החוקרים השוו את הגנים הללו לגנים של תושבי אירואסיה (שהתפשטו למעשה לכל שאר העולם) והגיעו למסקנה שהמצרים קרובים יותר אליהם מאשר האתיופים לפיכך הם שללו את האפשרות שההגירה נעשתה דרך מצרי באב אל מאנדב וחצי האי ערב, תחת זאת, היא נעשתה דרך סיני
למרות שהמדענים בטוחים בכך ששורשיהם של כל קבוצות בני האדם החיות כיום באפריקה, הנתיב שבו יצאו מאפריקה עדיין אינו ברור. מחקר חדש שניתח את הגנומים של בני אדם המתגוררים כיום באתיופיה ובמצרים מעיד על כך שמצרים היתה הנתיב העיקרי ליציאה מאפריקה וכי הנדידה היתה במסלול צפוני ולא במסלול דרומי יותר.
הממצאים, שהתפרסמו ב-28 במאי בגרסה המקוונת של כתב העת האמריקני לגנומיקה אנושית American Journal of Human Genetics (AJHG), מוסיף פיסת מידע המסייעת לחוקרים לשחזר מחדש את העבר האבולוציוני של בני האדם.
כדי לחשוף את נתיבי ההגירה שבהם נדדו אבותיהם של האירופאים והאסייתים של היום (תושבי אירואסיה) ביציאה מאפריקה לפני כ-60 אלף שנה, ד”ר לוקה פגאני ממכון סנגר של וולקאם טרסט ואוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה ועמיתיו ניתוח מידע גנטי משש אוכלוסיות החיות בצפון מזרח אפריקה של היום – 100 מצרים ו-125 אתיופים – 25 מכל אחת מחמש קבוצות.
שני מסלולים אפשריים הוצעו על ידי החוקרים – יציאה דרך מצרים וסיני, שהוא הנתיב הצפוני יותר או דרך אתיופיה, מצרי באב אל מנדב, חצי האי ערב, כאמור נתיב דרומי יותר.” מסביר ד”ר פגאני.
במחקר שלנו יצרנו את הסדרה ההשוואתית הראשונה של נתונים גנומיים לא מוטים של צפון מזרח אפריקנים וצפינו, לאחר ניטרול הגירות מאוחרות יותר, דמיון גנטי בין המצרים ותושבי אירואסיה מאשר בין האתיופים לתושבי אירואסיה. “משמעות הדבר היא שמצרים היתה קרוב לוודאי התחנה האחרונה ביציאה מחוץ לאפריקה.
בנוסף לתובנה על העבר האבולוציוני של כל האירואסייתים, החוקרים גם פיתחו קטלוג ציבורי של המגוון הגנומי באוכלוסיות אתיופיות ומצריות. “המידע יהיה רב ערך כמקור למחקרים רפואיים ואנתרופולוגים בעתיד באיזורים אלה” אומר ד”ר פגאני.
8 תגובות
http://www.cell.com/ajhg/fulltext/S0002-9297(15)00156-1
מסכים עם רועי, מצריים נכבשה ויושבה ע”י כובשים רבים, חיקסוס(עם כנעני), יוונים, רומאים, ערבים, בנוסף היו אליה גלי הגירה רבים בגלל שהיא היתה מקור מזון שלא תלוי גשמים (בגלל הנילוס), וכן הערתו של רועי במקום.
לגבי התקופה שבא זה קורה זה לא רלוונטי כי המדידה נעשתה ע”י ריצוף גנומים של אנשים חיים, המשמעות שעברו את הערבוב הגנטי עד היום.
המשפט “לאחר ניטרול הגירות מאוחרות יותר” אמור לפתור את הבעיה אך למיטב הבנתי לא כל כך יסיים, כי אין ביד החוקרים דרך לדעת מי האוכלוסיה המקורית ומי הפולשת במקרים רבים.
לשם ההשוואה זה כמו לקחת דגימה מ100 אמריקאים ולנסות להבין עם האי
יש כאן הנחת עבודה שהמצריים החיים היום במצריים דומים לאלו שחיו שם לפני 60,000 שנה וזה פשוט לא נכון היסטורית. הנחת עבודה זאת יכולה להיות רק על אוכלוסיות מבודדות ולא כך הדבר.
כמו שאחרים הגיבו פה, יש בעיה גדולה עם המחקר הזה. מבחינה גנטית, המצרים קרובים יותר לעולם האירואסייתי, אבל גם מבחינה היסטורית, לפחות ב-5,000 השנים האחרונות, אם לא יותר, המצרים במגע עם העולם האירואסייתי הרבה, הרבה יותר מאשר האתיופים.
קשה לי להניח שרוב ההגירה החוצה מאפריקה היתה דרך מדבר סהרה. ברור לי שהוא לא תמיד היה מדבר, אבל מבחינת תנאי השטח, דיג, וכד’ – הרי ברור שהנתיב דרך באב אל-מנדב ולאורך קווי החוף של חצי האי ערב נראות הרבה יותר הגיוניות.
השאלה שלך לגיטימית רועי
איך באמת מצליחים להבדיל בין שינויים במגוון הגנטי עקב נדידת הומו-ספיאנס מלפני כמה עשרת אלפי שנים לשינויים מאוחרים בגיוון גנטי של אלפי השנים האחרונות?
(לדוגמא: הכיבוש הרומי, הפלישה הנובית וההגירה הערבית)
איך בעצם מתבצע “ניטרול הגירות מאוחרות”?
מישהו עם רקע בתחום מוכן לנדב הסבר?
לא בדיוק הבנתי את ההסבר – בוודאי שמדובר בתקופות שונות, הבעיה היא שהדגימות נלקחו היום, לאחר הערבוב. במילים אחרות, לו היינו מבצעים את אותה הבדיקה לפני עשרת אלפים שנה, או אז אולי היינו מגלים קרבה גדולה יותר דווקא של האתיופים לעולם האירואסיאתי, או לפחות מידת קרבה זהה בין שתי האוכלוסיות (ואילו הקרבה הגדולה יותר שנצפתה כיום מקורה פשוט בערבוב מאוחר יותר בין האוכלוסיה המצרית הקדומה יותר ובין אוכלוסיה אירואסיאתית, ולא בהיותם של המצרים החוליה הקודמת לאירואסיאתים)
אתה מבלבל תקופות שונות!
הכתבה מדברת על תקופות הרבה יותר קדומות בהשוואה לדוגמה שלך, הדוגמה שלך מדברת על זמנים יחסית מודרנים בהשוואה, ראה קישור זה על מנת להבין את התקופה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%9F
התפשטות האדם הנבון (הומו ספיאנס) החלה כאשר הגיע למזרח התיכון לפני כ-70,000 שנה ומשם לדרום אסיה לפני כ-50,000 שנה ומשם לאוסטרליה לפני כ-40,000 שנה ופרץ לאזורים אשר להם לא הגיע ההומו ארקטוס. אל אירופה הגיע האדם הנבון לפני כ-40,000 שנה ולמזרח אסיה וצפון אמריקה לפני כ-30,000 שנה.
ההגירה ממשיכה גם כיום
אבל מצריים קיימה יחסי גומלין עם הסביבה החוץ אפריקאית הרבה יותר מאשר אתיופיה, ולו בגלל הכיבוש הערבי (שלא לדבר על מיקומה ליד הים התיכון, שאפשר פלישתם של גויי הים וכדומה), כך שהמצרים של היום הם מן הסתם תוצאה של עירוב בין תושביה המקוריים של מצריים לאוכלוסיה ‘אירואסייתית’. האם המאמר המקורי מתעלם מכך או שמדובר בסיכום חסר?