הגנום האנושי

רצפי DNA. המחשה: shutterstock

מערכת לגילוי רצפי דנ״א ברגישות גבוהה המאיצה את האיבחון הרפואי

  • תגובה אחת
ד"ר עופר גרליץ. צילום: האוניברסיטה העברית

חוקרים גילו מוטציה חדשה אותה ניתן יהיה לזהות בבדיקות הגנטיות

  • תגובה אחת
אילוסטרציה של DNA המועבר דרך חריר ננו-מטרי. באדיבות פרופ' עמית מלר, הטכניון

מעבר לרצף

  • 4 תגובות
הנדסה גנטית. איור: shutterstock

מנורת קסמים לתיקון גנים / מרגרט נוקס

  • 11 תגובות
רצף גנום מ-225 אתיופים ומצרים הוביל לכך שהיציאה מאפריקה נעשתה דרך מצרים ומשם התפשטו בני האדם לכל איראסיה. איור: לוקה פגאני.

גנום של אתיופים ומצרים מסייע למפות את נתיבי ההגירה של האנושות מחוץ לאפריקה

  • 8 תגובות
דפדפן גנים. צילום מסך, אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז

טכנולוגיה חדשה להרצפת גנים

  • 2 תגובות
צמיחה לגובה. איור: shutterstock

ההבדל בגובה בין בני אדם נובע בעיקר מהסביבה – לא מגנטיקה

  • 12 תגובות
מחשבות שולטות בנורת לד בתחום התת-אדום הקרוב, היוזמת ייצור של מולקולה בתא תגובה. [באדיבות Martin Fussenegger et al., ETH Zurich]

לשלוט בגנים בעזרת המחשבות

  • אין תגובות
ד"ר אסף בהט, מנכ"ל קליה ביוטק בכנס Life Sciences Baltics 2014 שהתקיים בוילנה בירת ליטא, ספטמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

משמרים חיים בים המוות

  • 4 תגובות
הגירת הניאוליטים מהלבנט לאירופה דרך הים. איור: אוניברסיטת וושינגטון. המפה - נאס"א

מחקר שלדים בסוריה ומחקר גנטי משווה של אוכלוסיות חושף: הניאוליטים הביאו את החקלאות והתרבות מהסהר הפורה לאירופה דרך הים

  • 3 תגובות
ד"ר ירון שב-טל, הדוקטורנטית ליאת אלטמן, הדוקטורנטית שרון יונגר וד"ר יובל גרעיני. צילום: אוניברסיטת בר-אילן

חוקרים בבר-אילן הצליחו לעקוב אחר פעילות גן בודד בתא חי בזמן אמת

  • אין תגובות
ריפוי גנטי. איור: shutterstock

צורתן של מולקולות ה-RNA מהווה קוד נוסף

  • אין תגובות
כרומוזום X וכרומוזום Y. איור: shutterstock

כרומוזום Y נוצר לראשונה אצל אבות היונקים לפני 180 מיליון שנה

  • 2 תגובות
מחקר גנטי. איור: shutterstock

אירועים הסטוריים נשמרו בגנום האנושי

  • 11 תגובות
זיהוי הגנטיקה הקשורה לגנים שבכרומוזום X יכול לסייע בהבנת מאפיינים השונים בין המינים - כגון גובה. צילום: shutterstock

כרומוזום X עשוי להסביר את המקור לשוני בגובה בין נשים לגברים

  • תגובה אחת
חלק ניכר מהגנום הניאנדרטלי נשמר באוכלוסיות בני אדם מודרניות. אדם ניאנדרטלי. איור: shutterstock

שושלות ניאנדרטליות שוחזרו מהגנום האנושי המודרני

  • 13 תגובות
שיחזור מראהו של אדם שחי לפני 7,000 שנה בספרד. איור: המועצה המדעית הלאומית של ספרד (CSIC)

לאדם הקדמון בספרד היו עיניים כחולות ועור כהה

  • 2 תגובות
תאומות זהות. צילום: shutterstock

מה גורם לחלק מהתאומים הזהים להיראות שונים זה מזה?

  • תגובה אחת
פרופ' נחום זוננברג, אוניברסיטת מקגיל, קנדה

פרופ' נחום זוננברג, חלוץ תחום בקרת התרגום של החלבונים, ושני מגלי המיקרו RNA: גארי רובקון וויקטור אמברוז זכו בפרס וולף לרפואה

  • אין תגובות
התפתחות מחלת השחפת. איור: shutterstock

‫פענוח מחוללי מחלות / קתרין הרמון‬

  • אין תגובות
מניפולציה גנטית. איור: shutterstock

מדענים גילו משמעות כפולה בקוד גנטי

  • 29 תגובות

כרומוזומים בתלת-ממד

  • אין תגובות
: האפקט האופטו-אלקטרי יכול לשמש לבקרה על מעבר מולקולות DNA בננו-חורים, ולשפר את הדיוק בחישה ובריצוף של מולקולות DNA בודדות.

חוקרי הטכניון הצליחו להאט את מעבר הDNA- בננו-חרירים באמצעות אור

  • אין תגובות
גנטיקה. איור: shutterstock

שונות מפתיעה בין הגנומים של נוירונים בודדים באותו מוח

  • 21 תגובות
נוירונים. איור: shutterstock

התגלו 11 גנים חדשים הקשורים למחלת האלצהיימר, ובכלל זה קשר בין אלצהיימר לטרשת נפוצה ופרקינסון

  • אין תגובות
בדיקת שתן. איור: shutterstock

פיפי ולישון? מדענים חשפו את כל החומרים שניתן לגלות בשתן

  • 6 תגובות
הטבלה מרכזת את "ציוני השיבוש" של מאות חולים עם גידול במוח: כל שורה מתייחסת למסלול או תהליך ביוכימי, וכל עמודה – לדגימה מחולה מסוים. כל צבע מסמל מספר – ערך "ציון השיבוש" של המסלול הביוכימי, כפי שחושב עבור החולה. כחול כהה מצביע על פעילות נורמלית של המסלול הביוכימי ברקמת מוח בריאה, לעומת אדום כהה המצביע על סטייה חזקה מהתנהגות נורמלית. קבוצת הדגימות של תאי מוח מאנשים בריאים מופיעה כפס אנכי כחול כהה, המסומן TgS7, המופיע באמצע הטבלה. הפס המסומן TgS15 מתאר את תת-הקבוצה של חולים בעלי תחזית הישרדות לזמן ממושך יותר

המתמטיקה של הסרטן

  • אין תגובות
שלושה כרומוזומי 21 במקום שניים אצל חולי תסמונת דאון. איור: shutterstock

מדענים הוכיחו יכולת להשתקת הכרומוזום המיותר האחראי לתסמונת דאון

  • 2 תגובות
תצלום 51. מתוך ויקיפדיה.

לפענח את ספר החיים

  • 4 תגובות
קוף שימפנזה זועף ומאוכזב מצ'ארלס דארווין. מתוך הספר "הרגשות בבני אדם ובעלי חיים (1872)

מדענים שיחזרו את ההסטוריה האבולוציונית של קופי האדם ב-15 מיליון השנים האחרונות

  • 4 תגובות
חקירת השימוש בסמים בספורט. איור: shutterstock

הנדסה גנטית – גנים מסממים ואיך זה קשור לטור דה פראנס?

  • תגובה אחת
סמליל בית המשפט העליון לערעורים בארה"ב. מתוך ויקיפדיה

בית המשפט העליון בארה"ב אוסר לרשום פטנט על DNA אנושי, אך מתיר לרשום DNA סינתטי

  • תגובה אחת
תקריב של ההתקן הנייד להפקת DNA אנושי [באדיבות אוניברסיטת וושינגטון]

התקן חדש למיצוי מידי של דנ"א אנושי

  • 3 תגובות
תא דנדריטי, מתוך ויקיפדיה

רפואה מותאמת אישית תאפשר פיתוח חיסונים נגד גידולים סרטניים

  • תגובה אחת
"השיטה החדשנית שלנו, למיטב ידיעתנו, היא שיטת החיזוי היחידה הזמינה כיום למציאת הקשר והמרחק הביולוגי בין כל שני גנים נבחרים, מה שמאפשר לגלות את הגן היחיד האחראי למחלה כלשהי," מסביר החוקר הראשי יובל איתן מאוניברסיטת רוקלפלר

מפת הקשרים בין כל הגנים באדם

  • אין תגובות
ד"ר יניב ארליך, מכון וייטהד, בוסטון

הכרומוזום נשאר במשפחה

  • אין תגובות
הכרומוזומים (החומר הגנטי בתא), עם הטלומרים המשמשים עבורם כ- 'מכסים' משני הצדדים.

להרחיק את המוות: תיאוריית הטלומרים. מאמר חמישי בסדרת אריכות הימים

  • 6 תגובות
ספרו של ארמונד מארי לרוי, עם פרק שלם על תהליך ההזדקנות

לעצור את המוות פרק 2: האבולוציה שהרגה אותי

  • 4 תגובות
"לחשוב על דרכים למנוע שימוש לרעה במאגרי מידע". ד"ר יניב ארליך. צילום: MIT

סוד הגֶן הנעלם

  • תגובה אחת
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

  • אין תגובות
קרדיט: יהודה קריין, ירושלים 1936

הרהורים – המצוד אחר הגנום היהודי / ברכה רגר

  • 21 תגובות
לוגו פרויקט ENCODE

הגנומיקה של הזבל

  • אין תגובות
עטיפת ספר "המיתוס של ה-DNA זבל

הסתיים פרויקט ENCODE ומסקנתו: למה שקראנו DNA זבל יש תפקיד חשוב ברגולציה של גנים

  • תגובה אחת
האיור מראה גדיל דנ"א בעל בסיסים נוקליאוטידים (A, T, G ו- C) הנע מטה דרך נקבובית ברוחב מולקולה המכונה "ננו-נקבובית". הסימול X מסמן את מיקומו של הבסיס החסר העלול להוביל להתפרצות מחלה. באמצעות חיבור מולקולה כימית טבעתית המכילה בתוכה יון של נתרן לאתר הניזוק ניתן להאט את תנועת הדנ"א דרך ננו-הנקבובית כך שניתן לאתר את נקודת הפגימה. [באדיבות מחלקת השיווק והתקשורת של אוניברסיטת יוטה].

ננו-נקבובית לזיהוי נזקים בדנ"א

  • תגובה אחת
באיור: גורמי הבקרה מתחלקים באופן היררכי לשלוש רמות פעילות. גורמי הרמה הגבוהה ביותר (למעלה) משפיעים על מצב החומר הגנטי, וכך קובעים את זהותו הבסיסית של התא. גורמי הרמה השנייה (במרכז) קובעים את רמות הביטוי של הגנים וכך מעצבים את תכונותיו של התא. גורמי הרמה השלישית (למטה) הם דינמיים יותר באופיים, ומפעילים גנים בתגובה למצבי סביבה משתנים.

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לפיענוח קוד הבקרה של הגנום וחשפו באמצעותה עקרונות חדשים בוויסות התבטאותם של גנים

  • 2 תגובות
שימפנזה ואדם. מתוך ויקימדיה - רשיון CC

"מותר" האדם מן השימפנזה – סרטן ואוטיזם

  • 19 תגובות
ד"ר אלי שפרכר, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי ת"א. צילום: אוניברסיטת חיפה

נחשף הפגם הגנטי הגורם למחלה נדירה בשם: "SOFT syndrome"

  • תגובה אחת
זוכי פרס דן דוד במימד העתיד, 2012. צילום: אבי בליזובסקי

דייויד בוטסטיין, אחד משלושת חוקרי הגנום שזכו בפרס דן דוד בממד העתיד: אנו בפיתחו של עידן הגנומיקה ורפואה מותאמת אישית

  • 5 תגובות
הקשר בין פעילות גנים לבין מספר אתרי הקישור של חלבוני בקרה הקיימים באזור הבקרה של הגן. גוונים של אדום וירוק מראים את רמת פעילות הגנים (אדום מסמן רמת פעילות גבוהה). הגרף האפור מראה את הרמה המרבית אליה מגיעה הפעילות של כל סוג של חלבון בקרה. איור: ערן סגל, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה שמאפשרת לבצע עשרות אלפי שינויים מכוונים בדי-אן-אי של תאים חיים ולמדוד את השפעתם

  • 8 תגובות
אי הפסחא. מתוך ויקיפדיה

נתיב חדש לאריכות ימים / דיוויד סטיפ

  • 20 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש