בעולם, התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בסיבוב מוצא, ביוזמה ובמימון של חברת נתיבי ישראל. החפירות נערכות במסגרת פרויקט כביש 16 להקמת כניסה חדשה לעיר ירושלים. הפרויקט התחבורתי יחבר בין כביש מס' 1 לדרום העיר ירושלים (אזור 'בית וגן') באמצעות שתי מנהרות כפולות. בין השאר, התגלו באתר אלפי ראשי חץ, תכשיטים ופסלונים שעיצבו הקדמונים.

האתר מוצא ממוקם כ-5 ק"מ מערבית לירושלים, על גדת נחל שורק, ליד מעיינות ובסמוך לעמק פורה ולדרך הקדומה שהובילה מהשפלה לירושלים. תנאים אופטימליים אלה, היוו גורם מרכזי להתיישבות ארוכת טווח באתר, כבר מהתקופה האפיפלאוליתית – לפני כ-20,00 שנים, ועד היום.

לדברי ד"ר חמודי חלאילה וד"ר קובי ורדי, מנהלי החפירה במוצא מטעם רשות העתיקות, "זו הפעם הראשונה שמתגלה בארץ יישוב בממדים כאלה, מהתקופה הניאוליתית – לפני 9,000 שנה. חיו כאן 3,000-2,000 תושבים לכל הפחות – סדר גודל המקביל לעיר בימינו!"

בחפירות נחשפו מבנים גדולים, הכוללים חדרים ששימשו למגורים, וכן מתחמים ציבוריים ואזורי פולחן. בין המבנים נחשפו סמטאות, המעידות על תכנון מתקדם של היישוב. במבנים נעשה, לעיתים, שימוש בטיח, ליצירת רצפות ולאיטום מתקנים.

לדברי החוקרים, "במקום שבו אנשים חיים, יש גם מתים: באתר נחשפו קבורות בין הבתים ובתוכם, כאשר בחלקן הונחו מנחות קבורה שונות – חפצים שימושיים או יקרי ערך, אשר האמינו שישרתו את המת בעולם הבא. מנחות קבורה אלה מעידות שכבר בתקופה קדומה זו, יושבי האתר קיימו יחסי סחר עם מקומות רחוקים. בין היתר, נמצאו בקברים פריטים ייחודיים מאבן שמקורה לא ידוע, פריטי אובסידיאן (זכוכית געשית) מאנטוליה, וקונכיות שחלקן הובאו מהים התיכון וחלקן מהים האדום. בחפירה נמצאו צמידי אבן במספר סגנונות, אשר עוצבו ביד אמן. "על פי גודל הצמידים, אנו משערים שענדו אותם בעיקר בשלב הילדות", אומרים החוקרים. "כן מצאנו חרוזי בהט שעובדו בקפידה, ותליונים וצמידים שאותם הכינו מצדף אם הפנינה".

האתר הפרהסטורי במוצא. צילום איל מרקו רשות העתיקות
האתר הפרהסטורי במוצא. צילום איל מרקו רשות העתיקות

בכל אזורי החפירה נחשפו כלי צור רבים שיוצרו באתר, בהם אלפי ראשי חץ ששימשו לציד ואולי גם ללחימה, גרזנים ששימשו לכריתת עצים, וסכינים מצור. בתוך היישוב נחשפו מחסנים בנויים, שהכילו כמות אדירה של קטניות, בהם בולטים זרעי עדשים. השתמרות הזרעים מעוררת השתאות לאור גיל האתר. ממצא זה, מלמד על עיסוק אינטנסיבי בחקלאות. בנוסף, ניתן להסיק שמהפכת הביות הגיעה לשיאה בשלב זה: עצמות בעלי החיים באתר, מעידות על כך שאנשי היישוב הלכו והתמחו ברעיית צאן, ומקומו של הציד בכלכלת הקיום הלך והצטמצם.

לדברי החוקרים, "חשיפת האתר הענק במוצא מעוררת ענין גדול בעולם המדעי, והיא משנה את מה שהיה ידוע לגבי התקופה הניאוליתית באזור. עד כה, האמינו שאזור יהודה היה ריק, ושאתרים בסדר הגודל הזה התקיימו רק בעבר הירדן או בצפון הלבאנט. במקום חלל יישובי מתקופה זו, נמצא אתר מורכב, שבו כלכלת קיום מגוונת, וכל זה רק עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. כל הממצאים תועדו בטכנולוגית תלת-מימד חדשנית, כך שנוכל להמשיך ולחקור את האתר גם בסיום החפירה".

לדברי המהנדס גלעד נאור, מנהל מחלקת פרויקטים בחברת נתיבי ישראל, "זוהי זכות גדולה עבורנו, כחברת תשתיות התחבורה הלאומית- נתיבי ישראל, כי באמצעות פרויקטי תשתיות התחבורה של 'המחר' מתאפשרים גילויים כה מיוחדים בהיסטוריה המפוארת".

לדברי עמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים של רשות העתיקות, "בצד ההתרגשות וחשיבות הממצאים, רשות העתיקות מודעת לצורך החיוני ביצירת כביש גישה נוסף לירושלים. לקראת שחרור השטח שנחפר, תועד האתר כולו בטכנולוגית תלת מימד מתקדמת שתאפשר לחקור כל פרט ופרט דרך המחשב. חשוב לדעת שאחוזים ניכרים מהאתר הפרהסטורי שסביב החפירה נשמרים. כמו כן, רשות העתיקות מתכננת לספר את סיפור האתר במקום בעזרת תצוגה ואמצעי המחשה. בתל מוצא, הסמוך לחפירה זו, משומרים בימים אלה לטובת הקהל הרחב שרידים ארכיאולוגים קדומים, ופעולות שימור והנגשה לחיבור הציבור למורשתו הקדומה, נעשות גם בתל בית שמש – בו הכביש צומצם משמעותית לטובת הארכיאולוגיה, ובתל ירמות שבשפלת יהודה".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אתר בסדר גודל כזה ועם חשיבות כזו, מן הראוי היה שרשות המופקדת על עתיקות הארץ תפעל לשמר ככל האפשר. פתרונות לכך יש ורשות העתיקות כבר הפעילה אותם בעבר. אבל כל זה נעשה תחת ניהולם של מנכ"לים שהבינו שתפקידם לשמור על עתיקות הארץ ככל יכולתם ולא לכלותן בטענות של "הבנת הצרכים". למה הדבר דומה? למנהל רשות הטבע שיסכים להשמיד פילים בטענה שהדבר חיוני לפרנסת התושבים. אבל ברשות העתיקות דהיום שופכים כספים מחד על הנחלה מטופשת ומצד שני מנחילים לציבור את ההבנה שניתן לכסח אתר יחיד במינו במוצא, להחריב את תל בית שמש או לגלח אחרי חפירות חנטריש את תל אסור. וכל זה רק כי חומדים את הכספים. בושה וחרפה!

  2. מדהים…יש בעולם אתרים בודדים עתיקים כל כך בסדר גודל כזה. במדינה נורמלית היו משמרים כל גרגיר והופכים לאתר מורשת עולמי של האנושות

  3. חבל שמזג האוויר והתנאים האחרים בארץ , לא מאפשרים השתמרות של שרידי בעלי חיים ואדם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן