סיקור מקיף

קול באישה ערווה – התבוננות נוירופסיכולוגית

אבל מה קובע מה מעורר אותנו מינית? זו ה-שאלה בה’ הידיעה, מכיוון שלעוררות מינית יש רמות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות רבות. אין פה תשובה ברורה. אבל שתי תיאוריות פסיכולוגיות שונות המנסות להסביר הבנה חברתית ורגש, יוכלו להיות לנו לעזר

לאחרונה התארחתי בתוכנית הרדיו “דוקטור למה”, אצל רועי צזנה מהבלוג מדע אחר. רועי הציג לי את השאלה המעניינת, בעקבות האירועים האקטואליים האחרונים: האם באמת “קול באישה ערווה?”, כלומר, האם שירת נשים אכן מגרה גברים מינית, ואם כן, איך זה קורה?

אבל מה קובע מה מעורר אותנו מינית? זו ה-שאלה בה’ הידיעה, מכיוון שלעוררות מינית יש רמות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות רבות. אין פה תשובה ברורה. אבל שתי תיאוריות פסיכולוגיות שונות המנסות להסביר הבנה חברתית ורגש, יוכלו להיות לנו לעזר.

תיאוריית הלמידה החברתית תציע כי אנחנו לומדים, בצורה חברתית, מה מיני בחברה שלנו. צפייה באחרים, וניסיון להבין ולחקות אותם, הוא שהופך אותנו למי שאנחנו ומטמיע בנו ערכים חברתיים, ובין השאר ערכי צניעות, מגדר (מה “נשי” ומה “גברי”) ומשיכה מינית. לדוגמא, החיברות הוא שהופך חזה נשי חשוף למיני וארוטי בתרבות בת ימינו, בעוד שבמקומות רבים בעולם, נשים הולכות בחזה חשוף כחלק מהיום יום. קל להיזכר בשבטים אפריקאיים בהם מנהג החזה החשוף מתקיים, ולמעשה כך היה ברוב חלקי העולם עד לא מזמן, עם חדירת הנצרות ומושגי “צניעות” מערביים. כלומר מה שהיום “מיני ללא עוררין”, היה עד לא מזמן חלק מהתנהלות רגילה וחשיפת-או הסתרת החזה הינה תלוית קוד לבוש. אם כך – אנחנו לומדים עם ההתבגרות מה מיני ומעורר, מה מותר ומה אסור לחשוף. אם בעבר חשיפת קרסול או ברך הייתה מינית, היום בתרבותנו נותרו מעט מאד חלקי גוף ש”מוסתרים” ומעוררים, אבל – בתרבויות אחרות, אולי גם באלו החרדיות, הקול הנשי מוגדר ונלמד כ”לא צנוע” ולכן – יש מי שיגדיר אותו כ”מעורר”.

גישה אחרת או אולי – משלימה,היא תיאוריית העוררות, המתבוננת בצורה נוירו פסיכולוגית ומציעה דרך אחרת לפענח רגשות בכלל, ורגשות מיניים בפרט. על פי תיאוריה זו, ראשית אנו חווים רגש דרך גופנו – שורת פעולות אוטומטית מתרחשת בתגובה לאירועים מרגשים. לחץ הדם עולה, חשים דפיקות לב, סומק בפנים, מזיעים מעט ומתרגשים. זו תגובה פיזיולוגית לאירוע כלשהו. בהמשך, בלי שנשים לב, מגיע החלק המעט מודע יותר שלנו ונותן לאותה התרגשות-עוררות פיזיולוגית – פירוש והסבר, בהתאם לרצוננו ומחשבתנו. אם אנחנו נמצאים בסביבה שהחלטנו שהיא קצת מדאיגה עבורנו – נפרש את הרגש כפחד. אם אנחנו נמצאים ליד גירוי שנחשב מיני – נפרש את אותה תחושה פיזית ממש – כגירוי מיני. את הרגש נכנה בשמו ונגדיר אותו לפי איך שהחלטנו להתייחס אליו. הריגוש הפיזי יתעורר וחלקנו יחליטו שהוא התמוגגות מאמנות נעלה, ואחרים יקראו לזה גירוי מיני, או סתם יתעבו אותו.

שתי הגישות הללו יכולות להסביר כיצד אנחנו בוחנים גירויים ואת ההתייחסות הרגשית אליהם. אך מה המדע יכול לספר לנו על המערכות מוחיות שמופעלות בתגובה לגירוי המיני? האם הן בכלל שונות בקרבן גבר השומע קול נשי, לעומת אישה השומעת קול גברי? מדוע מגבלות הצניעות מוטלות דווקא על ציבור אחד?

ובכן…. תמיד אפשר להאשים את הגברים. האם מוח של גברים מתנהג אחרת ממוחן של נשים? אכן, מחקרי הדמייה הראו שכאשר גברים צופים בסיטואציה מעוררת מינית, הפעילות המוחית שלהם רבה יותר מאשר נשים שצפו באותן סיטואציות, אפילו כאשר נשים דיווחו על הרגשת עוררות מינית רבה (מאמר 1) . האיזורים בהם פעילות זו מתרחשת, אשר נמצאו קשורים לגירוי מיני, נמצאים במערכת הלימבית, מערכת קדומה וראשונית במוחנו, ובתוך מערכת זו, החוקרים מתארים שני איזורים ספציפיים הנקראים האמיגדלה וההיפותלמוס.

האמיגדלה, אותו איבר דמוי שקד הנמצא בתוככי המוח, מעבדת רגשות בכלל, ובפרט פועלת במצבי רגש עזים – פחד או גמול. ההיפותלמוס הינו צבר גרעינים המקושר הן לקדמת המוח והן לאיזורים פנימיים וקדומים יותר, וקשור בין היתר לריח והפעלת הורמונים. בושם, ריחות, ופרומונים לכשעצמם מקושרים להתנהגות מינית, אבל לאחרונה מתפתח דיון נרחב ואף מעורר מחלוקת על הקשר בין ההיפותלמוס לפעילות מינית, במיוחד אודות גרעין תאים הנקרא SDN) Sexually dimorphic nucleus) בתוך ההיפותלמוס. איזור זה נמצא בגודל שונה משמעותית אצל זכרים מאשר נקבות, מתפתח בצורה שונה אצל נקבות וזכרים ברחם, (מאמר שני) ואף נמצא שוני בתפקוד שלו אצל בעלי נטייה מינית שונה (הומוסקסואלים לעומת הטרוסקסואלים), מה שהעלה השערות אודות תפקוד שונה בין המינים ובקרב בעלי העדפות מיניות שונות.

אם כך ישנו שוני בהתנהגות מינית ועוררות מינית בקרב גברים. גברים מתעוררים יותר, לפחות אל מול גירוי מיני בצורה מובהקת. וכאן אנו חוזרים אל הראשית, אל הדרך הלא ברורה בה נחליט מה “מיני בצורה מובהקת”. לדוגמא, במחקר ההדמייה מהפיסקה הקודמת, החוקרים הקרינו קטעי וידיאו של זוגות מתעלסים, ובחנו את העוררות המינית המוחית בעת הצפייה בסצנות כאלו. זוג מתעלס זה אכן אירוע מאד מיני, לרוב האנשים. מנגד, יש מי שכל עוד איננו משתתף בחוויה בעצמו, לא יגדיר את הדבר כמעורר. וכבר דנו בכך שעצם ההגדרה של גירוי מיני -תלוית תרבות והענקת משמעות פרטית.

אם כך ניתן – כנראה – ללמוד כי כמעט כל גירוי סביבנו הוא מיני, בתנאי שהחברה “מחברתת” אותנו לחשוב כך, ואנו בעלי נטייה לכיוון הזה. בנוסף, אם נהיה בסיטואציה מרגשת כלשהי, המערכת הלימבית שבמוחנו תתעורר, ורגשות עזים יפעילו את האמיגדלה, ההיפותלמוס, כמו גם רשתות מוחיות אחרות הקשורות לרגשות שיפעלו. כאשר ננתח ונחשוב על מה שאנחנו צופים בו – אנחנו ניתן שם לאותה התרגשות, ונחליט לאיזה כיוון לתעל אותה, וכיצד לנהוג באותה סיטואציה. בסופו של דבר – כל אחד מאיתנו ישים לעצמו את גדר הצניעות ואת המשמעות שלו למה שהוא חווה, אל מול מנגנונים מוחיים וגופניים שמתעוררים. השליטה היא בידינו, בדיוק כמו ההחלטה מה מיני ומה איננו.

כי כבר נאמר בעבר כי האיבר הארוטי הגדול ביותר בגופנו – הוא המוח.

מאמרים מדעיים אליהם התייחסתי

S Hamann, RA Herman, CL Nolan (2004) Men and women differ in amygdala response to visual sexual stimul. Nature Neuroscience

K. M. Lenz, M. M. McCarthy (2010) Organized for sex – steroid hormones and the developing hypothalamus. European Journal of Neuroscience

עוד בנושא באתר הידען:

26 תגובות

  1. איסור השמעת אישה הוא בעצם השתקה שלה. שאף אחד לא יגיד לי כי שירת אישה או הרצאה של אישה מגרים אותו.
    אלו דברים נייטרליים/טהורים ואין בהם דבר מגרה מינית.

    גם אליהו בלבל את המוח, דווקא במקומות בהם עירום הוא אסור, נשים עירומות נתפסות כמפותות, מותרות, מזמינות.

    למשל בחופים נודיסטים – אין אווירה מינית.
    אבל כשחרדי רואה אישה בגופיה, הוא נועץ בה מבטים מטונפים אובססיבים כאילו אין מחר, בעוד חרדי מזרם אחר מזיז את מבטו (לרוב יש 2 סוגי חרדים..אלה שמטרידינים מינית ונועצים מבטים יותר מהאדם המצוי..
    ואלה שמתעלים מהאישה באופן מכוון וברוטאלי כאילו היתה השטן וכאילו אין להתחשב בקיומה).

    אגב, לפי הדת היהודית – האישה היא בעלת חשק מיני הרבה יותר גבוה משל הגבר. למשל, אסור לאלמנה להחזיר כלב מפני החשש שהיא תשכב איתו (ואין איסור כזה על הגבר), או למשל מותר לאישה להתייחד עם שני גברים, כי טוענים ש2 הגברים ישמרו אחד על השני ולא יתפתו, בעוד ל2 נשים אסור להתייחד עם גבר אחד, מפני ש2 הנשים לא יתביישו זו בזו וישר יקפצו עליו, בנוסף הם מתארים גם את בנות ה3 כבעלות צרכים מיניים ומספרים על מישהי שטענה כי קיימה יחסי מין לפני גיל 3 ונהנתה מהם (יש יותר בולשיט מזעזע מזה?), הם גם כותבים שאחד העונשים של האישה הוא שהיא לעולם לא תהיה מסוגלת להגיע לסיפוק לבדה ותמיד תזדקק לגבר לשם כך, בנוסף טוענים שהחשק המיני והתאווה של האישה משעבדת אותה לבעלה ושהתאווה שלה גורמת לה לחוסר רציונליות ולכך שהיא עושה מה שמתחשק לה מבלי לראות את הנולד (תיאור שמתאים בדיוק למין הגברי)..ועוד ועוד מקומות בהם רשום שהחשק המיני של האישה גדבוה משל הגבר.

    זה כמובן לא נכון. ראשית – כמובן שהתעלמו מכך שיש א-מיניות (כמוני למשל), שנית – לאישה הרבה יותר קל להגיע לאורגזמה כשהיא לבד עם הפנטזיות שלה וכדומה מאשר עם גבר (אחוז גבוה של נשים מתקשות להגיע לאורגזמה עם גבר), שלישית – החשק המיני של הגבר הוא זה המשעבד אותו לאישה ולא להיפך. לאישה אין חשק מיני ברמה כזו שיכול לשעבד אותה. בדיוק להיפך, היא שולטת בחשק שלה הרבה יותר טוב (מנגנוני וויסות וכו’), רביעית – 2 גברים יתפתו לשכב עם מישהי או לאנוס אותה, הרבה יותר מאשר מצב שבו 2 נשים יתפתו לשכב עם מישהו, חמישית – גברים נצפו מקיימים יחסים עם בהמות מרצון ומתוך חרמנות יתרה. נשים לא (מלבד בתשלום/פורנו), שישית – גברים מתלוננים הרבה יותר על חוסר החשק של נשותיהם מאשר להיפך, שביעית – נשים לא מסוגלות לגמור עם אותו אחד (אם הן בכלל גומרות) לאורך זמן וזקוקות לגיוון, בעוד גבר יכול לגמור עם אותה אחת (ואפילו מכוערת) שנים רבות (למרות שרובם אולי היו רוצים וגם יכולים לגמור עם הרבה מאוד נשים).

    בקיצור, הדת היהודית טועה גם כאן ואם נלך ע”פ היהדות, אז יש להסתיר את הגברים ולא את הנשים, כי הן אלו שלטענתם “חשקן גובר על הגברים”, “כי יצרה גדול”)..

    המסקנה הדתית היא שיש לשמוע לציווי חז”ל ורז”ל בלי שום קשר להגיון ולמרות שמבחינת הדת דווקא לאישה יש חשק מיני גבוה יותר (היו רוצים והיינו כחולמים..בקיצור בדיחה טובה), יש להסתיר דווקא את הנשים פשוט כי כך כתוב ויש לציית לכך.
    המסקנה הלוגית וגם הפמיניסטית היא – הם פשוט רוצים להשתיק את האישה ולמנוע את השפעתה החברתית.
    וחברה בלי השפעה נשית היא כידוע חברה רקובה, חברה של השרצה מרובה (כמות ע”ח איכות), חברה של נכשלים ונבערים.

    נ.ב – גם הרבה מהחרדים שהולכים לזונות או מחפשים לעצמם קשרים מיניים ואחרים בשעות הפנאי, מתנגדים להשפעת האישה ולהצגת פניה בשלטי חוצות ובעיתונים..כולל אפילו שם של אישה.

    והנשים, בגלל שהן חוות הטרדות וכו’, לוקחות את זה לכיוון של “יותר נעים לי ככה..שלא מטרידים אותי” וחושבות שהממסד הדתי עושה זאת לטובתן. הרי גם כחילוניות הן יכולות ללכת מכוסות. מי אסר עליהן?
    הן מייחסות לדת דברים שלא קיימים בי, ע”פ הנוחות שלהן.

    עוד יצוץ רב ויטען שהנשים צריכות להסתגר בבית ולא בגלל שמסוכן להן בחוץ, אלא בגלל שהן מסכנות את הגברים עם החרמנות שלהן ונטייתן לפתות ולאנוס גברים.
    בכל מקרה יהיו תירוצים ל-למה לסגור נשים בבית. כשלמעשה, יש טיעונים עובדתיים הרבה יותר חזקים שתומכים בכילאת הגברית בבתים.

  2. נקודה, לא נמאס לך להיות רשע ואדיוט?

    והשימוש ב”קול באישה ערווה” הוא כדי לסתום לנשים את הפה ולהמשיך להשפיע לרעה על החברה, עד היתר אינוסיפ חופשיים. ברגע שלאישה אין קול, מותר לאנוס אותה.

    היו יכולים לעשות שימוש בכל משפט מטופש אחר.

    איסור שירה הוא כבר עניין ייחודי ליהדות.

  3. לאליהו מחיפה
    תגובת שומר הסף הראתה לך עד כמה חשובה הבנת הכתוב וידיעת העובדות,
    שכן : – לא דיברתי על “גזעים” ,
    – ראשוני המין האנושי שיישבו את אירופה היו לבושים פשוט כי היה קר,
    לכן בחברה בה היו הרוב לבושים עירום היה תופעה נדירה ולכן גם ייצר
    משיכה , משיכה שנוצרת בגלל גילוי של מה שבדרך כלל הוא נסתר,
    ושוב ההתיחסות שלך ל”מין חופשי” בחברות בהן כולם ערומים ….
    פשוט נובעת מחוסר ידיעה ואינה נכונה.
    בחברות ראשוניות בהן בגלל האקלים אין צורך בבגדים אין … אין
    מתירנות מינית יותר מאשר בחברות לבושות .
    – בחברות כאלו לא משתמשים בבשמים , השימוש בבשמים בחברות לבושות
    נובע מהצורך לנטרל את “ריח הגוף” – או כמו שאתה מגדיר זאת “פרומונים”,
    – תעשייני הבשמים מייצרים בשמים שנעימים לאף אבל גם מדמים
    את הפרומונים ,זאת כדי ליצור משיכה מינית.
    ולבסוף , בגלל שהחברה הלבושה מיצרת אמצעי משיכה מלאכותיים
    נוצר הצורך לחוקק חוקים ולתקן תקנות שימנעו את התגובה האינסטיקטיווית
    היצרית למשיכה שנוצרת באופן מלאכותי.
    ושוב בהמשך לתגובתו של שומר הסף – לפני שתמשיך להגיב
    כדאי שתוודע כי הבנת את הכתוב.

  4. לאליהו מחיפה
    בתגובה קודמת ניסיתי להראות את חשיבות הכתיבה והדיבור בשפה מובנת
    ואתה הראית את צידקתי שכן אסף אכן כתב פרימיטיווי ובסוגריים ראשוני
    ובתגובתך הראית איך למרות נסיונו של אסף לתת את המושג העיברי
    לא הבנת ,
    אז לידיעתך פרימיטיווי פרושו ראשוני – לא כמו שפרשת נחות ,
    האדם נתן למשפחות הקופים את השם פרימט לא בגלל שחשב שהם “נחותים”
    אלא בגלל שהעמיד אותם בראש סולם היונקים ,
    כלומר הראשונים ,
    הצרה היא שאינך יחידי הפרוש המוטעה של המושג פרימיטיווי הוא נחלת
    רבים וטובים , פרוש מוטעה שבגללו כל טיעוניך אינם שווים את המקום,
    אילו ידעת והבנת את המושג יתכן שהיית מגיב אחרת,
    לכן שוב הבנת הנכתב חשובה כדי למנוע טעויות.

  5. לאסף – תספר לעצמך מה שתרצה, אבל זה לא ישנה את העובדות.

    העובדות הן:
    – שהתייחסות לאישה כאל כלי למילוי הצרכים, שאין צורך להשיג ממנו שום הסכמה, כי חוסר הסכמה יגרור אלימות ורצח – היא הסתכלות מאוד קיצונית.

    – שאתה התחלת לדבר על פרימיטיביות וגזעים נחותים – ללא שום תירוץ סביר.
    הדיון פה הוא על עירום כמאפיין זמינות ומתירנות מינית. האם אירופה המודרנית שבה עירום הוא מקובל היא פרימיטיבית ונחותה?
    האם באירופה התקופות שבהן עירום היה מקובל היו תקופות “פרימיטיביות”?

    – העובדה היא שיש לכל אדם אינסטינקטים שהוא שלא שולט בהם, ושמשפיעים על שיקול דעתו. והעוררות המינית היא אחת מהן. לדוגמא, ריח של פרומונים לא גורם להשפעה מודעת, אבל הוא כן גורם לתופעות פיזיולוגיות (למרות שהן חלשות בעוצמתן).

    – כמו כן,לא דובר על עירום כ”הזמנה”, אלא כתגובה אוטומטית של המוח – עוררות מינית שמשפיעה באופן משמעותי על שיקול הדעת. לאחר הופעתה, יש להחליט אם לפרש זאת כהזמנה מינית ולפעול לפיה, ללכת לממש את העוררות עם אדם אחר, לעשות דברים אחרים עד שהעוררות המינית תדעך, או לחלופין – לנסות להימנע מראש מהעוררות המינית.

    הטיעון שאנחנו רובוטים ששולטים באופן מוחלט על כל אספקט של הגוף שלנו הוא חסר בסיס לחלוטין.

  6. לאליהו מחיפה
    איני יודע מאין המידע שלך שכן אין זה נכון ש “חברות אפריקאיות שבהן הולכים בחזה חשוף, יש קוד מיני מאוד קיצוני שבו כל אישה רווקה “מותרת” לכל גבר בין אם היא מעוניינת או לא”.
    זה פשוט …. הבל .
    בשבטים ראשוניים (“פרימיטיוים”) באפריקה יש קוד מוסרי שונה מאשר הקוד החברתי בחברה המערבית,
    שונה אבל לא “קיצוני” …..
    ” כל אישה רווקה “מותרת” לכל גבר בין אם היא מעוניינת או לא” הוא הבל שנולד מתוך הגישה המתנשאת של אלה שרואים באפריקאים “גזע” נחות,
    גישה שנובעת מ….. בורות,
    מי שמפרש עירום כ”הזמנה” למגע מיני שייך לחברה בה הפכו סמלי משיכה מינית (אמיתיים) לאיסור
    (טאבו) , איסור שיצר מערכת סמלים ורמזים שבינם לבין משיכה מינית (טבעית) עומדים
    חוקים , תקנות ומוסכמות חברתיות שנוצרו כתוצאה מצורך להחליף את אובדנן של עכבות מוסר,
    עכבות שבחברות ראשונית קיימות .

  7. תיאוריות יש בשפע – אך יש צורך להתאימן למציאות, דבר שחסר מאוד במאמר של שני.

    במציאות – יש התאמה חזקה בין החברות שבהן יש מתירנות בלבוש (למשל הליכה בחזה חשוף) לבין מתירנות מינית.
    באותן חברות אפריקאיות שבהן הולכים בחזה חשוף, יש קוד מיני מאוד קיצוני שבו כל אישה רווקה “מותרת” לכל גבר בין אם היא מעוניינת או לא.
    ובאירופה יש התאמה בין התקופות שנשות האצולה הלכו בחזה חשוף – למתירנות מינית משמעותית באותה התקופה.

    כך שלא ממש מדובר ב”החלטה” לפרש אישה ערומה כהזמנה מינית – אלא תגובה די אוטומטית של המוח, הגורמת להפרשת הורמונים ופעולות לא רציוניות (שלחלקנו הן יהיו “נעימות” ולחלקנו “לא נעימות”), בנוסף לפרשנות המודעת.

    כל נושא שמירת הצניעות בכלל נובע מהעניין הזה – הרצון שמתירנות מינית תהיה תופעה שולית,
    ומשם בדיוק גם ההתנגדות לגדרי צניעות – עד לרמה אבסורדית לחלוטין.

  8. יעלו “מתנגדי הטהרנות” ויסבירו מדוע במקום לומר בעברית :
    הדמיה אומרים סימולציה
    מצב -“- סיטואציה
    מידע -“- אינפורמציה
    קנוניה -“- קונספירציה
    השראה -“- אינספירציה
    וכך הלאה מושגים לועזיים להם יש מילים עבריות .
    ואחר כך ישקלו מה נכון יותר להטות מושג לועזי לרבים – סיטואציות
    או להטות את המושג העברי – מצבים .

    יעלו ויסבירו תומכי “התפתחות” השפה את ההצדקה לשימוש העילג במילים ריקות :
    כאילו , איזשהו, בעצם, האמת , “מין סוג של”
    וכך הלאה מילים חסרות טעם שאין מקומן במשפט נכון,
    נכון שחלוקת המספרים לזכר ונקבה …. קשה , אבל מדוע לא לשמור על כללי תחביר ודקדוק ,
    מדוע לאפשר הטיית שמות קבוציים לרבים : לחם, נשק, רכב, מידע, אבק וכך הלאה ?

    יעלו מצדדי פתיחת השפה לביטויים חדשים (סלנג מהרחוב) ויסבירו : מה זה זאתי ?
    שכן ה “זאתי” הולך ותופס מקום נכבד בתקשורת ,
    יתכן שיש צורך לערוך מילון עיברי – עילגי כדי שדוברי עברית ודוברי עילגית
    יבינו אחד את השני ?

    רק הסברים כמבוקש למעלה יצדיקו שימוש עילג בלעז.
    שכן ניזכור כי “החיים והמוות ביד הלשון” .

  9. וההסכמה על מה זה “שפה של כלא” ומה זה “שפה של בית כנסת” היא תוצר של הרבה אינטראקציה ומשא ומתן חברתי על פני שנים רבות. שפה היא דבר חי ודינמי.

    וגם אני מרים גבה לגביי הפיסקה האחרונה של המאמר. נימה דידקטית ומשונה במקצת במשפטים האחרונים.

  10. נסו לדבר עברית של שבת בכלא ומבטיח לכם תקבלו מכות וכך יקרה גם אם תדברו שפה של כלא בבית הכנסת

    האדם ניכר בהחלט בלבושו ובעיקר בשפתו שומר הסף אך לא הסביר עצמו ונטל דגל לא לו

  11. שפה היא בהחלט עניין חברתי,
    אבל השמירה עליה חשובה לא רק לשם השימור,
    אלא כדי שנוכל לבטא טוב יותר את מחשבותינו ואת רעיונותינו.

    חישבו כמה אומלל יכול להיות אדם שיש לו רעיון מבריק,
    אבל אין ביכולתו לבטא זאת במילים…

  12. אגב, גם ההגדרה ל’מילה בעברית’ היא מוסכמה, בשונה מ’מילה שמקורה עברי’ שזה שייך למחקר.

    מילים כמו ‘בלון’ ו’מברשת’ הן מילים עבריות לגמרי, אע”פ שהמקור הוא אנגלית(balloon,brush) או יידיש(באַלאָן,באַרשט).

  13. גם הלכתית היחס לצניעות תלוי המוסכמות החברתיות.
    ‘בן איש חי’ אומר שחזה אשה בתקופת הנקה אינו מקום שצריך להיות מכוסה (נ”מ לק”ש ונט”י), כי היה נהוג אצלם (בגדד) שנשים מניקות גם במקומות ציבוריים.
    ‘הלבוש’ אומר שהפסק של ה’ספר חסידים’ לא לברך(זימון) בסעודת שבע ברכות מעורבת, לא תקף כבר, כי אצלם היה נהוג תערובת גם בסעודות, ולכן אינו גורם להרהור או נתפש כמשהו מיני.

    התפישה הזאת (שצניעות ופריצות מוגדרות לפי מוסכמות) היא המיינסטרים בפוסקים.(ממה שראיתי לפחות)

  14. אכן ברור האתגר הבלשני רחב מדי אתמול מצאתי מילה באיטלקית שמקורה הברור היא ערבית ועברית גם יחד sciabicaשמשמעה כך לפי המילון מכמורת ובערבית המילה שאבקה היא רשת דייגים ממש כמו סבכה

    הנושא מרתק ורחב לך תסביר לשומר הסף המכובד שהמילה ארסנל מקורה בשפה שמית והנה אנו נוגעים במסע מילים בין השפות ממליץ לשמוע מה יש http://www.youtube.com/watch?v=Ek3M-bQWwd

    מפתיע כמה מילים ספגה העברית במשך שנות חייה ואידך זיל גמור שומר הסף

  15. מוטי, המשאבים שלנו מוגבלים, לצערי יש דברים יותר דחופים כל יום.
    אם מישהו יהיה מוכן לכתוב מאמר מדעי ברמה פופולרית עם הפניות למאמרים יותר מעמיקים אשמח לפרסם.
    בכל אופן, מאמר קרוב הוא מאמרו של ד”ר אהרון האופטמן – לדבר סינית בעברית

  16. מאתגר, את האתר, להתיחס לתגובות שלעיל במאמר, מקצועי, על התבוללות השפות הטבעית ובכך לסתום הגולל על טענתו הטהרהית (שלא לומר פוריטנית של שומר הסף לידעתו אפילו המילה אויר מקורה ביוונית כן גם המילה נמל תריס אוכלוסין ועוד ועוד בזמן המישנה לא היו טהרנים הלומי חשיבות עצמית המילה אויר לא מופיע בתנך ולו, פעם אחת, כך גם נמל דורון התקבלו מהיוונית.

  17. שני

    הנושא ללא ספק מעניין רבים ובטח באתר זה,
    אולם לאחר קריאת המאמר עצמו , אני חושב
    שהעריכה, ממבטו של הבא לקרוא חומר על מדע
    או על נושאים שבתחומו, לא כל כך מתאימה לכאן.

  18. שומר הסף, על מה אתה שומר בדיוק? שפה היא עניין חברתי, אין בה שום דבר מעבר לזה. מי שרוצה יכול להמציא מילים כאוות נפשו. על מה אתה שומר בדיוק?

  19. יאיר היקר
    חבל שהעילגות הולכת ומשתלטת על דוברי השפה ה”עברית” ,
    חבל עוד יותר שהעילגות משתלטת גם על השפה הכתובה ,
    המושגים שהזכרת כמו גם הרבה מושגים אחרים שבהעתקתם לעברית
    מסתיימים ב – יה – הם לועזיים כאשר בלועזית הסיומת היא שונה,
    כאשר למושג לועזי יש מילה בעברית אין צורך ולא נכון לכתוב בלעז,
    כאשר במקום מצבים כותבים סיטואציות …. זה עילג ,
    השפה המדוברת וגם הכתובה גדושה בלעז מיותר ועילג
    ונסיונות לתת ללעז מקום “תיקני” בכתיבה אינם מוסיפים ,
    כאשר יש מושגים מקצועיים להם קשה למצוא מילים בעברית … מילא .
    אבל כאשר כותבים (ומדברים) בלעז במקום בעברית ….
    התוצאה עילגת .

  20. שומר סף יקר,
    המילים סיטואציות וספציפיים הן מילים עיבריות ממקורות זרים, ממש כמו המילים אברך, לפיד, מכורבל, מוריה ועוד מאות מילים בתנך ואלפי מילים בתלמוד.

  21. האמת אני חילוני ובתור גבר איין משהו באשה שלא מושך אותי ..
    אפילו אם היא מכוסה רק הטלאביניות אולי לא מושכות אבל אני מאמין שיש גברים שגם זה עושה להם את זה. גברים חושבים מלמטה , זה גדול מאיתנו זה הטבע שלנו וזה הדבר היחיד שמעניין את כל הגברים חלקם יותר וחלקם פחות אבל כולם עבדים ליצר וזה ידוע כבר אלפי שנים ובכל הדתות.

  22. הכול מענין אבל מדוע לא לכתוב בעברית ?
    מדוע לכתוב ” ס י ט ו א צ י ו ת ” ? כשאפשר לכתוב מצבים ,
    מדוע לכתוב ” ס פ צ פ י י ם ” ? אפשר יחודיים ,
    וכך הלאה מושגים לועזיים להם יש מילים עבריות נכונות ומדויקות,
    מה עוד שהטייה של מושג לועזי לרבים בעברית נישמע עילג ,
    ניתן , רצוי ונכון לכתוב בעברית

  23. הבנתי, “ההחלטה מה מיני ומה לא היא בידינו”. מזה אני יכול להסיק ששני וידרגורן היא\הוא (תלוי מה מחליטים) דגם אבטיפוס של רובוט עתידני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.