היקום נמצא שם בחוץ, מחכה לכם שתגלו אותו/איתן זיגל, פורבס
באחרונה הופיעו טענות רבות בחדשות שגרמו לתהות האם כאומה (אמריקה) או כעולם, האנושות היא מין בעל אוריינות מדעית. פוליטיקאים בולטים ומחוקקים כמו גם אזרחים אחרים שמתווכחים ומפקפקים בין היתר בנושאים הבאים:
בטיחות ויעילות החיסונים במניעת מחלות, האמת אודות השאלה האם אקלים כדור הארץ משתנה והאם לאדם יש חלק בזה, האם גילו של כדור הארץ הוא מיליארדי שנים או אולי רק כמה אלפי שנים והאם ישנן עדויות להתערבות שמימית.
מרבית הנסיונות למדוד אוריינות מדעית מתמקדים בשאלה כמה טוב עונים אנשים על סדרת שאלות המודדת את הידע של הנשאל על עובדות מדעיות, אך מסתבר שמבחנים אלה אינם מודדים את האורינות המדעית כלל.
אוריינות מדעית אין משמעותה למדוד את העקמומיות או הכדוריות של כדור הארץ, כיצד מבינים האם כדור הארץ עגול או שטוח או אפילו האם הנשאל יודע שכדור הארץ עגול. ככל שיודעים יותר אודות העולם והיקום, כפי שהם במציאות, כך ייטב, כאשר מידע נוסף הוא תמיד דבר שטוב שיהיה. אך האוריינות המדעית של אדם אינה תלויה בשאלה האם סדרה מסויימת של עובדות, חוקים או מסקנות מדעיים הם נכונים או לא, אלא נמדדים בתשובה לשתי השאלות הבאות:
- האם אתם מבינים מה עושה המפעל המדעי?
- האם יש לכם הערכה כיצד הידע המדעי, ההבנה והיישומים שלהם מועילים לאנושות?
אם התשובה לשתי השאלות היא כן, אזי אתם בעלי אוריינות מדעית ויש לכם רצון להפוך את העולם למקום בעל אוריינות מדעית גדולה יותר ובה בעת להבין כי ככל שאנו כוללים מדע מוצק ומבוסס עובדות בתהליך קבלת ההחלטות, כך יהיה טוב יותר לכל האנושות.
אבל בוא נוודא כי כאשר אתם עונים “כן” על שתי השאלות אתם באמת מתכוונים למה שאתם חושבים שהם צריכים להתכוון. מהי העשייה המדעית, ומה זה אומר להיות מודע לזה? בבסיסו, מדע הוא שני דברים בו זמנית, אף אחד מהם אינו בעל ערך בלי השני: חבילה מלאה של ידע ונתונים רלוונטיים לנושא מסוים, ותהליך של בדיקה וזיקוק המסקנות שיביאו לבחירה של ההסבר הנכון ביותר.
להיות מודע לעשייה המדעית, פירושו שיש כבוד עצום לאנשים המקדישים את חייהם כדי לקדם את הבנתנו בכל היבט של היקום בדרך זו. החל מבוני המכשירים ועד למבצעי הניסויים, דרך מנתחי הנתונים ועד לתיאורטיקנים העומלים על יצירת מסגרת על. להיות מודעים למפעל המדעי משמעותו להכיר בחוסר היכולת של אדם אחד להתמצא בכל תחומי המדע, לא חשוב כמה חכם או מוכשר האדם, משמעותו הכרה בצורך במומחיות לגיטימית שהביאה למסקנות.
להיות מודע לעשייה המדעית משמעותו כל הדברים הללו וגם שאתה לא יכול לבחור המסקנה המועדפת עליך ולאחר מכן להשתמש בכל פיסת ראיה כדי למצוא תימוכין. זו האנטיתזה של כיצד המדע פועל. אם עניתם “כן, אני מודע” לשאלה הראשונה, זה מה שהתשובה כן אומרת.
המדע תרם לאריכות ואיכות חיינו
ובאשר לשאלה השנייה: האם אתה יודע להעריך כיצד המדע תורם לאנושות? בהתבסס על ההבנה המדעית שלנו של היקום, מהחלקיקים תת-האטומיים הזעירים אל הגלקסיות העצומות במאות השנים האחרונות חווינו את השיפורים הגדולים ביותר בתוחלת החיים שלנו שהאנושות חוותה אי פעם. מי שנולד היום יכול לצפות לשרוד לידה, ינקות, ילדות, התבגרות, להגיע לבגרות, לגיל העמידה ולחיות בשיבה טובה לתוך שנות השבעים לחייהם או יותר. הם יכולים לצפות לחיות בריאים, פעילים, שבעים, עם תזונה טובה ולחיות את רוב חייהם ללא מחלות.
הם יכולים לצפות לחיות חיים אלה בבתים מבוקרי טמפרטורה עם חימום וקירור מספיק, והם יכולים לתקשר עם כל אדם על פני כדור הארץ באופן מיידי בכל עת, ולגשת לחבילה המלאה של המידע שצברה אנושות בזמן אמת. הם יכולים לצפות לטכנולוגיות שהיו רק חלומות לפני 50 שנים והפכו להיות מציאות היום, ועבור רבים – הטכנולוגיות שנראות חלומות היום יהפכו למציאות בחייהם.
בקיצור, הם יכולים לצפות לשיפורים באיכות ובאורך החיים שלהם ברמה גבוהה מכל המלכים והמלכות של העבר. וכל זה בגלל שהאנושות השקיעה עצמה ללמוד כיצד פועל היקום וכיצד אנו יכולים ליישם את הידע בשיפור חיינו. זו משמעותה של אוריינות מדעית: שיש מודעות למה שנמצא בלב העשייה המדעית והערכה אודות מה שהמדע עושה לאנושות. אם אתה יכול לענות “כן” על שתי השאלות הללו, אז מזלך טוב. לא רק שאתה בעל אורינות מדעית אלא גם אתה התקווה למשוך את האנושות קדימה, ולהפוך את המאה ה-21 לגדולה ביותר שכוכב הלכת שלנו ראה אי פעם.
כתבות בנושא זה באתר פורבס
- מורכב מדי ולא מביא רייטינג. האם לעולם המערבי נמאס מהמדע?
- הרבה לפני גייטס – האם היזם הגדול ביותר בהסטוריה חי במאה ה-17?
עוד בנושא באתר הידען, והפעם מתוך ערב מיוחד “האיומים על המדע ועל התבונה” של אתר הידען בשיתוף חמדע
19 תגובות
א.
לא הבנת אותי בכלל. לא דיברתי על חופש מידע, אלא על קבוצות של אנשים. האינטרנט, פייסבוק למשל, מאפשר לאנשים בעלי דיעות דומות להתאחד בקבוצות. וקבוצות קל אנשים דומים – גורמות לקיטוב בדיעות.
בהגבלות התכוונתי לבטחון, ולא למידע רפואי או מדעי.
ניסים
אמרת שחופש המידע והביטוי מוביל לקיצוניות ולאי קבלה של עמדות המדע על כלל האוכלוסייה ( אולי לא הבנתי נכון? )
לכן אני שואל האם אתה חושב שצריך להגביל אותם.
כשאתה אומר “מגבלות הגיוניות” אתה כולל בזה גם התנגדות לתיאוריות מדעיות או לעמדה רפואית מקובלת? כי אם כן אז מדובר בהגדרה חדשה לגמרי ל”מגבלות הגיוניות”. לרוב כוללים בזה רק הסתה וקריאה לאלימות.
א.
אדם נבון היה בודק טוב טוב לפני שהיה מסכן את חיי ילדיו באי-חיסונם. אין שום אתר מכובד שטוען שיש סיכון בחיסונים. יש מדינות שילד לא מחוסן לא יכנס לגן או לבית-ספר. מי שלא מחסן – מטומטם, ופושע.
בקשר לחרדים – לא דיברתי על אינטרנט, אלא על קיטוב קבוצתי.
עדיין לא ברור לי מה העניין בדמוקרטיה. אני בעד חופש המידע והדיבור, במגבלות הגיוניות. למה שיהיו לי הרהורי כפירה?
נ.ב.
ממש לא נפגעתי.
ניסים
השחצנות זה לתלות את ההחלטות של האנשים או קיצוניות רק בטיפשות.
בקשר לשאלות:
1; מסכים
2; לא מסכים בצורה גורפת ( רק חלקית )
3; מסכים אבל לא רלוונטי כי אין מתאם בין דעות קיצוניות לרמת מסכל
4; יכול להיות שזה חלק מהסבר לתופעה. אבל זה לא כל התמונה
5; לא יכול להיות קשר. אם אתה טוען שכל הסיבה להקצנה זה התחזקות החיבור בין אנשים בגלל האינטרנט אז זה לא רלוונטי לגבי החרדים.
הגענו לדמוקרטיה כי שאלתי על דמוקרטיה ומעניין אותי לשמוע מה את התשובה שלך.
הסיבה שנתנה לבעיות בעולם פחות או יותר נובעת מסיבות שהם נשמת אפה של האידאולוגיה הדמוקרטית כמו חופש מידע וחופש להביע כל דעה. (אל תדבר על דמוקרטיה מתגוננת ועל איסור להסית. מדובר על אי קבלה של עמדות מדעיות בסך הכל ) לכן אני שואל את מה ששאלתי האם יש לך “הרהורי כפירה”.
בקשר לישראל ואמריקה. על פי ההגדרה המקובלת הם רפובליקות דמוקרטיות. אני מניח שאתה מתכוון לזה שהם לא דמוקרטיה ישירה. בבקשה בוא לא ניכנס לוויכוח על הגדרות ונסכים להשתמש בהגדרות המקובלות כבסיס.
יש כל כך הרבה ידע ותגליות חבל שבני האדם(והאליטות) לא מנתבים את זה למקום של טוב ושל איזון, בינינו לבין עצמנו וגם כלפי הסביבה שלנו.
א.
איפה שחצנות???? למה אתה לא מסכים?:
1. קיטוב קבוצתי זו תופעה ניצפית.
2. רק אידיוט מתנגד לחיסונים.
3. לחצי מהאנשים מנת משכל מתחת ל-100.
4. הסבר לבחירות בארה”ב
5. הסבר למצב בישובים החרדים הקיצוניים.
איך הגענו לדמוקרטיה? 🙂 אני מקווה שאתה יודע ששיטת הממשל בישראל ובארה”ב אינה דמוקרטית – אלא רפובליקנית.
במה שאמרתי אני לא תוקף אף אחד (פרט למתנגדי חיסונים שלהם הייתי מוריד את האשכים). ציינתי את העובדה שבקבוצה יש תופעה של הקצנה של דיעות. וזה נכון לכל הכיוונים! איך ניפגעת מזה???
ניסים
גם אם אני מסכים עם חלק ממה שכתבת אני לא יכול להסכים עם השחצנות שבתגובה שלך. אני לא אומר את זה כדי להעליב אני באמת לא חשוב שאפשר להבין למה אנשים פועלים בצורה מסויימת מעמדה מתנשאת. לפתור את הכל ב”כולם מטומטמים” זה גם מתנשא וגם לא מוביל לכלום, בטח לא לדרך להתמודד עם הבעיה. התחושה של אנשים שהם לא מקבלים את האמת לא בלתי מוצדקת. אין לי גם ספק שאתה צודק שיש קשר למהפכת האינטרנט. אבל אני חושב שההשפעה שלו יותר בכיוון של להגביר ולאפשר לתופעה לנוע מהר יותר.
—
יש לי רק שאלה קטנה אלך. אתה עדיין מאמין בדמוקרטיה? בחשיבות בחופש מידע? כי אתה מאשים את בסיס האידאולוגיה הליברלית בבעיה. אם ניקח את מה שמאיה אמרה שגם דמוקרטיה וליברליזים זה גם סוג של דת, יכול להיות שיש לך הירהורי כפירה?
א.
הבעיה היא לא חוסר אימון במדע – זו רק תוצאה של תופעה אחרת.
התופעה היא “קיטוב קבוצתי” – הדיעות של אנשים נהיים קיצוניים יותר כשהם בקבוצות. והבעיה היא שהיום – הרבה בגלל האינטרנט – קל למצוא קבוצה שמזדהה בדיעה שלך.
למשל, קח טמבל שמתנגד לחיסונים. קל לו, או לה, למצוא שוטפים לרעיון המטומטם הזה, וזה מחזק אותו, וכמובן גם את הקבוצה האומללה. הם קוראים “מאמרים מדעיים” שמחזקים את הדיעות שלהם, דנים בנושא, מספרים אנקדוטות (ושקרים) וכן הלאה.
ואל תשכח שלחצי מהאנשים יש רמת משכל מתחת ל-100… כך שלכל רעיון מפגר קל לבנות קבוצה.
התופעה הזו מסבירה הרבה דברים – למשל הבחירות בארה”ב והמצב האיום בישובים החרדים.
חוסר האמון הכללי ששוטף את העולם לא קדור לימין או שמאל. הוא כן קשור להקצנה.
ואנונימי ממש תמים אם הוא עדיין חושב שזה קשור לימין או שמאל. התקשורת גם לא שמאלנית וגם לא ימנית היא פשוט מושחתת ומשרתת אינטרסים של פילוג ועידוד שנאה.
ישראל היום הוא לא עיתון ימני. וידיעות הוא לא עיתון שמאלני. אם מחר ביבי מתחיל משא ומתן לשלום על בסיס קוי 48+זכות השיבה+כל ירושלים העיתון יהיה בעד. אבל אם אדרסון יריב אם ביבי תאמינו לי שזה ממש לא ישנה מה ביבי יעשה..
על ידיעות אחרונות באמת לא צריך לדבר כבר.
אפילו הארץ במשך שנים הדפיסו את ישראל היום שהם קוראים לו איום על הדמוקרטיה. ורק כמה ימניים עוד חושבים שיש פה מנלחמה בין ימין לשמאל בתקשורת.
——
בכל מקרה שתי השאלות שהמאמר מציג מפספסות לגמרי את הנקודה. אנשים לא מאמינים למדענים (ולאף אחד בעצם) לא כי הם לא מבינים את הפרקטיקה המדעית ובטח לא כי הם לא מכירים את החשיבות של המדע לחיים המודרנים. אבל זה תמים לחשוב שרק צריך לבא ולומר “תראו איזה דברים יפים הביא המדע, עכשיו תקבלו כל מה שמדען אומר” זה לא יעבוד נקודה. אנשים לא מאמינים למדענים שהם באמת מציגים את הנתונים הנכונים או באמהת פועלים לפי החוקים המדעיים.
יותר חשוב לחזק את האמון עד כמה שאפשר ( לא פשוט בכלל בתקופתנו) אפשר להגביר שקיפות במימון מחקרים, לבנות ולאכוף חוקי אתיקה על חוקרים וכו…
אכן אני נגד ניו אייג’יות ובעד חתירה לאמת, אך זו אינה משתנה ממדינה למדינה כמו הדתות. היה פעם סרטון של ריצ’ארד דוקינס שלקח את מפת העולם לפי חלוקה של דתות, ואמר שזה נראה סביר, ואחר כך הוא החליט שאותם צבעים ייצגו סוגיה מדעית – מדוע הדינוזאורים נכחדו. אם נולדת בבריטניה, תאמין שהם נכחדו בגלל האסטרואיד, אם נולדת בברזיל תאמין שהיונקים אכלו את הביצים שלהם לפני שבקעו וכו’.
אם הימין חותר לאמת אחת אז למה הוא האחראי הבלעדי להפצת ידיעות שאין להם שום ביסוס על רשת פדופיליה מפיצריה ואחר כך איזה אידיוט ירה לתוך הפיצריה
אבי ב.
כנראה שזאת הסיבה שהימין ניצח.
הימין לא מוותר וחותר לאמת אחת. כנראה שזה הצליח להפריך את האידיאולוגיה השמאלנית שהאמת היא מרובת צדדים.
אבי, אתה נלחם במלחמה אבודה. אני כבר מזמן הבנתי שביבי הוא הטראמפ שלו עצמו. הציבור עייף מהסטגנציה של השלטון הנוכחי שלא התחלף כבר המון שנים, נמאס לו מכל האנשים שעושים קופה על חשבונו, מהמצב הכלכלי שמיטיב עם אחרים, מכל האליטות המעצבנות ומהתקשורת הסמולנית, ולכן הוא יבחר בביבי כדי להביא שינוי. וגם כדי לעצבן את האליטות. שניים במחיר אחד. יש טוב מזה?
כמובן, לא יעזור שתשלח את האלמונימי הלז לאתר מידה http://mida.org.il/ אתר ימני לעילא, שנלחם מלחמת חורמה כנגד כל מדעני האקלים הללו והתחזיות הנודניקיות שלהם.
http://mida.org.il/2016/12/22/%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%9C-97-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92/
(כמובן, זה לא אומר שאין מה לומר בגנות הניו-אייג’יות, שנראים לפעמים יותר פרימיטיביים מדורות עברו).
התקשורת שמאלנית? כבר עשר שנים פוקס ניוז היא רשת החדשות הנצפית ביותר בארהב, וישראל היום הוא העיתון הנפוץ ביותר בישראל.
זה הבעיה בעולם שלנו, כיום – שאותה עיצבה בשנים האחרונות התקשורת השמאלנית בכל העולם.
הם חינכו את העולם לניו אייג’יות. לכך ש- אין אמת אחת.
וכתוצאה מכך התובנה של חז”ל: כל דאלים גבר – גוברת על המוסר והרציונל האנושי השפוי.
אני לא חושב שהבעיה היא חוסר הבנה בהכרח של צורת החשיבה המדעית ( בייחוד לא בשאלת האקלים וחיסונים ) מדובר בשאלה של אמון שהולך ונשחק. ולא רק לגבי מדענים אלה גם הרבה בעלי סמכות אחרים. כמו פוליטיקאים שופטים רופאים ועיתונאים. אנחנו עוברים תקופה שמאפיינת בהרבה חוסר אמון להרבה מוסדות שבעבר זכו לאמון כמעט אוטומטי. באנגליה מצביעים נגד האיחוד למרות שכמעט כל מומחים נחגד. באמריקה בוחרים אדם שלא שימש באף תפקיד ציבורי. אנשים לא מקבלים כמו בעבר אוטומטי כל הוראה של רופא.
הרבה מחוסר האמון הזה לא בלתי מוצדק גם אם אני לא מסכים עם כל המסקנות שאנשים מסיקים ממנו. גם המדע זכה להרבה מאי האמון שלו ביושר. חברות סיגריות שממנות מרכזים לחקר סרטן ואף תורמים למחקרים של חוקרים בכירים. קוקה קולה שתורמת לאוניברסיטאות במיליונים. מדענים שמשמשים כשכירי חרב של גופי כלכליים ולא רק. מועצת החלב ומועצת הלול (גופים מסחריים שמשמשים מעיין קרטל ) שעורכים “מחקרים” שהופכים להמלצות משרד הבריאות ( ולא פעם ע”י אותם רופאים בעצמם)
וזה בלי להתייחס לחברות התרופות.
בקיצור לא מדובר על בעיית אוריינות או ידע. מדובר בשאלה של אמון בממסד המדעי כולו.
בעוד 15 שנה בני אדם לא יעבדו – המכונה תעשה הכל
זה לא בדיוק נכון
המדע אומנם תרם למיגור מחלות, אבל גם להתפוצצות אוכלוסין, והכחדת מינים
המדע אומנם תרם לבתים מבוקרי טמפרטורה, אבל גם לזיהום אוויר הקרקע והים
תוחלת החיים אומנם עלתה, אבל גם שנות הזיקנה והמחלות עלו, וגם השפע תורם למחלות חדשות.
לבני-אדם אומנם יש יכולת לתקשר יותר, אבל איכות התקשורת ירדה לקרשים
פעם בני האדם יכלו לצוד ולקטוף את האוכל מהעץ, היום הם משועבדים לכסף
ולרוב בני-אדם על כדור הארץ אין להם בתים מבוקרי טמפרטורה
והחיים שלהם לא הפכו להיות יותר נוחים