סיקור מקיף

ארכיאולוגים גילו בקיבוץ כברי את מרתף היין העתיק והגדול ביותר: בן 3,700 שנה

חדר האיחסון יכול היה להכיל 2,000 ליטרים של יין חזק ומתוק, מומחה לכימיה ניתח את הרכב היין בין שרידי הכדים ומצא עקביות ראויה לציון במתכון, סימן לכך שמדובר במתקן תעשייתי

מרתף יין בן 3,700 שנה בתל כברי. צילום: אריק קליין.
מרתף יין בן 3,700 שנה בתל כברי. צילום: אריק קליין.

האם אתם אוהבים לשתות יין בטעם נענע וקורטוב של שרף פסיכוטרופי? הכנענים העתיקים עשו זאת לפני למעלה מ-3,000 שנה.

ארכיאולוגים חשפו את מה שנראה כמרתף היין העתיק והגדול ביותר במזרח הקרוב, ובו התגלו 40 כדים, שכל אחד יכול היה להכיל 50 ליטרים של יין חזק ומתוק. המרתף התגלה בשרידי ארמון של העיר הכנענית שהיתה במקום בו שוכן כיום תל כברי שבצפון. האתר מתוארך לשנת 1,700 לפני הספירה ואינו רחוק מהיקבים הישראליים של ימינו.

"זה ממצא משמעותי ביותר – מדובר במרתף יין שלפי מיטב ידיעתנו אין לו אח ורע בגילו ובגדלו" אומר אריק קליין מהמחלקה לשפות ותרבויות קלסיות והמזרח הקרוב באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. קליין ואסף יסעור-לנדאו מהמחלקה לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה ניהלו את החפירות בצוותא עם אנדריאו קוך, פרופ' עוזר ללימודים קלאסיים באוניברסיטת ברנדיס בארה"ב. ממצאי הצוות הוצגו אתמול (ו') בכנס השנתי של האגודה האמריקנית של בתי הספר למחקרים של המזרח הקרוב שהתקיים בבלטימור.

התמקדה גם הפעם בארמון של שליטי העיר, שהוקם לפני כ-3850 שנה, בתקופת הברונזה התיכונה, והתקיים במשך לפחות 300 שנים, ובשיאו כיסה שטח של כ-6000 מ"ר, בבנייה של לפחות שתי קומות.

צילום תקריב של כמה מהכדים שנמצאו במרתף היין בתל כברי. צילום: פרופ' אריק קליין, אוניברסיטת וושינגטון. באדיבות אוניברסיטת חיפה
צילום תקריב של כמה מהכדים שנמצאו במרתף היין בתל כברי. צילום: פרופ' אריק קליין, אוניברסיטת וושינגטון. באדיבות אוניברסיטת חיפה

לדבריו של ד"ר יסעור-לנדאו, בעונות קודמות נחשפו האולמות ששימשו את שליטי הארמון לסעודות ענק, כולל שיירים לסעודות בשריות ענקיות ליותר מ-500 איש, שכל אחד מהם נהנה מנתחים של כ-500 גר'. כעת, כך נראה, הוא ועמיתיו מצאו את מצברי היין העצומים שסייעו לסועדים "להוריד" את הבשר.

קוך ניתח את השאריות האורגניות. הוא מצא עקבות של חומצה טרטרית (tartaric ) וסירנגית (syringic), שניהם רכיבים עיקרים ביין, כמו גם רכיבים שהתברר שהיו פופולריים בייצור יינות בעת העתיקה כגון דבש, נענע, קינמון, תותי ערער ושרף. המתכון דומה לזה של יינות רפואיים שהיו נפוצים במצרים במשך כאלפיים שנה. קוך גם ניתח את היחס של כל רכיב וגילה עקביות מרשימה בין הכדים."זה לא יין שמישהו רקח במרתף שלו. הכל היה מדוד" העיר קוך. "המתכון של יינות אלה היה זהה בכל אחד ואחד מהקדים. ואילו יסעור-לנדאו העיר כי אורחים חשובים היו אלו ששתו את היין.

מרתף היינות שכן ליד האולם שבו נערכו קבלות פנים, שבהם השתתפו אנשי האליטה של כברי כמו גם אורחים חשובים שנהנו מהיין תוך כדי אכילת בשר עיזים" הוסיף.

בסוף עונת החפירות גילו אנשי הצוות שתי דלתות המובילות אל מחוץ למרתף היינות – האחת לכיוון דרום והשניה למערב, שתיהן הובילו מן הסתם לחדרי איחסון נוספים, אך אלו ייצטרכו להמתין לגילוים בחפירות בשנת 2015.

המימון לחפירות הוקצה על ידי אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ברנדיס, חברת נשיונל ג'יאוגרפיק, הקרן הלאומית למדע של ישראל, המכון לפרה-הסטוריה האגאית, קרן ברונפמן ותורמים פרטיים.

להודעה של החוקרים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. למנשה,עם ישראל צמח מהקשר בין כנען ומצרים,כאשר היה יצוא יין למצרים לצורכי דת ופולחן.נוהגים כשרות התפתחו לאורך השנים.יין כשר חייב להיות מענבים בלבד.

  2. כל עוד היין לא הוכשר כדין הרי אסור על יהודים לשתותו.
    מה עם מגיני המתים ושומרי השלדים?

  3. החפירות בתל כברי.הוא אוצר בן 3500 שנים.ומרתף היין הוא אחד ההוכחות.כמו גם הבית של השלדים שמצאנו בחפירה לתיקון צינור מים בשנת 1977.

  4. המוסלמים צרכים להפנים את העובדה שהם יוצאי דופן וזרים .ולא היהדות .הייה מענין לנסות שיחזור של היין ה"רפואי"הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן