מתי חיו ראשוני הטיבטים?

מאת ג’יין קיו, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 07.05.2017

בני האדם הראשונים שהסתכנו בעלייה אל רמת טיבט, המכונה לעתים קרובות בשם “גג העולם”, נתקלו באחת מסביבות המִחיה הקשות והאכזריות ביותר שנתקל בהן המין האנושי מעודו. באזור הקר והצחיח הזה, השוכן בגובה ממוצע של 4,500 מטרים מעל פני הים, ריכוז החמצן מגיע לכמחצית מריכוזו בפני הים. אף על פי שמדענים סברו זה זמן רב שאיש לא דרך ברמה הזאת עד לפני 15,000 שנה, נתונים גנטיים וממצאים ארכאולוגיים חדשים מורים על כך שהאירוע הזה התרחש זמן רב קודם לכן – אולי אפילו לפני 62,000 שנה, באמצע עידן הקרח האחרון. הבנה טובה יותר של תולדות ההגירה אל האזור וגידול האוכלוסין בו עשויה לעזור בחשיפת המסתורין האופף את מקורם של הטיבטים. הממצאים עשויים לספק רמזים שיסבירו כיצד בני אדם הסתגלו לתנאים דלי החמצן השוררים בגבהים האלה.

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת האמריקני לגנטיקה של האדם, חוקרים דיווחו כיצד הצליחו להטיב ולפענח את תולדות ההתיישבות האנושית ברמה הטיבטית. הם עשו זאת באמצעות קביעת הרצף הגנטי המלא של  38 ילידים טיבטים והשוואת התוצאות לרצפים הגנומיים של אנשים מקבוצות אתניות אחרות. “[ניתוח הנתונים] חשף  מעשה טלאים מורכב של מסעות הגירה פרהיסטוריים,” אומר שוהואה שו, גנטיקאי של אוכלוסיות במרכזים למדעים ביולוגיים בשנחאי השייכים לאקדמיה הסינית למדעים. “הדבר שהכי הפתיע היה לגלות עד כמה עתיקים רצפי הדנ”א הייחודיים לטיבטים,” אומר שו. “אפשר לשייך אותם לאבות ולאימהות קדמוניים שחיו לפני 62,000 שנה ועד לפני 38,000 שנה. הרצפים האלה מייצגים כנראה את ההתיישבות המוקדמת ביותר ברמת טיבט.”

כשעידן הקרח התגבר לאחר מסע ההגירה הראשון, הערבוב הגנטי בין הטיבטים לבין אוכלוסיות שאינן טיבטיות נעצר למשך עשרות אלפי שנים, דבר המורה על כך שתנועת בני האדם לטיבט הצטמצמה למינימום. “נתיבי ההגירה נחסמו כנראה בגושי קרח,” אומר שו. “זה היה פשוט קשה מדי אפילו לציידים־לקטים הקשוחים ביותר.” לאחר שחלף שיא הקור, שיא המכונה LGM, החלו אלפי אנשים לנהור לטיבט בהמוניהם בגל הגירה שהחל לפני כ-15,000 ונמשך עד לפני כ-9,000 שנה. “זה גל ההגירה המשמעותי ביותר שעיצב את מאגר הגנים הטיבטי המודרני,” אומר שו. הניתוח הזה משתלב היטב עם כמה סדרות בלתי תלויות של ראיות המראות כי לפני 12,800 שנה עד לפני 8,000 שנה החלו להופיע בדנ”א של הטיבטים מוטציות גנטיות שהגנו עליהם מפני היפוקסיה, או מחסור בחמצן בגוף.

צוותו של שו היה הראשון שקבע את רצף הגנום הטיבטי במלואו, ו”הרזולוציה של הרצף מרשימה מאוד,” אומר הארכאולוג מארק אלדנדרפר מאוניברסיטת קליפורניה בעיר מרסד, שלא היה מעורב במחקר. לדבריו, המחקר” מספר בפרטי-פרטים כיצד השתלבו הגנים של אוכלוסיות שונות, שהגיעו מכיוונים שונים, כדי ליצור בסופו של דבר את האנשים שאנו מכנים כיום בשם טיבטים.” התוצאות מראות ש-94% מן ההרכב הגנטי הטיבטי של ימינו מקורם בבני אדם מודרניים, ייתכן שאלו נדדו לטיבט בגל ההגירה השני, ושאר הגנים הגיע מהומונינים שנכחדו. החלק המודרני בגנום הטיבטי משקף מורשת גנטית מעורבת של אנשים מאזורים שונים באסיה: 82% ממזרח אסיה, 11% ממרכז אסיה ו-6% מדרום אסיה.

בנוסף, הצוות של שו זיהה קטע דנ”א ייחודי לטיבטים, דומה מאוד לגנום של שלד המכונה אדם אוסט-אישים (המייצג אוכלוסייה של בני האדם מודרניים שחיו בסיביר לפני 45,000 שנה) ולגנומים של כמה מינים אנושיים נכחדים, ובכלל זה ניאנדרטלים, דֶניסוֹבים וקבוצות לא ידועות אחרות. המקטע מכיל שמונה גנים, שאחד מהם ידוע כחיוני להסתגלות לחיים בגובה רב. שו חושד כי בן־כלאיים של כל מיני האדם האלה עשוי להיות האב הקדמון המשותף לאוכלוסייה שחיה ברמה הטיבטית לפני ה-LGM.

המחקר גם חושף המשכיות גנטית מדהימה מאז התיישבו לראשונה בני אדם ברמה הטיבטית. “הדבר מורה על כך שטיבט הייתה תמיד מאוכלסת, אפילו בזמנים שבהם שררו תנאי האקלים הקשים ביותר,” אומר שו. הרעיון הזה סותר את הדעה הרווחת שתושבי הרמה המוקדמים נכחדו בתקופות האקלים הקשה, ובהן תקופת ה-LGM, אומר דייוויד ג’אנג, גאוגרף מאוניברסיטת הונג קונג, שלא היה מעורב בעבודתו של שו. אלדנדרפר ואחרים טוענים כי ייתכן שאנשים מצאו מקלט באזורים מסוימים ברמה ושרדו בהם את עידן הקרח. “היו מקומות רבים שאפשרו [לאוכלוסיות המוקדמות האלה] לחיות בתנאים שלא היו קשים כל כך, כמו למשל בעמקי הנהרות הגדולים החוצים את הרמה,” הוא אומר.

מחקר נוסף, התומך בראיות שאוכלוסיית טיבט עתיקה מאוד, הוצג בקונגרס הגאוגרפי הבין־לאומי ה-33 שהתקיים בקיץ 2016 בבייג’ין, שבו חשף צוות מחקר את הראיות הארכאולוגיות המוקדמות ביותר שנמצאו עד כה לנוכחות אנושית ברמת טיבט, החל מלפני 39,000 שנה ועד לפני 31,000 שנה. האתר השוכן על גדת הנהר סלווין בדרום־מזרח הרמה הטיבטית, עשיר בכלי אבן ובשרידי בעלי חיים.

כיוונים שונים של ראיות מתכנסים אפוא כעת ומורים על התיישבות אנושית רציפה ברמת טיבט, שהחלה הרבה לפני מה שחשבנו עד כה, אבל חסרים עדיין חלקים בתצרף, אומר אלדנדרפר. לדבריו, “דרושות עוד חפירות ארכאולוגיות כדי למלא את הפערים האלה.”