סיקור מקיף

מחקר חדש שבוצע באיכילוב ואוניברסיטת תל אביב מצא: החיסונים בטוחים

רוב תופעות הלוואי החדשות שהתגלו בחיסונים לאחר אישור ה-FDA היו נדירות ולא מסכנות חיים * ד״ר דניאל שפשלוביץ, החוקר הראשי מאיכילוב ואוני׳ ת״א: החיסונים בטוחים מאוד – הרבה יותר מתרופות וממכשור רפואי שתופעות הלוואי שלהם רבות ומסוכנות יותר.

חיסונים. איור: Image by <a href="https://pixabay.com/users/geralt-9301/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=4892017">Gerd Altmann</a> from <a href="https://pixabay.com/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=4892017">Pixabay</a>
חיסונים. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

מחקר חדש מצא כי החיסונים הניתנים כיום הם בטוחים מאוד עם נמוך מאוד של תופעות לוואי. כמו כן, המערכת הקיימת לניטור וזיהוי תופעות לוואי נדירות שלא זוהו טרם האישור לחסן, הינה יעילה ואיכותית.

חיסונים מונעים מדי שנה מיליוני מקרים של תחלואה, נכות ומוות ברחבי העולם. מגיפת הקורונה מדגישה כיצד נראה עולם עם מחלות מדבקות ללא חיסון יעיל ועד כמה אנחנו תלויים בחיסונים יעילים הניתנים לכלל האוכלוסייה ומאפשרים לכולנו לחיות את חיינו ללא חשש שבכל רגע נידבק מאדם אחר במחלה מסוכנת כגון פוליו, חזרת או חצבת.
בכדי לאפשר מתן חיסון לתינוקות וילדים צעירים על החיסונים להיות בטוחים מאוד לשימוש, וזאת על מנת למנוע חלילה נזק בריאותי לתינוק בריא וכדי שההורים יידעו שאינם מסכנים את ילדיהם ע"י מתן החיסון. לצורך כך, תהליך פיתוח החיסונים המודרני ארוך וקפדני, ובממוצע חולפות כעשר שנים מתחילת הפיתוח של חיסון חדש ועד האישור לשימוש ע"י רשויות הבריאות. עם זאת, תופעות לוואי נדירות או כאלו המופיעות שנים אחרי מתן החיסון עלולות שלא להתגלות טרם האישור לשימוש בחיסון חדש.

לצורך זה הוקמה בארה"ב מערכת מיוחדת לזיהוי של תופעות לוואי של חיסונים. מערכת זו (VAERS- Vaccine Adverse Event Reporting System) מקבלת מדי שנה כ 30,000 פניות מצוות רפואי ומהציבור הרחב ומנסה לזהות ולאתר כאלו המשקפות תופעות לוואי חדשות או מסוכנות של החיסונים הקיימים. כל זיהוי של תופעת לוואי חדשה או רושם לשכיחות גבוהה מהצפוי של תופעת לוואי ידועה מובילים לבחינה מיידית של בטיחות המשך השימוש בחיסון. במידה ויש צורך בכך מופצת אזהרה מסודרת לרופאים ברחבי העולם למען שקילת ההחלטה לגבי התועלת בחיסון לכל ילד וילד ע"פ מצבו הרפואי.

במחקר הנוכחי, החוקרים ניתחו את כל השינויים שביצעו רשויות הבריאות בארה"ב (FDA- Food and Drug Administration) בפרופיל הבטיחות של כל החיסונים שאושרו ע"פ תקופה של 20 שנה (1996-2015). בתקופה זו ניתנו בארה"ב מאות מיליוני מנות חיסונים, כך שניתן היה לזהות ולאפיין גם תופעות לוואי נדירות. כמו כן אופיינו סוגי תופעות הלוואי החדשות של החיסונים ומקור המידע שהוביל לגילוי שלהן.

המחקר כלל 57 חיסונים שאושרו בתקופה הנדונה. רובם המכריע אושרו ע"י מחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית (randomized controlled trials) שכללו אלפים רבים של חולים והשוו את החיסון החדש לחיסון שכבר אושר בעבר.

זוהו 58 שינויים בפרופיל הבטיחות של 25 מהחיסונים. רוב מכריע של תופעות הלוואי החדשות היו קלות וללא השלכות בריאותיות משמעותיות, כגון אזהרות מאלרגיות קלות למרכיבים שונים של החיסונים או איבוד הכרה רגעי מייד לאחר החיסון בשיעור קטן מאוד מהמחוסנים.
אזהרות נוספות עסקו במצבים בהם עדיף להימנע מחיסון, כגון בחולים מדוכאי חיסון ע"ר מצב רפואי אחר, חולים עם מחלות רקע שונות, פגים ונשים בהריון. חיסון אחד (לנגיף הרוטה) נאסר לשימוש בסוף שנות ה-90 לאחר שהתגלתה עלייה קלה (של כ 0.05%) במקרי התפשלות מעי (intussusception) לאחר השימוש. רוב תופעות הלוואי זוהו במהירות ע"י מערכת ה-VAERS, כולל החיסון לרוטה שהשימוש בו הופסק פחות משנה לאחר האישור הראשוני.

מחקר זה, הגדול והמקיף מסוגו עד כה, מראה שהמערכת המאשרת ומפקחת על השימוש בחיסונים מציגה פרופיל בטיחות גבוה, גם בבחינת נתונים של חיסונים רבים מסוגים שונים ע"פ שנים רבות. זהו ממצא חשוב בעיקר לאור הירידה בחיסון ילדים שאנו עדים לה בקבוצות מסוימות ברחבי העולם בשנים האחרונות, והעלייה בתחלואה בקבוצות אלו. חלק מהירידה בשימוש בחיסונים נובע מדאגה מובנת של ההורים לאור מידע לא מבוסס ממקורות שונים, וכל מידע שמראה כי חיסונים הם בטוחים לשימוש יכול לסייע להורים לקבל החלטה מושכלת יותר לגבי חיסון ילדיהם.

לדברי ד"ר דניאל שפשלוביץ, החוקר הראשי של המחקר מאיכילוב ואוני׳ ת״א: "חיסונים הם אחד ההישגים הגדולים של הרפואה המודרנית, וכל מידע שמחזק את בטיחות השימוש בהם ויכול לעזור לשכנוע הורים לילדים שלא להימנע מחיסונים תורם הן לבריאות של אותם ילדים והן לבריאות כלל הציבור".
קבוצת החוקרים כללה את: ד"ר נועם טאו מהמרכז הרפואי שיבא, ד"ר דפנה יהב מביה"ח בילינסון ומוביל המחקר, ד"ר דניאל שפשלוביץ מהמרכז הרפואי איכילוב תל אביב ומאוניברסיטת תל אביב.
המחקר פורסם בירחון המדעי היוקרתי Annals of Internal Medicine.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. השאלה היא אם החיסונים נחוצים בכלל, האם הקורונה מסכנת חיים לאור העובדה שלמעלה מתשעים אחוז מהנפטרים ממנה הם בגיל שלך שלמעלה משמונים וכמעט כולם עם "מחלות רקע". וההצעה שלי שיחסנו את כל מי שמגיע לגיל שמונים

  2. עודד, התגובה שלך מגובה במחקר, או שסתם התעטשת על המקלדת?

    נשמח אם תקרא את המחקר ותצביע על הכשלים בו.

  3. וגם – הלינק שלכם למאמר ולירחון שבור. הוא מוביל לדף לא ידוע באתר אחר

  4. אמל״ק – המחקר סקר 30,000 דיווחים בשנה, לא ברור על פני כמה שנים, ממערכת אמריקאית שאמורה לקבל דיווחים מהרופאים והציבור הרחב על תופעות לוואי של חיסונים. ולפי סקירת הדיווחים האלה המחקר החליט שאין סיכון בחיסונים.
    זה מחקר מכורסא בבית. בקיצור – שכונה

    בעיה נוספת במאמר היא שכותבו מחליט מראש שהחיסונים חשובים ובטיחותיים, לפי המשפט: ״חיסונים מונעים מדי שנה מיליוני מקרים של תחלואה, נכות ומוות ברחבי העולם. מגיפת הקורונה מדגישה כיצד נראה עולם עם מחלות מדבקות ללא חיסון יעיל ועד כמה אנחנו תלויים בחיסונים יעילים הניתנים לכלל האוכלוסייה ומאפשרים לכולנו לחיות את חיינו ללא חשש שבכל רגע נידבק מאדם אחר במחלה מסוכנת כגון פוליו, חזרת או חצבת.״

    אתם צריכים לקרוא לאתר שלכם ״השופר״ במקום ״הידען״

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן