מחקר חדש באוניברסיטה העברית בירושלים חקר את האיזון בין בינה מלאכותית למטפלים אנושיים בטיפול נפשי, עם דגש על תפקיד האמפתיה
מחקר חדש של חוקרים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שהתפרסם ב-JMIR Ment Health, רשם התקדמות משמעותית בהבנת תפקיד הבינה המלאכותית בטיפול נפשי. המחקר מתמקד באיזון העדין בין אינטראקציות מונעות בינה מלאכותית לבין המגע האנושי הבלתי ניתן להחלפה בהגדרות טיפוליות, ומתייחס לשאלות קריטיות מתי הבינה המלאכותית עשויה להחליף מטפלים אנושיים ביעילות ומתי הקשר האנושי נותר הכרחי.
הצוות בהובלת פרופ' ענת פרי הגדיר בקפידה היבטים שונים של אמפתיה, והשווה את יכולות האמפתיה של בני אדם ובינה מלאכותית. במאמר הנוכחי ב-JMIR, המחברים בוחנים לעומק כיצד יכולות הבינה המלאכותית והאנושיות מתיישבות עם הצרכים הטיפוליים, תוך התחשבות גם בשיטות המיושמות בהגדרות טיפוליות וגם במטרות האישיות של המטופלים. המחקר מדגיש את התפקיד המורכב של אמפתיה בטיפול, ומדגיש כי למרות שהבינה המלאכותית יכולה לדמות אינטראקציות אמפתיות ולפעמים אפילו ליצור רושם של הבנה מעבר ליכולות האנושיות, היא חסרה את היכולת להתחבר באופן אמיתי על רמה רגשית, ובאופן קריטי גם לחוש דאגה אמיתית.
"בעוד שבינה מלאכותית יכולה לספק תגובות שנראות אמפתיות, אמפתיה אמיתית כוללת מעורבות רגשית וסימון של דאגה אמיתית, שאין לבינה המלאכותית. המחקר שלנו שואף לחקור את הגבול הזה כדי להבין טוב יותר מתי הבינה המלאכותית יכולה להיות מועילה בטיפול ומתי לא." אומרת פרופ' פרי.
המחקר מציע מודל טיפולי היברידי חדשני שבו הבינה המלאכותית תומכת אך לא מחליפה מטפלים אנושיים. מודל זה מציע שהבינה המלאכותית יכולה לטפל במשימות כמו קליטת מטופלים ראשונית והערכות שגרתיות, ואפילו לסייע בטיפול במודלים מסוימים. עם זאת, הוא מדגיש כי מטפלים אנושיים צריכים להיות מעורבים במצבים בהם נדרשת אמפתיה עמוקה וחמלה, כדי להבטיח שהטיפול יישאר מבוסס על אינטראקציה אנושית אמיתית.
המחקר מתיישב עם מגמות מתפתחות בתחום הטיפול הנפשי, בו הטכנולוגיה משולבת יותר ויותר בפרקטיקות טיפוליות מסורתיות. מודלים קיימים, כמו אלה המשלבים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עם כלים מונעים בינה מלאכותית, הראו הבטחה בשיפור הנגישות והיעילות של הטיפול. למשל, אפליקציות בינה מלאכותית יכולות להציע משוב בזמן אמת והמלצות מותאמות אישית, שמשלימות את תפקיד המטפל ומאפשרות תוכניות טיפול אפקטיביות יותר.
למרות שהרבה מהמחקר נשאר תאורטי, הוא מעלה שאלות אמפיריות שהן חיוניות לעתיד הטיפול הנפשי. הצוות קורא גם למקצוענים בתעשייה המפתחים יישומי בינה מלאכותית לבריאות הנפש וגם לחוקרים אקדמיים לשקול את התובנות הללו ואת החשיבות של שמירה על רכיבים אנושיים בטיפול.
מאמרי דעה תאורטיים אלו מהווים תזכורת חיונית לצורך בהערכת זהירה של השימוש בבינה מלאכותית בטיפולים נפשיים, תוך איזון בין חידושים טכנולוגיים לקשרים האנושיים החיוניים המהווים את עמוד השדרה של קשרי טיפול אפקטיביים.
זהו המאמר השלישי של פרי בנושא, לאחר מאמר התכתבות משפיע ב-Nature Human Behaviour בשנה שעברה, ומאמר התכתבות על בינה מלאכותית, אמפתיה ואתיקה שפורסם עם צוות חוקרים בינתחומי בחודש שעבר ב-Nature Machine Intelligence.
עוד בנושא באתר הידען:
