מההישגים האסטרונומיים המהפכניים ועד לפעילות החברתית וההשראה לדורות של מדענים – כיצד קארל סייגן עיצב את המדע וההבנה שלנו על היקום.
מאת ז'אן-לוק מרגו, פרופסור למדעי כדור הארץ, הפלנטות והחלל, אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס
ב-9 בנובמבר 2024, ציינו ברחבי העולם את יום הולדתו ה-90 של קארל סייגן – אך לצערנו ללא נוכחותו, שכן הוא נפטר בשנת 1996 בגיל 62.
רוב האנשים זוכרים אותו כיוצר וכמגיש של סדרת הטלוויזיה "קוסמוס" מ-1980, שזכתה לצפייה של מאות מיליונים ברחבי העולם. אחרים קראו את ספר המדע הבדיוני "קונטקט" או את הספר זוכה פרס פוליצר "דרקוני גן העדן". מיליונים נוספים צפו בו מפיץ את חקר האסטרונומיה בתוכנית "דה טונייט שואו".
מה שרוב האנשים אינם יודעים על סייגן, ומה שהתעמעם מעט עקב פרסומו, הוא השפעתו המדעית העמוקה, שמהדהדת עד היום. סייגן היה לא רק מתקשר מדעי שאין דומה לו, סנגור חד ומחבר פורה, אלא גם מדען יוצא דופן.
סייגן תרם להתקדמות המדע בשלוש דרכים משמעותיות לפחות. הוא פרסם תוצאות ותובנות מרשימות בלמעלה מ-600 מאמרים מדעיים, אפשר את פריחתם של תחומים מדעיים חדשים והיווה השראה לדורות של מדענים. כמדען פלנטרי, אני מאמין ששילוב כזה של כישרונות והישגים הוא נדיר ועשוי להתרחש רק פעם אחת בחיי.
הישגים מדעיים
בשנות ה-60 ידעו מעט מאוד על נוגה. סייגן חקר כיצד אפקט החממה באטמוספירה הרוויה בפחמן דו-חמצני עשוי להסביר את הטמפרטורות הבלתי נסבלות של נוגה – כ-465 מעלות צלזיוס. מחקרו מהווה אזהרה על הסכנות של פליטת גזי חממה כאן בכדור הארץ.
סייגן הציע הסבר משכנע לשינויים העונתיים בבהירות מאדים, שהוסברו בעבר באופן שגוי כקשורים לצמחייה או לפעילות געשית. הוא הראה כי השינויים נובעים מאבק המונע ברוח.
סייגן ועמיתיו חקרו כיצד שינויים באלבדו (החזרת האור) של פני כדור הארץ משפיעים על האקלים שלנו. הם בחנו כיצד פיצוץ פצצות גרעיניות עלול להחדיר לאטמוספירה כמות עצומה של פיח שתוביל לתקופה ארוכה של התקררות משמעותית, תופעה הידועה כ"חורף גרעיני".
עם רוחב ידע יוצא דופן באסטרונומיה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה, סייגן קידם את תחום האסטרוביולוגיה – חקר החיים ביקום. יחד עם החוקר בישון קהארה באוניברסיטת קורנל, סייגן ערך ניסויים חדשניים במעבדה והראה כי מרכיבים מסוימים בכימיה הפרה-ביוטית, כגון תולינים וחומצות אמינו, נוצרו באופן טבעי בתנאים המדמים סביבות פלנטריות.
הוא גם חקר כיצד מולקולות פרה-ביוטיות (קדם ביוטיות המכילות את אבני הבניין של החיים) עשויות היו להגיע לכדור הארץ הקדום באמצעות אסטרואידים ושביטים, והיה מעורב בניסויים הביולוגיים שבוצעו על רכבי ויקינג במאדים. סייגן אף העלה השערה לגבי קיומם האפשרי של אורגניזמים דמויי בלון באטמוספירה של נוגה וצדק.
החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ הרחיק לכת מעבר למערכת השמש שלנו. סייגן היה תומך מרכזי בחיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית (SETI) ולקח חלק בחיפוש שיטתי אחר אותות רדיו חוצניים. הוא גם היה שותף בתכנון שלוחות זהב שהוצמדו לגשושיות פיוניר וויאג'ר, הכוללים קולות של כדור הארץ, כולל ברכות ב-55 שפות.
סנגוריה
מחקריו של סייגן הובילו אותו שוב ושוב להפוך לסנגור רהוט בנושאים בעלי חשיבות חברתית ומדעית. הוא העיד בפני הקונגרס על הסכנות של שינוי האקלים, התנגד לפיתוח מערכות הגנה גרעיניות וליוזמת ההגנה האסטרטגית הידועה כ"מלחמת הכוכבים", ועודד שיתופי פעולה בין ארצות הברית לברית המועצות בחקר החלל.
אך אולי המתנה הגדולה ביותר שהעניק לחברה הייתה עידוד החשיבה הביקורתית וחיפוש האמת. הוא קרא לאנשים לפתח ענווה ומשמעת פנימית כדי לבחון את אמונותיהם היקרות ביותר ולהסתמך על ראיות מדעיות. ספרו "עולם רדוף שדים: המדע כנוֹר באפלה" מהווה מקור חשוב לכל מי שמנסה לנווט בעידן של דיסאינפורמציה.
השפעה
ניתן להעריך את השפעתו של מדען על פי מספר הציטוטים שמחקריו צוברים. על פי דף Google Scholar של סייגן, עבודתו עדיין צוברת מעל ל-1,000 ציטוטים בשנה.
למעשה, קצב הציטוטים שלו כיום עולה על זה של רבים מחברי האקדמיה הלאומית למדעים, אחת ההוקרות הגבוהות ביותר במדע. סייגן הוצע לבחירה לאקדמיה במחזור 1991-1992, אך מועמדותו נדחתה, כאשר יותר משליש מהחברים הצביעו להוציאו מהאקדמיה. "זו הקנאה שמנעה את קבלתך," כתב לו משקיף באותה ישיבה, והדבר אושר על ידי משתתפים נוספים. בעיניי, כשלון האקדמיה לקבל את סייגן מהווה כתם מתמשך על מוסד זה.
שום כמות של קנאה לא תוכל להפחית את עומק המורשת שהשאיר סייגן. הוא לא רק השפיע מדעית אלא גם היווה השראה לדורות של מדענים והנגיש את המדע להמונים. סייגן הראה מה אפשרי בתחום המדע, התקשורת והסנגוריה. ביום הולדתו ה-90, מחויבות מחודשת לערכים אלו תהיה הדרך הראויה לכבד את זכרו.
למאמר ב-THE CONVERSATION
עוד בנושא באתר הידען
