מרתף יין עתיק בן 3,700 שנה נחשף בתל כברי – כנראה הגדול והקדום ביותר במזרח הקרוב

חדר האחסון יכול היה להכיל 2,000 ליטרים של יין חזק ומתוק. מומחה לכימיה ניתח את הרכב היין בשרידי הכדים ומצא עקביות ראויה לציון במתכון, סימן לכך שמדובר במתקן תעשייתי

ארכיאולוג חופר בין כדי חרס שבורים במרתף היין בתל כברי
מרתף יין בן 3,700 שנה בתל כברי. צילום: אריק קליין.

האם אתם אוהבים לשתות יין בטעם נענע וקורטוב של שרף פסיכוטרופי? הכנענים העתיקים עשו זאת לפני למעלה מ-3,000 שנה.

ארכיאולוגים חשפו את מה שנראה כמרתף היין העתיק והגדול ביותר במזרח הקרוב, ובו התגלו 40 כדים, שכל אחד מהם יכול היה להכיל 50 ליטרים של יין חזק ומתוק. המרתף התגלה בשרידי ארמון של העיר הכנענית שהייתה במקום שבו נמצא תל כברי (Tel Kabri) שבצפון הארץ. האתר מתוארך לשנת 1,700 לפני הספירה ואינו רחוק מהיקבים הישראליים של ימינו.

"זה ממצא משמעותי ביותר – מדובר במרתף יין שלפי מיטב ידיעתנו אין לו אח ורע בגילו ובגודלו," אומר אריק קליין (Eric H. Cline), ראש המחלקה לשפות ותרבויות קלסיות והמזרח הקרוב באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. קליין ואסף יסעור-לנדאו מהמחלקה לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה ניהלו את החפירות בצוותא עם אנדרו קוך (Andrew Koh), פרופסור עוזר ללימודים קלאסיים באוניברסיטת ברנדייס בארה"ב. ממצאי הצוות הוצגו ב-22 בנובמבר 2013 בכנס השנתי של האגודה האמריקנית של בתי הספר למחקרים של המזרח הקרוב (ASOR) שהתקיים בבלטימור.

החפירה בקיץ 2013 התמקדה גם הפעם בארמון של שליטי העיר, שהוקם לפני כ-3,850 שנה, בתקופת הברונזה התיכונה (Middle Bronze Age), והתקיים במשך 300 שנים לפחות. בשיאו כיסה הארמון שטח של כ-6,000 מ"ר, בבנייה של שתי קומות לפחות.

תקריב של כדי חרס שבורים מלאים עפר במרתף היין בתל כברי
צילום תקריב של כמה מהכדים שנמצאו במרתף היין בתל כברי. צילום: פרופ' אריק קליין, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. באדיבות אוניברסיטת חיפה

לדבריו של ד"ר יסעור-לנדאו, בעונות קודמות נחשפו האולמות ששימשו את שליטי הארמון לסעודות ענק, כולל שיירים של סעודות בשר ענקיות ליותר מ-500 איש, שכל אחד מהם נהנה מנתחים של כ-500 גרם. כעת, כך נראה, הוא ועמיתיו מצאו את מאגרי היין העצומים שסייעו לסועדים לבלוע את מנות הבשר.

מה הכיל היין

קוך ניתח את השאריות האורגניות. הוא מצא עקבות של חומצה טרטרית (tartaric) וחומצה סירינגית (syringic), שתיהן רכיבים עיקריים ביין, וכן רכיבים שהיו פופולריים בייצור יינות בעת העתיקה, כגון דבש, נענע, קינמון, גרגרי ערער (juniper berries) ושרף. המתכון דומה לזה של יינות רפואיים שהיו נפוצים במצרים במשך כאלפיים שנה.

קוך גם ניתח את היחס בין הרכיבים וגילה עקביות מרשימה בין הכדים. "זה לא יין שמישהו רקח במרתף שלו. הכל היה מדוד," העיר קוך. "המתכון של יינות אלה היה זהה בכל אחד ואחד מהכדים."

תוצאות הניתוח הכימי פורסמו באוגוסט 2014 בכתב העת PLOS ONE (למאמר). לפי המאמר, כל הכדים שנבדקו הכילו תרכובות המעידות על יין, ונמצאו בהם תוספים כמו דבש, שרף סטורקס, שרף אלה, שמן ארז, ערער ואולי גם נענע, הדס וקינמון. החוקרים זיהו גם הבדלים עדינים בתוספים בין כדים בעלי צורה דומה.

יסעור-לנדאו ציין כי אורחים חשובים היו אלו ששתו את היין. "מרתף היינות שכן ליד האולם שבו נערכו קבלות פנים, שבהן השתתפו אנשי האליטה של כברי וכן אורחים חשובים שנהנו מהיין תוך כדי אכילת בשר עיזים," הוסיף.

חדרי האחסון הנוספים

בסוף עונת החפירות גילו אנשי הצוות שתי דלתות המובילות אל מחוץ למרתף היינות – האחת לכיוון דרום והשנייה לכיוון מערב. שתיהן הובילו מן הסתם לחדרי אחסון נוספים, אך אלו יצטרכו להמתין לגילויָם בחפירות בשנת 2015.

בחפירות של 2015 אכן נחשפו חלקים משלושה חדרים נוספים מדרום לחדר המקורי, ובהם כ-70 כדים נוספים. בדוח שפרסמו יסעור-לנדאו, קליין, קוך ועמיתיהם באפריל 2018 בכתב העת American Journal of Archaeology (למאמר) נכתב כי המרתף היה חלק ממתחם אחסון של ארבעה חדרים לפחות – שטח האחסון הגדול ביותר שנמצא עד כה בארמון כלשהו מהאלף השני לפני הספירה בדרום הלבנט. לאחר שחזור הכדים התברר כי הנפח של כל כד הוא כ-113 ליטרים, יותר מפי שניים מההערכה הראשונית של 50 ליטרים, והחוקרים העריכו את קיבולת המתחם בכ-19,000 ליטרים – הערכה שלדבריהם היא שמרנית. מאחר שבחלק מהכדים החדשים נמצא שרף ללא יין, החוקרים שוקלים את האפשרות שמדובר ביקב קטן ולא רק במרתף יין.

המימון לחפירות הוקצה על ידי אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ברנדייס, החברה הלאומית לגאוגרפיה של ארה"ב (National Geographic Society), הקרן הלאומית למדע (ISF), המכון לפרה-היסטוריה האגאית, קרן ברונפמן ותורמים פרטיים.

הכתבה עודכנה בנובמבר 2026 כדי לשקף מחקר מ-2014 שאישר כי בכדים היה יין, ודוח חפירות מ-2018 שהרחיב את הממצאים והעלה את הערכת נפח הכדים.

שאלות ותשובות

היכן נחשף מרתף היין הכנעני ומה גילו?

המרתף נחשף בשרידי הארמון הכנעני בתל כברי שבצפון הארץ, והוא מתוארך לשנת 1,700 לפני הספירה בקירוב. החוקרים מצאו בו 40 כדים גדולים שהכילו בעבר יין.

איך ידעו החוקרים שבכדים היה יין?

אנדרו קוך ניתח את השאריות האורגניות בשברי הכדים ומצא עקבות של חומצה טרטרית וחומצה סירינגית, שתיהן רכיבים עיקריים ביין. ממצא זה אושר במאמר שפורסם ב-2014 בכתב העת PLOS ONE.

מה הוסיפו הכנענים ליין?

בשאריות נמצאו תרכובות המעידות על תוספים כמו דבש, נענע, קינמון, גרגרי ערער ושרפים. לפי החוקרים, המתכון דומה לזה של יינות רפואיים שהיו נפוצים במצרים העתיקה.

מי שתה את היין בארמון?

לדברי אסף יסעור-לנדאו, המרתף שכן ליד אולם שבו נערכו סעודות. בסעודות האלה השתתפו אנשי האליטה של כברי ואורחים חשובים, שאכלו בשר עיזים ושתו יין.

מה התגלה בחפירות ההמשך?

בחפירות של 2015 נחשפו שלושה חדרים נוספים ובהם כ-70 כדים נוספים. לפי דוח החוקרים מ-2018, הנפח של כל כד הוא כ-113 ליטרים, וקיבולת מתחם האחסון כולו מוערכת בכ-19,000 ליטרים.

להודעה של החוקרים

עוד בנושא באתר הידען

6 תגובות

  1. למנשה,עם ישראל צמח מהקשר בין כנען ומצרים,כאשר היה יצוא יין למצרים לצורכי דת ופולחן.נוהגים כשרות התפתחו לאורך השנים.יין כשר חייב להיות מענבים בלבד.

  2. כל עוד היין לא הוכשר כדין הרי אסור על יהודים לשתותו.
    מה עם מגיני המתים ושומרי השלדים?

  3. החפירות בתל כברי.הוא אוצר בן 3500 שנים.ומרתף היין הוא אחד ההוכחות.כמו גם הבית של השלדים שמצאנו בחפירה לתיקון צינור מים בשנת 1977.

  4. המוסלמים צרכים להפנים את העובדה שהם יוצאי דופן וזרים .ולא היהדות .הייה מענין לנסות שיחזור של היין ה"רפואי"הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.