מיוחד לאתר הידען: האם האדם הניאנדרטלי וההומו סאפיינס התאחדו בישראל?

ברידג'יט אלכס, דוקטורנטית בהרווארד שנמצאת במלגת פולברייט במעבדתה של ד"ר אליזבטה בוראטו, במעבדה ייחודית מסוגה במכון ויצמן המשלבת בין פיסיקה וארכיאולוגיה ומסייעת בתיארוך דגימות קרקע, שרידים ביולוגיים וחפצים באתרים ארכיאולוגיים בני עשרות אלפי שנים

בריג'יט אלכס בוחנת דגימות במעבדת D-REAMS  במכון ויצמן בראשותה של ד"ר אליזבטה בוראטו.
בריג'יט אלכס בוחנת דגימות במעבדת D-REAMS במכון ויצמן בראשותה של ד"ר אליזבטה בוראטו.

המקום שבו שוכנת כיום מדינת ישראל, היה תמיד תחנת מעבר מאפריקה לאירופה, ותמיד היו פה תושבים שאוימו בידי הפולשים משני הכיוונים. אחד המפגשים הבין תרבותיים הראשונים שהתרחש כאן היה המפגש בין האדם הניאנדרטלי שהגיע מאירופה בתקופות קרח, לבין בני הומו סאפיינס שהגיעו מאפריקה, מפגש שהותיר כ-2% גנים ניאנדרטלים בכל קבוצות בני האדם למעט אלו שמעולם לא יצאו מאפריקה.

כך מתארת בריג'יט אלכס, דוקטורנטית החוקרת את תחומי הארכיאולוגיה והאבולוציה האנושית באוניברסיטת הרווארד, השוהה השנה בישראל במסגרת תכנית פולברייט האמריקאית לחילופי מרצים וסטודנטים. פולברייט הינה התוכנית הממשלתית הראשונה שהופעלה לקידום הקשרים המדעיים בין ישראל לבין ארה"ב. השתתפותה של ישראל בתכנית זו מנוהלת ע"י קרן חינוך ארה"ב-ישראל (www.fulbright.org.il). בריג'יט מתארחת במכון ויצמן במעבדת D-REAMS ומבצעת את מחקרה בראשות ד"ר אליזבטה בוראטו.

"אני מגיעה לכאן במשך חמש שנים בקיץ כדי לחפור, אני גם משתתפת בחפירות בסרביה ובפולין ושואלת את אותן שאלות וחוקרת את אותה תקופה כדי לבחון אם הניאנדרטלים ובני האדם המודרניים נפגשו באיזורים הללו וכיצד האינטראקציה שלהם היתה שונה. והיא אכן שונה. באירופה, במקומות בהן חפרה אלכס, נראה כי המפגשים היו קצרים והסתיימו בדחיקתם ולבסוף בהכחדתם של הניאנדרטלים. רק בארץ ישראל וסביבתה, לפי העדויות נראה כי קבוצות של ניאנדרטלים ובני אדם חיו במקביל במשך אלפי שנים.

מעבדת D-REAMS היא מעבדה ותיקה אבל בשנה שעברה המעבדה קיבלה ספקטרומטר מסה (AMS) חדש. מדובר במכשיר יקר וקשה לתפעול אך הוא מאפשר לארכיאולוגים לבצע את תיארוך הפחמן באופן עצמאי בלי להעביר את הדגימות למעבדה חיצונית. מה שייחודי ומרשים במעבדה הוא שאנחנו עושים הכל מהתחלה ועד הסוף. מחפירת דוגמאות בקרקע דרך כל תהליך הבדיקה ועד לתוצאה הסופית. יש מעט מאוד מקומות מסוג זה בעולם. במרבית המעבדות, הארכיאולוגים חופרים, מוציאים כלים או עצמות בעלי חיים ושולחים אותם למעבדה מהסוג שלנו שתעשה את הניתוחים והמדידות, אך בתהליך זה אובדים הרבה נתונים.

גם תמהיל ההתמחות של אנשי המעבדה ייחודי. ד"ר אליזבטה בוראטו, פיסיקאית בהכשרתה. מאז שקיבלה את הדוקטורט במכון ויצמן ב-1994 היא עובדת בתפר הזה שבין ארכיאולוגיה לפיסיקה ומפעילה את המעבדה. קשה למצוא אנשים שרוצים או יכולים לטפל בשתי הדיסציפלינות. כימאים ופיסיקאים לא אוהבים ברובם לחפור בבוץ וארכיאולוגים רבים מפחדים מעבודת מעבדה, לכן זה מרגש להיות במקום שבו עושים את הכל וכמובן זה מאפשר לבצע מחקר טוב יותר ולקבל תוצאות טובות יותר.

אתר החפירות בוקר תחתית. צילום:ברידג'יט אלכס
אתר החפירות בוקר תחתית. צילום:ברידג'יט אלכס

"התקופה שאותה אני, בעקבות המנחה שלי, בוראטו, חוקרת היא התקופה מלפני 50 אלף שנים ועד לפני 30 אלף שנים – המועד שבו נכחדו הניאנדרטלים ובני האדם המודרניים יצאו מאפריקה והצליחו להתפשט לכל העולם. מכיוון שתקופת החפיפה הזו נמשכה במזרח התיכון אלפי שנים, מסקרן אותנו למצוא אתרים בהם שתי הקבוצות נפגשו, כיצד תקשרו זה עם זה, במה הם היו דומים ובמה הם היו שונים. לעומת אירופה, שם כנראה הפגישות היו אקראיות ונדירות, כאן נמצאו מאובנים."

ישראל תמיד היתה הגבול בין בני האדם הניאנדרטלי שהתפשטו לכאן מאירופה, ובני האדם המודרניים שהגיעו מאפריקה. לפי המאובנים אנו יודעים שלפני 100 אלף שנה נמצאו כבר בני אדם מודרניים בישראל. מסיבה לא ידועה הם נעלמו, וכמה עשרות אלפי שנים לאחר מכן – לפני 50-70- אלף שנים הופיעו הניאנדרטלים ואז הם נעלמו ושוב הופיעו בני אדם מודרניים. חלק מהסיבה לפערים בידע שלנו אודות השהות של בני אדם מכל תרבות כאן, נעוצה מכך שבתקופת החפיפה נמצאו בכל העולם רק כמה עשרות מאובנים, אבל כמה מאובנים חשובים שהתגלו בישראל מאשרים ששני סוגי האדם חיו באותו זמן."

אלכס גם אומרת כי חלקים נרחבים של הפאזל נפתרו בזכות פיענוח גנום הנינאדרטלים לפני כחמש שנים: " גם הגנטיקה מעידה על קשר בין הקבוצות כל אדם שחי היום, סינים, צרפתים, ילידי אמריקה – למעט קבוצות שמעולם לא יצאו מאפריקה כגון יורובה (Yoruba) וסאן (San) המתגוררים מדרום לסהרה, מכילים כ-2% גנים שמקורם באדם הניאנדרטלי. התבנית הוא שכמה קבוצות של בני אדם מודרניים יצאו מאפריקה, התרבו עם הניאנדרטלים שהיו כאן, והתפשטו לשאר העולם ולכן לכולם יש בערך כמות שווה של גנים. אם עד פיענוח הגנום, שרר ויכוח בין המדענים באשר לשאלה האם ההומו ספאיינס והניאנדרטלים התרבו הדדית, כיום מרביתם משוכנעים בכך והם ממקדים את תשומת הלב למקומות בהן הקבוצות נפגשו.

היכן את חופרת?
"אני עובדת במספר מקומות ברחבי הארץ, למשל במערת מנות, לא הרחק מגבול לבנון, ובאתר הפתוח בוקר תחתית (ליד שדה בוקר) בשני האתרים אני מסייעת לעמרי ברזילי, ראש המחלקה לפרהסטוריה ברשות העתיקות. המעבדה גם עוסקת בניתוח ממצאים מאתרים אחרים. בין היתר אנו שבים לאתרים שנחקרו במשך למעלה מ-100 שנה בהם זוהו כלי אבן וחפצים מהתקופה ההיא אך הם לא תוארכו מספיק במדויק ובדרך כלל התיארוך הסתמך על הסגנון, ולכן אנו בודקים אותם שוב כדי שנוכל לבחון בכלים מודרניים את החפצים וכלי האבן.

בוקר תחתית, שהמעבדה כולה עוסקת בבדיקת הממצאים שבה, היא אחד האתרים המפורסמים בעולם וקרוב לוודאי שהממצאים שהתגלו בה מתוארכים לתקופה ההיא . האתר נחפר לראשונה בשנות השבעים והשמונים ולפי מרבית החוקרים, חיו בה קבוצות של בני אדם שיצאו מאפריקה.

"פרט מעניין הוא שאיזור זה לא היה מדברי כמו היום, חוקרי צמחים עתיקים מצאו שם שרידים של אשלים וערער, הגדלים באיזורים פחות מדבריים מאיזור זה היום. צריך לזכור שבאירופה היו תקופות קרח חוזרות ונשנות ואילו בארץ האקלים היה יציב יותר. השפעת האקלים ניכרת. כאשר באירופה היה קשה, הניאנדרטלים ירדו לכאן, וכאשר באפריקה היה יבש, בני אדם באו לכאן מדרום. מסתבר שהקונפליקט על הארץ הזו התקיים גם לפני 50 אלף שנה."

החפירות במערת מנות. צילום: ברידג'יט אלכס
החפירות במערת מנות. צילום: ברידג'יט אלכס

"אולי הפיכת האתר למדברי, ואולי תנאים אחרים גרמו לשימורו של אחד הממצאים החשובים ביותר שנראה כמו הקפאה של רגע בזמן. גילינו להבים וחודי חניתות שנוצרו על ידי קבוצה של מספר אנשים שהיכו על הסלע סמוך לזרם מים שהיה אז כמובן נחל איתן וכיום הוא ואדי. מצאנו פשוט את כל חתיכות האבן שנשארו מתהליך ההכנה וחיברנו את אבן הצור המקורית – פאזל תלת ממדי של כמאה חתיכות. כך אנו יכולים לדעת מה קרה פה באחר צהרים אחד לפני 40-50 אלף שנים מבלי שהחומרים אבדו או התערבבו."
במערת מנות – גילינו ממצאים חדשים ומרגשים – של חפצים שנותרו מבני אדם מודרניים שחיו שם לפני עשרות אלפי שנה, יש לנו רמזים שאומרים שאם נמשיך לחפור נגיע לשכבות מוקדמות יותר של ניאנדרטלים. מחלק של גולגולת ועצמות הרגליים וכמה עצמות אחרות אנו למדים שהיה שם יותר מאדם אחד. מציאת מאובנים אנושיים מהתקופה המדוברת היא דבר נדיר כי הם לא השתמרו מספיק טוב. יתכן שהיו להם שיטות קבורה שלא משאירות שרידים כגון שריפה או הטבעה בים ולכן מתקופות מסוימות אין לנו שלדים אבל בכל זאת הם חיו במקום והותירו אחריהם הרבה זבל : עצמות בעלי חיים שהם אכלו, שרידי מדורות, כלי אבן ועצם שבנו.

"השרידים העתיקים ביותר שחפרנו היו של בני אדם מלפני 45-50 אלף שנה, כאמור התקופה שאני מתעניינת בה ואולם עשרת אלפים שנה לאחר מכן מאכלסת את המקום תרבות אחרת לחלוטין – התרבות האוריניאקית הלבנטינית. נראה כי זו היתה קבוצה של בני אדם מודרניים שיצאו מאפריקה, היגרו לאירופה, וחזרו, ולכן היתה להם תרבות וסגנון אירופים., כמה מהחפצים שהם עשו נראים זהים לאלו שמוצאים בדרום צרפת באותה תקופה, זה מדהים כיצד למרות המרחק הם השתמשו באותם כלי עצם, חפצים מקונכיות, חפצים סימבוליים, אמנם זה כבר אחרי התקופה שבה אנחנו מתעניינים בה אך זה מוכיח כיצד ההסטוריה של הקבוצות באיזור מורכבת וכללה גלי הגירה רבים. כל נסיון להבדיל בין הקבוצות נעשה מאוד מאתגר. זו הסיבה לכך שאנחנו זקוקים לתיארוך טוב כדי לקבוע מתי הקבוצות היו פה ומה היה טיב הקשרים ביניהם".

לדברי אלכס, בישראל יש התעניינות ציבורית, תמיכה ואנשים המבינים בארכיאולוגיה, וניתן למצוא כאן ממצאים מכל התקופות מהארכיאולוגיה העתיקה ביותר ועד העידן המודרני. "סיבה נוספת לכך שאני ממשיכה להגיע לכאן הוא שיש לנו חפירות טובות ומעבדה טובה וקשר טוב ביניהם, כאשר אנחנו הולכים ממכון ויצמן לחפירה, אנחנו מביאים איתנו טכנולוגיה מתקדמת לאתר. בחפירות בהם עובדים חוקרים ממכון ויצמן תראה שולחן עם ציוד כימיה ומתחילים את עבודת הניתוח תוך כדי החפירה והממצאים המיידיים מנחים אותנו היכן לחפור, כמה דגימות להביא משם ועוד. זו גישה חדשנית ביותר."

סיבה נוספת לכך שזה מעניין הוא שבהשוואה למה שראיתי בסרביה ובפולין, שם נראה שאם בני האדם והניאנדרטלים נפגשו המפגש הזה היה מהיר: הניאנדרטלים היו שם, היו מעט בני אדם מודרניים, ואז הניאנדרטלים נעלמו – נכחדו או הלכו לאיזורים אחרים והוחלפו בבני אדם מודרניים. במזרח התיכון נראה ששתי הקבוצות חיו פה ביחד תקופה מספיק ארוכה כדי לתקשר הדדית ולהחליף תרבויות או להתחרות זו עם זו, לכן זה מעניין לעבוד כאן."

מסקנות, עדין אין, אומרת אלכס. "צריך לנתח את הממצאים ולפרסם אותם בעיתונות המדעית. בינתיים היא נהנית מהאווירה בארץ ומחמיאה לד"ר אליזבטה בוראטו, החברה גם בוועדה המאשרת את עבודתה לצורך הדוקטורט. "היא מביאה לכאן הרבה חוקרים מכל העולם ומעניינת אותם בעבודה בישראל. טיפוס יוצא דופן, במעבדה יוצאת דופן."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

29 תגובות

  1. http://www.west-eastern-divan.org/
    למי שרוצה לראות לאיזה רמות גבוהות יכולים ישראלים וערבים להגיע ביחד. ב YOUTUBE התזמורת הזו דומיננטית מאד. ובכל זאת שני העמים לא מכירים זה בזכות זה להתקיים אחד ליד השני.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Edward_Said
    מראה שגם פלסתינאים מגיעים לרמה הגבוהה ביותר בעולם. גם אגב במדע.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Orientalism_(book)
    המתון שבהם הכיר בצורך בדו-קיום אך לא בהכרח מתיישב עם האוטופיה שלו לעם הפלסתינאי שבה אין לדעתי מקום למדינת ישראל (אם היא מכירה בשיבה).
    ההסטוריונים החדשים
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D

    ישראלים לשעבר שאינם מכירים בקיום מדינת ישראל.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Orientalism_(book)
    ספר מוביל – פורץ דרך. שוב אותן טענות לקיפוח ופחות על עשיה לשם שיפור.

  2. לניסים, צודק – פיספסתי תמילה האחרונה שלך, היה פה מאוחר והייתי שקוע במשהו אחר. מצטער.
    יוסי – כל מילה בסלע (התגובה השלישית), איך שהוא לא ראיתי תתגובות שלך ושל נקודה. הבעיה שלי עם התגובות הקודמות שלך היא שאתה מסתייג אבל על הדרך מבין את הגועל ("אך מאחוריה…") – זה נותן לחושך לגיטימציה מסויימת ומסוכנת, לדעתי.

    לנקודה, רק עכשיו ראיתי תתגובה שלך משום מה. בכל מקרה, אם היית קורא את מה שכתבתי לך אולי היית מבין, תקרא שוב – איכשהו זה מופיע שלוש פעמים – אולי זה יעזור.
    אתה מזכיר לי את כל הישראלים האלה שמהללים את הפתיחות והדוגריות הישראלית ובשם זה מרשים לעצמם להתנהג כמו בהמות.

    העובדה שמישהו מכיר בצורך של כולם לשירותים פעם פעמיים ביום לא נותנת לו את הזכות לעשות את זה באמצע הרחוב. אותו הדין עם גזענות, פעם זה כנראה הציל את הקבוצות ששרדו – היום, מי שלא מטפל בזה בעצמו בלי ללכלך את הסביבה ולכבס מילים, הוא לא רק איש רע וגזען הוא גם אידיוט שלא מבין שהוא פוגע בקבוצה בה הוא חי בטווח הארוך.

    לסיכום – תשמור את הגועל והרוע שלך לעצמך ולקרובים לך, אל תלכלך תמרחב הציבורי איתו – זה לא מוסיף לך כבוד ונותן סוג של לגיטימציה לעוד גועל לצאת החוצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן