"אנשי המערות"? לא בהכרח

מחקר חדש מפריך תפיסה שלפיה הניאנדרטלים חיו רק במערות

איור: Charles R. Knight, 1920.
איור: Charles R. Knight, 1920.

האדם הניאנדרטלי, אשר זכה לכינוי "איש המערות", חי, למעשה, גם בשטח, עמיד יותר ממה שנהוג היה לחשוב. כך טוען מחקר של צוות חוקרים ממוסדות מחקר ישראליים ובינלאומיים, המתפרסם היום בכתב-העת היוקרתי סיינטיפיק רפורטס (Scientific Reports). לפי המחקר, הקבוצות הניאנדרטליות בלבנט היוו אוכלוסיה עמידה, והתקיימו בהצלחה בצפון הארץ לפני כ-60,000 שנה, בעת שהגיעו לאזור קבוצות אדם מודרני מאפריקה. המחקר מפריך את ההשערות שלפיהן הניאנדרטלים נכחדו מן האזור והותירו אותו לאדם המודרני בשל היותם אוכלוסיה חלשה, שאינה מסוגלת להתמודד עם תנאי האקלים. הקביעה שמדובר באוכלוסיה מצליחה מבחינת התמודדותה עם הסביבה מעצימה עוד יותר את סימן השאלה סביב סיבת היעלמותם של הניאנדרטלים מאזורנו.

המחקר, בניהולם של דר' אלה בין מהקריה האקדמית אונו, פרופ' אראלה חוברס מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות, בסיועם של ד"ר רביד אקשטיין (האוניברסיטה העברית) וד"ר אריאל מלינסקי-בולר (המוזיאון הפרהיסטורי במונרפו, גרמניה), מומן ע"י חברת דרך ארץ במסגרת הפרויקט של המשך כביש 6 צפונה. המחקר בחן שרידים חלקיים של שני שלדי אדם שנחשפו באתר עין קשיש, על גדת נחל הקישון. בדיקת השרידים העלתה כי לראשונה בתולדות המחקר בלבנט זוהו ממצאי שלדים אנושיים מפרק-זמן זה מחוץ למערות. הממצאים תוארכו ע"י ד"ר נעמי פורת מהמכון הגיאולוגי של ישראל לתקופת הפליאולית התיכון המאוחר, לפרק-הזמן שבין 70-60 אלף שנה.

השריד של הפרט הקדום בין השניים הינו שן טוחנת אשר נחקרה ע"י ד"ר סטפאנו בנאזי וחוקרים נוספים מאוניברסיטת רוונה שבאיטליה ומכון מקס פלאנק בלייפציג. שן זו זוהתה כשייכת לאדם ניאנדרטלי באמצעות שיטות דימות וניתוחים סטטיסטיים מתקדמים. שריד נוסף, מאוחר יותר מקודמו, היו שרידי גפיים תחתונות של ניאנדרטאל צעיר (בן 15-22 שנה), אשר ככל הנראה סבל מפגיעה שגרמה לו לצליעה. ממצא זה נחקר ע"י ד"ר אלה בין, יחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, ומאוניברסיטת תל-אביב. באותה שכבה התגלו כלי צור ואבן, עצמות של בעלי-חיים ששימשו כמקור בשר, וממצאים מיוחדים כגון צדף ימי, גושי צובענים וקרן של אייל הכרמל.

עצמות ניאנדרטל בשטח – עין קשיש. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים.
עצמות ניאנדרטל בשטח – עין קשיש. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים.

גורלם של הניאנדרטלים ואופי התקשורת שלהם עם האדם המודרני, הן אחת מהשאלות המרכזיות בחקר תקופת הפליאולית התיכון, שארכה כ-200,000 שנה. המזרח התיכון הוא האזור היחיד הידוע כיום, שבו התקיימו שתי האוכלוסיות במהלך התקופה הזו. בעקבות הממצא מעין קשיש ניתן, לראשונה בהיסטוריה של המחקר באזורנו, לקשור שרידים של תרבות חומרית עם הניאנדרטלים, שעד כה היו מוכרים רק במערות. המחקר מראה כי הניאנדרטלים חזרו לאתר עין קשיש מספר פעמים, וכי המערכת היישובית של הקבוצות הניאנדרטליות כללה הן מערות והן אתרים פתוחים.

בחפירה ובמחקר השתתפו חוקרים ותלמידים מרשות העתיקות, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת חיפה.

״לאחרונה, העלו מספר חוקרים את הסברה שהניאנדרטלים התאימו לחיים באיזורים הרריים, בעוד שהאדם המודרני התאים לחיים באזורים פתוחים". אומרים החוקרים. "הממצא מעין קשיש מעיד שהניאנדרטלים איכלסו אתרים בתנאים טופוגרפיים ואקולוגיים מגוונים".

חפירת עין קשיש. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים.
חפירת עין קשיש. צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים.

אם, כפי שמצביע המחקר, חוסר סתגלנות אקולוגית אינו מסביר את היעלמותם של הניאנדרטלים מהאזור, נשאלת השאלה – מה יכול להסביר זאת?

שאלה נוספת שמצויה בדיון מחקרי, היא הסיבה להיעלמותם של הניאנדרטלים. אחת הסברות שהועלו, היתה שהקבוצות הניאנדרטליות באזור התקשו להתמודד עם תוצאות ההתייבשות האקלימית ההדרגתית שאפיינה את פרק הזמן הזה. הממצא היחודי מעין קשיש, מפריך את ההשערה שהניאנדרטלים נכחדו מהאזור בשל תנאים אקלימיים. הממצא גם מעיד על כך שלקבוצות הניאנדרטליות היה דפוס של שיבה לאתרים בנוף הפתוח,  והתיישבות חוזרת בהם במהלך התקופה. הממצאים מורים כי הקבוצות הניאנדרטליות באזור היוו אוכלוסיה עמידה שהתקיימו בהצלחה בצפון הארץ בעת הופעתן באזורנו של קבוצות אדם מודרני שהגיעו מאפריקה לפני כ-60,000 שנה".

הסברות בנושא זה מגוונות: יש המשערים שהאדם המודרני, שהגיע לאזור מאפריקה לפני כ-60,000 שנה, היה נשא של מחלות טרופיות שפגעו ביכולת העמידות של הניאנדרטלים. הצעה אחרת היא כי לשתי האוכלוסיות היתה רמת כשירות דומה וכי היעלמותם של הניאנדרטלים היתה מקרית . חוקרים אחרים משערים שהאדם המודרני הרג בניאנדרטלים עד שנעלמו, על משקל ה"חזק שורד", וסברה אחרת היא שהזדווגות בין האדם המודרני לניאנדרטלים הביאה בסופו של דבר להיעלמות האוכלוסיה הניאנדרטלית.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. מיכאל, גמני אהבתי מאוד את הסדרה; אני זוכר בעיקר את הספר הראשון. השני והשלישי פחות, למרות שבזמנו דוקא העדפתי את תאורי ה"תקשורת בין המינים" שנפוצים שם הרבה יותר. מזדקנים…

    לאבי, יש לך בעיה חמורה באמונה. במקום להסתכל על המציאות ולנסות להבין למה בורא עולם בחר לעשות את מה שעשה\עושה בצורה הזו. אתה בא ומקמט את כל העבודה הקשה שלו עם חירטוטים ועיוותים של המציאות שאני בטוח שגורמים לו להחסיר לפחות חצי שעת שינה פעם באלף שנה.
    תן לו את הכבוד, אחרי שעמל ועבד לפזר עצמות, שיניים ושיריונים בדיוק מופתי לפי תאריכים, מיקום ושכבות גאולוגיות – תתייחס לממצאים עצמם. אל תזיל ריר על איזה סרט פסאודו מדעי שראית בקודי והחלטת שהוא מוכיח שכל המאמרים האחרים מצוצים מהאצבע.

  2. ראיתי אתמול סרט באתר נאשיונל גאוגרפיק,
    הסרט היה מאד מושקע, מלא אפקטים יפים ואנימציה, ונמשך מעל שעה.
    הסרט עסק בהתפתחות הדיזונאורים לעופות.
    אלא שלא הוצגו שם ראיות או ממצאים מדעיים, הכל הוצג בצורת עובדות,
    הממצא היחיד שהוצג היה ד מאובן אחד של דינוזאור ננסי עם נוצות שנמצא בסין – ושמתי לב שכל התאוריה היפה והמושקעת של שעתיים על דינוזאור קטן מעופף התבססה רק על הממצא הזה ועוד ניסו להסביר בצורה מדעית למה בשונה מלעופות שיש היום אין לדינוזאור ההוא עצם חזה בולטת שתומכת בשרירי התעופה כפי שצפוי היה מיצור שמתעופף.
    ואני זוכר שלפני כמה שנים התפרסם שהממצא הזה שכאילו נמצא בסין בכלל היה ממצא מזוייף.
    אז זאת רמת האמינות של סרטי המדע הפולפולרי שרואים בנשיונל גאוגרפיק וערוצי המדע.
    בסרט אחר שראיתי בפרומו – סרט שגיסו את לאונרדיו דקפריו לטוס לקטבים כדי לצלם את סרט על ההתחממות הגלובלית, אני לא חושב שאטרח לראות. הרי ברור שמדובר בסרט תעמולה .

  3. צריך להיות ברור לכל שבאזורים חמים/חמימים ובעונות יבשות הניאנדרטלים לא הזדקקו למערות. (היה להם אש נגד טורפים). רק מה? לחוקרים קל לחפש תחת הפנס – כלומר במערות. אני מניח שבעתיד יתגלו עוד מחנות שלהם. אבל הסיכוי הסטטיסטי מאד נמוך – גילויים כאלו אפשריים רק באקראי כמו שקרה כאן. זאת אומרת שלחוקרים עדיין עדיף לחפש מערות ולחקור אותן.
    אבל מה שמציק לי בכל העניין זה השם הגרמני ששובר את השיניים. לא יכלו לקרא להם פשוט גרמנים? 🙂

  4. נב, – קראתי פעם שיש חוקרים שהוכיחו קיום של גנים מכמה קבוצות האדם הקדמון אצל אנשים בימנו כך שלדעתם הנאנדטרלים לא נכחדו אלא התערבבו עם ההומו ספיינסים והאחרים .

  5. שמעתי תאוריה שאחרי בריאת האדם ע"י אלוהים חלק הפכו לנאדרטלים וחלק הפכו להומו ספיינסים … והיתר הפכו לקופים.
    התפיסה הזאת מקובלת על חלק מהדתיים והבריאתנים.
    התאוריה של ה"רבולוציה" הזאת זה מתאימה ללוגיקה של האבולוציה של דרווין, ואין הוכחה חותכת שזה לא היה כך.
    ההנחה של המדענים שהאדם הוא יצור יותר מפותח מיתר הפרימטים נובעת רק מזה שאנחנו רואים את התפתחות השכל כמשהו מתקדם יותר מאשר תכונות אחרות, אבל זה לא חייב להיות כך, תאורטית לפי התאוריה של דרווין אין מניעה שאדם יאבד את שיכלו יכולת הדיבור וכן הלאה ויפתח תכנות של טיפוס על עצים . למשל שבט של בני אדם שחי בטבע הפראי מפתח מוטציה של יצור שאמנם מפגר בשיכלו אבל עם תכונות זריזות ויכולת להשתמש בכף הרגל כמו כף היד, , יכולת לחיות בלהקה על עצים ויתר היתרונות שיש לקוף בטבע, והיתר נכחדים כי הם יצורים חלשים ערומים וכ"ו…

  6. מחזיר אותי לסדרת הספרים המרתקים של שבט דוב המערות שנכתב ע"י הסופרת ג'ין מ. אואל – מי שאוהב את הנושא ומתחבר בדימיון למה שהיה, מוזמן לקרוא את הספרים המרתקים הללו, על החיים פעם והתקשורת בין שני המינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן