מזון מהונדס בהנדסה גנטית אמנם מעורר פחד רב, אך לא כדאי להתעלם מן התועלת הטמונה בו
המזון הוא הבסיס לקיום עולם החי והצומח ואנו מייחדים לו חלק גדול מחיינו. היה אפשר לצפות שככל שהאנושות שבעה יותר, כן היא תצטרך לייחד פחות זמן לנושא המזון, אבל מקומו של המזון בשיח הציבורי רק הולך וגדל. אחד הנושאים הממקד עכשיו את מרב תשומת הלב הוא הרכב המזון והשפעתו של בריאותנו. במשך שנים רבות פיתחה תעשיית המזון מוצרים רבים שמטרתם למשוך את הקונה ולעורר את תיאבונו. ההתפכחות החלה בעקבות העלייה בשיעור מחלות הסרטן, הלב, כלי הדם ומחלות המעיים, ואז המטוטלת נסוגה לאחור. לא עוד מזון מתועש אלא רק מזון אורגני, טבעי. הקיצוניות הזאת הביאה להתפתחותן של תנועות המתנגדות למזון מהונדס בהנדסה גנטית, כשחלק מן הטיעונים שלהן אינם מבוססים כלל.
השבחת יבולים על ידי הכלאה יזומה רווחת שנים רבות בתרבות האדם, והביאה להישגים מרחיקי לכת בחקלאות. ואולם, בשנים האחרונות התפתחה ההנדסה הגנטית, המאפשרת לשנות באופן מבוקר את הדנ”א של אורגניזמים שונים. כשהשינוי נעשה לשם השבחת יבולים חקלאיים התוצר הוא “מזון מהונדס גנטית”. מבחינה מעשית, התהליך כרוך בהעברת גנים מצמח אחד למשנהו, כך שמתקבל צמח טרנסגני, המועשר באופן מכוון בתכונה רצויה חדשה.
עוד בנושא באתר הידען
- האם צמחים מהונדסים גנטית רעילים?
- צמחים מהונדסים – החשש והכורח
- הדגים המהונדסים קרובים לצלחת
- פלסטיק ייוצר מצמחים מהונדסים גנטית במקום מנפט?
השימוש המסחרי במזון מהונדס גנטית החל ב-1994 על ידי חברת Calgene, שנרכשה על ידי ענקית הביוטכנולוגיה בצמחים, מונסנטו. מונסנטו פיתחה מאז מוצרים מהונדסים רבים שהם בעלי תכונות משופרות כמו גידול מהיר, עמידות בפני מזיקים, או מועשרים במרכיבי מזון רצויים.
בארה”ב סוגים רבים של מזון מהונדס גנטית אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני והתקבלו בציבור ללא התנגדות. למשל, מדענים פיתחו זן של אורז טרנסגני היפואלרגני, שהחליף את האורז הטבעי שהוא אלרגן חזק, בעיקר בקרב ילדים. לעומת זאת, באירופה התפתחה במהירות התנגדות ציבורית למזון המהונדס. בבריטניה, לורד מלצ’ט, פעיל חברתי וסביבתי, שהיה גם ממנהיגי “גרינפיס”, הנהיג הפגנות סוערות נגד גידולים מהונדסים שהשפיעו על דעת הקהל. תרמו לכך כמה פיתוחים של מזון מהונדס שהתבררו כמזיקים. לדוגמה, בתחילת שנות ה-90 ניסתה חברת פיוניר האמריקנית לשפר את הערך התזונתי של סויה המיועדת להזנת בעלי חיים, על ידי החדרת גן שמקודד חלבון עשיר בחומצה האמינית החיונית מתיונין, שריכוזה בסויה נמוך. אך התברר שהסויה המהונדסת אלרגנית ופיתוחה הופסק. ב-1999 התברר שבתנאי מעבדה, אבקנים מתירס מהונדס הזיקו לפרפר הדנאית המלכותית. ממצאים אלה ואחרים סייעו להתפתחות דעת קהל ביקורתית כלפי מזון מהונדס, המכונה לעתים “מזון פרנקנשטיין”.
המחלוקת שהתפתחה בין ארה”ב לבין האיחוד האירופי קשורה גם לשיקולים כלכליים ופוליטיים. כך, בעוד שהפיתוח של מזון מהונדס נעשה כמעט באופן בלעדי בארה”ב, מדינות האיחוד האירופי צמצמו מאוד את היבוא של גידולים מסוימים, בייחוד כשהתברר שבארה”ב היו מקרים של ערבוב בשדה בין גידולים מהונדסים ובין גידולים לא מהונדסים. בישראל חל איסור על גידול צמחים מהונדסים למטרות מסחריות, אך יש יבוא של מוצרים מוגמרים המכילים רכיבים מהונדסים בהנדסה גנטית וכן שימוש בתעשיית המזון בחומרי גלם מיובאים המהונדסים גנטית.
עומדת כאן אפוא דילמה מורכבת. מצד אחד נשקפת סכנה מפיתוחים ויישומים בלתי אחראיים. ומצד אחר, הנדסה גנטית מגדילה את כמות היבול ליחידת שטח; משפרת את עמידותם של הגידולים בתנאי עקה; מאפשרת פיתוח עמידות מפני מזיקים שונים; משפרת את האיכות התזונתית של היבולים ומאריכה את חיי המדף של פירות וירקות. כל זה כשבארצות מתפתחות יש אובדן גבוה של יבולים בעוד שקצב גידול האוכלוסייה גבוה, ניכר מחסור חמור במזון והרעב שכיח. זו תהיה טעות להפסיק את הפיתוח של מזון מהונדס, שמטרתו להביא תועלת מרובה לאנושות. הפסקת הפיתוח של מזון כזה תהיה בבחינת “לשפוך את התינוק עם המים”. חשוב להתקדם במחקר, אך תוך הקמת מנגנוני בקרה ומעקב קפדניים אחר כל פיתוח ויישום.
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
מאמר נרחב בנושא מזון מהונדס גנטית יופיע בגיליון הבא של סיינטיפיק אמריקן ישראל שייוחד למזון ולבריאות – העורכים
על המחברים
אורי קוגן הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, ומייסד קרן קוגן המסייעת לסטודנטים לתארים גבוהים בפקולטה להשתתף בכנסים בחו”ל.
ברכה רגר, פרופסורית אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו”ר המועצה האקדמית של אורט ישראל. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.
5 תגובות
אין חוסר במזון. יש בעיה בחלוקת משאבים. מדי יום טונות שח אוכל הולכות לפח. מונסנטו בכלל חברה ליצור כימיקלים שימרה את agent orange אשר שימש לחסל את הווייטנאמים ומעדיפה שהציבור ישכח מכך
יבולים מהונדסים גנטית מקודמים על בסיס טענות מרחיקות לכת מהתעשייה ותומכיה. כגון :
בני אדם גרמו לשינויים גנטיים ביבולים זה מאות שנים והנדסה גנטית לא שונה בכך.
יבולים מהונדסים גנטית בטוחים לצריכה ע”י בני אדם ובעלי חיים ולא מאווים סכנה לסביבה.
יבולים מהונדסים גנטית מגדילים את כמות היבולים ומפחיתים את השימוש בקוטלי חרקים.
הנדסה גנטית תייצר יבולי-על שיהיו עמידים לבצורת, חסינים מפני מזיקים ומחלות וישפרו את הערך התזונתי.
יבולים מהונדסים גנטית הם בעלי חשיבות כמקור להאכלת אוכלוסיית העולם.
למרות זאת, על סמך ראיות, טענות אלו מוליכות שולל. ההנדסה הגנטית היא תהליך שונה לחלוטין מגידול טבעי והשבחה באמצעות הכלאות, וכרוך בסיכוים שונים. התהליך גורם לשינויים לא צפויים ב-דנ”א, בחלבונים ובהרכב הביוכימי של היבול המהונדס שיכול להוביל להשפעות רעילות לא צפויות או אלרגניים ולהפרעות תזונתיות.
אין הסכמה מדעית שיבולים מהונדסים גנטית הם בטוחים. בעיקר כאשר אנו לוקחים בחשבון את הקהילה המדעית העצמאית אשר לא קשורה לתעשיית המזון המהונדס. מחקרים טוקסיקולוגים בחיות מעבדה ובחיות משק חשפו השפעות מזיקות ובלתי צפויות מאכילה של מזון מהונדס, חלקם כבר נמצאים בחנויות לשימוש בני אדם ולהאכלת חיות משק. מבין התופעות הבולטות ביותר הם הפרעות בתפקוד הכבד והכליות.
רבים ממחקרים אלה, כולל כמה שנערכו ע”י תעשיית המזון המהונדס ואחרים שהוסמכו ע”י האיחוד האירופאי טוענים באופן מטעה ע”י תומכי המזון המהונדס, שיבולים מהונדסים גנטית הם בטוחים בעוד שלמעשה הם מראים השפעות מזיקות. בחלק מהמקרים מצדדי היבול המהונדס הודו שנמצאו הבדלים משמעותיים בתנאי מעבדה במזון זה אבל דחו אותם כ-“לא רלוונטיים מבחינה ביולוגית”. עם זאת הגדרות אלו הם חסרי משמעות מבחינה מדעית.
רוב מחקרי הזנת בעלי חיים ביבול מהונדס גנטית היו קצרים יחסית. בין חודש עד שלושה חודשים, הנקראים מבחינה טכנית מחקרים לטווח בינוני. מה שדרוש זה מחקרים לטווח ארוך ורב דורות כדי לראות אם הסימנים המדאיגים של רעילות אשר נצפו במחקרים לטווח בינוני מתפתחים למחלות רציניות. מחקרים ארוכי טווח אלו אינם נחוצים מחברות הביוטכנולוגיה ע”י רגולטורים ממשלתיים באף מקום עולם.
זאת וליקויים נוספים של משטר הפיקוח על יבולים מהונדסים ומזונות מהונדסים מראה על חולשת הרגולטורים בלהגן על הצרכנים מסכנות פוטנציאליות שטמונות בטכנולוגיה זו.
הרגולציה היא חלשה ביותר בארה”ב ולקויה ברוב העולם, כולל אירופה.
יבולים מהונדסים גנטית לא מילאו את הבטחותיהם ועל פי הראיה הנוכחית זה נראה לא סביר שהן יספקו פתרונות בר קיימא לבעיות העומדות בפני האנושות, כגון רעב ושינויי אקלים.
טענות שטכנולוגית המזון המהונדס יעזור להאכיל את העולם אינן אמינות לאור העובדה שטכנולוגית המזון המהונדס לא הגדילה את התשואה הפנימית של יבולים. בעוד שתשואות לגידולים עיקריים אכן גדלו בעשרות השנים האחרונות אך הן תוצאה של הכלאות ושיטות קונבנציונאליות ולא בזכות היבול המהונדס.
כמו כן, הרוב המכריע של יבולים מהונדסים מגודלים בקני מידה גדול במדינות עשירות, יבולים כגון סויה ותירס. כמה יבולים מהונדסים גם פותחו עבור חקלאים בקנה מידה קטן באפריקה כמו תפוחי אדמה מתוקים וזני קסאווה שנועדו להיות עמידים לווירוסים, אך אלה נכשלו כישלון חרוץ. בניגוד לכך, פרוייקטים שהשתמשו בשיטות גידול קונבנציונאליות הצליחו אף שעלותם הייתה מזערית מעלות הפרוייקטים של היבול המהונדס.
היבולים המהונדסים לא הפחיתו את השימוש בחומרי הדברה, אלא הגדילו אותו. במיוחד האימוץ הנרחב ביבולי “ראונדאפ” הוביל להסתמכות יתר של “קוטלי עשבים”, מה שהוביל להתפשטות של עשבים עמידים. זה בתורו דרש מחקלאים לרסס עוד יותר “קוטלי עשבים” ותערובות כימיקליים בניסיון לשלוט בעשבים.
“ראונדאפ” הוא לא בטוח ולא שפיר. זה כבר נמצא כגורם למומים בחיות מעבדה. כרעיל לבני אדם גם במינונים נמוכים מאוד. גורם לפגיעה גנטית בבני אדם ובבעלי חיים. מחקרים אפידמיולוגיים מצאו קשר בין חשיפה ל-“ראונדאפ” ולמחלת הסרטן. לידות מוקדמות והפלות והתפתחות נוירולוגית פגומה בבני אדם. בנוסף יישומי “ראונדאפ” יכולים לגרום לעלייה במחלות צמחים כולל זיהום של פטריות טפיליות, פוזאריום, שמשפיעות רעה על התשואות, כמו כן מייצרת רעלנים שיכולים להיכנס לשרשרת המזון ושיכולים להשפיע על בריאות האדם וחיות המשק.
בגלל כישלון ה- “ראונדאפ” נגד עשבים עמידים, תעשיית הביוטכנולוגיה מפתחת יבולים שיוכלו לעמוד אל מול “קוטלי עשבים” רעילים אף יותר. יבולים אלה יובילו להסלמה מיידית בשימוש בקוטלי עשבים אלה.
נטען לעיתים קרובות שיבולים מהונדסים מפחיתים את הצורך בריסוסים כימיים כקוטלי חרקים. אך הפחתות אלו כאשר הן מתרחשות, הן ברוב המקרים זמניות בלבד. עמידות מופיעה בחרקים ומזיקים ואפילו כאשר מתגברים על המזיקים המקוריים, מופיעים מזיקים משניים. התפתחויות אלו מראות כי טכנולוגיית מזון מהונדס זה היא לא ברת קיימא. בנוסף לכך יבולים מהונדסים גנטית מכילים בתוך עצמם רעלנים שמשמשים כדוחי חרקים, אז אפילו שהם פועלים כמתוכנן הם לא פתרון אלא הם פשוט משנים את הדרך שבה משתמשים בחומרי הדברה.
תומכי המזון המהונדס טוענים לעיתים קרובות שיבולים אלה בטוחים בגלל שריסוסים דוחי חרקים שומשו בבטחה במשך עשורים, אבל רעלנים אלה שמקודדים בתוך המבנה הגנטי של יבולים אלה הוא שונה מאוד מריסוסים. הרעלנים שמקודדים במבנה הגנטי של היבולים לא תמיד “נשברים” במערכת העיכול ונמצאו כבעלי השפעה רעילה על חיות מעבדה וחיות שאכלו בשדה הפתוח מיבול זה.
תומכי המזון המהונדס זמן רב הבטיחו גידולים שיתאימו לתנאי סביבה קשים. אך גידול קונבנציונלי היה הרבה יותר מוצלח מטכנולוגיית המזון המהונדס בייצור יבול כזה.
נטען לעיתים קרובות שיבול מהונדס גנטית בתוספת ריסוסים עדיף בגלל שאין צורך לנכש את האדמה מעשבים שוטים. אך אימוץ שיטות אלה נמצאו כמגבירות את ההשפעה השלילית על הסביבה של גידולי סויה בגלל השימוש בקוטלי עשבים.
על פי הראיות שיש לנו כיום זה ברור שטכנולוגיית המזון המהונדס נכשלה לספק את הבטחותיה. טכנולוגיית המזון המהונדס הוא ביסודו לא בטוח ומציבה סיכונים מוכחים לבריאות בעלי החיים והאדם, כמו גם על הסביבה. הטענות ליתרונות של היבולים המהונדסים מוגזמות ביותר וטכנולוגיית המזון המהונדס הראה שאינו בר קיימא לטווח הארוך.
אין זה הכרחי לקחת את הסיכונים שמציבים יבולים מהונדסים כאשר גידול קונבנציונלי שנעזר ע”י השבחה של ברירה טבעית והכלאות ממשיכים בהצלחה להניב יבול בעלי תשואה רבה, עמידים מפני בצורת, עמידים בתנאי סביבה משתנים, עמידים מפני מחלות ומזיקים, וגם מזינים. גידול קונבנציונאלי, הגיוון הביולוגי של יבולים שפותחו ע”י חקלאים ברחבי העולם, ושיטות של חקלאות מודרנית הוכחו כשיטות אפקטיביות לענות על צרכי המזון הנוכחיים והעתידיים שלנו.
”השגת תועלת מרובה לאנושות” היא לא המטרה. כסף הוא המטרה, ולכן אפשר וצריך לדאוג מאוד מהתוצאה של הפקרת כוח אדיר של הנדסה גנטית בידי תאגידים רודפי בצע.
תאגיד הוא לא גוף אנושי והוא יעשה כל מה שאפשרי מבחינה חוקית בלי קשר לשיקולים מוסריים.
אם לשים ציאניד בתוך סופגניה היה חוקי וזה היה יכול להגדיל רווחים הם היו עושים זאת בלי להניד אפעף.
למנחה היקום – לא הזכרת את הנקודה הכי מרכזית והיא שעליה ביצור המזון גורמת להגדלת האוכלוסיה עקב תחושה מוטעת בקרב אנשים שיש מספיק אוכל לכולם. אם יאפשרו לחקלאים להשתמש במינים מהונדסים גנטית תפוקת המזון העולמי תעלה ואיתה תגדל גם אוכלוסיית העולם עד קשר של תלות בטכנולוגיה זו, חרף חסרונותיה המרובים ללא כל יכולת כמעט להשיב את הגלגל לאחור.
כמה בעיות עם התמימות המוצפת בכתבה.
בעייה ראשונה : כאשר איש אקדמיה מציע להמשיך לייצר מזון מהונדס גנטית “אך תוך הקמת מנגנוני בקרה ומעקב קפדניים”, ברור שהוא לא היה מעולם שותף או שכיר או יועץ לעסק כלכלי. מנגנוני הבקרה יהיו ממשלתיים ולכן לא יהיו קפדניים בגלל חוסר תקציב. חוסר התקציב הוא תוצאה סמויה של לחץ הכסף הגדול של הטייקונים. אם החדרת גן של עקרב לעגבניה גורמת למזיקים להימלט, וליזם להרוויח מליארדים, אף מנגנון ממשלתי לא יעצור את זה.
בעייה שניה : פער הזמן הבלתי אפשרי בין ההפצה של המוצר המהונדס ובין בעיות בריאותיות שעלולות להווצר. יתכן מצב בו ילד שאוכל מזון מהונדס יהיה עקר 20 שנה מאוחר יותר. מי יתקן ? מי יעמוד לדין ? יתכן ולא יהיה אף אשם, מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא חשב לעשות רע, נשמע הזוי ? חפשו בויקיפדיה תרופה נגד בחילות בשם תליאדומיד בשנות ה – 60.
בעייה שלישית : אין ואקום בטבע. בקרב בין הצמחים למזיקים, מרוץ החימוש בלתי נגמר לעולם. הצמחים מפתחים מנגנוני הגנה והמזיקים משתפרים בתקיפה. כאשר האדם מפתח מנגנוני הגנה עבור הצמחים, אין לו יכולת לדעת את ההשפעה ההיקפית על עולם המזיקים, חרקים, פטריות, ועוד.