גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים

בחולי מלנומה קיימות לפעמים מוטציות במאות גנים, אבל רק מעטים מהם באמת גורמים סרטן. במחקר חדש, שפורסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Genetics, מדווחים מדעני מכון ויצמן כי גילו את אחד הגנים המובילים בסוג מסוים – קטלני במיוחד – של מלנומה.

גרורות מלנומה. משמאל: הגן RASA2מתבטא מעט או כלל לא. תוחלת החיים נמוכה מהרגיל בכ- 35 אחוז מהחולים. מימין: ביטוי גבוה של הגן RASA2. תוחלת החיים גבוהה מהרגיל.
גרורות מלנומה. משמאל: הגן RASA2מתבטא מעט או כלל לא. תוחלת החיים נמוכה מהרגיל בכ- 35 אחוז מהחולים. מימין: ביטוי גבוה של הגן RASA2. תוחלת החיים גבוהה מהרגיל.

בחולי מלנומה קיימות לפעמים מוטציות במאות גנים, אבל רק מעטים מהם באמת גורמים סרטן. במחקר חדש, שפורסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Genetics, מדווחים מדעני מכון ויצמן למדע כי גילו את אחד הגנים המובילים בסוג מסוים – קטלני במיוחד – של מלנומה. הגן שהתגלה משתייך לקבוצת גנים אשר מדכאים גידולים סרטניים, והמוטציה גורמת להפחתה בתיפקודו, דבר שמאפשר לסרטן להתפתח. מתרחשת בו מוטציה ב-5.4% מן המקרים של מלנומה, והוא אינו מתבטא ביותר מ-35% מהחולים במחלה זו. על-פי המחקר החדש, תוחלת החיים של חולים אלה נמוכה מהממוצע. גילויים אלה עשויים לפתוח פתח להבנת הצמיחה וההתפשטות של מלנומה, ובעתיד, אולי גם לפיתוח כיוונים חדשים לטיפול במחלה.

פרופ' ירדנה סמואלס וקבוצתה, במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, חיפשו גנים המדכאים גידולים במאגר המלנומה של המעבדה, שהוא הגדול בעולם לסרטן זה, הכולל נתונים על גנומים של יותר מ-500 חולים. "חקר הגנים מדכאי הגידולים הוא חיוני בביולוגיה של הסרטן", אומרת ד"ר נואר קוטוב, חוקרת בתר-דוקטוריאלית בקבוצתה של פרופ' סמואלס שהשתתפה במחקר. "קיים צורך דחוף לזהות פגמים גנטיים במלנומה אשר יכולים להוות מטרה לתרופות. הבנת המוטציות האלה היא צעד ראשון בחשיפת מנגנונים האחראים לצמיחת מלנומה".

המדענים מצאו, כי הגנומים של חולי מלנומה כללו מוטציות במספר גנים הידועים כמדכאי גידולים, אך בין הממצאים בלט גן אחד חדש, הקרוי RASA2. הצעד הבא של המדענים היה ביצוע סדרת ניסויים שנועדו לגלות את תפקידו המדויק של גן זה. הם שיבטו גם את החלבון הרגיל שהגן מקודד, וגם את הגרסה המוטנטית שלו, השכיחה ביותר, כדי לגלות את השפעותיהם על תאי מלנומה. הם מצאו, כי RASA2מבצע בקרה על חלבון מפתח בתא הקרוי RAS. ידוע, כי חלבון זה גורם גידול בלתי-מבוקר של תאים. כאשר החזירו המדענים לתאים בעלי המוטציה בחלבון RASA2את היכולת להפיק אותו, חדלו התאים הסרטניים להתרבות, ובסופו של דבר מתו.

תוחלת החיים אצל החולים שמסלול ה-RASאצלם פגום קצרה מזו של החולים בסוגים אחרים של מלנומה. עד עכשיו לא הצליחו מדענים ליצור תרופות המשפיעות על מסלול זה. אומרת פרופ' סמואלס: "שיבושים במסלול ה-RASנפוצים ביותר בסרטן. גילוי מנגנון חלופי להפעלת המסלול הזה עשוי לעודד ריבוי מחקרי המשך בכיוון זה, ולהוביל לתוצאות בעלות משמעות רפואית. אנחנו נתמקד כעת ב-RASA2כדי למצוא עם אילו חלבונים הוא מתקשר בתאים בריאים ובתאי מלנומה, וכן בדרך שבה התאים מגיבים לטיפולים ממוקדים". מוסיפה רנד ארפה, תלמידת מחקר בקבוצתה של פרופ' סמואלס, והמחברת הראשונה של המאמר המדעי: "רוב הטיפולים הממוקדים בסרטן פועלים היום באמצעות חסימה של חלבונים גורמי סרטן בעלי פעילות יתר. אך פעילות פחותה של הגן מדכא הסרטן RASA2, הנובעת ממוטציה בגן זה, תורמת גם היא להתפתחות מלנומה. לכן בכוונתנו להמשיך לגלות את מסלולי הפעילות של הגן".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. ספקן, הטיפול המדובר בג'ימי קרטר התבצע ע"י קיטרודה. זוהי תרופה אימונותרפית מהמתקדמות כעת.
    פרופ' גל מרקל, ראש סיקאם, עובד בחריצות לפיתוח תרופה חדשה עם רעיון דומה.
    CEACAM1 (כשם החברה) מנוטרל עם הנוגדן CM24. המחקר מתבצע בשיבא, תל השומר.

  2. ראוי לפרסם את הטיפול הרפואי בנשיא שלעבר ג'ימי קארטר שסבל מגרורות של מלנומה.

    לפי מה שהבנתי מדובר בטיפול חדשני של חיזוק המערכת החיסונית של החולה, לאחר חיזוק המערכת באמצעות הטיפול – המערכת החיסונית המחוזקת של החולה משמידה בכוחות עצמה גידולים סרטניים. התרופה הזו כבר בשימוש ופועלת לדיכוי יצירת גרורות של הגידול המקורי לאחר שזה סולק בדרכים אחרות. לפי מה שהבנתי – התרופה הזו מהווה טיפול חילופי לכימותרפיה (שהיא שיטת טיפול אגרסיבית שלעיתים קרובות ניכשלת מכיוון שהיא הורסת רקמות בריאות). מישהו אמר איפהשהוא שפיתוח השיטה, בחלקה לפחות, נעשת בישראל (בי"ח בלינסון כמדומני). הנשיא קרטר לשעבר היום במצב בריאותי טוב למדי (מבחינת סילוק הגרורות שנעלמו) הוא יצטרך לקבל את התרופה פעם ב- 3 שבועות לתקופה ארוכה). קרטר הוא בן 91 וזו בשורה לחולים מבוגרים שלא יכולים לקבל טיפול רפואי אגרסיבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן