ארכיאולוגים גילו ישוב פרהיסטורי המחבר בין תקופת האבן הקדומה לחדשה

תמונת הממצאים העולה מן החפירות באתר היא כתמונת תקריב אל אחת מפרשות הדרכים המשמעותיות בתולדות חברת האדם

אתר החפירות NEG II בנחל עין-גב ממעוף הציפור (קרדיט: Austin (Chad) Hill/Leore Grosman)
אתר החפירות NEG II בנחל עין-גב ממעוף הציפור (קרדיט: Austin (Chad) Hill/Leore Grosman)

ארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית בירושלים גילו בנחל עין גב יישוב פרהיסטורי מהתרבות הנאטופית המאוחרת (לפני כ-12,000 שנה), אחד היישוביים האחרונים של התקופה הפליאוליתית – היא תקופת האבן הקדומה. חשיפת הישוב הפרהיסטורי בעמק הירדן שופכת אור על המעבר החשוב בתולדות האדם לחקלאות ולהתיישבות קבע.

תקופת האבן היא הקדומה ביותר בתולדות התפתחות האדם, ובסופה התפתחה ההתיישבות החקלאית, שהתרחשה בזמנים שונים באזורים גיאוגרפיים שונים.

האתר, המכונה NEG II, ממוקם בטרסה בנחל עין גב, הזורם מערבה ממורדות הגולן לכנרת. בחפירות שנערכו בו נתגלו שפע של ממצאים, הכוללים חפצי אמנות, כלי עצם, כלי צור, וכן יישוב המשתרע על שטח של 1200 מ"ר לערך, הכולל שרידי מבנים גדולים עם יסודות אבן המעידים על השקעה משמעותית בהתיישבות קבע.

במאמר שפורסם בכתב העת PLOS ONE הסבירו החוקרים כי התרבות הנאטופית שהתקיימה בעמק הירדן היוותה ישות תרבותית שגישרה בין אורחות החיים של ציידים-לקטים שאפיינו את חברות האדם בתקופה הפליאוליתית לבין חברות החקלאים יושבי הקבע בתקופה הנאוליתית – תקופת האבן החדשה.

"אפיון האוכלוסייה במעבר בין התקופות חיוני להבנת התהליכים החברתיים-כלכליים שהשפיעו על המעבר החשוב בתולדות האדם לחקלאות ולהתיישבות קבע," מסבירה ד"ר ליאור גרוסמן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, שהובילה את החפירות.

לכל אורכו של הלבנט, מהנגב וסיני בדרום ועד לבנון וסוריה בצפון, התגלו יישובים מן התרבות הנאטופית. חלקם של היישובים הוקמו כמחנות זמניים של קבוצות ציידים-לקטים נוודים, וחלקם, בעיקר בראשיתה של התקופה (לפני כ-15,000 שנה), היו יישובי קבע ששטחם הגיע עד כ-1000 מ"ר. אך היישוב שנתגלה בעין גב שונה באופן מובהק מיישובים אחרים שנתגלו באזור מאותה התקופה.

"גודלו של הישוב והממצאים הנרחבים שנתגלו מעידים על התיישבות של קהילה גדולה מאוד ביחס ליישובים מסוף התרבות הנאטופית שהתגלו עד כה באזור הים תיכוני," אומרת ד"ר גרוסמן.

ההתיישבות ב-NEG II התרחשה בעיצומו של אירוע אקלימי עולמי הידוע בשם Younger Dryasם (11,600-12,900 שנים לפני זמננו בקירוב), שבו ירדו הטמפרטורות בפתאומיות ובאופן ניכר. הדעה הרווחת הייתה שהשינויים האקלימיים השפיעו על התרבות הנאטופית לאמץ אורח חיים של ניידות, אך האתר בעין-גב חושף דפוס התיישבותי אחר.

"מממצאי החפירות עולה שהבניינים שנחפרו מייצגים לפחות ארבעה שלבים רציפים, עם תכנון אדריכלי ושימוש בשיטות בנייה ייחודיות. האחידות של כלי הצור ושל טכניקת הפקתם מצביעים על יישובו של האתר בידי אותה ישות תרבותית. כמו כן, שרידי בעלי החיים שנמצאו מלמדים על מזונם של המתיישבים הנאטופים באתר, על דפוסי ניצול הסביבה, ועל אינטנסיביות הישוב, כזו המאפיינת ישוב של קבע," מסבירה ד"ר גרוסמן.

הסיבות להתיישבות קבע בעמק הירדן בזמן הנאטופית המאוחרת עשויות להיות יציבות אקלימית יחסית באזור זה, עלייה בתפוקת הדגנים והטבת התנאים לעיבודים, שהיוו מרכיבים חיוניים לקראת יצירתה של חקלאות בדרום הלבנט.

בחפירות ב- NEG II עלו ממצאים המאפיינים את התרבות הנאטופית בסיומה של תקופת האבן הקדומה וגם את תחילתה של תקופת האבן החדשה. השילוב של המרכיבים משקף את השינויים היסודיים שעברו חברות האדם בעת העתיקה מקבוצות ניידות של ציידים-לקטים, כפי שהתקיימו עד אז משחר ההיסטוריה האנושית, לחברות חקלאיות שגרו ביישובי קבע, על כל ההשלכות התרבותיות שנבעו מאותו מעבר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. מעניין במיוחד רום פני הקרקע באתר ויחסו לפני ימת הלשון בתקופה קודמת. נדמה לי שגובה פני ימת הלשון היה בסביבת -160- 170-. האם יש סמנים בסביבה של גובה פני ימת הלשון ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן