מחקר גנטי ראשון מסוגו: הכנענים התערבבו כל העת עם אוכלוסיות שהגיעו מאירן והקווקז

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפים מאוניברסיטאות אחרות מיפו את הפרופיל הגנטי של הכנענים * אחד ממובילי המחקר, פרופ’ לירן כרמל מהאוניברסיטה העברית אומר בראיון לאתר הידען: “בדקנו בערי מדינה כמגידו וחצור, האם האוכלוסיה במקום היתה תוצר של התערבבות גנטית, קודם כול זו עם זו, או שכל עיר מדינה אכלסה אנשים שונים מהבחינה הגנטית וכאמור הראינו שיש ביניהם אחידות גנטית. כמו כן הראינו שהכנענים עצמם הם התערבבות בין אוכלוסיות שהיגרו לאיזור עם אוכלוסיות שגרו כאן לפניהם. הראינו שהאוכלוסיות שמגיעות מהמקום שהיום נמצאות בו אירן ומדינות הקווקז מראות חתימה גנטית ברורה.”

ארץ כנען מוכרת לנו בעיקר מסיפורי המקרא בתור הארץ המובטחת, שמאוחר יותר נכבשה על ידי בני ישראל. בספרות הארכיאולוגית, כנען הוא חבל ארץ שמתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת, באלף השני לפני הספירה. בסיפור המקראי ובמקורות קדומים נוספים מהמזרח הקרוב, מוזכרים עמי המקום ככנענים, אך מעבר לעצם קיומם, מעט ידוע מאוד עליהם ועל מוצאם. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Cell בהובלתם של פרופ’ לירן כרמל, ד”ר לילי אגרנט-תמיר, ד”ר שי כרמי, פרופ’ בני יקיר ושמאם ולדמן מהאוניברסיטה העברית, וכן חוקרים נוספים מהארץ ומהעולם, מציג ניתוח מפורט של הגנטיקה של אוכלוסיית הכנענים, המתבסס על דגימות של דנ”א קדום מעשרות פרטים שנאספו מאתרים ארכיאולוגים שונים באזור. בצוות המחקר היו שותפים גם פרופ’ דיוויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, פרופ’ ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ רון פנחסי מאוניברסיטת וינה וחוקרים נוספים.

לפי ממצאי המחקר, הכנענים היו תערובת של שתי אוכלוסיות; אנשים שיישבו את האזור בזמנים קדומים עוד יותר ואנשים שהיגרו לארץ כנען מאיזורים שהיום נכללים בשטחי איראן והקווקז.

החוקרים אספו וריצפו 73 דגימות דנ”א קדומות מחמישה אתרים ברחבי ישראל וירדן, ואליהן הוסיפו מידע קיים מעוד ארבעה אתרים בישראל, ירדן ולבנון. האתר ממנו נדגם המספר הרב ביותר של דוגמאות גנטיות הוא תל מגידו, שהיווה עיר-מדינה כנענית מרכזית בצפון ישראל, והיה מיושב ברציפות במהלך תקופת הברונזה. שלושה פרטים ממגידו בני כ-3,500 שנים התגלו כצאצאים של מהגרים מאזור איראן או הקווקז, שהיגרו לאזור זמן לא רב לפני כן. עם עדויות נוספות של הגירה שמתוארכות כאלף שנים מוקדם יותר, החוקרים יכלו לקבוע גם כי ההגירה מאזור איראן או הקווקז התרחשה לאורך מאות שנים. כמו כן מצאו החוקרים כי אוכלוסיות כנעניות בערי מדינה שונות היו דומות זו לזו מבחינה גנטית. זהו מקרה שבו נמצא דמיון גנטי במקביל לדמיון תרבותי.

בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ’ לירן כרמל” מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: ” התקופה בה אנו עוסקים היא תקופת הברונזה. הדגימות המוקדמות ביותר שלנו הם בני 4,500 שנה והדגימות המאוחרות שבדקנו היו בני כ-3,000 שנה. ריצפנו דוגמאות של דנא עתיק מחמישה אתרים מכל רחבי הלבנט הדרומי – בישראל ובירדן. בסך הכול קיבלנו 73 דגימות שמהם הפקנו דנ”א. לזה צירפנו עשרים דגימות מעוד ארבעה אתרים שחוקרים אחרים בדקו ופרסמו (כולל מלבנון) ויכולנו לעשות אנליזה גדולה על כמעט מאה דגימות. ראינו עדויות להשפעה תרבותית שמגיעה מאיזור הקווקז אבל לא היתה עדות לכך שאנשים באו והתערבבו מבחינה גנטית. המחקר שלנו חושף את ההיבט הגנטי.”

“כנענים היו הוא שם קולקטיבי התושבים שגרו באיזור הזה בתקופת הברונזה. הם חיו בערי מדינה שונות אך הראו את אותה תרבות. בדקנו במחקר שלנו האם התרבות המשותפת הזו קשורה גם לדמיון גנטי, ואין בהכרח קשר בין השניים והראינו שקיים דמיון גנטי. גילינו שההתערבבות הגנטית הזו קשורה גם לחדירה של תרבות מאיזור צפון הקווקז. שני הדברים התרחשו באותו זמן. ”
“בדקנו בערי מדינה כמגידו וחצור, האם האוכלוסיה במקום היתה תוצר של התערבבות גנטית, קודם כול זו עם זו, או שכל עיר מדינה אכלסה אנשים שונים מהבחינה הגנטית וכאמור הראינו שיש ביניהם אחידות גנטית. כמו כן הראינו שהכנענים עצמם הם התערבבות בין אוכלוסיות שהיגרו לאיזור עם אוכלוסיות שגרו כאן לפניהם. הראינו שהאוכלוסיות שמגיעות מהמקום שהיום נמצאות בו אירן ומדינות הקווקז מראות חתימה גנטית ברורה.”
לדברי פרופ’ כרמל ההגירה מהקווז ללבנט מורגשת בגנום של התושבים לאורך התקופה הארוכה הזו, אך אין לדעת האם היה מדובר בטפטוף קבוע או בגלי הגירה נפרדים.

איפה נכנסים לתמונה בני ישראל והפלישתים?
“התקופה שחקרנו מקבילה לתקופת האבות והתגבשות עם ישראל, אבל לא בדקנו אוכלוסיות יהודיות, ואין לנו גם אפשרות להוכיח בין הרצפים שבדקנו שהיו יהודים בתקופה הזו. גם הפלישתים טרם הגיעו, אם כי עליהם התפרסם ב-2017 מחקר של חוקרים מגרמניה שדגמו שלושה בתי קברות באשקלון מכמה תקופות, וגילו הטרוגניות גדולה. בתקופה שאנחנו ניתחנו, תקופת הברונזה רואים שהאוכלוסייה באשקלון היתה דומה גנטית לשאר האוכלוסיות בארץ, הם מצאו שהיו שתי אוכלוסיות – אוכלוסיה אחת שלא מראה שינוי משמעותי, ואוכלוסייה אחרת שמראה סימנים של מוצא מדרום אירופה – באיזור אגן הים התיכון. ”

מה ידוע על הקשר עם התרבויות השכנות? ידוע שמצריים היתה חזקה באותם תקופות?
פרופ’ כרמל: “מצריים אכן היתה מאוד דומיננטית. בחלק גדול מהתקופה היא ממש שלטה פה והרבה ממה שאנחנו יודעים על הכנענים הוא שהם נאבקו לשמור על עצמאותם, במיוחד מול מצרים. אי אפשר לדעת האם הם התערבבו עם המצרים כי המחקר שלנו מוגבל באילו אוכלוסיות נדגמו. למדע אין עדיין דגימות של מצרים מאותה תקופה. נכון שהגופות נחנטו אבל התהליך הכימי של הכנת המומיות די פוגע ב-DNA. הדרך היחידה לקבל דנ”א באיכות טובה ממומיות צריך לפנות לעצמות אך אף מוזיאון לא יתן לנו לעשות זאת. ”
פרופ’ כרמל מוסיף: “פריצות טכנולוגיות בתחום הדנ”א העתיק גרמו למהפכה ביכולת שלנו לחשוף את התהליכים הדמוגרפיים אשר עיצבו את האוכלוסיות האנושיות. המחקר הנוכחי השתמש בטכנולוגיות אלו כדי לנתח את מוצאן של האוכלוסיות הכנעניות באזור בתקופת הברונזה, ולהסביר חלק מהתהליכים הדמוגרפיים שהתרחשו באזורנו מאז”.
בשיחה עם אתר הידען הוא מסביר כי “תחום הגנטיקה העתיקה הוא אחד התחומים החדשים במדע. היכולות הטכנולוגיות התפתחה בעשרים השנים האחרונות. תחום של היסטוריה מולקולרית – לענות על שאלות היסטוריות בהסתכלות על דנ”א עתיק. אם לפני עשר שנים לא היה ידוע כמעט כלום, היום יש לנו דגימות דנ”א מאלפי בני אדם מודרניים שחיו באלפי השנים האחרונות. מחקרים רבים נערכו בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם – אירופה, אמריקה, מזרח אסיה, והדבר איפשר להוסיף מידע חדש שלא היה קודם ומאפשר גם תובנות חדשות והסתכלויות חדשות. לפעמים ניתן אפילו מענה על שאלות שהיו פתוחות במשך עשרות שנים. הצוות שאני חבר שבו החלטנו לעשות את אותו הדבר כאן ולהסתכל על הכנענים. ”

“גם היום אפשר למצוא שרידים גנטיים של אוכלוסיות כנעניות אלו באוכלוסיות מודרניות שמוצאן במזרח הקרוב, כולל הלבנט”, מוסיף ד”ר שי כרמי, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר. ד”ר כרמי ממשיך: “אבל ברור גם שאוכלוסיות מודרניות הושפעו רבות מתהליכים דמוגרפיים נוספים שקרו בזמנים מאוחרים יותר. במקרים מסוימים ניכרת כניסה מאוחרת יותר מאפריקה ומאירופה שהשפיעה על הגנטיקה של האוכלוסיות בנות ימינו”.

ד”ר אגרנט-תמיר: “כניסת אנשים מאזורי איראן והקווקז לאזורנו נראית בבירור כבר בדוגמאות בנות 4,500 שנים, והגעתם לאזור התרחשה ככל הנראה עוד הרבה קודם. השפעתם הגנטית על האוכלוסייה המקומית עוד המשיכה במהלך תקופת הברונזה. תוצאות אלו נתמכות גם על ידי עדויות ארכיאולוגיות להשפעה קווקזית על תרבויות האזור בערך לפני 4,900-4,500 שנים”.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• מדענים הצליחו לשחזר ולסדר גנום עתיק בעזרת DNA שנאסף מחמישה כנענים שונים שחיו בלבנון של היום לפני כ-4,000 שנה
• נוכרים עליך ישראל/ד”ר יחיעם שורק
• ההתיישבות המצרית בלוד נמשכה כ-300 שנה
• אשכנזים על דרך המשי