מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית הטכניון ומכון ויצמן בחן אפשרות לשלב באיברים המיועדים להשתלה נוגדי קיפאון כדי למנוע נזק לאיבר ולביטול ההשתלה, וכן שיסייע לשמר איברים לטווח ארוך יותר
נזק קריוגני מזה זמן רב היווה מחסום משמעותי לשימור איברים יעיל, ויצר אתגרים להתקדמות בהשתלה ובטיפולים רפואיים. היווצרות של גבישי קרח במהלך הקפאה עלולה לפגוע במבנים תאיים, מה שמוביל לנזק בלתי הפיך ולכשל לאיברים.
מחקר חדש בהובלת פרופ' עידו ברסלבסקי, ד"ר ורה סירוטינסקיה וד"ר ליאת בהרי מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ד"ר ויקטור ישונסקי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וד"ר מאיה בר דולב מהטכניון, חשפה פתרון מבטיח. המחקר פורסם במגזין Langmuir.
נזק קריוגני משפיע באופן משמעותי על הצלחת פוטנציאלית של שימור איברים, ומשפיע על אלפי אנשים ברחבי העולם הזקוקים להשתלות איברים. מדי שנה, מיליוני אנשים מאובחנים עם מצבים שניתן לטפל בהם אך ורק באמצעות השתלות איברים, אך המחסור באיברים משומרים ברי קיימא משאיר רבים ברשימות המתנה ארוכות.
החוסר ביכולת לשמר איברים ביעילות לפרקי זמן ממושכים גם גורם לכך שמספר משמעותי של איברים נזרקים בגלל נזק מהיווצרות גבישי קרח והשפעות קריוגניות אחרות. זה לא רק מגביל את מספר ההשתלות שניתן לבצע אלא גם מחמיר את המחסור, משפיע על בריאותם והישרדותם של חולים רבים התלויים בהליכים מצילי חיים אלה.
בהתבסס על המחקר הקודם על חלבונים קושרי קרח (IBPs), המחקר הזה מדגים כיצד השימוש האסטרטגי בחלבוני נוגדי קיפאון (AFPs) יכול לצמצם נזק קריוגני ולשנות את טכניקות הקפאת האיברים.
באמצעות מיקרוסקופ מתקדם המסוגל לשלוט בטמפרטורה בדיוק גבוה וקירור מהיר בקצב של 100 מעלות צלזיוס בשנייה, החוקרים השוו דגימות המכילות חלבוני נוגדי קיפאון לאלה שלא. באמצעות הפצה של סוגים שונים של חלבוני נוגדי קיפאון, כמו AFPIII מדגים ו-TmAFP מזחלי קמחיות, צוות המחקר הצליח לעכב את ההתקרשות ולהשפיע על הפיכת גבישים חזרה למצב נוזלי גם בטמפרטורות מתחת למינוס 80 מעלות צלזיוס.
"ממצאי המחקר שלנו מסמנים צעד משמעותי קדימה בטכנולוגיית שימור איברים," הסבירה ד"ר בר דולב. "על ידי עיכוב היווצרות גבישים וצמיחתם, חלבוני נוגדי קיפאון מחזיקים בהבטחה עצומה להארכת חיי האיברים הקפואים ולאפשרות ביצוע השתלות בלתי אפשריות בעבר."
פרופ' ברסלבסקי הדגיש עוד את ההשפעה הפוטנציאלית של פריצת דרך זו, "ההתקדמות הזו פותחת דלתות לעידן חדש בשימור רקמות והשתלות איברים. עם פיתוח נוסף, אנו צופים תקופות שימור ארוכות יותר, איכות משופרת בעת ההובלה ופרוצדורות השתלה חדשניות, כולל שילוב איברים מורכבים כמו השתלות לב-ריאה והשתלות רקמת רחם."
ההשלכות של מחקר זה הן מרחיקות לכת, ומציעות תקווה לזמינות איברים משופרת, חלונות שימור ארוכים יותר ולבסוף, הצלת חייהם של אין סוף אנשים. ככל ששדה שימור הרקמות מאמץ את ההבטחה של חלבונים נוגדי קיפאון, העתיד של השתלות איברים נראה מזהיר יותר מאי פעם.
תרגום: אבי בליזובסקי
עוד בנושא באתר הידען:
