רן שפירא, הארץ, וואלה!
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/ancientlod.html
מי היו תושביה של לוד לפני כ-5,000 שנה? לפי ממצאי חפירת הצלה שנערכה בחודשים האחרונים בשכונת נוה ירק, היושבת במרכז התל הקדום של לוד, באותה תקופה חייה במקום אוכלוסייה מעורבת של כנענים בני המקום ומצרים.
על הנוכחות המצרית ביישוב מעידים שרידים רבים של כלי חרס, ובעיקר כדים גדולים ששימשו לאגירת יין וקערות גסות שהיו ככל הנראה תבניות לאפיית לחם. יצחק פז, שניהל את החפירה בשיתוף עם דני רוזנברג, מטעם המרכז הישראלי לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, אומר כי כלי החרס אופייניים לתרבות המצרית בתקופה שבה הופיעה השושלת הראשונה של הפרעונים. בדיקות מעבדה הראו כי הם יוצרו מטין שמקורו במצרים.
עם זאת, החוקרים לא מצאו כלים גדולים או יוקרתיים יותר, החרסים המצריים היו מעורבים בחרסים מייצור מקומי, ולא נחשפו שרידים של בנייה מצרית באותה שכבה. בשתי חפירות קודמות שביצעו בתל לוד חופרי רשות העתיקות, נמצאו כלים שיובאו למקום ממצרים. גם אז לא נמצאו שרידי מבנים.
בחפירה אחת של רשות העתיקות, הממצאים המצריים הם השכבה הקדומה ביותר שנחשפה; באחרת נמצאו שרידים לנוכחות מצרית ובשכבה קדומה יותר ממצאים כנעניים מקומיים. בחפירה בנוה ירק נחשפו בסך הכל תשע שכבות יישוב. השכבה המצרית אינה הקדומה ביותר ביניהן, אבל גם לא המאוחרת ביותר.
לדברי פז, ההבדל בין הממצאים המצריים באתרים השונים שנחפרו בלוד מעלה שאלה על אופיה של הנוכחות המצרית באזור. בשנים האחרונות התעורר ויכוח בין החוקרים על הנוכחות המצרית בארץ ישראל בתקופה שאליה תוארכו הממצאים, תקופה הברונזה הקדומה (בערך משנת 3,000 עד 2,700 לפנה”ס). חוקרים שונים טענו כי באותה עת הוקמו בארץ ישראל מושבות מצריות, בעיקר לצורך מסחר. אחרים סבורים כי הנוכחות המצרית היתה בעלת אופי ממוסד יותר וכללה מרכזי ניהול, שליטה ופיקוד.
בתל סכאן שברצועת עזה נמצאה לפני כמה שנים מצודה מצרית גדולה ומבוצרת מאותה תקופה. מעט צפונה משם, בעין הבשור, נחשף מבנה מצרי קטן. ממצאים אלה מחזקים, לכאורה, את החוקרים הטוענים כי מצרים שלטה בחלקים של ארץ ישראל בתקופת עלייתה של שושלת הפרעונים הראשונה. אבל באזורים צפוניים יותר, כמו בתל לוד, לא נמצאו מבנים מצריים מרשימים, אלא בעיקר חרסים וכלים שונים. מכאן שהאחיזה המצרית לא היתה איתנה במיוחד וככל הנראה הסתפקו שליטי מצרים בקשרי סחר.
החפירה בנוה ירק אינה מספקת תשובה ברורה לשאלת אופיה של הנוכחות המצרית בארץ ישראל. לדברי פז, בתקופת הברונזה הקדומה היה שם יישוב מצרי לא גדול, שתושביו חיו לצד האוכלוסייה המקומית. הממצאים מלמדים כי הנוכחות המצרית ביישוב, שהתקיים ברציפות מהתקופה הניאוליתית (החל מ-8,000 לפני הספירה בערך), לא היתה ממושכת. הממצאים המצריים המוקדמים ביותר בחפירה הם מתחילת תקופת הברונזה הקדומה, המאוחרים ביותר הם מסוף התקופה. בשכבות מאוחרות יותר כבר אין סימנים לנוכחות מצרית.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~763449835~~~158&SiteName=hayadan
