סטנדרט הבנייה האחיד לפני 7,000 שנים בעמק הירדן

לאורך כל ההיסטוריה, כולל זו של המאה ה-20, ביישובים שהיו בנויים מלבני בוץ היו תמיד כמה "מתכונים" שונים ליצירת הלבנים – "מתכון" שונה לכל כמה משפחות; והנה, בתל צף שמלפני 7,000 שנה מצאו החוקרים של אוניברסיטת חיפה תופעה ייחודית: "מתכון" אחד ואחיד לאורך מאות שנים. "אנחנו בוחנים כעת את כלל המרכיבים כדי לנסות ולענות האם מה שאנחנו רואים בתל צף מסמן את תחילת התפתחותה של אליטה חברתית, משפחה חשובה או קבוצה של אנשים שהצליחו לאגור מספיק כוח כלכלי ותרגמו אותו להשפעה חברתית", אמרו החוקרים

מבני לבנים בתל צף -באדיבות פרופ' יוסי גרפינקל
מבני לבנים בתל צף -באדיבות פרופ' יוסי גרפינקל

במשך כ-600 מאות שנה, החל מ-5,200 לפני הספירה ועד לכ-4,600 לפני הספירה ביצעו אבות אבותינו שבעמק הירדן תהליך ייחודי ולא אופייני לתקופה: הם הנהיגו סטנדרט בנייה אחיד למבני היישוב, כך עולה ממחקר חדש בהובלת חוקרים ממכון זינמן באוניברסיטת חיפה יחד עם שותפים מכמה אוניברסיטאות בעולם שפורסם בכתב העת היוקרתי PLoS ONE. "מרבית המחקרים שנעשו במזרח התיכון וגם באזורים אחרים בעולם על אתרים מהתקופות הפרהיסטוריות וגם מתקופות מאוחרות יותר, הראו שבכל יישוב שהתבסס על בניה בלבני בוץ התקיימו מספר מוקדי ייצור של לבנים שפעלו בו-זמנית ולכל אחד היה את 'המתכון' שלו ליצור לבנים. והנה בתל צף, במשך תקופה כה ארוכה כל לבני הבוץ הוכנו באותו אופן ולפי מתכון זהה. הסברה שלנו היא שמדובר בעדות נוספת לכך שבתל צף התקיימה חברה שהתאפיינה במורכבות חברתית גבוהה ממה שהכרנו, אולי ראשית ההתגבשות של שכבה שלטונית כלשהי שהכתיבה חלק מ'המוסכמות' בהיבטים שונים של חיי היומיום באתר", אמר פרופ' דני רוזנברג, ראש החוג לארכיאולוגיה וחוקר במכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שמוביל את פרויקט המחקר הבינלאומי בתל צף משנת 2013 יחד עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הארכיאולוגי הגרמני בברלין במסגרת פרוייקט רב-תחומי הכולל צוות בינלאומי של מומחים שונים ושיטות מדעיות מתקדמות שמתמקד בשחזור מדוקדק של כלכלת האתר והסביבה הקדומה שלו.

ייחודו של תל צף בכך שהוא אחד היישובים הבודדים באזורנו מהתקופה של לפני 7,200 שנים. זוהי תקופת מעבר בין חברות חקלאיות שאכלסו כפרים שלרוב לא היו גדולים ובין חברות בהם ניתן לראות את ניצני המעבר לחברות עירוניות, שבהן המורכבות של הארגון החברתי והכלכלי גבוהה. מכיוון שישובים מתקופה זו כמעט ולא נשתמרו, מעט מאוד יידוע על תקופת המעבר הזו ועל מאפייני השינוי שמסתיים באימפריות הגדולות של התקופה הקדומה באזור הסהר-הפורה. ואכן, החפירות בתל צף מגלות בכל עונה ממצאים נוספים שמרכיבים את התמונה ומעידים על התפתחות של חברה שהופכת להיות יותר ויותר מורכבת. "הפרויקט שלנו מתמקד בהבנת המעבר לחברות מורכבות באזורנו ובהתבססות של מה שאנחנו מכירים כ'דיאטה הים תיכונית'", אמר פרופ' רוזנברג. "בעצם אנחנו מסתכלים על תל צף כמעבדה להתנהגות אנושית ולהבנת יחסי אדם-סביבה ומסתכלים על השכבות השונות באתר ועל הממצאים ברזולוציה גבוהה, כלומר מנסים לפענח את המרכיבים הקטנים ביותר אותם אנו חושפים כדי להרכיב מחדש לאחר מכן את התמונה הארכיאולוגית הרחבה".

במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים בלבני הבוץ, שהרכיבו את המבנים של תל צף. אלפים מהן השתמרו בקירות של מבנים, חדרים, מתקנים שונים וממגורות, ושל חומרים אורגניים שונים בתוך לבני הבוץ, שכוללים שרידי עצים וגם זרעים ופירות, שלרוב לא השתמרו בצורה טובה כל כך באתרים בני הזמן. לדברי החוקרים, במקומות אחרים בעולם שבהם השתמרו לבני בוץ, כולל ביישובים מהמאה ה-20, מקובל היה שלכל גרעין של משפחות יש "מתכון" משלהם לייצור לבני בוץ, כך שבכל יישוב אפשר למצוא כמה סוגים של לבני בוץ. בוודאי שכאשר מתקדמים בתקופות השונות מתגלים עוד ועוד שינויים ב"מתכונים" של לבני הבוץ.

אולם בתל צף מבדיקות כימיות ומיקרוסקופית שבחנו את ההרכב הכימי והמינרולוגי של למעלה מ-100 לבני בוץ ממבנים שונים ביישוב ומתקופה של כ-600 שנה, החל מ-5,200 לפני הספירה ועד לכ-4,600 לפני הספירה, התברר שכל הלבנים יוצרו בדיוק באותו מתכון וכן שכולן ייובשו בשמש, כלומר לא נצרפו בכבשן, ומרבית הקירות נבנו בשיטות דומות וכוסו בטיח בהיר. "התושבים הקדומים דאגו לטייח שוב ושוב את המבנים ובכך לשמור על לבני הבוץ הרגישות לפגעי מזג האוויר ובעלי חיים שונים כמו מכרסמים קטנים, ציפורים וחרקים. "אנחנו חושבים שכאנשים התקרבו לתל צף לפני 7,000 שנים, הם ראו כבר מרחוק יישוב לבן, בוהק באופק, בדומה קצת לכפרים ביוון" אומרים החוקרים.

כעת עומלים החוקרים לנסות ולהבין את הסיבה שגרמה להתנהגות הארכיטקטונית יוצאת הדופן של תל-צף. "החפירות בתל-צף מגלות עוד ועוד עדויות לארגון חברתי וכלכלי מורכב ולסחר עם אזורים רחוקים ממצרים ומזרח ירדן ועד עירק ואנטוליה. אנחנו בוחנים כעת את כלל המרכיבים כדי לנסות ולענות האם מה שאנחנו רואים בתל צף מסמן את תחילת התפתחותה של אליטה חברתית, משפחה חשובה או קבוצה של אנשים שהצליחו לאגור מספיק כוח כלכלי ותרגמו אותו להשפעה חברתית, או שמא דווקא מדובר ביישוב שבחר לארגן את החיים הקהילתיים שלו ואת הכלכלה שלו באופן שיתופי יותר. בכל מקרה, מדובר בתופעה החורגת ממה שאנחנו מכירים ממרבית האתרים שעיקר הבניה בהם היא בלבני בוץ ויתכן שיחד עם תופעות אחרות שזוהו עד היום רק בתל צף, אנחנו רואים ניצנים של שינוי מהותי שיתכן מאד והוביל בסופו של דבר להופעתם של היישובים העירוניים באזור, מאות שנים מאוחר יותר", סיכם פרופ' רוזנברג.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. נחמד, אבל לקרוא לכתב עת עם impact factor של 2.7 "יוקרתי" זאת קצת הגזמה. איך יקראו לכתבי עת עם impact factor של 5? 10? 20? 100? 200?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן