החל משבוע הבא סדרת הרצאות לציבור הרחב בנושא הגירות ביוזמת האקדמיה למדעים

 מפגש ראשון: די-אן-איי בן אלפי שנה מספק מידע חדש על הגירת המתיישבים הראשונים לאירופה יפתח את סדרת ההרצאות "בשערי האקדמיה" ב-11 בנובמבר בבית האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים

שלדים פרהסטוריים מאירופה. באדיבות האקדמיה הישראלית למדעים
שלדים פרהסטוריים מאירופה. באדיבות האקדמיה הישראלית למדעים

סדרת מפגשים והרצאות חדשה לציבור הרחב בנושאי מדע פופולארי תיפתח ב-11 בנובמבר. סדרת ההרצאות "בשערי האקדמיה" היא בחסות האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים. ההרצאות, שש במספר, יתקיימו מדי חודש בהשתתפות חברי האקדמיה, חוקרים ואנשי רוח שיבחנו יחדיו נושא משותף במבט רב תחומי. את סדרת ההרצאות יזמה פרופסור נילי כהן, הנשיאה החדשה של האקדמיה, המדגישה כי מטרת ההרצאות להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים חדשים ומרתקים, וברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ' מרטין בובר, אנו מחויבים לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות.

ההרצאה הראשונה בסדרה בנושא "כור היתוך אנושי: על דנ"א עתיק והגירות קדומות לאירופה" תתקיים ביום רביעי, כ"ט במרחשוון תשע"ו, 11 בנובמבר 2015, בשעה 19:00 בבית האקדמיה, כיכר אלברט איינשטין, רח' ז'בוטינסקי 43, ירושלים. במפגש ישוחחו פרופ' שולמית וולקוב מן החוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל-אביב וחברת האקדמיה,ופרופ' לירן כרמל מהמחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חוקרים תוהים זמן רב איך היגרו והתפשטו מתיישבים על פני אירופה. עד לאחרונה נאלצו מדענים שהתעמקו בנושא זה להסתפק בבחינת הממצאים בשיטות מחקר ארכיאולוגיות מסורתיות. אבל כיום מדענים התחילו להפיק דגימות די-אן-איי מעצמות בני אדם, והממצאים העולים מהן מספקים הצצה חדשה על תולדות המהגרים הראשונים לאירופה.

לדברי פרופ' לירן כרמל, כולנו דומים אך בכל זאת שונים: רוב הדי-אן-איי האנושי זהה אצל כל בני האדם, ובכל זאת יש שונות גנטית מסוימת, המשקפת בעיקרה את פיזורן הגיאוגרפי של אוכלוסיות שונות. המהפכה הגנטית שאנחנו חיים בעיצומה מאפשרת היום לקרוא בקלות את רצף הדי-אן-איי של אנשים רבים ולהשתמש בו כבספר היסטוריה המלמד אותנו מה קרה לאוכלוסיות בני האדם באלפי השנים האחרונות. אחת התגליות המשמעותיות היא שמבנה האוכלוסיות הנוכחיות אינו משקף את מבנה האוכלוסיות לפני כמה אלפי שנים. לדוגמה, איטלקים של היום אינם תושבי איטליה של פעם, גרמנים של היום אינם תושבי גרמניה של פעם וכן הלאה.

תהליכים רבים שינו את מבנה האוכלוסיות לאורך הדורות. הבולטים שבהם הם הגירות אוכלוסייה גדולות. ניתן ללמוד רבות על הגירות אלו מתוך ממצאים ארכיאולוגיים, אבל היום ניתן גם לראות אותם ישירות בדי-אן-איי שלנו. יתרה מזו, מהפכה טכנולוגית שהתרחשה בשנים האחרונות מאפשרת לנו היום לקרוא די-אן-איי מתוך עצמות עתיקות, וכך ניתן לראות ישירות את הדי-אן-איי של פרטים שחיו לפני אלפי שנים ואפילו עשרות אלפי שנים. כך, למשל, למדנו על הדי-אן-איי של האדם הנאנדרתל ועל האופן שבו הוא היה שונה מזה שלנו. וכך נעשה היום מאמץ עולמי לקרוא את הדי-אן-איי של חקלאים וציידים-לקטים שחיו במקומות שונים בעולם לפני אלפי שנים. והדנ"א הזה מספר לנו סיפורים היסטוריים מופלאים.

עוד משתתף בסדרה הוא פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע, שירצה ב-2 בדצמבר על הגירות לחלל: חיפוש חיים ומרחבי קיום להם מחוץ לכדור הארץ, וכן משתתף הסופר אברהם ב. יהושע, שירצה על מסעות במרחב ובזמן הספרותי. את הסדרה ערכו פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן ופרופ' ישראל פינקלשטיין.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. כולנו מבינים את משמעות ההגירה הנוכחית לאירופה. בפרספקטיבה של עשרות שנים ואפילו לא 5 מאות כפי שקרה באימפריה הרומית – שבה ההגירה נמשכה מימי אוגוסטוס (שאיבד 3 לגיונות בגרמניה) והמשך לימי ישו שהציע תורה הומנית למי שאינם יהודים, ועד למאה החמישית שבה נחרבה האימפריה הרומית והעולם נכנס לימי ביניים שרק במאה ה-14 החל לצאת מהם בתהליך שנמשך עד היום במאה ה-21. מצד אחד כל משפחה מהגרת בפני עצמה – כואב הלב, ומצד שני אני רואה אותם מפגינים בעוד 20 שנה – על היעדר שיוויון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן