סיקור מקיף

שיני עכברי הבית גילו: האדם התיישב ביישובי קבע 3,000 שנים לפני הזמן שמקובל היה לחשוב

שיני עכברי הבית גילו: האדם התיישב ביישובי קבע כבר לפני 15,000 שנים – 3,000 שנים לפני הזמן שמקובל היה לחשוב. "עד היום התפיסה המרכזית היא שהחקלאות היא הסיבה להתיישבות הקבע. אולם המחקר שלנו מצא שאולי ההפך הוא הנכון. בני האדם החלו להתיישב אלפי שנים קודם, ואולי העובדה שהם יישבו ביישובי קבע גרמה לכך שהם החלו לעסוק בחקלאות", אמר ד"ר ליאור וויסברוד מאוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.

גולגולת של עכבר. מקור: התמונה באדיבות אוניברסיטת חיפה.
גולגולת של עכבר. מקור: התמונה באדיבות אוניברסיטת חיפה.

עכבר הבית מגלה: בני האדם התיישבו ביישובי קבע כבר לפני 15 אלף שנים, כ-3,000 שנים מוקדם יותר מהזמן בו מקובל לחשוב שהחלה התיישבות הקבע – עם תחילת המהפכה החקלאית, כך מגלה מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם חוקרים מן המרכז הלאומי למחקר מדעי בפריז ואוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס ופורסם היום (יום ג') בכתב העת היוקרתי PNAS. "עד היום התפיסה המרכזית היא שהחקלאות היא הסיבה להתיישבות הקבע. אולם המחקר שלנו מצא שאולי ההפך הוא הנכון. בני האדם החלו להתיישב אלפי שנים קודם, ואולי העובדה שהם יישבו ביישובי קבע גרמה לכך שהם החלו לעסוק בחקלאות", אמר ד"ר ליאור וויסברוד מאוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.

עכבר הבית מוגדר כחייה "מלוות אדם" – חייה שמשגשגת בסביבה אנושית ונודדת עמו לכל מקום אליו הגיע. ואמנם, מהרגע שבו החלה המהפכה החקלאית ובני האדם החלו לכבוש את כדור הארץ, הגיע עימם עכבר הבית לכל רחבי העולם. לפיכך, התפישה של מרבית החוקרים הייתה כי עכבר הבית עבר את ההתאמה האבולוציונית מעכבר הבר עם תחילת המהפכה החקלאית, לפני כ-12 אלף שנים. עוד גורסת תפיסה זו כי המהפכה החקלאית מבשרת את תחילת התיישבות הקבע של האנושות, כשהמעבר לחקלאות היא הסיבה המרכזית לנטישת חיי הנוודים של הציידים-לקטים והמעבר להתיישבות קבועה. אל מול תפישה זו, יש חוקרים שטוענים שכבר בתרבות הנטופית, לפני כ-15,000 שנים יש מקרים של התיישבות קבע, שקדמה למהפכה החקלאית ואולי הייתה הגורם לה.

התוצאות המפתיעות של המחקר החדש של ד"ר וויסבורד ופרופ' גיא בר עוז ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, יחד עם תומס קוקי, פיונה מרשל ואחרים על עכברי הבית מטה את הכף בצורה ברורה לכיוון אחד.

הגדלה מיקרוסקופית של שן העכבר – גודלה כ 1 מ"מ. מקור: התמונה באדיבות אוניברסיטת חיפה.
הגדלה מיקרוסקופית של שן העכבר – גודלה כ-1 מ"מ. מקור: התמונה באדיבות אוניברסיטת חיפה.

במחקר בדקו החוקרים מאובני שיניים של עכברים מכמה אתרים פרה-היסטוריים בישראל – מלפני 200 אלף שנים ועד לכ-10,000 שנים אחורה. האתר המרכזי והחשוב במחקר היה עינן, שממוקם בעמק הירדן, ליד קרית שמונה. מדובר באתר של התרבות הנטופית שהיה בשימוש של בני אדם מלפני 15,000 שנים ועד ללפני 11,500 שנים – בתקופות שבהם אין עדיין חקלאות ועד לקצת אחרי ראשית המהפכה החקלאית. החוקרים ביקשו לנסות ולהבדיל בצורה זו בין עכברי הבית לעכברי הבר – משימה שהפכה לאפשרית רק בזכות הטכנולוגיה החדישה. "אורכה של השן הגדולה ביותר של העכבר היא קצת יותר ממילימטר. אין שום אפשרות לזהות הבדלים בין שיניים של עכבר בית לעכבר בר באמצעות העין, גם לא בעזרת מיקרוסקופ. רק בזכות תוכנות דיגיטציה חדישות הצלחנו להעניק לשיניים מאפייני אורך וצורה – וכך לנסות ולהבדיל ביניהם", הסביר ד"ר וויסבורד.

מהממצאים התברר כי עד ללפני 15 אלף שנים, כל השיניים שנמצאו באתרים השונים היו של עכברי בר בלבד, אלא שאז, לפני 15 אלף שנים – התבצע שינוי מוחלט – 100% של השיניים מתקופה זו באתר עינן היו של עכברי בית בלבד. לחוקרים היה ברור שחייב להיות הסבר לשינוי זה, וכדי למצוא אותו הם פנו לאפריקה – לשבט המסאיי – שבט שדומה באורח חייו לאבותינו הציידים-לקטים. "שבט המסאיי חיים באורח חיים של יישובי קבע זמניים. הם מתיישבים לזמן מה, אחר כך נודדים, ושוב מתיישבים", הסבירו החוקרים. כשבדקו את התפוצה של עכברי בית ובר בקרב המסאיי התברר שכ-80% מהם עכברי בית ו-20% עכברי בר. "אם אצל יושבי קבע זמניים מצאנו 80% עכברי בית, היה ברור לנו ש-100% עכברי בית הם עדות ליישוב קבע קבוע", אמרו.

 גולגולת של עכבר – הפינצטה מצביעה על השיניים. מקור: באדיבות אוניברסיטת חיפה.
גולגולת של עכבר – הפינצטה מצביעה על השיניים. מקור: באדיבות אוניברסיטת חיפה.

עוד הם מצאו כי בשלבים מאוחרים יותר באתר עינן, יש שוב היפוך מוחלט – הפעם, 100% מהשיניים הם של עכברי בר. לדברי החוקרים, ממצא זה מתיישב עם התפישה שאומרת שהנטופים היו הראשונים להתיישב ביישובי קבע. "התפיסה הזו גורסת שהתרבות הנטופית פועלת ב'גלים' – יש מאות שנים של התיישבות קבע, ולאחר מכן שוב שבים לחיי נוודות, וחוזר חלילה. כך, עד שבסופו של דבר מגיעה המהפכה החלקאית ואז התיישבות הקבע כבר לא מופרת. העובדה שמצאנו בכל תקופה כזו 100% של עכברים מסוג אחד מחזקת את התפישה הזו. אם לא היינו מוצאים 100% של סוג מסויים היה קשה לומר דברים באופן וודאי, אבל על פי הממצאים שלנו, ברור שיש הבדלים משמעותיים בין התקופות", אמר פרופ' בר עוז.

"הממצאים שלנו מעידים על האפשרות הבאה: בני האדם מתחילים להתיישב ביישובי קבע הרבה לפני המהפכה החקלאית. ההתיישבות הקבועה גורמת להשפעה על הסביבה, להתאמה של מיני חיות שונים ולהשפעה על האקולוגיה והסביבה. ואולי ההתיישבות הזו היא שגורמת לבני האדם להתחיל ולעסוק בחקלאות", סיכם ד"ר וויסבורד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. תאוריה מאד מעניינת, מהסוג ( אבל עכשיו ברצינות )מה קדם למה הביצה או התרנגולת.
    גם אני אינני רואה בפרסום בבמה זו או אחרת עדות לנכונותה של תיאוריה, אבל בתקציר המאמר יש רעיונות יפים כמו הצעת "סרגל" לבחינת התיישבות קבע.

    חסרה לי מאד תמונת שן של עכבר בר בהשוואה לעכבר הבית.

  2. לא ברור מהכתבה מה מהות ההבדל בין שיני עכבר הבר לשיני עכבר הבית.
    האם השוני הוא אבולוציוני-גנטי? או אולי, השוני נובע מהבדלים בסימני השחיקה בשיניים, כתוצאה מהשוני בדיאטה של העכברים?
    אם אלו שני זנים שונים של עכבר, הרי שמדובר בנדידה של העכברים עם שבטי האדם.
    ואולם, אם אלה הבדלים בסימני השחיקה, הרי שבכל מקום בו התישב האדם ישוב קבע, הסתגלו העכברים המקומיים לדיאטה של שאריות מזון האדם.
    נדידת העכברים עם האדם נראית על פניה כאפשרות בלתי סבירה.
    סבירה יותר האפשרות של הסתגלות עכברים מקומיים לתזונת האדם.
    האם מכך ניתן להסיק כי במושבת קבע בהכרח עסק האדם בחקלאות ? לדעתי לא בהכרח.
    אם היה מדובר בסביבה טבעית שופעת בצמחים וחיות, אפשר כי היה מדובר בחברת ציידים לקטים שהתגוררה בישוב קבע.

  3. במאמר הזה מאד חסרים ממצאים נוספים שיאוששו את התאוריה הזאת, כתב עט יוקרתי או לא זה לא מה שמשנה – כאן יש רק תאוריה ענקית על התפתחות האדם והחקלאות … שעומדת על כרעי \שיני עכבר .

  4. יש כאן סתירה פנימית
    טענה 1: "עכבר הבית עבר את ההתאמה האבולוציונית מעכבר הבר עם תחילת המהפכה החקלאית",
    זה אומר שעכבר הבית היא תוצאה של המהפכה החקלאית.

    טענה 2: "ברור לנו ש-100% עכברי בית הם עדות ליישוב קבע קבוע"
    זה אומר שעכבר הבית היא תוצאה של יישוב קבע של בני אדם.

    "בני האדם מתחילים להתיישב ביישובי קבע הרבה לפני המהפכה החקלאית"
    למה??? אם מוצאים עכבר הבית לפני 15000 שנה, לפי טענה 1 המהפכה חקלאית הייתה לפני 15000 שנה.

  5. אבי,
    השאלה האמיתית היא למה אתה מאמין באופן עקרוני – לאקדמיה או לרב?
    הרי לא קראת פה את המאמר עצמו, אלא תקציר מאד מתומצת שנכתב לקורא מ׳הרחוב׳.
    גם לי התאוריה נשמעת תלויה בהמון גורמים אבל מפה ועד ״כל-כך תלושה ורעועה״ – הייתי נזהר.
    בתור מישהו שקרא כמה מאמרים אקדמאים בחייו, אני משוכנע שבמאמר המקורי הייתה התייחסות לאופן שבו השיניים מגדירות את סוג העכבר. אני אך מניח שהחוקרים שמתעסקים בתחום כבר יודעים שהטכנולוגיה ששישמשה את החוקרים עובדת כי סביר שזה לא היה המחקר הראשון שהתנסה בה….זאת אומרת יש שנים של ניסיון ועבודה מאחורי מחקר ומאמרים ומה לעשות חלק מהתאוריות שהמאמר התבסס עליהן כבר דיי יושבות טוב אצל החוקרים והקולגות שלהם. אני לא אומר שאין מאמרים הזויים שיוצאים רק בשביל הפרנסה של החוקר – אבל זה אכן כתב עת יוקרתי לכן קצת צניעות

  6. זה נשמע הזוי לחלוטין בערך כמו הסצנה בסרט של קולומבו ששיחזר את הקלסטרון של נרצח מחתיכת עצם מהרגל שלו שנמצאה בתוך עמוד בטון…
    חוקרים מגלים תכונה שרק תוכנה דיגיטצית מסוגלת להבחין בה בעזרת מאפייני אורך וצורה … בשן מיקרוסקופית של עכבר מאובנת…. בונים תילי תילים של תאוריות מפוקפקות שכך אפשר להבחין בין עכבר הבית ועכבר השדה, ומזה בונים תאוריה של התפתחות העכבר ומזה בונים תאוריה על התיישבות בני אדם לפני מליוני שנים…
    מזל שפירסמו את זה בכתב עת יוקרתי … זה נשמע תאוריה כלכך תלושה ורעועה וכלכך לא מדעית שהייתי חושב שזאת תאורית קונספירציה חדשה נגד הפליאו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן