בלבול הציבור בנוגע לחיסון הפוליו מדגיש בעיות בתקשורת המדעית בין הממסד ובין הציבור
בשעה שהכנו את הגיליון הזה לדפוס התנהל בישראל מבצע החיסונים נגד זן הבר של נגיף הפוליו שהתגלה בביוב במקומות שונים בישראל. על השפעת ההתפרצות הזאת על חיסול הנגיף ברחבי העולם תוכלו לקרוא באתר האינטרנט שלנו, ובכתבה “סמוי ומסוכן” תוכלו למצוא הסבר כיצד הנגיף יכול להימצא בקרבם של אנשים שחוסנו בעבר והם משמשים כ”מפיצים סמויים” של המחלה.
מבצע החיסון עורר אין-ספור ויכוחים ודיונים בציבור והתלבטויות קשות במשפחות: לחסן או לא לחסן הייתה השאלה הנפוצה ביותר בישראל בקיץ האחרון. אחת הסיבות לתגובות הסוערות היא שמדובר בנושא מורכב, המשלב ידע מדעי, הערכת סיכונים ושקלול של גורמים מנוגדים. במקביל, רווחה התחושה שהמידע שאנו מקבלים מן הרשויות אינו מלא ושקוף. באקלים כזה קל מאוד לגורמים בעלי עניין להשתלט על השיח. תחושות של אי-אמון במערכת הבריאות, בחברות התרופות, בממשלה ובמומחים צפו ועלו באופן בוטה.
ויכוחים כאלה עולים חדשות לבקרים בעולם כולו. דוגמה אחת לכך היא משבר האמון במערכת הבריאות ובממשלה שהתחולל בבריטניה בסוף שנות ה-90 לאחר התפרצות “מחלת הפרה המשוגעת”. האירוע הוגדר כ”פיאסקו” והביא להקמת ועדת חקירה של בית הלורדים. “היחסים בין החברה למדע מצויים בשלב קריטי,” קבע דוח הוועדה שפורסם בפברואר 2000. “מצד אחד, מעולם לא הייתה תקופה שבה נושאים הכרוכים במדע [ובטכנולוגיה] היו מרתקים יותר, או שהציבור התעניין בהם יותר או שההזדמנויות שהם מספקים לנו היו ברורות יותר. אבל מצד אחר, האמון הציבורי בייעוץ המדעי שהממשלה מקבלת ספג כמה מהלומות… אנשים רבים חשים אי-נוחות עמוקה מכך שתחומים מסוימים, כמו ביוטכנולוגיה וטכנולוגיות המידע, מציבים הזדמנויות אדירות אבל גם מתקדמים מהר מדי, לפני שהציבור מודע להן או מסכים להן. כתוצאה מכך, האי-נחת הציבורית, היעדר האמון, ולעתים גם העוינות הבוטה, יוצרים אקלים של חרדה עמוקה גם בקרב המדענים עצמם.”
מומחים העוסקים בנושא מדגישים את ההכרח להעביר לציבור מידע הכרוך באי-ודאות ובצורך בהערכת סיכונים, גם אם מדובר במשימה קשה. ובעולם המדע והטכנולוגיה של ימינו, אין כמעט תחום החף מאי-ודאות ומדילמות עמוקות ביותר. קחו לדוגמה את הגיליון שבידיכם: ננוטכנולוגיה היא תחום שעשוי לספק חומרים “חכמים” וטיפולים רפואיים מתוחכמים [ראו: “החזית הזעירה ביותר של הרפואה” עמוד 13] אבל השלכותיו על בריאותנו או על הסביבה ברורים פחות; מזון שעבר הנדסה גנטית, עשוי לספק פתרון לבעיית הרעב בעולם אך מוחרם כמעט לגמרי באירופה [ראו: “הרהורים: מזון מהונדס מיתוס מול מציאות” מאת ברכה רגר ואורי קוגן, עמוד 18] ; מקורות דלק חדשים דרושים להמשך קיומה של הכלכלה אך מאיימים על האקלים [ראו: “אספלט החממה” עמוד 56] ; ולבסוף, טכנולוגיות מידע מסוגלות להציל אותנו מהתקפי לב או משבץ [ראו: “להרכיב ולשכוח”, עמוד 19] אך מאיימות על חירותנו ופרטיותנו.
אחת הדרכים החשובות להתמודד עם נושאים חשובים אלו, היא לפתח את תחום תקשורת המדע. כבר לפני 13 שנה המליצה הוועדה הבריטית על פיתוח תקשורת מדע דו-כיוונית, שתכלול החלפת מידע ודעות בין מומחים לבין אנשים מן השורה. תחום תקשורת המדע זוכה לפריחה גם בישראל כשאלפים נוהרים למאות הרצאות ואירועים בנושאים מדעיים ברחבי הארץ. אך לדעתנו יש עוד מקום רב להרחיבה ולהעמיקה לקהלים רבים בציבור הישראלי.
ואולם, נראה שהמכשלה העיקרית עדיין ניצבת לפנינו: המומחים, משרדי הממשלה והתקשורת מתקשים מאוד להתמודד עם נושאים שבהם אין “שחור ולבן” אלא צורך בהבנה שקולה של הסתברויות, הערכת סיכון מול תועלת, שילוב מידע מדעי, פוליטי וכלכלי, ואיזון בין אידיאולוגיות ובין עובדות וממצאים אמפיריים. יותר ויותר גורמים בציבור אינם מוכנים עוד לקבל את המידע ה”ממוסד” כפשוטו, אך חסרים בידיהם הכלים לנתח את המידע הזה.
הלקח מאירועי חיסון הפוליו הוא כפול: מצד אחד, גופים ממוסדים, כמו משרדי ממשלה וגופים אקדמיים, חייבים לעבור שידוד מערכות בכל הקשור לשיתוף ציבור ולהסברה. אין די בהעברת מידע חד-צדדי “מלמעלה למטה” – יש צורך בהאזנה ובהבנה מעמיקה של רחשי הלב ושל החששות של הציבור. ומצד אחר, מערכת החינוך המדעי טכנולוגי צריכה להגביר את המאמצים בפיתוח אוריינות ביקורתית ודיון בדילמות אתיות, מוסריות וחוקתיות בלימודי המדע והטכנולוגיה, ואולי גם שילובם בלימודי האזרחות, הכלכלה וההיסטוריה.
לקריאת דוח ועדת בית הלורדים הבריטי
פאנל על החיסונים בכנס החמישי לתקשורת המדע
ביום ראשון ושני הקרובים, 3-4/11/13 יתקיים באוניברסיטת ת”א הכינוס החמישי לתקשורת בישראל, שכותרתו: מדע, ידע או דעה?
אחד הפאנלים יעסוק בסוגית חיסון הפוליו בתקשורת הישראלית: דיווח מומת, דיון מוחלש או סיקור פרא?
מנחה: רינו צרור, עיתונאי, גלי צה”ל. משתתפים: פרופ’ ג’וני גרשוני, המחלקה לחקר התא ואימונולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב, פרופ’ נדב דוידוביץ’, המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון, ד”ר קרן לנדסמן, מרכז רפואי כרמל, ד”ר ברוך ולן, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, רן רזניק, כתב ופרשן לענייני בריאות, “ישראל היום”
בכינוס צפויות גם הרצאות אורח של ד”ר חורחה צ’אם, יוצר והוגה PhD Comics (שזוכה לשבעה מיליון מבקרים שונים בשנה) ושל כתב המדע סשה קרברג, שהפך את עצמו לביו-האקר, כדי לדווח על התופעה. פרופ’ רות ארנון, נשיאת האקדמיה למדעים, תדבר על פיתוח חיסונים, ואחריה יתנהל פנל על חיסון הפוליו בתקשורת הישראלית. פנל נוסף יוקדש לארכיאולוגיה ומקומה בין דיסיפלינה מדעית וכלי ניגוח פוליטי, ומושב הצהריים ייתן במה לדיון כתבי מדע בין לאומי.
היום השני של הכינוס (4.11) יוקדש לכיתות אמן למדענים ולכתבים שיועברו על ידי חורחה צ’אם, פאביו טורנה (ראש תא כתבי המדע האיטלקי) ודניאלה עובדיה (כתבת מדע איטלקיה, למרות השם הישראלי). אחרי כיתות האמן יתנהלו המושבים המחקריים, עם מגוון הרצאות מרתקות ועדכניות של חוקרים בתחום.
