פוסט טראומה בעוטף עזה

במכללת ספיר התקיים בשנת 2009, יום עיון אודות השלכות החשיפה המתמשכת לטראומה של טרור, בקרב אזרחים ביישובי שדרות ועוטף עזה * הממצאים של פרופ’ אבי בסר ממכללת ספיר, פרופ’ ביאטריס פריאל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ’ יובל נריה מאוניברסיטת קולומביה שבנוי-יורק ארה”ב, מאוששים את החששות

הידיעה התפרסמה ב-13 באפריל 20009 ועודכנה במקצת כעת בעקבות הטבח בעוטף, 7/10/2023

חוקרים מזהים את ישראל כמעבדה טבעית לחקר לחץ והשלכותיו בקונטקסט של מלחמה וטרור. חשיפה לפעולות טרור נמצאה כבעלת השלכות קשות על הבריאות הנפשית, ע”י יצירת רמות גבוהות של תסמיני מְצוּקָה ודיכאון באוכלוסיה הכללית. כמו כן חשיפה כזו נמצאה כקשורה באופן עקבי לתסמינים של הפרעה פוסט-טראומטית. (PTSD) תסמונת פוסט טראומטית או תסמונת בתר חבלתית, הינה אותו סינדרום אשר ממנו סובל האדם שנחשף לאירוע הטראומטי מאיים החיים, וכולל תסמינים משלוש קבוצות: חודרנות) תסמינים שיכולים לכלול בין היתר: פלאשבקים של האירוע הטראומטי אשר מופיעים אצל האדם, שנחשף או נפגע, במהלך היום ו/או במהלך הלילה, תוך כדי חלומות רגילים ו/או בהקיץ, ותחושת מצוקה כתוצאה מחשיפה לאירועים המזכירים את האירוע הטראומטי) , הימנעות) כגון: הימנעות מהשתתפות או מביצוע כל פעולה אשר קשורה או מזכירה את האירוע הטראומטי או אירוע אחר דומה לו, בעיות זיכרון, ניסיונות הדחקה של האירוע הטראומטי, תחושת דיכאון וניתוק מן החברה, אדישות כלפי הסביבה, וקושי בהבעת רגשות (ועוררות יתר) כגון: עצבנות יתר, סף גירוי נמוך, קשיי ריכוז, נדודי שינה, חרדה כללית, התנהגות אלימה כלפי הסביבה וכו'(.

המחקרים בעקבות אירועי הטרור של מגדלי התאומים בספטמבר 11, אירוע הפיגוע במדריד, והאירוע בלונדון, הדגימו כי גם אנשים שלא נחשפו לאירוע באופן ישיר, אלא באמצעות המדיה, מפגינים תסמינים של הפרעות נפשיות שונות כולל של מצוקה, עקה ו- PTSD , אולם ברמה נמוכה מזו של אלו שנחשפו אליהם באופן ישיר.

יחד עם, זאת מעטים המחקרים שעסקו בחקר הסוגיה של חשיפה ממושכת לאירועי טרור, מֶסַכְנִי חיים, בקרב אוכלוסייה אזרחית. רוב המחקר בתחום התעסק בהשלכות של אירועי טרור או אירועים טראומטיים אחרים, לאחר שאלו הסתיימו. מבחינה זו האירועים ביישובי שדרות ועוטף עזה, הנמשכים כ- 8 שנים, מהווים הזדמנות “נדירה ומיוחדת” למחקר, בכלל, ופסיכולוגי בפרט, בתחום של חשיפה ממושכת ובדיקת השלכותיה, תוך שהיא מתרחשת. לאחרונה הסתיים פרויקט מחקרי רחב היקף בראשותו של פרופ’ אבי בסר מהמכללה האקדמית ספיר בשיתוף עם פרופ’ ביאטריס פריאל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ’ יובל נריה מאוניברסיטת קולומביה שבנוי-יורק ארה”ב, שעסק בהשלכות הפסיכולוגיות של החשיפה המתמשכת לטראומה של טרור, בקרב אזרחים ביישובי שדרות ועוטף עזה. בסדרת המחקרים הושוו מדגמים של אזרחים בגילאי 20-60 , תושבי שדרות ויישובי עוטף עזה שבטווח נפילות הקסאמים) קיבוצים ומושבים( המתגוררים בישוב לפחות ב- 10 שנים האחרונות, עם מדגם של קבוצת השוואה מאזור מרוחק שלא נחשף בעבר לאירועי טרור וזהה לקבוצת המחקר בכל המאפיינים ההתיישבותיים (עיר קטנה, קיבוצים ומושבים) והסוציו-דמוגרפים.

ממצאי סדרת המחקרים, מעלים כי החשיפה הממושכת של כמעט 8 שנים לאירועי טרור מאיימי חיים, הינה בעלת השלכות משמעותיות על בריאותם הנפשית של התושבים החשופים. בין היתר, נמצא כי בהשוואה לקבוצת החשיפה העקיפה, תושבי שדרות ועוטף עזה מגלים רמות גבוהות ומובהקות של כל הסימפטומים של התסמונת הפוסט הטראומטית) חודרנות, הימנעות ועוררות יתר (וכי 27% מהמדגם של תושבי שדרות ועוטף עזה לעומת רק 3% ממדגם קבוצת ההשוואה מגלים רמות קליניות מובהקות של התסמונת. בנוסף המחקרים מדגימים רמות גבוהות ומובהקות של מצוקה נפשית בקרב מדגם המחקר, הכוללים רמות גבוהות של תסמיני חרדה כללי, עקה כללית, דיכאון, עוינות, כעס, ותסמינים פסיכוסומאטיים שונים.

בדיקת הגורמים הפסיכולוגים האישיותיים השותפים בפיתוח התסמינים הנפשיים השליליים הללו, מעלה כי גורמי אישיות הקשורים בתכונת התלותיות מהווים גורם משמעותי מכריע בהסבר הפגיעות במצב של החשיפה לטראומה המתמשכת ביישובי שדרות ועוטף עזה.

נמצא כי, אנשים בעלי רמות גבוהות של תלותיות) בעלי צורך ביחסים בין אישיים וגילויי קושי בתנאים של נטישה (הם אלו המדווחים על הרמות הגבוהות ביותר של כל התסמינים הנפשיים השליליים. עוד נמצא כי בהשוואה למדגם שלא נחשף ישירות לאירועי הטרור, ביישובי שדרות ועוטף עזה הנשאלים דיווחו על רמות נמוכות במובהק של תפיסת התמיכה החברתית הזמינה עבורם) הן ממשפחה הן מחברים והן מאחרים משמעותיים (וכן על רמות נמוכות במובהק של שביעות הרצון שלהם מהחיים. הם גם מדווים על רמות גבוהות יותר במובהק של נטייה להתמודד עם המצב באמצעות אסטרטגיות התמודדות פסיכולוגית לא יעילה כגון: רומינציה (הנטייה להרהור שלילי), קטסטרופיזציה (הנטייה להעצמת שליליות האירוע) ,והאשמת האחר.

המחקר הדגים כי פגיעותם של תושבי שדרות ועוטף עזה בעלי הנטייה לתלותיות, לתסמיני המצוקה וה ,PTSD-קשורה בחוויות של העדר תמיכה חברתית, בנטייה להתמודדות פסיכולוגית לא יעילה, ובנטייה להגברת החוויה הפסיכולוגית של לחץ. ניכר כי חשיפה ממושכת פוגעת במשאבי ההתמודדות ומדלדלת אותם ובנוסף מייצרת אפקט “סיר לחץ”, בו גורמי התמיכה כגון משפחה וחברים נמצאים בסיטואציה זהה ומתקשים להתפנות ולתמוך באנשים בעלי צורך אישיותי כזה שאף מתעצם במצבי לחץ ובעיקר טראומטיים וממושכים.

ממצאים נוספים הדגימו כי מאפייני אישיות הקשורים בנושאים של חוסר ביטחון בהתקשרות בעיקר חרדה המתעוררת בהקשרים של צורך בקשר ותמיכה, מהווים פגיעות לחוויה של חשיפה לטראומה של טרור באופן מתמשך ומלווה בפגיעה ברמה הקהילתית. אלו חווים רמות גבוהות של לחץ ומתסמינים פסיכולוגיים מרובים .
לבסוף, המחקר בדק גם הבדלים בין מדגם שדרות ועוטף עזה ומדגם ההשוואה) של החשיפה העקיפה (בעמדות שליליות מפלות כלפי האויב ) כגון שִנְאָה, בּוּז, תִעוב, עוֹיְנוּת, עֶלְיוֹנוּת, ודְחִיָה, כלפי משגרי הקסאמים. (בזמן שתושבי שדרות ועוטף עזה, כאמור, מגלים רמות גבוהות מובהקות של כל גורמי הפגיעות: כל התסמינים הנפשיים השליליים ודרכי התמודדות פסיכולוגית לא יעילה ורמות נמוכות מובהקות של גורמי חוסן) כגון תמיכה ושביעות רצון מהחיים), לא נמצאו הבדלים בעמדות השליליות כלפי האויב בין המדגמים.

נראה כי גם מי שלא נחשף ישירות לאירוע מגלה “רצייה חברתית” ו”אוהב לשנוא” את האויב. אולם רק במדגם שדרות ועוטף עזה העמדות השליליות הללו היו קשורות בכל התסמינים הנפשיים השליליים. למרות ההזדהות עם “שנאת האויב” הרי שאין זו “שותפות גורל”, שכן לאויב השלכות שליליות על הבריאות הנפשית של אלו הנחשפים לאיום הישיר שלו והשפעה על גורלם. חשוב לציין שהעובדה שתושבי שדרות ועוטף עזה מדווחים על רמה נמוכה של שביעות רצון מהחיים איננה קשורה כלל לפיתוח עמדות שליליות מפלות כלפי האויב. מדובר ככל הנראה בתולדה ישירה של חומרת התסמינים הנפשיים הקשורים באירועים הטראומטיים ולא של “תסכול כללי”. באופן כללי ממצאי המחקרים בפרויקט הזה מדגימים את ההשלכות השליליות המצטברות כתוצאה מהחשיפה הממושכת לאירועי הטרור הן בהיבטים תוך-אישיים והן בהיבטים בינאישיים, והם בעלי השלכות חשובות הן מבחינה תיאורטית בתחום המחקר החברתי-אישיותי והן מבחינת תכנון ויישום של התערבויות בתחום הפרטני הקליני טיפולי והן בתחום המערכתי קהילתי.

מספר מאמרים המדווחים על ממצאי הפרויקט נמצאים זה מכבר בשלבים שונים של פרסום בכתבי עת מדעיים מובילים בתחום הפסיכולוגיה. בימים אלו חלקם התקבלו לפרסום בכתבי עת חשובים ומובילים בתחום, כגון Journal of Traumatic Stress.

בימים האחרונים הסתיים פרויקט מחקרי נוסף שבדק שעקב אחר סטודנטים בשנה הראשונה ללימודיהם במכללה האקדמית ספיר שנאלצו להתפנות מהמכללה עקב מבצע עופרת יצוקה . המחקר עקב אחר סטודנטים שחזרו לבתיהם שאמורים היו להוות מקום בטוח ומצאו עצמם במצב לחץ ואיום כתוצאה מהרחבת טווח הירי. מדידות בזמן המלחמה וחודשיים לאחר הפסקת האש מדגימות את חשיבות המימדים התוך אישיים והבין אישיים בהבניה של תפיסות ותגובות לאירועים טראומתיים וההשלכות ארוכות הטווח ברמת הבריאות הנפשית. ממצאי המחקר התקבלו לפרסום בכתב העת של ה – APA:
Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy.

זו הזדמנות מצוינת להודות לתושבי שדרות ויישובי עוטף עזה ולתושבי אילת ויישובי כביש הערבה, שנטלו חלק והשתתפו במחקר בהתנדבות. כמו כן, תודות מרובות לסטודנטים מהמחקר המודרך, מהמחלקה לניהול המשאב האנושי בספיר ואלו מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב קמפוס אילת, ששימשו עוזרי מחקר וסייעו באיסוף הנתונים.

1. Besser, A., & Priel, B. (in press). Personality vulnerability, low social support, and maladaptive cognitive emotion regulation under ongoing exposure to terrorist attacks. Journal of Social and Clinical Psychology.

2. Besser, A., Neria, Y., & Haynes, M. (under review) Adult attachment, perceived stress, and PTSD among civilians continuously exposed to terrorism in southern Israel. Personality and Individual Differences.

3. Besser, A., Neria, Y. (in press). PTSD symptoms, satisfaction with life and prejudicial attitudes towards the adversary among Israelis exposed to ongoing terrorist attacks. Journal of Traumatic Stress.

4. Besser, A., & Neria, Y. (in press). When home isn’t a safe haven: Insecure attachment, perceived social support, and PTSD symptoms among Israeli evacuees from a battlefront still under threat. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy.

• ראשי האקדמיה הישראלית בפניה לעמיתיהם בכל העולם: גנו את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר
• בואי לישראל, גרטה, וספרי לעולם מה ראית
• כיצד חלים ‘חוקי המלחמה’ על הסכסוך בין ישראל לחמאס