סיקור מקיף

חלומות נבואיים – ההיה, או חלמתי חלום?

כשמתמזל מזלנו להיתקל באופן אישי בחלום ש"התגשם" אנו מתמלאים התרגשות, וזה מובן. מנקודת מבטו של היחיד מדובר בנס של ממש. אך אם נסתכל על התמונה הרחבה יותר, נבין עד כמה מאורע "מדהים" כזה הינו למעשה צפוי, ואף מחויב המציאות.

אברהם לינקולן
אברהם לינקולן

ההיסטוריה משובצת סיפורים מדהימים על חלומות נבואיים.

יתכן וחלקכם מכירים באופן אישי מישהו שחלם חלום ש"התגשם", או אפילו זכיתם שחלום שלכם יתגלה בדיעבד כ"נבואי".

אחד הסיפורים המצוטטים ביותר בהקשר זה הוא הסיפור על אברהם לינקולן, נשיאה ה-16 של ארצות הברית (1809 – 1865): בוקר אחד סיפר הנשיא לחברו הטוב (ושומר ראשו) כי חלם חלום בלהות, בו הרגיש "שיתוק מוות" ושמע יבבות עולות מהקומה התחתונה של הבית הלבן. לאחר שחיפש את מקור הקולות הגיע לחדר המזרחי וראה גופה עטופה בבגדי קבורה וסביבה מתגודדים אנשים אבלים. כאשר שאל מיהו המת נאמר לו כי זהו הנשיא, וכי התנקשו בחייו.

שבועיים לאחר מכן יצאו לינקולן ואשתו לצפות במחזה בתאטרון פורד אשר בוושינגטון. זמן קצר לאחר תחילת המחזה נורה לינקולן למוות ע"י מתנקש!

מדהים, הלא כן? עוד נחזור לסיפור זה בהמשך.

האם באמת יש צורך להניח פעולה של כוחות נבואיים כדי להסביר את התופעה של חלומות "מתגשמים", או שיש הסברים פשוטים יותר שקצת חשיבה חדה (וידע רלוונטי) יכולים לספק?

נסקור את הנושא מכמה זוויות:

כמות החלומות הרלוונטיים: אדם חולם בממוצע מספר חלומות בכל לילה. הערכה פשוטה מראה כי במהלך חייו חולם כל אחד מאיתנו כ-100,000 חלומות, רבים מהם על תקריות לא נעימות, אסונות, תאונות וכו. לעיתים קרובות מעורבים בחלום אנשים הקרובים לנו.

כמות הארועים הרלוונטיים: בכל יום מתרחשים ארועים רבים שאנו שומעים עליהם בתקשורת או חווים באופן אישי. ארועים ציבוריים, אסונות טבע, אנשים שנפגעים בדרך זו או אחרת ואפילו ארועים קטנים יחסית כגון "מכונית שמעכה את גדר השכנים" או "כוויה ביד" – כל אלה הינם מועמדים ראויים להיות מנובאים, הלא כן?

הגדרות מעורפלות: עד כמה מדויקת צריכה להיות ההתאמה בין חלום לארוע כדי שחלום יחשב נבואי? אם חלמנו שקרוב משפחה נהרג בתאונת דרכים וכעבור כמה ימים נודע לנו כי אותו קרוב לקה בהתקף לב ואושפז בבית חולים במצב בינוני, האם זה יחשב חלום נבואי או לא? אם חלמנו על נפילה מצוק וכעבור שבועיים החלקנו ושברנו יד – האם זה היה חלום נבואי? כמובן שגם הגדרות הזמן לא ברורות – מה פרק הזמן שצריך לחלוף בין חלום לבין ארוע דומה, כדישלא נחשיב את החלום כנבואי? שבוע? חודש? שנה? "בזכות" הגדרות מעורפלות, אנו מגדילים באופן עצום את כמות ההתאמות האפשריות בין חלום לבין ארוע שיקרה בעתיד, ובכך מגדילים מאוד את הסיכויים שחלום יענה על ההגדרה של "חלום נבואי".

זכירה סלקטיבית: כמות החלומות שאנו חולמים ואינם מתגשמים היא עצומה. אנחנו לא שמים לב אליהם כמובן. מצד שני כל התאמה, אף קלושה, תעורר בנו מיד תשומת לב. זו דרך פעולתו של המוח האנושי. כבר בשנת 1600 לערך אמר הפילוסוף והמדינאי האנגלי פרנסיס בייקון: "שורש האמונה הטפלה נעוץ בכך שהאדם מבחין בקליעות אך לא בהחטאות, ומאכסן בזכרונו את המקרים מהסוג הראשון ושוכח את המקרים מהסוג השני".  במקרה של חלומות האפקט חזק אף יותר, כי גם אם נתעד ביומן את כל החלומות שאנו נזכרים בהם, רוב החלומות ישארו בלתי נגישים למודעותנו אם לא יתרחש ארוע חיצוני כלשהו שיזכיר לנו אותם.

התאמה בדיעבד
: בכל מקרה של היזכרות בחלום לאחר שהארוע אליו הוא מתייחס כבר אירע (זה המצב ברוב במקרים בהם מדווח על "חלום נבואי"), קיימת סכנה של שינוי הזיכרון המקורי. מידע שקיבלנו אודות הארוע שהתרחש משפיע ומתערבב עם פרטים שאנו זוכרים מהחלום. זוהי תכונה ידועה של הזיכרון האנושי שהודגמה במחקרים רבים (דברים מגיעים לידי כך שניתן לשתול באנשים זכרונות של ארועים שכלל לא קרו להם, אך בכל זאת יזכרו כחוויה אישית).
כמובן שאדם שמאמין (או רוצה להאמין) ב"כוחות הנבואיים", יפרש עוד ועוד פרטים בחלום כך שיתאימו למאורע שהתרחש. אם למשל בחלום על תאונת דרכים הופיע גם טווס, ואילו באירוע התאונה האמיתי לא נראה טווס בשטח, ניתן לחפש התאמות מאולצות: אולי הופיע טווס (או עוף גדול אחר) על שלט פרסומת באזור התאונה, או על חולצתו של אחד המעורבים בתאונה, או על כריכת ספר שהנפגע קרא לאחרונה, וכו'. כשיודעים בדיעבד מה מחפשים, קל מאוד למצוא התאמות. (כל נבואות נוסטרדמוס בנויות למעשה על עיקרון זה: אף אחת מהנבואות לא היתה שימושית כדי להתריע מראש על אירוע. ההתאמות התבצעו תמיד לאחור – לאחר שקרה ארוע נמצאו נבואות שניתן לפרש אותן במתייחסות אליו).

עד כמה נדיר אם כך מקרה בו אחד מעשרות אלפי החלומות שאדם מסוגל להזכר בהם בימי חייו יתאים לאחד מעשרות אלפי הארועים השונים ששוטפים את חיינו? ניתן לנסות להעריך את הסיכוי שאדם מסוים יחווה חלום נבואי בדרגה "מדהימה" במהלך חייו. המספרים תלויים כמובן במידת ה"מדהימות" שאנו מחפשים. נניח לרגע סיכוי קלוש של 1:1000 שאדם מסוים יחווה חלום נבואי מדהים-ממש במהלך חייו. לגבי אדם מסוים הסיכוי נשמע קטן, אך כאן אנו מגיעים לנושא הקריטי הבא.

כמות החולמים הרלוונטיים: אנחנו לא חיים לבד. אולי לא נחווה חלום נבואי "מדהים" באופן אישי, אך נתרשם גם אם אחד ממכרינו יספר לנו על כך, או אפילו אם נקרא על כך בעיתון. באנגליה חיים כ-50 מליון תושבים, בארה"ב כ-300 מליון, כלומר, במשך חייו של אדם יתרחשו כ-50,000 מקרים של חלום נבואי מדהים באנגליה לבדה, וכ-300,000 בארה"ב. כשרואים את המספרים הללו, מפתיע שאנו לא שומעים על יותר מקרים של חלומות נבואיים!

זהו "חוק המספרים הגדולים באמת" שמוכר לנו מהגרלות הלוטו – אמנם הסיכוי לזכות בלוטו הוא אחד לכמה מיליונים, ולמרות זאת, כמעט בכל שבוע יש זוכה, וזאת מכיוון שמיליונים משתתפים בכל הגרלה. הסיכוי שמאורע אחד כלשהו יתרחש, מתוך המון מאורעות מאוד לא-סבירים, הינו גבוה ביותר.

מנקודת מבטו של הזוכה בלוטו מדובר אולי בנס, אך מנקודת מבטם של מארגני ההגרלה ושאר תושבי המדינה, זה היה אך צפוי שמישהו יזכה גם השבוע.

סימנים מקדימים: לעיתים הנבואה אינה כה מפתיעה כפי שנראה לצופה מן הצד שאינו מצוי בפרטי הארוע. אנקדוטות מדהימות רבות מאבדות מעוצמתן כאשר מסתבר כי היו סימנים מקדימים לארוע, שהיו ידועים לחולם. לעיתים אנו, החולמים הפוטנציאליים, אפילו לא מודעים לסימנים אלה באופן מלא. למשל:
במהלך ביקור אצל הדוד האהוב, יתכן וקלטנו חיוורון, חוסר חיוניות, עיגולים כהים סביב העיניים או כל סימן אחר שהיה מדליק נורה אדומה אצל רופא. למחרת חלמנו שהוא חלה במחלה קשה וכעבור שבועיים הסתבר לנו שצדקנו. האם החלום היה נבואי?
יתכן כי היו דיבורים על חוסר בטיחותו של גשר מסוים להולכי רגל. אנשים רבים מוטרדים מהעניין, כמה הורים ביקשו מילדיהם לא לחצות את הגשר ובאחד הימים אפילו נערכה הפגנה מקומית בדרישה לבנות את הגשר מחדש. והנה, יום אחד קורה אסון, הגשר מתמוטט וכמה אנשים נהרגים. עד כמה נהיה מופתעים עכשיו אם ייוודע לנו שלא אחד, אלא שלושה הורים שונים חלמו על גשר מתמוטט ועל יקיריהם שנפגעים, בחודשים שקדמו לארוע? מהר מאוד יעלמו מעל דפי ההיסטוריה האזכורים לגבי כל אותם אתרעות וחששות, ותישאר רק האנקדוטה על החלום ה"נבואי" שהתגשם.

נחזור כעת לחלום ההתנקשות של לינקולן. את הסיפור הזה ניתן למצוא בכל ספר שמנסה להאדיר את כוחותיהם העל טבעיים לכאורה של החלומות. אך ברוב המקרים הקוראים אינם מקבלים את התמונה המלאה. ג'ו ניקל, בלש, קוסם, מורה, כותב ספרים וחבר באגודות ספקנים שונות החליט לבדוק את הנושא יותר לעומק. כשבדק את ספר הזכרונות של אותו חבר לו סיפר לינקולן על החלום, הסתבר כי לאחר שהחבר שמע את סיפור החלום והביע את טרדתו מהעניין הרגיע אותו הנשיא כי לא הוא אלא אדם אחר נהרג בחלומו, כלומר, היה זה נשיא אחר.
מעבר לכך, ללינקולן היו כל הסיבות לחשוש מהתנקשות. הוא הוזהר לא פעם מפני נסיונות התנקשות (נסיון ראשון סוכל מיד לאחר הכתרתו הראשונה), קיבל כמה מכתבי איום על חייו, ופעם אחת אפילו חוררה מגבעתו מכדור של אדם שניסה להתנקש בחייו. עם רקע כזה, חלום על התנקשות לא נראה כל כך מפתיע.

לסיכום, כשמתמזל מזלנו להיתקל באופן אישי בחלום ש"התגשם" אנו מתמלאים התרגשות, וזה מובן. מנקודת מבטו של היחיד מדובר בנס של ממש. אך אם נסתכל על התמונה הרחבה יותר, נבין עד כמה מאורע "מדהים" כזה הינו למעשה צפוי, ואף מחויב המציאות.

הערה: בכל הדיון לעיל התעלמתי כמובן ממקרים של דמיון פרוע, הגזמות, שמועות לא מבוססות, אגדות אורבניות ואף רמאויות מכוונות, מקרים שלצערנו נתקלים בהם לא מעט, במיוחד ככל שמתקרבים למחוזות ה"על טבעי" – מחוזות בהם הונאה עצמית מחד, ורדיפת אגו, בצע ופרסום מאידך, משחקים, כך נראה, תפקיד מכריע.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

96 תגובות

  1. האני האחר
    אני באמת מנסה להבין מה זה להיות האני האחר. גדלתי על סיפורי ניסים .
    אלוהים היה מבאי ביתי הראשון.
    כל האנושות חיתה כך בעבר. חלקם הגדול עד היום נשבעים באחר.
    את לא האחר .,את כמו כולם למעשה. מחזיקה בדעות כאילו יש אחר ,במודע .ומוכנה להישבע על זה.
    המדע לאחרונה החל להבין מה הוא אחר ויש אחר.
    המחשבה על מסה בעל מהירת מוגבלת במהירות האור, כנראה תופרך ,ותיתן משמעות אמיתית מהו אחר.
    תדמייני במובן פיסיקלי שיש משהו הנע יותר ממהירות האור. זו משמעות האחר.
    האם זו המשמעות שאת מכוונת אליה?

  2. הי מיכאל. הקטע עם אורי גלר הוא קלאסיקה נהדרת, אבל את הוידאו השני לא הכרתי – חזק!
    התחלתי לקרוא את "The God Impulse" – מעניין.

    עוד רמאי שנחשף (יותר נכון – הודה בעצמו):
    "הנקודה שלי היתה להראות כמה אנשים מטומטמים"
    http://www.youtube.com/watch?v=u7yDLRib5CQ

  3. אגב, האני האחר:
    מטא מחקר יכול בסך הכל לבחון באופן סטטיסטי את משמעות התוצאות שהתקבלו במחקרים אחרים כאשר נקודת המוצא שלו היא שהמחקרים שהוא מסכם בוצעו כהלכה.
    כאשר אין אף מחקר שגם בוצע כהלכה וגם נתן תוצאות חיוביות לא ברור על מה מבוסס אותו מטא מחקר.

  4. לגבי הנסיונות עם סיכויי הטיה זעירים (כגון הטיה של 50.02 אחוז לכיוון מסויים וכולי) , יתכן שיש הטיה בגלל שמחוללי מספרים אקראיים ישנים לא היו מדוייקים.

  5. האני האחר:
    מה אתה רוצה שאומר על המחקר?
    הצגת אותו?!
    אז מישהו אמר שחקר. ביג דיל! עובדה היא שאף מומחה לא לוקח את המחקר ברצינות ועובדה היא שאיש לא לקח את הפרסים.

  6. Honey
    שוב שפה מיליטנטית. הפעם: "הטלת דופי".
    אני מניח שמשלים אהובים עליך, אז הנה אחד: אנחנו כמו שני שחקני דמקה שמשחקים על אותו לוח, אבל כל אחד במשבצות בצבע שלו.

  7. יובל,

    אם יש לך משהו ספציפי ומנומק לומר על המובאות או הנימוקים שהבאתי לעיל, הבא נא.
    מעבר לזה לא תרמת לדיון חוץ מאשר לחזור לטקטיקת הטלת דופי והפעם עשית את זה אישי.

    אני עם הדיון הזה סיימתי.
    שתהיה לכולכם שבת נפלאה.

  8. האני האחר! מה זה המילים המיליטנטיות האלה, "מתרס", "אגו", "יוקרה", "כסף"…?
    זה בכלל לא לעניין. העניין הוא שאתה לא דובר את אותה השפה שאני (ועוד כמה כאן) דוברים. זו שפת המדע, ונראה שאתה פשוט לא לגמרי בקי בה. אני, במקומך, הייתי מנסה ללמוד אותה במקום להכריז הכרזות. אמנם זו שפה די מוגבלת, אך אפשר לעשות איתה הרבה.

  9. גלעד,

    ההקבלה שלך לא נכונה. לא מדובר על מקרים מעניינים בתוך 500 הזריקות שיצאו כך או כך. לצורך העניין, אם אנסה לתקן את ההקבלה שלך -בזריקה של 800 מטבעות שונים שכל אחד מהם נזרק 500 פעם – נמצא שיש מטבעות שהתוצאות שלהם מעבר לססטיסטיקה. על המטבעות האלה (הנבדקים האלה בניסוי) מדובר.

    האם לא תרצה לבדוק במקרה הזה למה חלק מהמטבעות נתנו תוצאות שאינן סטטיסטיות?

    האות A שבשם הפרוייקט PEAR מייצגת את המילה Anomalies – וזו בעצם המטרה – לבודד את האנומליות ולחקור אותן. ברור שאם תקח מדגם שגודלו כגודל האוכלוסיה האנושית (הכי גדול שאפשר) תקבל תוצאות סטטיסטיות כמעט לגמרי משום שאם זה היה אחרת, היכולות הללו היו נפוצות באוכלוסיה ולא היינו צריכים מחקרים.

    היימן מעיד בעצמו שנבדקת אחת הייתה אחרית ל-23% מהאנומליות במסד הנתונים, אבל מבטל את זה בכך שהתוצאה הסטטיסטית הכללית זניחה. הטענות שלו הן פופוליסטיות ודמגוגיות בעיני ותו' לא.
    אם על כך מבססים הספקנים את ספקנותם לגבי היכולות האלה, אז ברור לי למה רנדי נשאר עם הכסף שלו.

    פרוייקט PEAR אמנם נסגר אבל ממשיך בפורמט אחר ורחב יותר כאן: http://www.icrl.org/ וכן מכוון לבדוק אנומליות.

    למרות כל האמור – ברור לי שאף אחד מאיתנו לא ישכנע את השני. בעיני יש כאן יותר מדי סימני שאלה מכדי לסגור את הנושא בלא כלום, אתה נשאר לא משוכע כי אתה חושב שמעבדות אחרות לא הצליחו לשחזר את הניסוי, לדעתי זה לא נכון, אבל באמת שכבר אין לי זמן להמשיך לחפור ולא נראה לי שיש טעם, כי ברור לי ששום ניסוי שאתן כאן לא ישכנע את הספקנים.
    ולראייה, אפילו בדיון הקטן שלנו כאן – בכל פעם שהבאתי דוגמא להפריך את טיעוניכם, שיניתם טקטיקה. עברתם מטיעונים של הטלת דופי באנשים שעשו את הניסויים הללו (הם לא מדענים, אלא רמאים ושרלטנים) לטיעונים של איכות (המחקר לא נעשה בסטנדרטים מדעיים) לטיעונים של כמות (הסטטיסטיקה לא מובהקת).

    מישהו פעם אמר, שלעולם לא תצליח לשכנע את מי שעבודתו היא להטיל ספק. או לצורך העניין, יוקרתו או כספו או שלמותו של האגו שלו תלויה בספק. לפי התרשמותי לך יש פתיחות רבה יותר מרוב האנשים שיצא לי לדבר איתם על נושאים אלה אבל מכיוון שה"סנטימנט" המדעי המיינסטרימי הוא כפי שהוא, וכנראה שכל האמצעים כשרים בדרך להפרכה, יקח לנו זמן להפגש באמצע.

    כנראה שנישאר לעת עתה משני צידי המתרס.

    סוף שבוע נפלא.

  10. האני האחר,
    הטיעון שלך שגוי.
    זה בדיוק כמו לומר שבתוך 1000 הטלות מטבע, ש-500 מהן יצאו "עץ" ו-500 יצאו "פלי", מתחבאים המקרים המעניינים – אותם 500 מקרים שיצאו "עץ" למשל.
    כל הרעיון של סטטיסטיקה זה לספור את כל המקרים.
    באותה רוח, בדיוק אם נשמיט רק כמה מקרים של "פלי" בתירוצים כאלה ואחרים, או ללא תירוצים, נקבל 500 מקרים של "עץ" ורק 495 מקרים של "פלי" והרי לנו פלא! סטייה של 1% לטובת "עץ" – וזה יותר מהאפקט שהתגלה במחקרים לש PEAR…
    ולגבי הטענה שאולי היו כמה נבדקים שהשפיעו יותר מאחרים – הרי התייחסתי לזה בתגובה הארוכה האחרונה, לא קראת? Ray Hyman טען ש-
    And one was responsible for 23% of the total data base. Her hit rate was 50.05%. Take out this operator and the hit rate becomes 50.01%.
    ואילו חוקרי PEAR הכחישו.
    כלומר,
    אם זה נכון – מדוע לא התמקדו רק בו והראו נתונים מדהימים יותר?
    ואם את מאמינה להם וזה לא נכון, הרי שאין אנשים בתוך המדגם שלהם שהיו בעלי יכולות מיוחדות.
    כלומר, ההשערה שלך שהיו כאלה – אינה נכונה.
    דרך אגב, מזמן הפסיקו לבדוק אנשים ספציפיים, כנראה בגלל שכל אלה שטענו ליכולות יוצאות דופן, כאלה שניתן להבחין בהן ללא סטטיסטיקות ענקיות – התגלו כשרלטנים.
    ברור שצוות PEAR המשיך לחקור למרות התוצאות הזניחות. זהו מפעל חיים של כמה אנשים.
    דרך אגב, המעבדה נסגרה ב-2007.
    “For 28 years, we’ve done what we wanted to do, and there’s no reason to stay and generate more of the same data,” said the laboratory’s founder, Robert G. Jahn, 76, former dean of Princeton’s engineering school and an emeritus professor. “If people don’t believe us after all the results we’ve produced, then they never will.”

    אני לא השתכנעתי. ביחוד כשמעבדות אחרות לא הצליחו לחזור על התוצאות.

  11. כל הדיון סביב נושא הכתבה, או טלפטיה הוא נסיבתי, ואין ככל הידוע לי שום דיון ומחקר של המקרים הממשיים. המדע צריך מושאים הניתנים לשחזור, והדיווחים הטלפטיים והחלומיים הם מקריים לגמרי, ומעולם לא נעשו מדידות על אנשים בשעת המאורע לכאורה. לעומת זאת מכלל העדויות יש כמה עדויות חזקות, ששום מחקר סטטיסטי מהסוג שמצוטט כאן לא יכול להכחיש, וכל מי שטוען בחריפות נגד כל אפשרות של טלפטיה או מקרה חלום חייב להתמודד דוקא עם הדיווחים החזקים, והוא רשאי להתעלם מרוב הדיווחים. זה דומה לנושא העבמים, שגם במכלול העצום של עדויות עליהם יש כמה עדויות חזקות, כגון עדותו של הטיס האמריקאי שב1947 טבע את הביטוי צלחות מעופפות, אדם טכני מעולה וכשיר לחלוטין, ועדויות חזקות אחרות.
    פסילת עדויות על סמך טענות נסיבתיות שאינן קשורות ישירות לעדויות כמו הכתבה הנוכחית, לא מועילה להבנת התופעות, והיא נראית לי כשיטה לעריכת סדר ולהשקטה עצמית של הכותב.

  12. זה יפה – לקחת מדגם ענק ולומר שהתוצאות "זניחות". בתוך התוצאות האלה נחבאים הממצאים המעניינים. כנראה שלא לכל הנבדקים אותה יכולה להשפיע על המכונה אבל יש כאלה שכן השפיעו מעבר לסטטיסטיקה והרי הם אלה שמעניינים בתחום הזה. הרי ככל שתגדיל את המדגם התוצאות יהיו זניחות יותר, אחרת היינו רואים יכולות מובהקות מהסוג הזה בצורה ברורה בכלל האוכלוסיה.

    לגבי האנומליות שהם כן ממשיכים לחקור, אתה יכול לראות כאן:
    A number of secondary correlations revealed other anomalous structural features within these human/machine databases. In many instances, the effects appeared to be operator-specific in their details and the results of given operators on widely different machines frequently tended to be similar in character and scale. Pairs of operators with shared intentions were found to induce further anomalies in the experimental outputs, especially when the two individuals shared an emotional bond. The data also displayed significant disparities between female and male operator performances, and consistent series position effects were observed in individual and collective results. These anomalies were demonstrated with the operators located up to thousands of miles from the laboratory, exerting their efforts many hours before or after the actual operation of the devices.
    המאמר הזה ועוד הרבה אחרים המתארים את המחקרים ותוצאותיהם אפשר למצוא כאן: http://www.princeton.edu/~pear/experiments.html.

    צוות ה-Pear ממשיך לחקור את העניין למרות התוצאות שנראות לספקנים "זניחות". מדובר בצוות של מדענים מכובדים מפרינסטון שעובדים כבר 28 שנים על העניין.

  13. שוב,
    צוות ה- PEAR הם ממשיכי דרכו של הלמוט שמידט. הנה תקציר ממצאיהם, הבהרות וביקורות. מידע יותר מלא אפשר לקרוא בלינקים המצורפים.
    http://www.skepdic.com/pear.html
    http://www.skepdic.com/essays/psihistory.html

    Radin thinks the PEAR group replicated Schmidt's work in 258 experimental studies and 127 control studies. C. E. M. Hansel examined the studies done after 1969 and before 1987 that attempted to replicate Schmidt’s work. He notes: “The main fact that emerges from this data is that 71 experiments gave a result supporting Schmidt’s findings and 261 experiments failed to do so” (Hansel 1989: 185). That is the beauty of meta-analysis: you can transform a failure rate of nearly 4 to 1 into a grand success.

    In 1987, Dean Radin and Nelson did a meta-analysis of all RNG experiments done between 1959 and 1987 and found that they produced odds against chance beyond a trillion to one (Radin 1997: 140). This sounds impressive, but as Radin says “in terms of a 50% hit rate, the overall experimental effect, calculated per study, was about 51 percent, where 50 percent would be expected by chance” [emphasis added] (141). A couple of sentences later, Radin gives a more precise rendering of "about 51 percent" by noting that the overall effect was "just under 51 percent."

    However, according to Ray Hyman, “the percentage of hits in the intended direction was only 50.02%" in the PEAR studies (Hyman 1989: 152). And one ‘operator’ (the term used to describe the subjects in these studies) was responsible for 23% of the total data base. Her hit rate was 50.05%. Take out this operator and the hit rate becomes 50.01%. According to John McCrone, "Operator 10," believed to be a PEAR staff member, "has been involved in 15% of the 14 million trials, yet contributed to a full half of the total excess hits" (McCrone 1994). According to Dean Radin, the criticism that there "was any one person responsible for the overall results of the experiment…was tested and found to be groundless" (Radin 1997: 221). His source for this claim is a 1991 article by Jahn et al. in the Journal of Scientific Exploration, "Count population profiles in engineering anomalies experiments" (5:205-32). However, Jahn gives the data for his experiments in Margins of Reality: The Role of Consciousness in the Physical World (Harcourt Brace, 1988, p. 352-353). McCrone has done the calculations and found that 'If [operator 10's] figures are taken out of the data pool, scoring in the "low intention" condition falls to chance while "high intention" scoring drops close to the .05 boundary considered weakly significant in scientific results."

    According to McCrone, the "size of the effect is about .1 percent, meaning that for every thousand electronic tosses, the random event generator is producing about one more head or tail than it should by chance alone" (McCrone 1994).

    Furthermore, Stanley Jeffers, a physicist at York University, Ontario, has repeated the Jahn experiments but with chance results (Alcock 2003: 135-152). (See "Physics and Claims for Anomalous Effects Related to Consciousness" in Alcock et al. 2003. Abstract.) And Jahn et al. failed to replicate the PEAR results in experiments done in Germany (See "Mind/Machine Interaction Consortium: PortREG Replication Experiments," Journal of Scientific Exploration, Vol. 14, No. 4, pp. 499–555, 2000).

  14. לא הבנתי לאיזה מאמר בוויקיפדיה התייחסת.

    אל תמהר לפסול על סמך אישיות בכל זאת המחקר שלו עמד בביקורת עמיתים לא? 800 מחקרים ששחזרו תוצאות דומות.

    רצית מחקר, קיבלת הרבה. ולא זה של שמידט אלא אלה שחזרו עליו ב-68 מעבדות.
    אתה יכול לצטט הפרכה ספציפית למחקרים האלה?

  15. האני האחר:
    אם אדם זה אמור להוות דוגמה למה שיש בספר אז ברור מדוע המאמר בויקיפדיה העוסק בנושא מתעלם ממנו.
    כל העדויות מגיעות מכת המאמינים ולא מהאקדמיה.

  16. זכור לי שם אחד מהספר – הלמוט שמידט, זה מה שכתוב עליו בוויקיפדיה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Helmut_Schmidt_(parapsychologist)#cite_ref-2

    הניסוי שלו שמתואר לבשדה קשור למחוללים הרנדומליים. לפי הבנתי השורה הזאת מתייחסת לניסוי שחזרו עליו בהיקף גדול יותר – 68 מעבדות:
    A metastudy that reviewed more than 800 such studies from 68 laboratories came to the conclusion that "under certain circumstances, consciousness can interact with random physical systems." [3]

  17. האני האחר:
    ואני אמרתי שמתוך ההקשר אני יודע שגם אם בתוך הספר כתוב שהוא עבר ביקורת עמיתים הרי שבמציאות – ולפי מה שמתואר בויקיפדיה – לא זה המצב.

  18. מיכ*אל,

    אמרתי שאני לא אכביר מילים.

    בספר מדובר על מחקרים מדעיים ששוחזרו על ידי עמיתים בתנאים מוקפדים. אתה יכול לא להסכים עם המסקנות שעולות מתוך העובדות אבל למיטב ידיעתי המחקרים עמדו בכל הסטנדרטים המדעיים. לפחות לא ראיתי הפרכות ספציפיות.

    השאלתי את הספר ולכן לא אוכל לפתוח אותו ולצטט לך את שמות החוקרים והמחקרים.

    לא ביקשתי ממך ללמוד כמה שנים, רק לקרוא ספר, לך לספרייה ודפדף בו אם אינך רוצה להוציא כסף.
    אתה לא רוצה לבזבז את זמנך, אל תקרא. נראה לי שמיותר להתווכח מעבר לכך.

  19. האני האחר:
    לא הכברתי מילים. פשוט אמרתי שמתוך ההקשרים האחרים ברור לי שהספר לא מייצג מחקר שנעשה על פי הנוהל הרגיל של המדע שאחת מאבני היסוד שלו היא ביקורת עמיתים.
    הרי כל אחד יכול להציע לי לקרוא את הפיברוקים שכתב וזו דרך מושלמת לבזבז את זמני.
    גם הדתיים אומרים לי שלפני שאלמד כמה שנים לימודי דת אין סיכוי שאבין אותם.
    הם צודקים, כמובן. לא אבין אותם בלי ללמוד כמה שנים לימודי דת.
    הם רק טועים במה שהם מנסים לרמוז עליו וזה שאבין אותם אחרי שאלמד שטויות במשך כמה שנים בשעה שהאמת היא שלעולם לא אבין אותם – בין אם אבזבז את זמני ובין אם לא.
    אם תצביע על מחקר מדעי בעניין אהיה מוכן לקרוא אותו אבל ברור לי שלא תעשה זאת כי המחקרים המדעיים היחידים שבוצעו תוך הקפדה על כל מה שיש להקפיד נתנו תוצאות שליליות.

  20. מיכא*ל,

    האם קראת את הספר? למה שלא תקרא ותסיק בעצמך, הרי כל מה שאכתוב כאן לא ישכנע אותך, אז בשביל מה להכביר מילים?

    אם אינך רוצה לקרוא, אל תקרא, אבל בבקשה אל תערב את השואה – שנינו יודעים שאין כאן שום הקבלה.

  21. האני האחר:
    הבעיה היא שהטענות לאחד ה"לכאן- ים נובעות מאינטרסים ולא מעובדות.
    זה שיש מישהו שטוען משהו לא נותן לגיטימציה לטענה.

    יש גם אנשים שטוענים שלא הייתה שואה.

  22. האני האחר:
    מניין המידע שלך על "ניקיון" הניסויים?
    מדוע אין הקהילייה המדעית מסיקה את המסקנות?
    מדוע מחבריו אינם זוכים בכל המיליונים שהובטחו על ידי רנדי ואחרים למי שידגים דברים מסוג זה?

  23. הכל ייתכן, וחלק מהמחקרים אולי מוטים (לשני הצדדים).

    לגבי מה שמתואר בספר השדה – מדובר בניסויים "נקיים" מאוד, אם אתה כבר בתוך הנושא, אולי כדאי שתקרא – זוהי לשון מאזניים מעניינת מאוד.

    לא מצאתי אותו בתרגום לעברית למרות שאני יודעת שהוא קיים. הנה הוא באנגלית:
    http://www.amazon.com/Field-Quest-Secret-Force-Universe/dp/0060931175

  24. אני רק רוצה להחדד שוב את הנקודה של גודל האפקט, לעומת "מובהקותו הסטטיסטית".
    "בזכות" הטיות שיטתיות כאלה ואחרות, אפשר להגיע בקלות למצב בו ממצא הוא מובהק מאוד סטטיסטית, אך גודלו אפסי.
    למשל מטבע טיפה לא מאוזן, שנופל 51% מהמקרים על צד מסויים, ורק 49% על האחר, אם נזרוק אותו מליוני פעמים נקבל ממצא סטטיסטי מובהק ברמות מטורפות, למרות שגודל האפקט ישאר 1% הטיה מהצפוי ממטבע מאוזן.
    קל להגיע לתוצאות מובהקות סטטיסטית, למשל ע"י מידה קלה של פרסום סלקטיבי, או השמטות של חלקי ניסויים שקוראים להם "חימום" בדיעבד (אם ההצלחה בהם היתה טיפה קטנה מהצפוי במקרה). ואני לא מדבר באויר. תופעות כאלה היו נפוצות במחקר הפאראפסיכולוגי. לכאורה רק ליטופים קלים מאוד לתוצאות, אבל אם עושים את זה מספיק, ובמיוחד כשמבצעים מטא-אנליזה על הרבה תוצאות "מלוטפות" כאלה, מקבלים הטיה קטנה מאוד, אך מובהקת בטירוף מבחינה סטטיסטית.
    לא קראתי את הספר, ואינני יודע מה כתוב בו – רק חומר לתשומת לב.

  25. מיכא*ל,

    אפרופו הטלות מטבע, האם קראת גם את הספר "השדה"? יש שם רשימה של חקרים שעומדים בסטנדרטיים מדעיים שנעשו עם מחוללים רנדומליים אמיתיים וכפי שתוכל לראות (אם תקרא) התוצאות בניסויים שבדקו השפעה תודעתית יצאו מוטות מאוד, הרבה מעבר לאקראי (ואפילו קדימה בזמן).

    מכיוון שברור לי שאנחנו נמצאים משני עברי המתרס (זה בסדר, זה הרבה יותר מעניין ככה, כל עוד לא משחקים בלהעליב), ומכיוון שאני אכן אחר, תרשה לי לחזק את מה שכתבת בשמי ולחזור ולומר:
    *** כיוון שיש טענות לכאן ולכאן העניין עוד לא הוכרע ***

  26. גלעד (https://www.hayadan.org.il/do-dreams-come-true-0812113/#comment-322176):
    קראתי את ספרו של Wiseman ואף המלצתי עליו במספר הזדמנויות מעל דפי אתר זה.
    המלצתי עליו למרות שהוא די רדוד ומחפף בעיני כי בגדול – מה שהוא אומר התאים כתשובה לחלק מן ההזויים.
    מה שהוא טוען כאן – כאילו Remote viewing עמד במבחנים מדעיים סטנדרטיים אינו נכון ואחרים לא מסכימים עם טענתו זו.
    למעשה – אם מקפידים לקרוא את כל הציטוטים מדברים נתברר שגם הוא אינו מסכים אתם.
    הוא כנראה מדבר רק על ההיבטים הסטטיסטיים מבלי להתייחס לטריקים והוא אומר זאת במפורש (כפי שהוקפד שלא לצטט):

    Wiseman also pointed at several problems with one of the early experiments at SAIC, like information leakage. However, he indicated the importance of its process-oriented approach and of its refining of remote viewing methodology, which meant that researchers replicating their work could avoid these problems.[1] Wiseman later insisted there were multiple opportunities for participants on that experiment to be influenced by inadvertent cues and that these cues can influence the results when they appear.[11]

    והרי זה בדיוק עניין הטריקים שדיברתי עליו!

    נחמד מאד להציג סטטיסטיקות שעומדות במבחן ולהתעלם מן העובדה שמרמים אותך!
    עובדה היא שכאשר רנדי ביצע את הניסויים מבלי להשאיר פתח לרמאות התוצאות לא שוחזרו.
    יוטיוב מלאה בסרטים בהם רנדי מסביר איך התבצעו ההונאות השונות של אורי גלר ודומיו (כולל צילומים של מופעי גלר במצלמה נסתרת).

    גלעד (https://www.hayadan.org.il/do-dreams-come-true-0812113/#comment-322181):
    מעניין איך זה שאורי גלר לא חזה את תוצאות המשפט 🙂

    הטיעון של אנשי העידן החדש כאילו העובדה ש"השאלה עדיין פתוחה למרות כל השנים שחלפו" הוא טיעון אידיוטי באמת.
    מעולם לא הצליחו להראות שזה עובד אבל יש מי שמתעקש להמשיך לבדוק כי קשה לוותר על הקסמים ולכן ממשיכים לבדוק את זה.
    אילו טענתי שכאשר מטילים מטבע הוגנת יוצאות רוב ההטלות "עץ" ומיעוטן "פלי" הייתי יכול להביא בקלות כמה "מחקרים" שבהם זה התממש.
    אתה היית בא בצדק ומראה לי מחקרים סותרים.
    אני (לו הייתי אחר) הייתי אומר שמכיוון שיש טענות לכאן ולכאן העניין עוד לא הוכרע.

    ביחס ל OBE ול NDE:
    הספר אותו הזכרתי פעמים רבות The God Impulse מתאר בצורה מאד אמינה חלק מן המנגנונים שגורמים לתופעות.
    הכל במוח ואין כאן שום דבר מסתורי.
    נושאי החלומות הצלולים ( Lucid Dreams), שיתוק שינה ופחות או יותר כל מה שעלה כאן בדיון מוזכרים ומוסברים אף הם.

  27. גלעד,

    אתה יכול לציין בקצרה את ההבדלים שנמדדו בפעילות המוחית בכל אחת מהתופעות? זה מעניין מאוד יכול להיות שאלה באמת יצורים שונים אבל בעלי תופעות דומות מבחינת התפיסה (הכרה?).

  28. Lucid Dreams ו-OBE שונים מאוד בפעילות המוחית שמתרחשת בזמן כל אחד מהם. קראתי על כך בספרה של סוזן בלקמור, אבל אפשר למצוא לכך סימוכין גם בויקיפדיה עד כמה שזכור לי.
    יתכן מאוד ויש אלמנטים משותפים, שניהם מצבי תודעה מיוחדים, אבל לאו שלבים עוקבים או משהו בעל קשר ישיר.
    שיתוק שינה זה יצור אחר גם הוא. גם שם ידוע פחות או יותר מה מתחולל במוח תוך כדי.
    OBE יכול להתרחש באופן יזום ע"י אנשים מסויימים (כפי שציין האני האחר) ובזמן ערות, וגלי המוח שנמדדו שונים מאלה שמתרחשים בזמן Lucid Dreams כאמור.
    תחום מרתק בהחלט.
    ויש כמובן טריפים של סמי הזיה. עוד חבר כבוד במשפחה.

  29. המחשבה כי החלום הוא תופעת לוואי של השינה,
    דומה להפליא למחשבה כי הדמיון הוא תופעת לוואי של העירות…

  30. לגבי שיתוק שינה ו-Lucid Dreams (חלימה צלולה?) יש כאלה המתייחסים לכך כשלבים שונים ביציאה מהגוף (OBE). בספר Adventures Beyond the Body המחבר כותב על תופעות נוספות שיכולות לקרות בשלב היציאה מהגוף מעבר לשיתוק שינה, רעידות, קולות רמים, קול שדומה ליריה וכו'.

    חוויתי בעצמי את הרעידות ואף תחילתה של יציאה מהגוף שהתבטאה בשינוי פרספקטיבה של המבט, למרות שהגוף נשאר שוכב – מוזר ביותר.

    אחת השיטות להתאמן על יציאה מהגוף היא לנסות להיות מודע בחלום ואז לנווט אותו כרצונך. זכור לי שקרלוס קסטנדה תיאר שיטה לעשות זאת (שדומה מאוד למה שתיאר ר.ח רפא.ים) בספר "משנתו של דון חואן" – משהו בסגנון לנסות למצוא את הידיים בחלום.
    חלימה צלולה נחשבת לחוויה מחוץ לגוף על פי הבנתי והיא כוללת תחושה "מציאותית" שמעורבים בה מספר חושים.
    קישור לספר: http://www.amazon.com/Adventures-Beyond-Body-Out-Body/dp/0062513710

  31. הדעה הרווחת היא שבין אדם לא יכול לחיות מבלי לחלום ואולם לפני כ-9 שנים חברה איטלקית בשם
    ZENIT הפיקה סרט בשם THE ENIGMA OF SLEEPING , בסרט השתתפו כמה מומחים בינלאומיים לחקר השינה בניהם פרופסור פרץ לביא (נשיא הטכניון להיום) שגייס שני ישראלים: אני-בנושא הנרקולפסיה
    ועוד ישראלי יובל שמו שבמלחמת יום הכיפורים נורה בראשו והקליע פגע גם במרכז החלימה ומאז הוא אינו
    חולם (לכאורה מצב בלתי אפשרי) והמוזר מכל השתתף בסרט בחור בן 45 (שוודי אם אינני טועה) שבה ממשפחה בעלת פגם גנטי יחיד במינו,הם לא כולם סובלים ממנו אבל באחוזים נכבדים כן, הם אינם ישנים כלל ורובם אינם מגיעים לגיל ה-40 , בכל מקרה הבחור המדובר כבר היה מעורער לחלוטין ואולם בחייו היה גבר חזק אף עבד עד לכקרוב לשנות הארבעים וכל זאת בלי לישון דקה אחת בחייו!!!! כמה מוזר!!!

  32. אריה סתר

    לדעתי נכון יותר יהיה להגיד שהחלום זה פונקציה של השינה. השינה נועדה לרכז את האנרגיה של אורגניזם כדי 'לסדר את המערכת' בשביל פעילות תקינה. כמו למשל הפרשת חומרים מסויימים לגוף שמסייעים לגוף לגדול או לשפר תפקודו. בין היתר השינה משפיע גם על סידור הזיכרון.
    אבל החלום עצמו הוא מעין תופעת לוואי של כל התהליכים האלו. מכיון שכמעט כל מערכות הגוף משותקות, עיקר האנרגיה מתרכזת במוח, ולכן סביר גם שהתופעות לוואי של אותה אנרגיה יהיו באותו איזור. לפחות כך לדעתי.

  33. גלעד, ר.ח רפאים. בנושא מניעת חלום מידע אישי (לימודים באקדמיה) – אכן למניעת חלימה יש השפעות כפי שתיארתם. מעבר לזה – כאשר מניחים למסכן סוף סוף לישון הוא כאילו משלים את המחסור בחלימה בכך שהוא חולם באחוז גבוה משמעותית מזמן השנה. דברים אלה מצביעים על כך שלחלום אכן פונקציונליות חשובה. אחת הדעות לגבי פונקציונליות החלום – ארגון וסידור בזיכרון של כל מה שנחווה בערות והחלום הוא תופעת לוואי של פעילות זאת.

  34. לגבי 'מצבי השינה' כגון REM. כדאי גם ללמוד על גלי המוח שנוצרים במהלך המעבר מעוררות לשינה ולהיפך.

  35. גלעד
    "ככל הידוע לי, אם מונעים בשיטתיות מאדם את שלב החלימה (למשל בניסויים במעבדת שינה), הוא מתחיל להזות בזמן עירות, ומצבו עלול להדרדר עד כדי אובדן שפיות." – התופעה הזאת גם מוכרת לי אבל רק ממה שראיתי בטלוויזיה לכן אין לי מה להוסיף אלא רק להסכים עם טענתך.

    מצד שני, לך תדע אם הפאציינט איבד את שפיותו בגלל שלא חלם והתחיל להזות, או בגלל שכל פעם לא איפשרו לו לישון מספיק זמן 🙂

  36. ככל הידוע לי, אם מונעים בשיטתיות מאדם את שלב החלימה (למשל בניסויים במעבדת שינה), הוא מתחיל להזות בזמן עירות, ומצבו עלול להדרדר עד כדי אובדן שפיות.
    אין לי סימוכין לזה כרגע, אם מישהו מכיר, אנא.
    אם זה המצב, קשה להגדיר חלומות כ"תופעת לואי של השינה וכחסרי ערך"…

  37. יובל
    לדעתי אתה טועה.
    השינה היא בשביל 'לחדש את המצברים', החלומות הם תופעות לוואי של השינה ואין להם הרבה ערך.

  38. גלעד,חן
    קודם כל אציין שאני לא מומחה בתחום וכמעט ולא מתעסק בנושא, אלא רק מביא טיעונים פרטיים מהנסיון האישי. בתגובתי הקודמת לא רציתי לכתוב יותר מדי כדי לא לסבך את העניינים, אבל אני רואה שהבנתם בדיוק על מה אני מדבר. התופעה אכן נקראת lucid dreaming ויש לזה כמה דרגות, ככל הידוע לי.

    חן
    זה באמת קשה 'להשתלט' על החלום, ולגבי מה שכתבת: "אך לא באמת הצלחתי לשלוט בחלום זמן רב, כי זה כאילו דורש מאמץ מחשבתי." אז גם כאן אתה צודק, מפני ש, לפחות לדעתי, ברגע שאתה נהיה מודע לכך שאתה חולם, בזמן החלום, אז החשיבה עצמה, כלומר כל מה שקורה בחלום, מתחלף.
    הטריק הוא להתרכז ברגע שאתה מבין שאתה חולם, פעם הבאה שאתה תחלום ולרגע תהיה מודע לכך שאתה חולם, במקום לחשוב ישר על דברים אקסצנטריים תנסה להתרכז בלהזיז את היד באופן כלשהו, או לנסות להגיד משהו, או לגרד את הפדחת. מנסיוני גיליתי שככל שהתרכזתי בלהיות מודע לעצמי באותו רגע מסויים, הסביבה שהתחלפה הפכה להיות סביבה מוכרת לי מהמציאות (כלומר מציאותית) ואז היה לי יותר קל לשלב בין להיות מודע לעצמי ולכך שאני חולם ולהיות מודע לסביבתי וליכולת שלי לבצע מניפולציות על הסביבה בזמן החלום לזמן ממושך יותר. (מפני שהמוח לא היה צריך להתאמץ ב"להמציא" את הסביבה אלא פשוט שלף אותה מהזיכרון).

    גלעד
    לגבי "שיתוק שינה"- יצא לי לחוות כמה פעמים אירוע שכזה. תשמע…. חוויה מעניינת ביותר 🙂
    המעבר בין החלימה לערנות מוחלטת, במהלך 'שיתוק שינה', אינו מערב כמעט כלל שינוי בתודעה של החולם עצמו. כלומר החולם מודע לכך שהוא חולם וגם מודע למתרחש סביבו בחלום, ואז פתאום, החולם מתוודע למה שנמצא מולו ושהוא בעצם מתעורר מהחלום. בגלל שהגוף משותק במהלך שינה אז החולם לא יכול לזוז וכל השינוי שמתרחש הוא מעין וויזואלי (גם 'הפרספקטיבה' מעט הזויה) ואינו פוגע בתודעה של החולם כמעט כלל.
    או במילים אחרות, החולם מודע לכך שהוא חלם (וגם זוכר מה חלם לרגע קצר) ורגע אחר כך פתאום מודע לכך שהוא פוקח עיניים, רואה מה נמצא מולו, מבין איפה הוא נמצא ושהוא התעורר מחלום, אבל לא יכול לעשות כלום כיוון שהגוף משותק (חוץ מהעיניים ויכולת הראייה). חוויה כזאת יכולה להפחיד כמה אנשים 🙂

  39. כאחד שחולם חלומות צלולים כמה פעמים ביום במשך 21 השנים האחרונות בגין מחלת הנרקולפסיה
    אעיד שאפשר לשלוט בחלום הרבה הרבה יותר משאפשר לשלוט במציאות, השינה הנרקולפטית הינה מאוד קלה ולא עמוקה ונוצר אצלי מצב תודעתי מוזר שלא רק שאני חולם אלא אלא הנני יודע ושומע וחי
    את המציאות באותו רגע- ונוצר שילוב מעניין.

  40. ר.ח. רפאים מה שאתה מתאר זהו חלום צלול.
    אני חושב שכן חוויתי את זה, כי זכור לי פעמים בחלום שהבנתי שאני חולם, ואז ניצלתי את העניין לעשות כל מה שעולה על רוחי, כמו לעוף.
    אך לא באמת הצלחתי לשלוט בחלום זמן רב, כי זה כאילו דורש מאמץ
    מחשבתי.
    והאמתי למרות התחושה, אפשרי מאד שזה פשוט חלום שחלמתי כתוצאה מקריאה על חלום צלול, ומעניין שבכתבה היה מוזכר שאפשר לעוף, והדבר הראשון שניסיתי הוא לעוף.
    למרות שמבחינת הרגשה, זה מרגיש שאני זה ששלטתי בחלום, כי אני מרגיש שממש חשבתי, במקום להיות מן צופה מהצד כבדרך כלל( אפילו אם זה מגוף ראשון).
    אבל שוב יכול להיות שזה חלק מהחלום.

    אכן סוגייה מעניינת העלת רח רפאים.

  41. דעת,
    אינני מומחה בענייני מצבי תודעה מיוחדים, אשמח אם תאיר עיני לגבי טענתך כי "שיתוק שינה – בסך הכל מבוא לחלימה מוכוונת. אפשר לנטרל אותו ולא צריך לעשות ממנו עניין גדול."

    לגבי שכבות בצל וכו' –

    א) מיהרתי להבהיר כאן:
    https://www.hayadan.org.il/do-dreams-come-true-0812113/#comment-322116

    ב) אשמח לשמוע על ראיות לגבי חיזוי עתיד באמצעות חלומות. אנא שלח קישורים ואני מבטיח לעיין בהם בעתיד.

    אמרת דברים מאוד כלליים ומעורפלים שאינם מאפשרים התייחסות כלשהי.

  42. א.
    שיתוק שינה – בסך הכל מבוא לחלימה מוכוונת.
    אפשר לנטרל אותו ולא צריך לעשות ממנו עניין גדול.

    ב. לכותב המאמר – עשית קפיצה פנימה לנושא
    ומייד הסקת מסקנות ויש לך כבר עמדות זאת מבלי
    לבחון באמת את הדברים, זו לא עבודה מדעית אבל זה בסדר.

    אם יש לך אומץ – אז חשוב על בצל.
    הבצל עשוי גלדים גלדים ואתה מצוי
    כרגע רק בשכבה הראשונה.

    אני יכול להבטיח לך שאם תרצה בכך תמצא
    רבדים שכרגע נשמעים לך חסרי פשר או הגיון,
    כשלמעשה אבל הם בסך הכל ממתינים למדען "שיגלה" ויאפיין אותם.

    יום טוב.

  43. ר.ח רפאי.ם שלום, אתה מתאר דרגה מסויימת של Lucid Dream.
    הוקדש לכך פרק בספר שעסק ב- OBE שקראתי לאחרונה.
    התופעה ידועה, מתועדת, ו"אמיתית", והבנתי שאפשר גם להתאמן ולשפר אותה.

    לגבי חווית OBE – זו חוויה. כלומר, כחוויה היא אמיתית לחלוטין. מה באמת קורה שם, זה כבר סיפור הרבה יותר מסובך. אני לומד את הנושא כרגע. יש הרבה תיאוריות וניסויים מעניינים, וגם אגדות אורבניות ואג'נדות דתיות.

    יש עוד מצבים מיוחדים שמערבים חלום וערות, למשל "שיתוק שינה", זה בהחלט לא מעיד על סכיזופרניה. אנשים רבים בריאים בנפשם חווים את זה (הסטטיסטיקות הלא מאוד נפוצות בעניין אומרות שאחד מכל חמישה בערך כנראה חווה את זה לפחות פעם בחייו ברמה מסויימת).
    התייחסתי לזה כאן: http://wp.me/p1K6uX-6Q

  44. חסוי 🙂
    לשאלתך על תפקידו של החלום במציאות.
    אני מצאתי כי תפקידו העיקרי של החלום הוא למיין את הזיכרון לטווח ארוך, וכל שאר האפקטים הם רק תוצאי לוואי.
    התהליך מתבצע כדלקמן: ממיין הזיכרון שולף ארוע מן הזמן האחרון, בדרך כלל מתקופת הערות האחרונה, ומשווה אותו עם ארועים בזיכרון ארוך הטווח. כאשר נמצא ארוע שהממיין מוצא קשר בינו לבין הפריט הממויין, הוא מתייג אותו בהתאם. בזמן התהליך מתבצעות השוואות בלתי הגיוניות (לפעמים גם סיוטים) שבמצב ערות היה החולם מגיב בצורה קשה, ומשום כך חייבות פונקציות מסוימות בגופו של החולם להיות משותקות. השיתוק מתאפשר על ידי שינה. אם השינה מופרעת, תהליך המיון נקטע באמצע ואז גם זוכרים את החלום. כאשר המיון מסתיים בהצלחה, החלום נמחק. יש אנשים שאצלם השיתוק אינו תקין, וזה מתבטא ב"מחלת ירח". יש כאלה שאצלם החלום מתבצע תוך ערות, והביטוי של זה הוא סכיזופרניה.
    "הנבואה ניתנה לשוטים", דהינו לחולי רוח שחולמים גם בזמן ערות.

  45. גלעד
    דרך אגב, מישהו אמר פעם: "פעולה למרחוק של רוחות רפאים"
    תנסה לראות את חווית הOBE דרך פרספקטיבה של מכניקת הקוונטים.
    החלום הרי הוא מתרחש ברמת הפרט. וברמה הפיזיקלית יותר- אך ורק במוח.
    חשוב להבין שהאטומים במוח אינם יכולים (אפילו כקבוצה) לעבור מרחקים שכאלו, מהמוח אל מחוץ לגוף.
    לכן פיזיקלית אין אפילו אישוש לכך שניתן לחוות OBE.

  46. גלעד

    שלום.

    יש לפחות עוד נושא שקשור בחלומות, שזה השליטה בחלום. אינני יודע אם יצא לך לחוות חלומות שכאלו אבל הנה דוגמה: אם בזמן החלום אתה חולם שאתה רץ, אז בו ברגע שאתה מכיר (התלבטתי איזו מילה לכתוב) בעובדה שאתה חולם ושאתה רץ בחלום, ברגע הזה, להצליח 'להשתלט על החלום' כך שאתה בוחר באופן 'מודע' בחלום עצמו, לעצור למשל, ואז שוב לפי החלטה כביכול מודעת להמשיך לרוץ (או לשנות קצב הריצה לפי הרצון, למשל).

    דרך אגב, אז עולה השאלה האם ההחלטה ה'מודעת' בחלום היא באמת לפי רצון או שהיא חלק מהחלום- מנסיוני הפרטי אני יכול להגיד שההחלטה ה'מודעת' היא באמת החלטה מודעת, מפני שהיא גורמת לשינוי החשיבה בחלום (והתהליך הזה של החשיבה בחלום הוא החלום עצמו. כלומר בחלום כל מה שקורה זאת מעין חשיבה) לכן גם החלום עצמו משתנה – כלומר הסצנה הופכת לשונה ממה שהייתה- וברגע שזה קורה אז החשיבה המודעת שוב נעלמת וחוזרים חזרה לחלום מבלי להיות מודעים לכך, עד לפעם הבאה שתצליח להכיר ברגע שבו אתה חולם, ואז שוב להשתלט על החלום ואז שוב החלום ישתנה ולא תהיה מודע לכך, ואז שוב תכיר ברגע שבו אתה חולם… וחוזר חלילה.
    אני מקווה שהייתי מספיק ברור בנושא כל כך מעורפל, ואם לא אשמח לשמוע דעתך כי נראה לי שאתה מבין עניין.

    מכאל
    שלום. אתה כמובן, גם כאחד שמבין עניין (ובהנחה שהבנת מה שכתבתי), מוזמן לצרף את דעתך בנושא, אני אשמח.

  47. חסרה התיחסות לפיסיקאי הדגול וולפגאן פאולי – ושיתוף הפעולה שלו עם קרל יונג בנושא חלומות ארכיטיפים .

  48. אני מתכוון שהצטבר המון נסיון ברמאויות, הטיות שלא לקחו בחשבון, ניסויים שנוהלו ברשלנות וכו', וכשלוקחים את כל אלה בחשבון, למיטב ידיעתי, נותרות רק תופעות שגודל האפקט שלהם זניח. כלומר, רוב העבודות והמחקרים בתחום הופרכו, או נשארו אנקדוטות לא מתוארות היטב, וככל שמנסים לחזור על הדברים, וככל שאמצעי הבקרה מתחדדים – האפקטים נעלמים.

    והשאלה היא, עד מתי שווה להשקיע מחקרים בתחומים ששוב ושוב אינם מעלים דבר? למעט ויכוחים אם המטבע נפל 501,000 פעמים מתוך מיליון בגלל רצון הנבדקים, או בגלל שמשהו במכונה שהטילה אותו היה לא מאוזן (זה משל, אבל זו בערך תמונת המצב).
    וכשחוזרים על הניסוי, כמו שקרה עם PEAR, פתאום הוא נופל פחות או יותר סביב 500,000 פעמים. או 499,000 פעמים בהתאם לרצון הנבדקים. ואז הם מתחילים להמציא תיאוריות מדוע זה דוקא הפוך… כך נראה תחום הפאראפסיכולוגיה ממעוף הציפור…

  49. ועוד שאלה. כתבת:
    תמיד יש איזה מקרה לא מוסבר פה ושם. השאלה מה התמונה הכללית. והתמונה הכללית היא, שלאחר יותר מ-100 שנים של חקירות אינטנסיביות בתחומים הללו, הממצאים שנויים מאוד במחלוקת במקרה הטוב.

    זה לא מוכיח שום דבר. לא ניתן להסיק מכך שאין בכל התחום הזה ממש רק בגלל שהממצאים שנויים במחלוקת, אתה לא חושב שיכול להיות שיש סיבות אחרות לכך שהנושאים הללו שנויים במחלוקת?

    אולי וייסמן ניסח את זה הכי טוב – the bar of evidence needs to be much higher for outlandish claims that will revolutionize the world – יש לנושאים הללו פוטנציאל מהפכני.
    זה תפוח אדמה לוהט שלא הרבה מוכנים להתעסק איתו וכנראה שהשיטות הקיימות לא מצליחות לספק הוכחות חותכות שיהיו מקובלות על כל הצדדים – מעבר לאג'נדות והטיות למינהן.

  50. לגבי PEAR, בזמנו הגעתי למסקנה שזה הצוות הכי רציני.
    לגבי גודל האפקט הזניח – זה רלוונטי במיוחד לPEAR.
    במידת מה לצערי אפילו, הנסיון הראשון שלהם לשחזר את הממצאים שלהם במעבדה אחרת לא עלה יפה:

    As far as the replication results themselves are concerned, we are left with
    an empirical paradox. Whereas the prior PEAR experiments clearly displayed
    anomalous secular trends in REG output distribution means in correlation with
    operator intention, the three-laboratory replications, which employed essen-
    tially similar equipment and protocols, failed by an order of magnitude to
    replicate the primary correlations. –

    הכישלון הזה מוסווה עד כמה שאשפר, בטונות של גרפים, טבלאות ומספרים, תירוצים, נימוקים והשערות, במחקר הזה (חדש יחסית):
    http://www.princeton.edu/~pear/pdfs/2000-mmi-consortium-portreg-replication.pdf

  51. אכן יש הרבה סימני שאלה, והרבה אג'נדות (ולא נדבר על זאת של רנדי, מיליון דולר ויוקרה זה מניע די חזק) אבל פה ושם יש הבלחה של משהו שנבדק בצורה יסודית והוכרז כיוצא מהנורמה. לראייה המחקרים של Pear – או שנתת אותם כדוגמא הפוכה?

    וזה אמור לגבי אורי גלר שאישיותו קשה לעיכול ומעיבה על ההצלחות כמו גם על הכשלונות.

    אבל אם נחזור לראייה למרחוק הדברים אפילו עוד יותר מעוררי שאלה (לכאן ולכאן).

  52. היימן כאמור לא היחיד שהתייחס לאורי גלר. ברור שאי אפשר לסלק מהתמונה את האג'נדות האישיות של כל המעורבים, את כל רקע החיים והאמונות שכל צד מביא איתו. בסופו של דבר מדובר באנשים. זה נכון לכל הצדדים.

    אבל כאן נכנס עניין הסבירות.
    Randi entered the international spotlight in 1972 when he publicly challenged the claims of Uri Geller. Randi accused Geller of being nothing more than a charlatan and a fraud who used standard magic tricks to accomplish his allegedly paranormal feats, and he supported his claims in the book The Truth About Uri Geller.[16][35] Geller sued Randi for $15 million in 1991 and lost.[36] Geller's suit against the Committee for Scientific Investigation of Claims of the Paranormal (CSICOP) was thrown out in 1995, and he was ordered to pay $120,000 for filing a frivolous lawsuit.[37]

    בתחילת המהדורה השניה של הספר רנדי מזכיר את התביעה הזו. והנה עובדה, יצאה מהדורה שניה למרות הכל.
    צריך לשקול את כל הראיות. במקרה הזה, אם נוסיף כשלונות של גלר בדיוק בפעמים בהם "סידרו את העניינים" כל שלא יוכל לרמות, את תנאי הניסויים הרשלניים, את הפעמים בהם חשד כבד לרמאות נחשף ממש אל מול המצלמות, וכו' – מצטיירת תמונה מסויימת.
    תמיד יש איזה מקרה לא מוסבר פה ושם. השאלה מה התמונה הכללית. והתמונה הכללית היא, שלאחר יותר מ-100 שנים של חקירות אינטנסיביות בתחומים הללו, הממצאים שנויים מאוד במחלוקת במקרה הטוב.
    ועוד נקודה חשובה. מהו גודל האפקט עליו מדברים.
    נהוג לנפנף במדדים של "מובהקות סטטיסטית", ולציין מספרים אסטרונומיים של מובהקות. אך מה גודל האפקט? מדובר באפקטים זניחים שלא ניתן להבחין בהם בחיי היום-יום. סתם כאנלוגיה, זה כמו לומר שמטבע נפל על צד מסוים 501,000 במקום 500,000 פעמים מתוך מיליון הטלות. וכשמדובר באפקטים כאלה קטנים, מתחילים להכנס לתמונה חשדות לגבי הטיות סיסטמתיות כאלה ואחרות, פרסום סלקטיבי ולא במעט, וכוחה של מטאאנליזה מוטית אך במעט, להניב תוצאות מובהקות סטטיסטית.

    דוגמה טובה לכך הם המחקרים של צוות ה- PEAR, שבזמנו התרשמתי ממנו כצוות הרציני ביותר שפעל בתחום.

  53. גלעד,

    גם בקישור שהבאת לגבי תוצאות המחקרים על אורי גלר (והוא באמת לא my cup of tea אבל הוא טסט קייס מתאים) צריך לקרוא את האותיות הקטנות. לדוגמא:
    Hyman would not have observed any testing by Puthoff and Targ. Hyman's experiments were observed and video taped by Puthoff and Targ, who said that they were conducted in an ‘informal manner’ and ‘largely uncontrolled’.
    היימן הוא זה שערער על תוצאות המחקרים של פוטהוף וטארג. נראה קצת כמו מלחמות אגו.

    עד כמה שקראתי, מה שנכתב הוא שאורי גלר "יכול היה לרמות" במחקרים אבל לא נכתב בפירוש בשום מקום שמישהו תפס אותו מרמה על חם. יכול להיות שזה מספיק לרוב האנשים, לי לא.

    וגם זה – קוסמים ומאחזי עיניים מקצועיים ערכו גם הם בדיקה כדי למצוא איך אורי גלר מרמה:
    In 1974, William E. Cox organized a committee within the Society of American Magicians to 'investigate false claims of ESP'. Geller was tested by Cox, who was impressed by some positive test results which his scrutiny could find no fraud. For example, William E. Cox held a robust key with one finger on a table and watched as it bent with Geller in view, and noticed no trickery.[55][56] Geller was to be tested by other two magicians from the Society.

    כמו שאמרתי – כנראה שהדברים לא חדים וחלקים.

  54. מיכא*ל,

    לא מנסה להונות אף אחד. תפסיק לייחס כוונות.

    האדם המצוטט הוא חבר בעמותה למחקר סקפטי, מלבד זה שהוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרדפורשייר.
    Professor Richard Wiseman, a psychologist at the University of Hertfordshire and a fellow of the Committee for Skeptical Inquiry (CSI)

    לדעתו יש משקל. איך אתה יודע שהוא לא מכיר את הטריקים? זה לא מתבקש מחברותו בעמותה? או שאתה שולל את דעתו רק משום שהוא פסיכולוג?

  55. האני האחר:
    אני מציע לך לקרוא בעיון את מה שאתה מצטט (או – אם קראת בעיון – לא לנסות להונות את האחרים).
    לא כתוב שהמחקרים כן עומדים בסטנדרטים המדעיים אלא שמישהו (פסיכולוג שלא מכיר את כל הטריקים) אמר זאת.
    אנשים שכן מבינים בנושא שללו את הדברים מכל וכל.

  56. האני האחר – אני מפנה אותך חזרה לספרים שהפניתי אותך אליהם. הם מתייחסים למחקרים האלה בפרוטרוט. אני מניח שאפשר למצוא גם חומר זמין באינטרנט על ההתיחסויות למחקרים הללו.
    טעימות אפשר למצוא כאן: http://www.skepdic.com/geller.html
    וכאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Uri_Geller#Scientific_testing
    שוב, זה לא קל להפריך טענות שהצטברו במשך עשרות שנים. כל נושא ותת נושא זה מחקר בפני עצמו. אני זורק כאן רק קצוות חוטים.

  57. מיכא*ל,

    עד כמה שקראתי, המחקר של המעבדה בפרינסטון שממנו צטטתי למעלה מאשר את תוצאות המחקרים הקודמים ולא ראיתי שהופרך ישירות. אם יש לך קישור שמפריך אותו ישירות אנא פרסם.

    ויש כאן עוד משהו – שוב מהקישור שלך…
    מה שנאמר כאן בתמצית הוא שבעצם המחקרים הללו **כן** עומדים בסטנדרטים מדעיים אבל בגלל שהם עוסקים בנושא שיש לו פוטנציאל מהפכני אז הבר של ההוכחות צריך להיות גבוה הרבה יותר.
    ז"א – לפי מה שנראה כאן, אין ויכוח על תקפות השיטות המדעיות, אלא רק על כך שבגלל הנושא, צריך למצוא סטנדרד גבוה יותר… המממ… לי זה נשמע מוטה.

    Professor Richard Wiseman, a psychologist at the University of Hertfordshire and a fellow of the Committee for Skeptical Inquiry (CSI) has said that he agrees remote viewing has been proven using the normal standards of science, but that the bar of evidence needs to be much higher for outlandish claims that will revolutionize the world, and thus he remains unconvinced:[30]
    "I agree that by the standards of any other area of science that remote viewing is proven, but begs the question: do we need higher standards of evidence when we study the paranormal? I think we do. (…) if I said that a UFO had just landed, you'd probably want a lot more evidence. Because remote viewing is such an outlandish claim that will revolutionize [sic] the world, we need overwhelming evidence before we draw any conclusions. Right now we don't have that evidence." Richard Wiseman Daily Mail, January 28, 2008, pp 28–29 [30]

  58. האני האחר:
    בוודאי שהובאו בקישור גם הטענות שאותן מפריכים. אחרת לא הייתה משמעות להפרכה.

  59. גלעד,

    אני מפנה אותך שוב למובאה שהבאתי כאן למעלה.
    אורי גלר השתתף באחד מניסויי SRI. יכול להיות שהדברים אינם עד כדי כך חדים וחלקים.

  60. לגבי מחקרים שאורי גלר היה מעורב בהם, כבר הרבה מים זרמו בנהר מאז.
    אפשר לקרוא על זה בספר http://www.amazon.com/Truth-About-Uri-Geller/dp/0879751991
    ומוקדש לזה פרק גם ב – Flim Flam
    אני התרשמתי שמדובר במחקרים חובבניים ורשלניים מאין כמוהם, שכוללים בין השאר פרסומים סלקטיביים של הצלחות.

  61. מיכא*ל,

    אפילו בקישור שאתה הבאת למרות המסקנה המובאת בתחילת המאמר, ישנן דעות לכאן ולכאן כאשר קוראים בין השורות.

    לדוגמא – קרא את המובאה הזאת:
    PEAR's Remote Perception program
    Following Utts' emphasis on replication and Hyman's challenge on interlaboratory consistency in the AIR report, the Princeton Engineering Anomalies Research Lab conducted several hundred trials to see if they could replicate the SAIC and SRI experiments. They created an analytical judgment methodology to replace the human judging process that was criticized in past experiments, and they released a report in 1996. They felt the results of the experiments were consistent with the SRI experiments.[22]

    נכנסתי לקישור 22 http://web.archive.org/web/20080407143457/http://www.princeton.edu/~pear/pdfs/jse_papers/9PRP+i0892-3310-010-01-0109.pdf

    שים לב למה שכתוב בסיכום:
    The precognitive subset of these data, consisting of about
    of the independent trials, seems particularly important to the postulation 75%
    of viable theoretical models, and has been emphasized throughout.
    Thus, these databases, comprising one of the largest accumulations of relevant experiments performed under consistent and well controlled experimental protocols, have already provided robust evidence that the findings in the
    SRI/SAIC Remote Viewing experiments can be replicated in independent, but
    essentially similar designs.

  62. מיכא*ל,

    כוונתי הייתה רחוקה מלהאשים. צר לי אם כך זה התפרש.
    דרך אגב – אם המוח נופל מהגוף זה נחשב להתנסות מחוץ לגוף? (סתם בדיחה, לא לקחת ברצינות… :-))

  63. וכמובן – שקרנים ופתאים תמיד יהיו ואין לי כל יומרה לבטל את התופעה.
    אני בסך הכל מנסה לעזור קצת לאנשים שמוכנים לבחון את הדברים ברצינות ולא להשאיר את הראש כל כך פתוח עד שהמוח ייפול מתוכו.

  64. האני האחר:
    מה ההאשמות האלו?
    האם משהו שאמרתי אינו מאפשר את הדיון?
    הרי בסך הכל השתתפתי בדיון!

  65. הכתבה ערוכה יפה וכל מה שיש בה כנראה נכון, אבל חסר בה. כמו שגלעד אומר, הכתבה לא מוכיחה שאין נבואיות בחלום, ולמיטב הערכתי גם הספרים של מכאל לא מוכיחים חוסר אפשרות לנבואיות של חלומות או היבטים אחרים של הנפש. הזמן סימטרי.
    הסיפור על לינקולן אם הוא נכון הוא מרשים למרות שלינקולן ראה אדם אחר, לכאורה נשיא אחר, שהרי יש קושי גדול לאדם לשים את עצמו במצב מחריד, והרי החלום לא מתנטרל ברמה הפסיכולוגית.
    לי היו מספר חלומות מהם דרמטיים שהכילו פרטים רבים שהתרחשו במציאות זמן קצר לאחריהם, ואני מרשה לעצמי לשמור על סקפטיות ביחס ליכולתי (וליכולתם של אחרים) להבין ולהסביר את המציאות במלואה.

  66. גלעד,

    עוד משהו על ראייה למרחוק, את השאר אשלח לך במייל.
    זו רשימה של פרוייקטי מחקר אמריקאיים לגבי ראייה למרחוק, חלקם צבאיים, עם קישורים למסמכים או מידע נוסף רלוונטי:
    http://www.homesecurity.us/articles/a-timeline-of-us-research-into-remote-viewing.html

    מיכא*ל – לפעמים יש מידע נוסף חדש, לפעמים צריך לבחון את הדברים בהקשר רחב יותר, כפי שכתבתי, דעתך כבר נקבעה, אצלי ואצל אחרים עדיין לא. בוא נאפשר את הדיון, זה כנראה יהיה מעניין…

  67. האני האחר:
    אני בסך הכל אומר שאם מראים שמשהו הוא שקר – לא צריך להתייחס מחדש לכל הדוגמאות שיש לשקרנים שהוכחו כשקרנים.
    מצד שני, תגובתי נבעה כנראה מן הסיבות הלא נכונות.
    חשבתי שאתה מעלה את דוגמת קייסי כסתירה לדברי גלעד בשעה שאתה אולי התכוונת רק לכך שהכיסוי לא יהיה מלא בלעדיה.
    את זה אני יכול לקבל כיוון שהרבה אנשים מאמינים בשטויות שלו.

  68. גלעד,

    נראה לי שמיכ*אל ואני רק נטביע אותך עוד יותר במידע…

    הנה טעימה לגבי ראייה למרחוק – יש כאן נסיון לבדוק אתר מצרי בשתי "טכנולוגיות" סריקה סונארית וראייה למרחוק – נראה מאוזן והתוצאות מעניינות מאוד:
    http://www.stephanaschwartz.com/category/papers-and-research-reports/archeology-and-applied-remote-viewing/

    ספר מצויין על יציאה מהגוף – תיאורים שנכתבו על ידי אדם שעשה מסעות מחוץ לגוף במשך 20 שנה, כולל תיאורים מפורטים מאוד של השיטות שבהן הוא משתמש וה"מקומות" בהם ביקר כשהיה מחוץ לגוף. למרות שזה לא מדעי זה מרתק. אם זה מעניין אותך, לקרוא מה אומר הצד המשוכנע…
    http://www.amazon.com/Adventures-Beyond-Body-Out-Body/dp/0062513710 ) אוכל להשאיל לך אותו אם תרצה.

  69. מיכ*אל,

    לצערי לא הבנתי את שאלתך…

    לגבי אדגר קייסי ו-OBE ו-NDE – גלעד עושה כאן מאמץ לגשת לנושאים האלה בצורה בלתי משוחדת, ולבדוק אותם מכמה זוויות.
    זה בעיני נסיון ראוי ואדגר קייסי בהקשר הזה הוא נושא ראוי. אתה טוען שאלה שקרים משום שכבר קבעת את דעתך ואינך רוצה לגשת ולבחון לדברים מסוג זה שוב.
    זה בסדר, אין לי טענות, גישתך ידועה ומוכרת וזכותך המלאה להחזיק בה. עם זאת, יש לחלק מאיתנו צורך לבחון את הדברים בצורה שתאפשר דיון ותפתח פתח להבנות נוספות או לחילופין חידוד של הקיימות.

  70. גלעד:
    ספר מעניין נוסף הוא Reincarnation: A Critical Examination

    הוא פחות מדעי ופחות מעמיק אבל הוא מחיל התייחסויות להרבה מן ה"דוגמאות" שכל מיני אנשים טוענים ללא כל בסיס שההתייחסות אליהן אינה מדעית.

    האני האחר:
    דברי מדעיים לא פחות מן האנקדוטות המופרכות על אדגר קייסי.
    אם אינך מתייחס לדברים לא מדעיים – מדוע העלית את הנושא?

  71. גלעד,

    יפה! הנה סינכרוניות… אתה רואה – ידעתי שאתה עובד על זה 🙂 (למיכ*אל – רק לוודא שאתה יודע שהאמירה לעיל הינה התרשמות אישית ואינה אינה עומדת בסטנדרטים מדעיים ולכן אין צורך בהתיחסותך…)

    גלעד – אשלח לך רשימה.

  72. האני האחר – תודה.
    הוספתי את קייסי לרשימה האינסופית שלי. להיפך, בהחלט מתייחס למחוזות ה"על-טבעי" מזוית מחקרית.

    בימים אלו ממש אני טובע בים חומר בנושא ה OBE ו-NDE. אשמח לקבל הפניות לחומר רלוונטי. אפשר לשלוח לי למייל שמפורט בבלוג. נושא מרתק. יקח לי זמן להשתלט עליו…

  73. מעניין מאוד. חסרה לי התייחסות לאדגר קייסי שחזה דברים רבים מתוך טרנס במצב של שינה
    http://en.wikipedia.org/wiki/Edgar_Cayce#Psychic_abilities
    זה היה יכול להיות טסט קייס מעניין למאמר, אלא אם כן החלטת לא להתייחס כי זה שייך למחוזות ה"על-טבעי"…

    הצעה לכתבה נוספת – יציאה מהגוף וראייה מרחוק של דברים שתועדו. אם תרצה מקורות יש לי כמה וכמה.

  74. חסוי, פרוש מעניין לטיבם של חלומות.
    בדרך כלל אנחנו חולמים על דברים שמפחידים אותנו, ומטילים בנו אימה.
    שאדם חולם על אותו דבר רגשות הפחד והאימה מופעלים והוא נאלץ להתמודד עם אותו חלום, תחת התחושה שכל זה אמיתי.
    כך למשל אדם קדמון שחלם על אריה שניצב מולו, חווה את ההרגשה האיומה, ולהבא הוא ידע לתפקד יותר טוב כאשר יצטרך לצוד אותו או משהו בסגנון ( כמובן שזה דורש מחקר רציני וומקיף, אם באמת יכולה להיות השפעה חיובית).

    אני מוצא את הפרשנות הזאת מאד מעניינת.

  75. הבהרה: ברור שכל הטיעונים שהעלתי אינם >מוכיחים< שאין דבר כזה חלום נבואי. מטרת הכתבה היא רק להעלות למודעות שפע הסברים אלטרנטיביים וזויות הסתכלות נוספות. חומר למחשבה.

    ובעניין של צירופי מקרים, אני מזמין אתכם לענות על סקר קטן (אפשר להציץ בתוצאות לאחר שעניתם עליו):
    http://wp.me/p1K6uX-6f

  76. אם לינקכkcqולן היה באמת חולם חלום נבואי, הוא היה עושה מה שהחלום ציווה עליו הטוב בעיני אלוהיו, ולא היה נהרג.

  77. הסבר דחוק לטעמי שמתעלם מאפשרויות נוספות שאינן בהכרח חורגות מחוקי הטבע. מה יאמר למשל על כך יקיר אהרונוב? בקיצור, אני רחוק מלהשתכנע.

  78. We still dont know the software that governs our mind
    we know that dreams process the information perceived in our daily lives (PB of data daily) – to answer confidential
    to date we simply call it quantum mechanics and it rules not just our minds but every thing chaos in this universe
    As an individual it is difficult to understand we have no control over it all and we may all be
    just 'statistical probabilities' , so anytime we read of a prophecy or revelation it is only human nature that we should react to it with passion

    our greatest challenge in this life is our understanding of how insignificant we all are in the scope of time-space,and then once we do keep realizing it every day without frustration or remorse
    indeed , what a challange

  79. יופי של כתבה, נהניתי לקרוא.
    הנה שאלה קצת מעניינת – מה בעצם התפקיד של החלום במציאות? אם אין כזה דבר חלומות נבואיים או כל סוג אחר של חלום פרט לחלום צלול וחווית "שיתוק שינה", החלומות הם בסך הכל הנאה דמיונית? אין להם איזושהי משמעות כלשהי? מטרה כלשהי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן