חוקרים בריטים הוכיחו כי החלק במוח אשה, שהופעל כאשר גופה חווה כאב – הופעל גם כאשר הכאיבו לבעלה. המחקר מבסס הטענה כי האמפתיה נוצרת כחלק ממבנה המוח
יובל דרור, הארץ, וואלה!
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/womensmind.html
קבוצת חוקרים מהמכון הנוירולוגי בלונדון טוענת, כי גילתה כיצד המוח גורם לנו לחוש רגש של אמפתיה. החוקרים ביצעו ניסוי שבמסגרתו הוכיחו שחלק מהאזור שבמוח האשה – שמופעל כשגופה חווה כאב – מופעל גם כשלא מכאיבים לה ישירות, אלא לאדם שאותו היא אוהבת. לדברי ד”ר סימון שמאי-צורי, מרצה במגמה לנוירו-פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, המחקר מבסס את הטענה שלפיה רגש של אמפתיה נוצר כחלק ממבנה המוח.
אמפתיה מוגדרת בספרות המקצועית כתהליך רגשי שבעטיו אדם מבין את כאבו של אדם אחר – יהיה זה כאב רגשי או פיסי. סוציולוגים ואנתרופולוגים טוענים שלאמפתיה תפקיד חשוב בהתפתחות החברה האנושית, שכן זו תלויה ביכולתם של הפרטים להבין ולהתחשב ברגשותיהם של פרטים אחרים בחברה. טניה סינגר, שהובילה את המחקר ופירסמה את תוצאותיו בגיליון האחרון של כתב העת “Science”, כתבה: “למרות שהאמפתיה נדונה באריכות על ידי פילוסופים ומדעני חברה אחרים, רק באחרונה היא הפכה למוקד מחקר של מדעני העצב”.
כדי לבדוק מהי המשמעות הנוירולוגית של רגש האמפתיה, הזמינה סינגר 16 זוגות של גברים ונשים שיש ביניהם קשר רומנטי, ושטענו שהם רגישים זה לזו. החוקרים חיברו את ידיהם של הגבר והאשה לאלקטרודות שבאמצעותן הועבר להם זרם חשמלי. את ראשה של האשה חיברו למכשיר fMRI, שמאפשר לחוקרים לראות איזה אזורים במוח פעילים בכל רגע נתון. מחיצה שהוצבה בין הנבדקים הסתירה מהאשה את פני הגבר, ולהיפך. חץ שהופיע על המסך התריע בפניהם מי הוא הבא שעומד לקבל את זרם החשמל, ומה תהיה עוצמתו.
המימד הרגשי מתבטא במוח
מתברר שכאשר האשה ספגה מכת חשמל (שאורכה כשנייה ועוצמתה חלשה או חזקה), הופעלו במוחה האזורים שמפענחים את מיקום הכאב ואת החוויה הסובייקטיבית של כאב: הטלאמוס, הקורטקס הסנסורי-מוטורי הראשוני, האינסולה ורכס החגורה (ACC).
ואולם, התגלית המעניינת יותר היא שגם כשהאשה לא ספגה זרם חשמל, הופעלו במוחה חלק מהאזורים – וזאת כשגילתה שבן זוגה עומד לקבל זרם חשמל. אז הופעלו אצלה שניים מהאזורים במוח: רכס החגורה והאינסולה. “הסיבה לכך היא שאזורים אלה הם שאחראים על התחושה הסובייקטיבית של הכאב”, מסבירה ד”ר שמאי-צורי, “האשה לא מרגישה כאב במקום מסוים בגוף שכן היא לא קיבלה מכת חשמל, ולכן החלקים שמפענחים את מיקום הכאב לא פועלים. מאידך, היא יודעת שבן זוגה עומד לקבל מכת חשמל ולכן היא חשה את תחושת כאב הסובייקטיבית, כלומר אמפתיה”.
לאחר הניסוי התבקשו הזוגות לענות על שאלונים. החוקרים דיווחו שאצל האשה שדיווחה על האמפתיה הגבוהה ביותר כלפי בן זוגה, נרשמה הפעילות הגבוהה ביותר באזורים במוחה שפעלו בעת שבן זוגה קיבל זרם חשמל.
הנוירו-פסיכולוגית הלן מייברג מאוניברסיטת אטלנטה, שצוטטה במסגרת מאמר המערכת ב-Science, אמרה שהמחקר תוכנן בצורה “מבריקה”. לדבריה, “באמצעות מערכת בסיסית כמו כאב, הצליחו החוקרים לתפוס את המימד התחושתי והרגשי ולהראות כיצד הם באים לידי ביטוי במוח”.
פרסומתשמאי-צורי אמרה שהחוקרים הדגימו כיצד עובד המבנה הפנימי של המוח, שמאפשר את קיום האמפתיה. “כשאנחנו רואים מישהו שחווה חוויה כואבת, המוח משחרר חוויה כואבת מקבילה, וכך אנחנו מבינים מהו הוא מרגיש”, היא מסבירה. לדבריה, במחקר שביצעה בעבר בשיתוף היחידה הנוירו-קוגניטיווית בבית החולים רמב”ם, נבדקו אנשים שסבלו מפגיעות ראש באזורים שונים. לדבריה, המחקר איתר את אותם אזורים במוח שסינגר איתרה, וכן אזורים נוספים. “מצאנו שקשה מאוד לשקם אנשים שנפגעו באזורים במוח שאחראים על האמפתיה. קשה לשקם משהו שאינו קיים”, היא מסכמת.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~772698381~~~58&SiteName=hayadan
