בדיקת דם לסרטן השד מזהה גידולים מוקדמים ומנבאת את חזרת המחלה

בדיקת דם לסרטן השד ממכון ויצמן ומהאוניברסיטה העברית זיהתה גידולים מוקדמים בדיוק של 95%. בנוסף, הבדיקה הבחינה בדיוק של 81% בין חולות שהמחלה חזרה אצלן לבין חולות שהיא לא חזרה אצלן. המחקר ראה אור בכתב העת Nature.

בדיקת דם לסרטן השד: נוקלאוזומים מסומנים בצבע פלואורסצנטי בהדמיית מיקרוסקופ של מולקולה בודדת, מכון ויצמן למדע
הדמיה במיקרוסקופ פלואורסצנטי מתוך המחקר. צילום: מכון ויצמן למדע

גילוי מוקדם של סרטן השד משנה את הסיכויים. כאשר הגידול לא יצא מהשד, שיעור ההישרדות לחמש שנים עומד על כ-99.6%. לעומת זאת, כשהמחלה מתפשטת לאיברים רחוקים, השיעור יורד לכ-32.9%. לכן איתור מוקדם מציל חיים. אולם גם אחרי טיפול מוצלח, המחלה חוזרת אצל 20% עד 40% מהחולות.

את הצוות הובילו פרופ' אפרת שמע (Efrat Shema) ממכון ויצמן למדע ופרופ' גיא רון (Guy Ron) מהאוניברסיטה העברית. הם פיתחו בדיקת דם לסרטן השד שמתמודדת עם שני האתגרים. החוקרים פרסמו את התוצאות בכתב העת Nature. במחקר השתתפו גם המרכזים הרפואיים קפלן ושיבא, לצד צוותים מארה"ב ומאירופה.

איך עובדת בדיקת הדם לסרטן השד

כאשר תאים מתים, הם משחררים לדם נוקלאוזומים (nucleosomes). אלה מקטעי DNA שמתלפפים סביב חלבונים. על החלבונים יושבים תגים כימיים קטנים, תגים אפיגנטיים, שקובעים אילו גנים פעילים בתא. כלומר, הנוקלאוזומים בדם נושאים "טביעת אצבע" של התאים שמהם הגיעו.

תחילה מיפו החוקרים את התגים האפיגנטיים ברקמת גידול של 12 נשים, מיד לאחר הניתוח. ד"ר נועה פירט (Noa Furth) מסבירה את הדחיפות. אחרי הוצאת הגידול יש רק חלון זמן קצר לפני שהתגים מתחילים להתפרק. בשלב הבא סימנו החוקרים עשרות תגים בסמנים פלואורסצנטיים. הם השתמשו במיקרוסקופיה של מולקולה בודדת וסרקו מיליוני נוקלאוזומים. לבסוף, קבוצתו של רון אימנה מודלים של בינה מלאכותית להבחין בין חולות לבין נשים בריאות.

95% דיוק בגידולים קטנים

החוקרים בחנו דגימות דם של 77 חולות ממרפאת מאיו (Mayo Clinic) בפלורידה. הרופאים עקבו אחריהן חמש שנים לפחות. בנוסף, הם השוו אותן לדגימות של 30 נשים בריאות. הבדיקה זיהתה סרטן שד מוקדם בדיוק של 95%. הנתון מתייחס לגידולים שלא התפשטו מחוץ לשד וגודלם עד שני סנטימטרים.

בהמשך הרחיבו החוקרים את המאגר ל-188 דגימות דם בעזרת שיבא וקפלן. גם כאן הבדיקה פעלה היטב בסוגים שונים של סרטן שד. יתרה מכך, הצפיפות של רקמת השד לא פגעה בביצועים. זה חשוב משום שבשד צפוף קשה יותר לראות גידולים בממוגרפיה.

תאים אלימים שמנבאים חזרה של המחלה

המיפוי חשף ממצא מפתיע. גם בגידולים שהרופאים מגדירים כלא-אגרסיביים, החוקרים זיהו קבוצה נדירה של תאים פולשניים ואלימים. לתאים האלה חתימה אפיגנטית ייחודית. לפי המאמר, הם מאבדים את זהות התא המקורית ומפגינים תכונות סרטניות תוקפניות. במודלים במעבדה האוכלוסייה האלימה הופיעה תמיד בשלב מסוים. "נראה שהשונות היא בעיקר אפיגנטית", אומרת שמע.

החתימה הזאת מופיעה גם בדם. ככל שהחתימה הייתה שכיחה יותר בדם, הסיכון לחזרת המחלה עלה. כתוצאה מכך, הבדיקה הבחינה בדיוק של 81% בין חולות שהסרטן חזר אצלן לבין חולות שהמחלה לא חזרה אצלן. לדברי רון, הבדיקה סימנה סיכון לחזרה גם אצל חולות שהמדדים המקובלים הגדירו כבעלות סיכון נמוך.

עם זאת, הבדיקה עדיין ניסיונית. המדגמים במחקר כללו עשרות עד מאות חולות. לכן היא אינה זמינה כיום לשימוש רפואי. בהמשך מבקש הצוות למצוא טיפולים שיגבילו את הגמישות האפיגנטית של תאי הסרטן.

שאלות ותשובות

מה הבדיקה מזהה בדם?

היא קוראת תגים אפיגנטיים על נוקלאוזומים, מקטעי DNA שתאים מתים משחררים לדם. דפוס התגים מגלה אם מקור חלק מהנוקלאוזומים בגידול.

האם הבדיקה מחליפה ממוגרפיה?

לא. הבדיקה ניסיונית, והחוקרים לא הציגו אותה כתחליף. שמע מדגישה ש"בדיקות סקר לסרטן השד מצילות חיים".

מה המשמעות של 81% דיוק בניבוי חזרה?

הבדיקה סיווגה נכון בערך ארבע מכל חמש חולות לפי השאלה אם המחלה חזרה אצלן. כך אפשר יהיה בעתיד להתאים את עוצמת המעקב והטיפול לכל חולה.

מה מקור התאים האלימים?

לפי החוקרים, ההבדל בינם לבין שאר תאי הגידול נובע בעיקר משינויים אפיגנטיים ולא ממוטציות גנטיות.

המאמר המדעי

Epigenetic heterogeneity in breast tumours informs diagnosis and prognosis, Nature, 2026. לפי הודעת מכון ויצמן, בין התומכים במחקר: המכון השווייצרי לחקר מניעת סרטן (Swiss Society Institute for Cancer Prevention Research) וקרן אלברטו פלאצ'י (Fundación Alberto Palatchi).

עוד בנושא באתר הידען

מקור: הודעת מכון ויצמן למדע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.