טורים אישיים של ספקנים

אילו היה קארל סייגן חי היום, זה מה שהוא היה אומר לנשיא ארה"ב מקדש הבורות דונאלד טראמפ

"נבואתו של קארל סייגן: כשהמדע מתקפל בפני הפופוליזם"

בספרו "עולם רדוף שדים" הוא כותב: "עוצמה טכנולוגית אדירה תרוכז בידיים מועטות כל כך ואיש מן האמורים לייצג את האינטרס הציבורי לא יוכל אפילו להבין במה דברים אמורים" האין זה
קארל סייגן פורש כפיו אל היקום, נסיון ביצירת תמונה באמצעות בינה מלאכותית.

המורשת המדעית של קארל סייגן חורגת הרבה מעבר לסדרה קוסמוס

מההישגים האסטרונומיים המהפכניים ועד לפעילות החברתית וההשראה לדורות של מדענים – כיצד קארל סייגן עיצב את המדע וההבנה שלנו על היקום.
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

לקראת הבחירות בארה"ב: כיצד נוכל לזהות "פייק ניוז"?

אמון במדע בעידן הבינה המלאכותית. המחשה: depositphotos.com

ירידה באמון הציבור במדענים ובתרומת המדע לאנושות בארה"ב

כך עולה מסקר מקיף שפרסם מכון המחקר PEW. המצב החמור ביותר הוא בקרב מצביעי המפלגה הרפובליקנית אך גם בין הדמוקרטים הרוב שעדיין מגלה אמון במדע מצטמצם
צילום של כדור הארץ והירח בידי החללית גלילאו. צילום: נאס"א

קרל סייגן גילה חיים על כדור הארץ לפני 30 שנה – כך הניסוי שלו עוזר לנו לחפש מינים חייזריים היום

חלפו 30 שנה מאז שקבוצת מדענים בהובלת קרל סייגן מצאה ראיות לחיים על כדור הארץ באמצעות נתונים ממכשירים על סיפון גשושית החלל גלילאו של נאס"א ורק שילוב מכשירים תוך התעלמות
חיילות מפטרלות בכותל, 21 במאי 2018. המחשה: depositphotos.comהמחשה: depositphotos.com

הרציונליות מתה! יחי הפופוליזם

ההחלטה השבוע על ביטול מעמד שדולת הנשים העלה לתשומת הלב את ההבדל בין הנוקטים עמדה רציונלית לבין פופוליסטים שמתבססים בעיקר על צעקות והכנעה
פרופ' יוסף אגסי ז"ל. מתוך ויקיפדיה

הפילוסוף הישראלי פרופסור יוסף אגסי הלך לעולמו סמוך ליום הולדתו ה-95

אגסי נולד וגדל כחרדי ועזב את הדת בגיל ההתבגרות. נחשב לפילוסוף הבכיר בישראל והיה תלמידו של קרל פופר. ביקש לשנות בתעודת הזהות את הלאום מיהודי לישראלי וסורב
זכויות האדם. אילוסטרציה: depositphotos.com

קיצור תולדות המערב – הערכים של העידן המודרני חלק ב

במאה ה-18 החל תהליך של הפיכת מלוכות לדמוקרטיות, אבל עדיין לשחורים ולנשים לקח הרבה יותר שנים לקבל זכויות בסיסיות
משכן הכנסת. חייבת להיות רשות שתבקר את הכנסת והממשלה, כדי שיחוקקו חוקים שאינם סותרים את חוקי היסוד. אילוסטרציה: depositphotos.com

קיצור תולדות המערב – הערכים של העידן המודרני חלק א'

בכל העולם, כולל בישראל, נראה שעולה גל של ממשלות פופוליסטיות שמתנגדות למה שמכונה ערכי המערב - חופש, שוויון הזדמנויות והגלובליזציה (שמדע הוא אחת הדוגמאות המוצלחות לה). ניר להב סוקר את
אל תסמוך על אף אחד, הבסיס שבעזרתו מופצות קונספירציות. איור: depositphotos.com

על הקשר בין הקושרים

מה הקשר בין תאוריית הקונספירציה לגבי הקורונה והחיסונים, כיימטריילס ועוד לבין תאוריית הקונספירציה לגבי האבולוציה והמדע באופן כללי? מה אומר הקשר הזה על אופן החשיבה הגנרי, הסטראוטיפי והחד-ממדי של הקונספירטיבים?
שלושת הקופים - המחשה לתהליך ההטפשה. איור: depositphotos.com

ההטפשה ניצחה את הדמוקרטיה

הטפשה – Stupidify גְּרִימָה לְטִפְּשׁוּת לפי מילון אוקספורד. יש יותר מדי אנשים שרוצים שהאזרחים יהיו טפשים. הדמוקרטיה נפלה כאשר רומא העתיקה הפכה לקיסרות, הסוף ידוע. צריך לעשות הכל כדי להפסיק
הפגנת ענק נגד מגבלות קורונה ונגד חיסונים בו זמנית באווטווה בירת קנדה, פברואר 2022. צילום: depositphotos.com

האם מדינות יכולות לבטוח בשיתוף הפעולה של הציבור?

פרופ' פלדמן יקבל מימון של 2.5 מיליון יורו בחמש השנים הקרובות עבור הצעתו "הבנת ההיתכנות של ציות וולונטרי בדוקטרינות ותרבויות שונות: בחינת היבטים התנהגותיים ורגולטוריים ביכולת של ממשלות דמוקרטיות לבטוח
איור מהמאה ה-14 המתאר עינוי ושריפת נשים שהואשמו בכישוף. מקור: Wikimedia.

על מכשפות ומחבלים או מדוע עינויים אינם יעילים

אילוסטרציה: pixabay.

האם עמוק בפנים כולנו גזענים?

 אליעזר יודקובסקי תיאר כיצד אפוקליפסה של בינה מלאכותית עלולה להתרחש. במאמר מ-2008 הוא כתב: "עד כמה סביר הדבר שהבינה המלאכותית תחצה את כל הפער הרחב המשתרע מאמבה ועד לשוטה הכפר, ואז תעצור ברמה של גאון אנושי?" ותשובתו: "מבחינה פיזית יהיה אפשר לבנות מוח שיוכל לחשב פי מיליון מהר יותר ממוח אנושי… אם נאיץ כך מוח אנושי, שנה סובייקטיבית של מחשבה תתכווץ ל-31 שניות פיזיקליות בעולם החיצוני, ואלף שנה יחלפו בתוך שמונה שעות וחצי." אילוסטרציה: pixabay.

האם הבינה המלאכותית מסכנת את האנושות?

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

כיצד התעשיה נאבקת במדע

הראיות תומכות בסיבות בלתי חברתיות לנטייה מינית. מקור: pixabay.

נטייה מינית: כך נולדנו

ההתלבטות הסתיימה. אף אחת מהדתות. צילום: shutterstock

משמעות בעולם רציונלי

אוריינות מדעית אין משמעותה בהכרח לדעת כיצד חום, לחץ ונפח מתבטאים בגז, אלא להיות מודעים לחוק המדעי הקובע את היחסים ביניהם. מתוך PIXABAY.COM

שתי השאלות שמעריכות את האוריינות המדעית שלכם

טיפול בדיקור סיני. מקור: U.S. Navy.

מיתוס הדיקור הסיני

רובע שינג'וקו, המהווה אחד מ- 23 רובעים בטוקיו. טוקיו רבתי מכילה 35 מיליון בני-אדם ומתפקדת כמגה-עיר. מספר המגה-ערים בעולם יגדל עד שנת 2030, ושישים אחוזים מהאוכלוסיה האנושית יחיו בערים. מתוך ויקיפדיה

מִלכוד יום הדין

קריוגניקה. איור: shutterstock

העולם הבא של האתאיסטים או האם ניתן לשמר את המוח לאחר המוות

הסכמה ותמימות דעים

נוף עצי זית באיטליה. צילום: Kite_rin/Shutterstock

המדינה נגד המדע

הכחשת שינויי האקלים. איור: shutterstock

קולו של הספקן – לחשל את הספק / מייקל שרמר

נשיא ארה"ב ברק אובמה, צילום מדצמבר 2014. צילום: Mykhaylo Palinchak / Shutterstock.com

קולו של הספקן – קונספירציה להמונים / מייקל שרמר

American Spirit / Shutterstock.com

‫קולו של הספקן – שלום נצחי / מייקל שרמר‬

הסתברות. אילוסטרציה: shutterstock

קולו של הספקן – לשרוד את הסטטיסטיקה / מייקל שרמר

קרניים מסתוריות. איור: shutterstock

קרני N או קרני אין

תינוק משחק. מתוך WIKIMEDIA COMMONS רשיון CC

קולו של הספקן – ראשית הצדק

ערים וירטואליות. איור: shutterstock

‫קולו של הספקן – גן עדן עלי אדמות / מייקל שרמר

דתות במשבר - לא בישראל. איור: shutterstock

קולו של הספקן – האם אלוהים גוסס? / מייקל שרמר

טרור. איור: shutterstock

‫קולו של הספקן – חמישה מיתוסים על טרור‬

מכשפות ב"ליל כל הקדושים". איור: shutterstock

ציד מכשפות – ממש לא Halloween

רוחניות חילונית. איור: shutterstock

דעה – למה צריך רוחניות חילונית?

2 ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה שיתוף 0 במאמר "אובייקט יפה" מן השבוע שעבר הצדיק יקי מנשנפרוינד את הביקורת על תמונתו של המפגע מבוסטון ג'אהר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", והסיק כי הצגתו כ"אובייקט יפה" מעליבה את הקורבנות ומשפחותיהם, ובעצם כל אדם עם רגישות מוסרית. אהבתי את הניתוח של מנשנפרוינד, אבל איני מסכימה עם המסקנה שלו. ניסיתי להבין מדוע בחרו עורכי ה"רולינג סטון" בתמונה זו דווקא, ולעניות דעתי ההסבר די פשוט ומתבקש: צארנייב נראה בתמונה כמו הילד החמוד של השכנים, משורר רגיש או ג'יגולו אחרי ליל עינוגים – אבל עורכי המגזין אומרים לנו: הוא לא מה שהוא נראה. הוא רוצח. מפלצת. הכיתוב על השער אינו משאיר מקום לספק: "המחבל. איך סטודנט פופולרי ומבטיח הוכשל על-ידי משפחתו, הידרדר לאסלאם הקיצוני והפך למפלצת". הכיתוב מעמת את הקורא עם משמעות התמונה, מאזן אותה ומצמיד לה את הפרשנות הראויה. זהו מסר שהאפקט שלו חזק הרבה יותר דווקא בשל השימוש מעורר המחלוקת בתמונה, אבל עצם הטענה שתמונתו זו של צארנייב מבזה את קורבנות הרצח ומזלזלת בקרוביהם היא דמגוגית ומניפולטיבית. וכי ממתי נתוניו הפיזיים של רוצח יכולים "לבזות" או "לכבד" את קורבנותיו? נוסף לכך, מדובר בגישה המבטאת ראייה שטוחה, בינארית, שלפיה יפה=טוב, מכוער=רע, מבחוץ ומבפנים. כאשר ה"רולינג סטון" מפרסם ייצוג יפה של איש רע הוא מפרק את המשוואה ובונה תמונת מציאות מורכבת ואפילו מתעתעת. אולי הוא רוצה להעביר לקוראיו מסר: אתם תצליחו להבין את המציאות המורכבת הזו בלי שנצטרך לאייר אותה עבורכם בייצוגים פשטניים. אגב, אותה תמונה של צארנייב פורסמה בחודש מאי בהבלטה בדף הראשי של ה"ניו-יורק טיימס", וכבר אז ספגה מטחי ביקורת. הצגתו של צארנייב כ"אובייקט יפה" מעוררת סוגיה נוספת: אין מדובר בתצלום עיתונות, אלא בצילום עצמי. בנקודת זמן מסוימת צארנייב בחר כך להציג את עצמו (כפי שעושים כל בני גילו). הצילום העצמי הזה נתפס כמשרת את האג'נדה האישית-הסובייקטיבית של צארנייב, ולא כתיעוד עיתונאי אובייקטיבי לגיטימי. מבחינה זו הביקורת היא על זכות היתר שלכאורה הוענקה לצארנייב – לעשות שימוש בייצוג התדמיתי המוּטה הזה שלו, ולצרוב את עצמו בתודעה הקולקטיבית באופן שסותר, או לפחות אינו עולה בקנה אחד, עם זיהויו כרוצח. ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013 המפגע במרתון בוסטון ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013

‫קולו של הספקן – זירת הפשע, מדע‬

עשב טבעי. קרדיט: איתן קריין

‫הרהורים – מרפא מן הטבע / ברכה רגר‬